עד מתי חפירות על עורבני חקיין?!

[ורדונה2]

מה קרה???????

איפה כל סימני הקריאה שלי?! כל הפואנטה אבדה

היו אמורים להיות שם איזה 20 שורות של "!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ואז סמיילי עצוב

תפוזונה

 

[noa1510]

חחחחחחחחחח

מסכימה איתך לגמרי.

אגב, זה הרבה יותר מלא במשמעות בלי כל הסימני קריאה, אז יצא לך טוב אל תדאגי

וסתם כי אני חייבת לדעת... הייתה לך איזושהי העדפה לפיטה או לגייל? כי זה הסוף השנוא עלי אי פעם וזה איכזב אותי קשות, ואני בכלל לא יודעת את מי אני מעדיפה מביניהם.. ככה שזה כנראה ממש ממש ממש לא קשור לאכזבה שלי..

אז אצלך זה לקח איזשהו חלק באכזבה של הסוף או שגם לא קשור בכלל?

 

[ורדונה2]

בואי נאמר

שאם הספר היה ממש טוב ורק הקטע הזה היה מאכזב אותי- הייתי מבליגה. אפילו שאני תמיד אהבתי את גייל קצת יותר. גם ברגעים שלא הייתי בטוחה, איכשהו תמיד חזרתי להעדיף אותו. אבל הייתי מקבלת את פיטה בזרועות פתוחות אם זה היה מבטיח לי ספר נורמלי עם סוף הגון ואמין

 

[mikmikonet]

תודה רבה

עדיין מתלבטת קשות אבל נראה לי שאני נוטה לכיוון הלקרוא... רק כדי לא להרגיש מחוץ לעניינים.

 

[shoham95]

מה כ"כ גרוע בסוף?

חוץ מזה שלא ברור מה קורה עם גייל (חוץ מזה שהוא נמצא במחוז 2, אבל זה לא נחשב), מה כ"כ גרוע בסוף? (אני מדברת ממש על הסוף, על העמודים האחרונים)

 

[N o R i K o]

צר לי, יקירה

יש פאקינג 300 הודעות בשרשור הזה, כל כך אין לי כוח לחפור שוב... פשוט תקראי, נראה לי שבכל הודעה שניה תמצאי תלונה הגיונית

 

[shoham95]

למען האמת, קשה לי לקרוא את התלונות

זה סתם מבאס אותי, כי כרגע סיימתי את הספר ואני עדיין בהתרגשות ממנו. באסה לראות תגובות שליליות עליו.

אז לא יודעת למה בכלל שאלתי, ואולי בעצם עדיף ככה

 

[ורדונה2]

'סה חמודות אתן

שמעי, כמה שאני חופרת לאנשים ש"אל תעשו את זה לעצמכם!!!!!!!" ו"הספר הזה נוראי!!!!", גם אני- אם היו אומרים לי דברים כאלה לפני שקראתי אותו- עדיין הייתי קוראת. פשוט כי הייתי חייבת לדעת, לגלות בעצמי אם זה באמת כזה זוועתי כמו שאומרים. אני נוטה הרבה יותר להסתמך על הדעה של עצמי מאשר להקשיב לאחרים. ברור לי לגמרי שזה קשה לא לקרוא רק כי אומרים לך, ואת לא צריכה לעשות את זה. תקראי ותגבשי דעה משל עצמך. אם תאהבי או תסמפטי את הספר, בואי לכאן ואנחנו נתווכח איתך על זה עד צאת הנשמה

אם תשנאי אותו כמוני וכמו הרבה אחרות (אם כי קשה להתחרות איתי בשנאה לספר

)- הצטרפי אל מעגל המתמרמרות!!!

 

[noa1510]

האמת, אם כמה שאני שונאת אותו, אני מסכימה איתך לגמרי. מיכול, במקומך הייתי קוראת. נסי למחוק מזכרונך את תגובתי הקיצונית, ואולי את פחות תזדעזעי.

אגב, לא לשכוח להתקשר אליי מיד ולהגיד לי איך הגבת אחרי הדף הראשון של עמוד 16.

זוכרת? 16!

 

[mikmikonet]

איך אפשר לשכוח? 16!!!

אל תדאגי נובי קטנה. אז התחלתי... אני בפרק 143... עם ציפיות ברצפה ומקווה שזה יעזור לי.

 

[mikmikonet]

פרק 14 כמובן*

 

[N o R i K o]

עד מתי חפירות על עורבני חקיין?!

 

[Cordillia]

טוב, חפרו פה כבר על הכל, אבל

MJ

חוץ מהאכזבה שלי מהסיום הנורא (ולא ארחיב. כולם תיארו זאת יפה ובמדויק), כטים גייל התאכזבתי מאד לגלות שבכל הספר הזה לא נראה שקטניס בכלל אוהבת את גייל. הוא אוהב אותה עמוקות, אבל היא בקושי שמה עליו. רוב הזמן אדישה או כועסת עליו, מנשקת אותו רק כשהוא במצוקה או שהיא צריכה למצוא לעצמה נחמה ומרגוע. אבל תמיד מתלווה לכך קרירות. קרירות, שגייל עומד עליה יפה כשהוא אומר לפיטה: קטניס תבחר את מי שהיא תחשוב שלא תוכל לשרוד בלעדיו. עד כדי כך קר ונטול אהבה. דווקא כלפי פיטה נראה שיש לה רגשות בספר הזה (בניגוד לספרים הקודמים, בהם היא סתם ניצלה אותו). היא לא מאוהבת בו במיוחד, אבל אכפת לה ממנו יותר משאכפת לה מגייל. היא מתרגשת יותר ממה שקורה איתו מכפי שהיא מתרגשת מגייל (יא מטומטמת, מי מרגש יותר? הגבר או הסמרטוט?) בעיניי זו התפתחות מאד מאכזבת בהתחשב בספרים הקודמים, והסוף, אגב, לא היה כזה מפתיע ביחס למהלך העלילה העלוב של הספר.

 

[N o R i K o]

הממ, לא יודעת

אולי זה כי אני הארדקור טים גייל- אני מאמינה שלקטניס עדיין יש המון רגשות כלפיי גייל בספר הזה, אבל אני חושבת שבגלל המצב של פיטה בקפיטול היא לא מרשה לעצמה להיות רכה כלפיו. כשפיטה חוזר מהקפיטול בשלב כלשהו גייל אומר לה את זה בעצמו, והיא מצדיקה אותו. אבל עדיין, לאורך כל הזמן שפיטה בקפיטול, קטניס כזה "אה סבבה... באסה. אני אבכה קצת" ורק ברגע ששולחים את גייל לחלץ אותו היא פתאום כזה "אוי לא$#^#$2 מה אני אעשה%@ אני מנסה לדמיין עולם בלעדיהם ואני לא מצליחה#$!@%^$@" - רגע חומד, לפני שניה לא אמרת שאת מעדיפה שפיטה ימות בקפיטול מאשר יסבול?

ומכאן המסקנה - את לא רוצה שגייל ימות - את אוהבת אותו. גם עצם העובדה שהיא מבקשת מקוין שגייל יתלווה אליה, עצם העובדה שהוא האחרון שנותר איתה בשדה הקרב, עצם העובדה שהוא זה שנותן לה את הקשת שבאמצעותה היא רוצחת את קוין... אני חושבת שהקשר ביניהם היה חזק מדי. היה ברור לי כבר מאמצע הספר השני שאין סיכוי שהם יהיו ביחד בסוף על אף האהבה המטורפת שלי אליהם, כאילו קולינס נורא תכננה להכניס את גייל סתם כפאנץ', משולש אהבה שימשוך קוראות, אבל התפקשש לה ויצא שקטניס מעדיפה את גייל על פיטה. אז בספר השלישי היא כאילו ניסתה להמשיך לשכנע אותי שקטניס מעדיפה את פיטה, וכמו שפרים אמרה, כדי לשבור אותה היו צריכים לשבור אותו, ואז פתאום קטניס באה ביציאות של "אתה תמיד קושר את השרוכים שלך פעמיים" - אה, כן? מתי בדיוק שמת לב לזה, כשהתגעגעת לגייל או כשהתווכחת עם פיטה על זה שהוא סמרטוט?

וכמו שכבר נאמר מעליי, בסוף היא צריכה להכניס איזה חרטוט על כך שפיטה הוא שן הארי ושהיא לא יכולה להיות עם גייל כי בלה בלה בלה בלה - אבל בפועל, כשקטניס במחוז 12 לגמרי לבדה, היא חושבת על גייל, ושואלת את סיי על גייל, והולכת לסלע שלהם ומרגישה לבד... ואוהבת אותו יותר משהיא אוהבת את פיטה. בקיצור - גם קטניס בטים גייל. היא פשוט מאבדת כל זכר לאישיות שלה בפרקים האחרונים, אז כבר לא היה אכפת לה

 

[Cordillia]

אני דווקא התרשמתי

שקטניס מחפשת את קרבת גייל בשביל להרגיש בטוחה ומוגנת, ושאכפת לה ממנו כחבר ולא יותר. זה סותר, כמובן, את הרגשות העמוקים שיש לה כלפיו בספרים הראשונים ובעיקר בספר השני, אבל כבר סיכמנו שקולינס היתה תחת השפעת סמים כשכתבה את השלישי, לא? גם כשהיא שואלת את סיי על גייל, היא לא מתעניינת יותר מדי בפרטים (אפילו לא שואלת במה הוא עובד או אם יש לו חברה) אלא מרגישה "הקלה" (לא אמין בשיט), והגעגעועים שלה אליו נקראים כגעגועים לחבר טוב ולא ליותר מזה. גם את פיטה לא התרשמתי שהיא מאד אוהבת. באמת מין ברירת מחדל. אבלך באופן כללי, קטניס לא רומנטיקנית במיוחד. היא אוהבת באמת רק את פרים.

 

[shoham95]

סיימתי הרגע את הספר.

אני חצי מתה עדיין. אף פעם לא קראתי ספר שהשפיע עליי ככה (וזה נכון לגבי כל שלושת הספרים). במהלך הקריאה עצרתי כמה פעמים כי פשוט לא הייתי מסוגלת להמשיך. עד כדי כך. תכף אני אכתוב התרשמות קצת יותר מפורטת, כי אני באמת חייבת לפרוק את זה איפשהו- אפילו שאני לא אצליח לכתוב עד הסוף מה אני מרגישה לגבי הספר, כי זה באמת קשה. יש דברים שאי אפשר להביע במילים.