עד מתי חפירות על עורבני חקיין?!

[גיני1998]

XD

 

[בלונדי211]

סיימתי את החלק הראשון- עמ' 127 נראלי

ברור שבאתי בהתחלה עם מלא ציפיות אבל אמרו לי שהספר לא אחיד ויש קטעים טובים, וקטעים פחות טובים, אז החלטתי להנמיך ציפיות, כדי לא להתאכזב (כמו שקרה לי בספר השני), אבל בינתיים אני ממש נהנה. אני מניח שהפעם לא יהיה את הזירה (שזה לרוב היה החלק המעניין חחח) אבל בטח יתארו את הקרבות וההתקפות, שזה גם מעניין... בקיצור בינתיים החלק הראשון9 היה אחלה. גייל וקטניס

חסר לסוזן קולינס אם הם לא ביחד בסוף!!! ואגב גם אצלנו הבנתי שבסטימצקי נגמר, ואז אנשים באו אלינו לצומת לקנות... כל כך כיף לראות כמה אנשים אוהבים וחיכו לספר

 

[noa1510]

סיימתי את הספר. הוא רע. פשוט רע.

יאמר לזכות כולכם, שהכנתם אותי יפה לזוועת עולם עם התגובות שהספר פשוט נורא, אבל לא חשבתי שאני אבכה. ובאמת בכיתי! כשסיימתי את הספר פשוט ירדתי לסלון שאחותי ישבה שם (היא קראה את השניים הראשונים וחיכתה שאסיים את השלישי..) ופשוט זרקתי את הספר על הרצפה ואמרתי לה- תחסכי לעצמך את זה, פשוט אל תקראי.. אני חושבת שהיא קצת נבהלה מהדמעות שלי

אבל פשוט לא הצלחתי לשלוט בזה.. אוקיי מכאן זה סוגשל

לתחילת פרק 16.. לפני שהתחלתי את הספר דיברתי עם אחותי על הספרים הקודמים ואמרתי לה- את יודעת, יש קטע בראש שלי מהספר השני שפשוט לא מפסיק להציק לי! את תצחקי עליי, כי אף אחד לא זוכר את זה בכלל חוץ ממני.. בספר השני כשקטניס נפצעה בהתחלה ואמא שלה חבשה אותה והביאה לה סירופ שינה שמרסן את ההתנהגות קצת כמו אלכוהול, ואז פיטה סחב אותה למיטה והיא אמרה לו תישאר איתי עד שארדם והוא ענה לה מילה אחת שהיא לא הספיקה לשמוע. ואני אוכלת את עצמי מה לעזאזל הייתה המילה הזאת! (פה היא כבר באמת צחקה ואמרה שרק אני זוכרת את זה

) ואז אמרתי לה- טוב נו, אבל אני מתערבת איתך שהמילה הזאת הייתה "תמיד". מתערבת! למרות שלא באמת נדע את זה.. ואז התחלתי לקרוא, והגעתי לפרק 16. אם לא רצתי להעיר את אחותי ולהגיד לה שאני בשוק ולהתחיל להתלהב מזה זה רק בגלל שהיה 5 לפנות בוקר.

עוד קטע 1 שהיה שווה לקרוא בשבילו, לא הפסקתי לצחוק מהשורה הבודדה של בוגס שהוא אומר -אל תצפי שנתרשם מהפוטוגניות של גייל. הרגע ראינו את פיניק בתחתונים- או משהו בסגנון

עוד כמה דברים שהעלנו לי את העצבים.

לפרקים יותר מאוחרים מ16 היא הרסה את פיטה. על זה אני שונאת אותה. (לבינתיים, יעבור לי אני מניחה.) לקראת סוף הספר הוא נהיה דיי חמוד ויש בו משהו דומה לפעם אבל, קאמוון. ההתאקלמות שלו בסוף שווה לי למיץ בפח זבל, הוא לא פיטה. היא פשוט העלימה אותו והפכה למישהו אחר. ביאסה לי את הצורה. כל הספר ממש ממש ממש אהבתי את גייל, ורק בסוף הוא מאוד איכזב אותי עם המחוז 2 הזה. גם כן קולינס הזאת. בגלל שידעתי שפרים מתה זה קצת פחות פגע בי בבום כשזה הגיע, אבל מהתחלה ידעתי שנורי ישאר, ובסוף יהיה לו איזה קטע מרגש עם קטניס.. וזה קרה.

ידעתי שברגע האמת קטניס תהרוג את קוין ולא את סנואו. פשוט ידעתי! אני האמת דיי שמחה, כל הספר שנאתי אותה וכשהיא הציעה את הסבב האחרון למשחקים זה כבר ממש שבר אותי. וכשקטניס הסכימה לזה.. אני לא אגיב. המוות של פיניק היה מיותר לחלוטין, מעציב, ומעצבן.

זה פשוט לא פייר. אני אוהבת את היימיטץ'. רק הוא נשאר אותו אחד בכל מצב. אני אוהבת אותו מאוד מאוד. אם יהיו לי עוד טענות (ואני בטוחה שיהיו) אני אוסיף. מזל שיש מישהו שיקרא את החפירות האלה, ויש איפה להוציא את זה.

התאכזבתי מאוד. באמת לא הנמכתי מספיק ציפיות.

 

[N o R i K o]

MJ

נו, היה ברור שזה 'תמיד', לא טרחתי להתעמק בחשיבה על זה XD גם לא זכרתי בכלל שמתישהו אומרים שזה באמת זה! חשבתי שזה מובן מאליו XD רואים שאני צריכה קריאה חוזרת... כמו שאני תמיד אומרת- קולינס הייתה חייבת לעשות -משהו- עם הדמות של פיטה כדי לגרום לו לצאת מההייפ קטניס הנורא שהוא היה תקוע בו. כי לו הייתה לו אישיות בכלל. אבל מה שהיא עשתה לו היה פשוט טיפשות מזעזעת, ואז בסופו של דבר אותו אידיוט שנכנס להייפ "לרצוח את קטניס" נשאר עם קטניס. \: זה פשוט מרושע כלפיה! אני לא כועסת על גייל שהלך למחוז 2, בכלל לא. אני מבינה אותו, הוא עשה פצצות למחוז 13 במטרה שהן יפגעו בקפיטול, הוא לא ידע שהן יפגעו בפרים, ואז קטניס בוחרת להאשים אותו. הוא נפגע ממנה, ובו בזמן לוקח את האשמה על הכתפיים שלו. כמו שאומרים, "אם אתה אוהב מישהו תן לו ללכת." אז הוא בעצם נתן לקטניס ללכת בכך שהוא התרחק ממנה, לה הייתה את הבחירה אם לחזור אליו ואל אמא שלה ב-2 או להישאר להתבוסס בדיכאון שלה ב-12. והיא כמובן הפכה לבלטה מטומטמת

ואני עדיין מעדיפה את גייל שאמר לקטניס שהוא הולך על פיטה שפשוט נעלם ורק אחרי חודשים על גבי חודשים נזכר להגיע. כאילו, זה היה פשוט דבילי. לא היית הכתף התומכת שלה, לא באת לנחם אותה... פשוט נזכרת בה אחרי כמה זמן, 'אה כן, זאתי.' ואז הם תקועים ביחד. גם אם הייתי קטניס\פיטה הייתי שונאת את זה

יו, אני כבר שבוע בוכה לכולם שבא לי להתחיל לקרוא את הספר ואין לי זמן. הזכרת לי עכשיו למה לא באמת בא לי

 

[noa1510]

כמו שאמרתי.

זה לא פיטה, זתומרת, מבחינתי- קולינס פשוט הרגה אותו בדרך אכזרית. מי שהיא החזירה היה פשוט ילד לא רצוי. לא יודעת מי, פיטה הוא לא. וה"האפי (כן בטח, האפי משו..

) אנדינג" הזה, פשוט לא. כי היא אף פעם לא החזירה את פיטה האמיתי. היא אפילו לא כתבה שהוא החלים לגמרי, שבעזרת איזה היפנוט החזירו אותו לעצמו, שום דבר. אז מבחינתי, זה לא הוא. דווקא לי אותו לגמרי. וגייל איכזב אותי. באמת באמת. הוא פשוט הלך לגמרי למחוז הזה בגלל שהיא לא תסלח לו אז הוא "שחרר" אותה. הבחורה השתגעה. התחרפנה. מטורפת. איך שלא קוראים לזה, רואים שהיא לא בסדר. אני הייתי מצפה מגייל שמכיר אותה מאז שהוא בן 14 והחבר הכי טוב שלה, לא לוותר ככה בגלל שהיא לא סולחת לו. (בהתעלם מהעובדה שאם הוא היה בא, אין מצב שהיא לא הייתה סולחת לו באיזשהו שלב. היא יודעת שהמוות של פרים הרי לא באמת באשמתו.) אפילו כשהיא ככה, הייתי באה איתה רק כדי לבדוק איך השפיות(!) שלה מתקדמת, אם היא צריכה מישהו שיעיף לה שתי סטירות כדי שתצא מהזומבי שנכנס בה. (מסכימה איתך שהיא נהייתה סמרטוט בסוף. אבל אני יודעת שאני הייתי מגיבה בדיוק אותו דבר, והייתי צריכה מישהו שיטלטל אותי בחזרה לחיים) או אפילו סתם לראות את היא התחרטה. הוא נתן לה לחזור למחוז בתור החולת נפש שנהייתה ממנה, פשוט ככה. לא יודעת, הסוף הזה ביאס אותי מכל הכיוונים והשאיר טעם רע. והייתי מזכירה לך שפיטה אמר לה בסוף הספר כשהוא חזר, שהוא חזר רק עכשיו כי חסמו אותו מלחזור למחוז ולא הייתה לו דרך עד עכשיו, אבל אני לא אזכיר לך (

). פשוט כי אני לא מצדיקה אף אחד, ואחרי החפירה ההתחלתית הזו, את בטח מבינה שמבחינתי זה לא היה פיטה.

אז אני שמחה שהזכרתי לך את הסיבות למה את לא רוצה לקרוא עוד פעם. אל תעשי את זה שוב לעצמך. את לא רוצה. ראי הוזהרת.

נ.ב. אני דיי בטוחה שעל כל שורה שלי על קטע ההתאכזבות על גייל תהיה לך טענה משכנעת ושונה, אבל זו דעתי, ודי בזבזתי את הטענות המרכזיות שלי כרגע. רק מיידעת.

 

[noa1510]

דווקא= דפקה

לא יודעת מה עבר לי בראש, אל תשאלי

 

[N o R i K o]

קולינס רוקנה אותו

 

[N o R i K o]

ברור שיש לי טענות

כמו שקטניס איבדה את המוח באיזשהו מקום, גם גייל איבד את המוח באיזשהו מקום... אבל איך את מצפה שהוא ישאר קרוב לבחורה שפאקינג מאשימה אותו במוות של אחותה? איך הוא אמור לשאת את הכאב הזה, את האשמה הזאת? גם אם היא הייתה מתאפסת על עצמה, הוא היה רק נטל עליה בהתחלה. שניהם היו סובלים. כמו שאומרים "The elephant in the room" - אז הוא היה נשאר לעמוד לידה אבל הם לא היו מעיזים להסתכל זה לזו בעיניים. אם קטניס לא הייתה מטומטמת לחלוטין בסוף הזה, היא הייתה מבינה את זה וסולחת לו ולא מאשימה אותו מלכתחילה. אבל עצם העובדה שבמקום שקטניס המחורפנת תנסה להאשים את הקפיטול, תבכה על הכתפיים של אמא שלה, תתפרק, תרביץ לכולם כולל גייל ופיטה... היא פשוט נכנסת לדיכאון ומאשימה את גייל, מונעת ממנה להמשיך איתו בתור הקטניס שהיא הייתה תמיד. לקטניס שגייל מכיר מגיל 14 ואנחנו מכירים לאורך שניים וחצי ספרים אין אף קשר לסמרטוט המזעזע שהביאו לי בסוף הספר השלישי. אני מבינה את גייל בסוף הזה. אני לא כועסת עליו ובתכלס אני גם לא כועסת על קטניס. אני כועסת על סוזאן קולינס שהרשתה לעצמה לסיים את הטרילוגיה בצורה כל כך מטומטמת. ~_~ והיי, קראת את ההודעה שלי על הפאנפיק שאני תמיד חולמת לכתוב אבל בפועל לא אכתוב, לא? אז בפאנפיק הזה חלמתי שמגלים שגייל מעולם לא באמת עזב את קטניס. שהוא היה שומר על קשר עם אמא שלה ועם היימיץ', ושהוא עקב אחריה בעיתונות... ושהוא לא הצליח להתגבר על האהבה שלו אליה 10 שנים אחרי, ושהוא הפך לרופא כדי שאיכשהו הוא יצליח לכפר על המוות של פרים בכך שהוא יציל חיים אחרים. כי אני לא באמת מאמינה שגייל יצליח להמשיך הלאה, והשטות הזאת שקולינס ניסתה למכור לי, "מנשק שפתיים של בחורה אחרת במחוז 2", פשוט גרמה לי לגחך בביטול.

 

[noa1510]

נו, מכניסים אותי לראש של

הדמות הראשית.. כל כך מתאים לי לא לחשוב על האחרים, שגם הם השתגעו.

אבל היא באמת חטפה את הקטע התחרפנות הכי קשה.. אני חייבת להגיד שהתשובה שלך (בקשר לפאנפיק) סיפקה אותי.

ובקשר לקולינס.. אני סוגשל.. דיי אממ.. שונאת אותה כרגע.

היא גרמה לי לבכות. חצי שעה. זאת טראומה קשה. מחכה לפאנפיקים מעודדים מכל כיוון, ובבקשה תעשי סוף טוב לפיטה. זאת אומרת לפיטה כן? לא ילד הפריק המעצבן שחזר במקומו. כי באמת אחרי הספר הזה, למדתי ממש. ממש. ממש. להעריך את פיטה האמיתי.

 

[N o R i K o]

גם אני זוכרת שהתאהבתי נואשות בפיטה אחרי הספר הזה. בראשון ובשני לא התלהבתי ממנו מי-יודע-מה, בשלישי כבר נפלתי

אבל גייל תמיד היה מועדף עליי, ואז בסוף השלישי שנאתי את כולם!@%^$@^$# והיי, לדעתי פיטה צריך להיות עם דלי.

זה כל כך חמוד כמה שהיא ניסתה להוציא אותו מה"הייג'קינג" (איך תרגמו את זה?) ולגרום לו לחזור לעצמו. קאנוןןןן! וככה כולם יצאו מרוצים. אני פשוט לא מצליחה לראות את גייל, בניגוד לפיטה, מתפשר על מישהי אחרת \: ואני חושבת שבשניה שקטניס הייתה אומרת לפיטה "תקשיב, בחרתי בגייל", הוא היה אומר "טוב סבבה D:" מתעשת על עצמו ומוצא מישהי אחרת להתאהב בה

 

[noa1510]

חחחחחחחחחחח

אני דווקא רואה הפוך

(את פיטה מיואש אחרי הבחירה של קטניס בגייל) אבל הדלי הזאת מותק

תרגמו את זה ל"ציד"

מפתיע.. בואי נסכם שפשוט היינו לוקחות את הסוף הזה, והופכות אותו לבדיוק ההפך ממה שהוא

 

[Billy Shirs]

אמג סוף סוף מישהו מסכים איתי!

MJ

תמיד חשבתי שאם קטניס תבחר (מאיזשהי סיבה) בגייל, פיטה יתחתן בסופו של דבר עם דלי מתוך חוסר ברירה. כי היא ממש מאוהבת בו לדעתי, והוא סתם יעשה איזה ויתור כדי לא להיות פוראבר אלון. בערך כמו אבא שלו רק עם אישה יותר סימפטית.

 

[N o R i K o]

חצי-מסכימה

לא חושבת שזה יהיה כזה וויתור-חוסר-ברירה מצידו. אני חושבת שברגע שהוא יגיד לעצמו "טוב, אז קטניס בחרה בגייל", הוא יוכל בקלות לשנות את כיוון החשיבה שלו לכך שהוא לא יהיה איתה. בדיוק כמו שהוא יכל לומר לקטניס בספר השני שסבבה לו למות עבורה, העיקר שהיא מאושרת עם גייל והכל. גייל לעומת זאת הוא סנוב ופוץ (מתה עליו כבר אמרתי?) והוא פשוט לא יהיה מוכן להישאר ידיד של קטניס ולראות אותה עם מישהו אחר. ובגלל שהחוכמה האמיתית מצד קולינס הייתה להשאיר את השלושה בתמונה, בעיניי, זה הסוף המתבקש. אני יודעת שגם אם הייתי פיטה\קטניס (... על אף שהפונקציה הזאת כל כך לא קיימת, אפילו בכאילו

) הייתי מתפשרת על הסוף הזה הרבה יותר מעל הסוף הנוכחי, שגורם לי לרחם על פיטה שנתקע עם מישהי שבחיים לא תחזיר לו את האהבה שהוא ראוי לה. (אני חוזרת על עצמי

) ובכלל, בשניה שסיפרו לנו את הקטע של אבא של פיטה עם אמא של קטניס, לפני שהספר השני גרם לי לדעת בוודאות שבסוף קטניס תהיה עם פיטה ~_~ הרגשתי שכאילו... זה פאק בחיים של גורל, דבר כזה שעובר מדור לדור, שאיכשהו גם פיטה יסבול ממנו... אבל בסוף כן יהיה מאושר בצורה כזו או אחרת, ויהיו לו ילדים בלונדיניים ויפים וקטניס תהיה הדודה הכי טובה שיכולה להיות (אחר כך, כאמור, הגיע הספר השני

). תחשבו כמה פאנפיקי הבן של קטניס וגייל\הבת של דלי ופיטה יכלו לצאת מזה

 

[Billy Shirs]

זה לגמרי חוסר ברירה!

יש הבדל בין להיות מת כדי שהיא תוכל לחיות, ואז לא יהיה אכפת לו מכלום כי הוא יהיה מת, לבין לחיות ופשוט לראות אותה כל יום עם מישהו אחר, נשואה ומאושרת בזמן שהוא מזיל עליה ריר מרחוק. בדיוק כמו שהוא אהב אותה כל השנים האלו, ולא עשה עם זה כלום ולא התגבר עליה, למרות שהוא פופולרי, נראה טוב ויחסית אמיד (ככה שהוא יכול להשיג כל אחת, בדיוק כמו גייל...) - זה אומר שהוא לא יכול. גם הוא וגם גייל יאהבו אותה לכל החיים, בין אם היא תבחר בהם ובין אם לא. לא משנה עם מי הם יתחתנו, כמה שנים יעברו מאז, איפה הם יגורו... הם תמיד (מאיזשהי סיבה) יאהבו את קטניס. זה די המקור לכל האנגסט פה, בהנחה שהדליוורס יוצא לפועל ופיטה אכן נאלץ להתפשר ולהתחתן איתה. קחי למשל את האבא המסכן של פיטה, נאלץ להתחתן עם הקלפטע הזאת במקום עם אמא של קטניס (דוד, היא פאקינג מכה את הילדים שלך>< יכולת לבחור משהו יותר טוב), וגם כשיש לו שלושה ילדים והצעיר הולך לגן הוא עדיין מדבר עליה באהבה. זה די אותו הדבר. וכן, הפאנפיקים האלה יכולים להיות ממש מעולים. "אתה רואה את הילדה הזאת? פעם אהבתי את אמא שלה..." הווו אני מתה על סגירות מעגל עצובות שכאלה.

 

[N o R i K o]

אני אסביר לך מה ההבדל מבחינתי

עצם העובדה שפיטה יוכל להניח את הרגשות שלו לקטניס בצד ולתת לשניהם להמשיך הלאה, מראה שזה לא ממש נעשה מתוך 'חוסר ברירה.' כאילו, ברור שבאיזשהו מקום זה כן חוסר ברירה, כי מן הסתם שכרגע הוא יעדיף את קטניס

אבל אני באמת חושבת שפיטה יצליח להמיר את האהבה שלו לקטניס לאהבה לחברה טובה, בדיוק כמו האהבה שמבחינתי היא חשה כלפיו. ברור לי לחלוטין שפיטה יאהב את קטניס כל חייו בדיוק כמו שברור לי לחלוטין שקטניס תאהב את פיטה כל חייה- אבל אני מאוד תופסת את האהבה שלהם כאהבת ידידים אפלטונית לחלוטין. ולכן פיטה יוכל להגדיל ראש ולצאת מזה. אז כן, בעתיד הוא יצביע עליה ויגיד לילדים שלו "אהבתי אותה פעם," אבל יהיה לו על הפנים חיוך מר-מתוק של השלמה עם כך שטוב לו ולה עכשיו. זה שאבא של פיטה התחתן עם איזה קלפטע מטומטמת זה כבר משהו אחר

גייל, לעומת זאת, הרבה פחות... 'מושי' מפיטה בקטע הזה. הוא יהיר ומאוד אגואיסט ועל כן הוא תמיד חושב על עצמו, בדיוק כמו שהוא לא היה מוכן סתם למות עבור קטניס- כמו שהוא אמר לה- "כמו האיש בעץ התלייה, הייתי מוכן למות ולחכות לך בצד השני" - ככה הוא לא היה מוכן להגיע להשלמה עם כך שקטניס לא שלו. אני פשוט לא מצליחה לדמיין אותו ממשיך הלאה באף צורה, כי בניגוד לפיטה שיאמר "היא פשוט אוהבת את גייל יותר", הוא יחשוב "מה אני עשיתי לא בסדר". זה אגב למה הוא עוזב את קטניס לדעתי בסוף, הוא פשוט יודע שהיא אף פעם לא תסלח לו והוא לא יכול לשאת על הכתפיים שלו את הידיעה שהיא לא אוהבת אותו וכועסת עליו. בגלל שהוא אנוכי הוא לא מסוגל לחשוב על כך שאולי קטניס פשוט נמצאת בסוג של טראומה ואחר כך היא תסלח לו... זה כמו שאבא של פיטה יכול לומר לו "היא בחרה בגבר אחר כי הוא ידע לשיר." הוא הבין מה יש בצד השני שאין בו. גייל לעומת זאת יגיד "היא בחרה בגבר אחר כי -אני- לא בסדר. כי -אני- אשם במוות של אחותה."

פיטה יוכל לומר לעצמו להמשיך הלאה, להתחתן ולהביא ילדים, את גייל לעומת זאת אני רואה מנצל בחורות על ימין ועל שמאל כדי להפיג את הטעם המר ללילה בודד אחד, אבל לא מצליח להתחייב לאף אחת כי אף אחת היא לא קטניס. הקטע הוא, שגם קטניס כזאת. כשפיטה אומר לה שהוא מוכן למות עבורה כי יש לה משפחה ואנשים שהיא אוהבת- היא חושבת שהוא צודק. כשגייל אומר לה שהוא לא רוצה לברוח כי הוא רוצה להישאר להתקומם במחוז 12, היא ישר חושבת שגייל מאשים אותה על כך שהיא 'יצור של הקפיטול'. האנוכיות הזו של שניהם גורמת להם באיזשהו מקום להשלים אחד את השניה. עם פיטה לעומת זאת הוא יתן לה ויתן לה ויתן לה ואף פעם לא יאשים אותה, והיא תהיה מרוצה מכך. ופיטה כמובן גם יהיה מרוצה כי הוא גרי-סטו בלי תלונות

אבל אני חושבת שלפיטה מגיע להיות עם מישהו שסופר-מאוהבת בו- דלי, כמו שאת אמרת. בקיצור, לפני שזה יהפוך לדיון פיטה VS גייל (שיט, זה כבר הפך לכזה) - גם אם הייתי טים פיטה, הייתי מעדיפה סוף של פיטה\דלי על הסוף הנוכחי, כי הוא עושה עוול גם לקטניס וגם לפיטה (וגם לגייל) ~_~

 

[Billy Shirs]

זה בכלל לא קשור לגייל נגד פיטה.

הרי אנחנו לא מדברות כרגע על מי שהיא צריכה לבחור בו, כי מבחינתי זה יכול להיות גם גייל לצורך העניין. אנחנו מדברות על מה יקרה למי שהיא *לא* תבחר בו

בכל מקרה, אני לא חושבת שפיטה יכול באמת להמיר את האהבה שלו לקטניס בדלי. היא כמו אחות בשבילו, אם הוא יתחתן איתה זה יהיה אך ורק מתוך חוסר ברירה, כי הוא טיפוס משפחתי והוא לא ירצה להישאר לבד ושיהיה לו תור ארוך של בנות מחוץ לבית כמו גייל. נניח שאכן קטניס בוחרת בגייל... פיטה לא יאבד את האהבה שלו אלא יקבור אותה, ידחיק, וימשיך בחיים שלו. הוא אף פעם לא *יתאהב* בדלי או בכל אחת אחרת. הוא יהיה נחמד אבל לא ייתן להן את הנשמה או יהיה מוכן להקריב את החיים שלו בשבילה. כשהוא יחייך לילדים שלו ביום הראשון של כיתה א' זה לא יהיה מתוך השלמה. הוא בטח ישמח שיש לו ילדים, אבל הוא ירצה את קטניס. Always. על טיב היחסים של קטניס עם פיטה עדיין אפשר להתווכח, למרות שלדעתי היא בכלל לא רואה בו ידיד. אבל היחסים של פיטה עם קטניס? את לא יכולה להגיד שהוא רוצה להיות ידיד שלה. הוא מאוהב בה בצורה בלתי ניתקת לתיקון! בנוגע לגייל, לא התעמקתי בדמות שלו עד כדי כך שאני יכולה לסתור או לאשר את הטענות שלך

רק בדבר אחד אני בטוחה, שהוא יהיה סטוציונר כדי להפיג את הבדידות. זה כנראה מה שהוא עושה ברגעים אלו ממש בזמן שהוא לומד לתואר ברפואה.

 

[N o R i K o]

זהו שמבחינתי זה כן גייל VS פיטה

כי עוד אחת הסיבות לכך שאני מעדיפה את גייל היא העובדה שאני יודעת שהוא לא ימשיך הלאה ופיטה כן \: וטוב, כמו שאת תופסת את היחס של קטניס לפיטה באופן שונה ממני, ככה גם אני תופסת את היחס של פיטה לקטניס בצורה שונה ממך

מבחינתי הוא מאוהב בה נואשות כי זה סוג של קראש ילדות כזה... ופיטה הוא בנאדם שצריך אישורים. זה הlack היחיד שלו מבחינתי, כשמדברים על הסטואיות שלו... הוא לא הלך ואמר לקטניס על הרגשות שלו, עד שהיימיץ' אמר לו לתפוס על זה גל. ברגע שקטניס הראתה לו שהיא מתנגדת לזה- לא אמרה לו שהיא לא אוהבת אותו, סתם כעסה על כך שהוא כביכול 'השתמש בה' עבור יחסי הציבור- כי היא הרי חשבה שהוא משקר לה- הוא לקח צעד אחורה. במשחקים קטניס היא זו שיוזמת את הקשר שלהם. אחר כך כשהם יוצאים והוא מגלה שעבורה זה היה משחק, הוא שוב לוקח צעד אחורה, וזה שוב לא 'לא'- כי קטניס לא דוחה אותו, הם פשוט מגלים שזו הייתה אי-הבנה והיא ממש מבולבלת כרגע. אח"כ במשחקים השניים שוב קטניס היא זו שיוזמת את הקשר שלהם, את הנשיקות שלהם. ולקטניס תמיד יש סיבה א-רומנטית כלשהי לעשות את זה, אפילו בנשיקה שלהם על שפת האגם שהיא הרומנטית ביותר מבחינתי- היא קודם כל מנשקת אותו כדי להשתיק אותו ורק אח"כ מתחילה להרגיש משהו. רק בסוף היוצרות מתהפכות וקטניס מאבדת את עצמה והופכת ללא-קטניס-בעליל ואז פיטה הוא זה שעושה את הצעד בדיליי של 80 אלף שנה. בקיצור, כל החפירה הזאת נועדה לומר שעד שפיטה לא יקבל 'אישור' מקטניס להמשיך הלאה, הוא לא ימשיך הלאה. אני חושבת שהוא פשוט מאמין בכל מאודו שיש סיכוי לאהבה ביניהם ובגלל זה הוא נאחז בזה, אבל אם קטניס תגיד לו "אני אוהבת אותך מאוד, פשוט כידיד", הוא יקבל ממנה את האישור וישתחרר ממנה. אני מצליחה לראות אותו ממשיך הלאה בהשלמה מלאה. אז הוא לא יתאהב בדלי בצורה המטורפת שבה הוא יתאהב בקטניס, אבל הוא כן יתאהב בה לאט לאט בצורה שקולה ונבונה ובידיעה שהיא הזו שתעשה לו טוב. לא קטניס שמעולם לא העריכה את האהבה שלו. ויש מצב שככה היה גם עם אבא של פיטה. לדעתי הוא עדיין מאוהב באמא של קטניס באיזשהו מקום כי הוא אף פעם לא השתחרר ממנה. קטניס אומרת לנו שאמא שלה אף פעם לא הזכירה את האופה ואת הילדים שלו, לא לטובה ולא לרעה- אז יכול להיות שגם ביניהם אף פעם לא באמת היה קשר והוא גם סתם נלכד עליה. וידוע לנו שגם אמא-אוורדין קצת סתומה כמו קטניס. לא יודעת להעריך אהבה, ככל הנראה. והשורות האחרונות שלך...

צקצק, סוזאן קולינס, תראי מה עשית לו!

 

[ס מ י י ל י ת 2]

וואו, אני כבר לא זוכרת את זה, תזכירי לי

מה אמרו על אבא של פיטה עם אמא של קטניס?

 

[N o R i K o]

כשקטניס שואלת את פיטה איך הוא התאהב בה

הוא אומר לה שאבא שלו הצביע עליה ואמר לו- "אתה רואה את הילדה הזאת? הייתי מאוהב בה. אבל היא הלכה עם גבר שיודע לשיר." ואז פיטה שמע את קטניס שרה והתאהב. הסוף.

 

[Billy Shirs]

תמונה אחת שווה אלף מילים.

MJ