בורסת ההמורים - נפתחת!

[ניצת הגפן]

תרשה לי לדייק את תשובותיך

אני מסכימה עם רוב מה כתבת בחלקים הראשונים שלדבריך. ואשתדל אף "למספר" את הטענות שהעליתי ולגבות במספרים. לא , לא רמת הפיקוח בלבד היא שתורמת להעתקות וכו, אלא מין אוירה כללית ששולטת במוסד. ום - התחושה -ש - וניברסיטה, יכולה להתקיים גם בלי תלמידים, ואליו מכללה/או"פ לצורך העניין - זקוקים לתלמידים כדי להתקיים, ולכן - למראית עין (ולצערי ברוב המכללות להוראה ואני לא יודעת מספיק לע אחרות, ולכן לא מדברת עליהן) - הן תלויות בתלמידים, ותלמידים מקבלים מזה את המסר הסמוי (שכנראה כבר לא כל כך סמוי, אם כולם מבינים אותו מהר מאוד) שמותר להם לעשות הכל, ושבכל מקרה - יקבלו אותם , ויתנו להם לסים. הבדיחה הרווחת היום במכללות להוראה היא : מה תנאי הקבלה שלכם? א: אצלנו תעודת זהות ב: מה , כל כך גבוה? אצלנו צריךלהיות רק נושם באופן עצמוני. ולצערי, היא לא כל כך בדיחה. וכמו שאמרת - זה אכן נורא, שניתניות תעודות ברמת לימוד מחפירה. לגבי מה שאמרת כי אני רומזת לרמה אקדמית ותנאי קבלה - פספסת אותי קצת אני אמרתי דווקא, שדווקא את חוסר תנאי הקבלה אני מאוד מעריכה בפתוחה. אני חושבת שהבחלט תואר ראשון צריך להיות פתוח לכולם. אני חושבת שיש הרבה אנישים שיכולים להוציא תואר אקדמי ואפילו בהצטיינות גם אם לא למדו בבי"ס תיכון בזמנם ולא הוציאו בגרות. אני גם אמרתי, שדווקא הפתוחה היא הראויה מבין האוניברסיטות בעניין התואר הראשון. קרא את הודעתי דלעיל שוב. גם לגבי זה שהתקוממת על המעבר בין תחומים. לא אמרתי שאסור או אי אפשר. אמרתי - שלא ייתכן שאתה עושה תואר ראשון בספרות צרפתית (למשל), ואז הולך ללמוד תואר שני במנהל עסקים, בלי כל השלמה, בלי כל הכנה, בלי כל קשר לנושא בעולם המציאות, ובעיקר- בלי כל כישורי ניהול... למיטב ידיעתי - באוני' יש דרישותת קדם לגבי לימודים כאלה. ולגבי מה שאמרת על תכניות האקזקיוטיב - אני מסכימה אתך שיש להן מטרה כלכלית, אולם - שוב, הן מיועדות לקהל מסוים, שלפחות יש לו זיקה וידע בתחום, ויתרה מכך- אלה ברובן רק תכניות המקנות תעודה, ולא תואר. נראהל י שעניתי כאן חלקית בלבד אבל תסלח לי עלזה אולי בהמשך אשלים...

 

[tulkin]

ראשית, סליחה

אם הבנתי לא נכון את דברייך. לגבי מה שכתבת - תיקון קטן - בבית הספר למנהל עסקים שאני לומד בו (אחד מהטובים בתחומו בעולם, אם לא הטוב שבהם), אין שום דרישה מוקדמת של ידע או רקע. לא אקדמי ולא מקצועי. יש כמובן מיון קפדני לקבלה שקורה משתי סיבות: הראשונה - שיקולים של היצע וביקוש, מה לעשות שיש רק 800 מקומות כל שנה אבל רוצים להתקבל משהו כמו 6000 (והשנה זה צפוי לעלות עוד בגלל המצב הכלכלי הרעוע). הסיבה השניה - בודקים האם המוטיבציה ללמוד מצדיקה את הלימודים. כלומר האם הרצון ללמוד נובע "מהסיבות הנכונות". גאוותו של בית הספר גדולה מאד מכך שאת כל מה שצריך הוא מלמד - ולכן הוא לא מניח כלום. לא ידע קודם, לא רקע תעסוקתי או תרבותי. הוא מניח שיש לסטודנטים תואר ראשון כלשהו, נסיון תעסוקתי כלשהו ומוטיבציה מאד גבוהה להצליח. כישורי ניהול זה דבר שאפשר ללמוד וללמד. תנאי הקבלה הגבוהים עד גיחוך (הכולל בין השאר ציונים מופרכים במבחן הGMAT ועוד ועוד) נובע אך ורק מסיבות של היצע וביקוש. אם לבית הספר היתה קיבולת גבוהה יותר, הוא היה מקבל יותר תלמידים. נקודה. ואגב, רוב תוכניות האקזקיוטיב שאני מכיר מעניקות תואר של ממש. לא רק תעודה. לכן לא ברור למה כתבת: "אמרתי - שלא ייתכן שאתה עושה תואר ראשון בספרות צרפתית (למשל), ואז הולך ללמוד תואר שני במנהל עסקים". ייתכן גם ייתכן, ויש אנשים שאף רצוי שיעשו זאת.

 

[נועה לביא]

זה משעשע,

אם בתואר ראשון זה הופך את האוניברסיטה ל"הראויה ביותר", למה בתואר השני זו "אינפלציה"? זה שמישהו מתחיל תואר שני בפתוחה, בטח לא אומר שהוא יסיים, ועוד במסלול עם תזה. בשביל לעשות תזה באו"פ במדעי המחשב צריך, או לפחות בזמנו היה צריך, ממוצע 90 בקורסים של התואר השני, ובניגוד לכל מקום אחר פחות או יותר היכן שיש אינפלציית ציונים מטורפת, בקורסים של הפתוחה בתואר השני זו אשכרה דרישה אמיתית ומקשה (לא שזה בעיני מלמד זכות דווקא על הקורסים האלה...). כאשר הייתה לנו ישיבת סגל של הקורס 3 היו מסטרנטים בפתוחה, כולל המרכזת. היא התחילה בגיל 18 את התואר השני, והספיקה מאז ללדת שני ילדים, ועוד לא לסיים. מה קורה בתוכנית של האו"פ במנהל עסקים אני באמת לא יודעת, ובניגוד לאחרים, אני לא אוהבת לדבר על מה שאני לא יודעת. עם זאת, לפחות לפי מה שיצא לי לקרוא, נראה שהתוכנית בפתוחה רצינית יותר מבאוניברסיטאות עם דרישות הקבלה הגבוהות שכנראה, שוב, כמו בתואר הראשון, באות על חשבון דרישות הלימודים עצמם. דרישות קבלה מעידות על ביקוש ביחס למקומות, לא על שום דבר אחר, בטח כאשר מדובר בתואר שני שהוא לא המשך טבעי של שום תואר אחר וכל אחד מכל תחום לימודים יכול לגשת אליו, יחד עם "תחליף פסיכומטרי". אני מאוד מקווה שיפתח מסלול לדוקטורט במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אם, לשם שינוי, הם יטרחו קצת להשקיע בו, אין ספק שזה ימשוך קהל מאוד איכותי, וכמובן - עוד משרות, שהן לפחות יותר לרוחי ממשרות רגילות.

 

[נועה לביא]

לי אין שום דבר "רשמי"

אבל זה פשוט כי מעולם לא דיווחתי על ההעתקות. אבל כן יצא לי, למשל, לתת סדרה הרמונית למאסטרנטים של הנדסת חשמל בשאלת בונוס שהם בחוצפתם כי רבה החליטו להעתיק כנראה מאיזה מקור באינטרנט שבו כנראה סימני הלטך לא עלו כמו שצריך, ופתאום הם התחילו להעלות לי וקטורים בריבוע

(ואני לא מדברת בכלל על העתקות משעשעות של הביטוי "ויקטור האפס". על זה כן דיווחתי, הלכתי להלשין לויקטור שהם קראו לו אפס

) כמות ההעתקות לפחות באוניברסיטה ה"רגילה" הנקראת "בן גוריון", היא חסרת כל השוואה, בכלל, לזו בפתוחה. אבל זה בסדר, גם המשכורת חסרת כל השוואה, אבל כן, גם בדיחות הדעת של הבודקים...

 

[LastFlowers]

בוא נגיד את זה כך

יש לי גישה לנתונים פנימיים של אוניברסיטה ישראלית מכובדת, ויש שם כל מיני דוחות פנימיים שדואגים להסתיר היטב מהציבור בכלל ומהסטודנטים בפרט. מטבע הדברים אסור לי לפרט יותר מדי, אבל נושא ההעתקות (ממקורות ברשת, עבודות קודמות או היקשרות עם גורמים מקצועיים שכתבו עבור הסטודנט את העבודה = העתקות שממש אינן תלויות בשכנים סטודנטים, להבדיל קשות מעבודות עצמיות שהפכו למשותפות משל עסקינן בתיכון) והיד הקלה על העט של המרצה (העלמות עין, חפיפניקיות או הורדת הדרישות) מככבים שם ובגדול. כאמור ניצת לא הכלילה, אלא הצביעה על תופעה שהולכת והופכת להיות שכיחה יותר. אין בטענה משום כל אמירה כנגד תלמידי האו"פ באופן ספציפי, אלא בהפגנת דאגה מבוססת בהתחשב בשיטת הלימודים הנהוגה בפתוחה, כזו שמערבת פחות פיקוח - זה הכל.

 

[נועה לביא]

אבל זה לא מבוסס, זה בולשיט

לכמות הפעמים בהן המרצה, המתרגל או הבודק רואה את פרצופו של הסטודנט (לגבי השלישי, משתדלים ככל הניתן שזה יהיה בכלל לא), אין שום קשר לפיקוח או לקלות ההעתקה. לא בתואר ראשון, ובטח ובטח שלא בכתיבת תזה או דוקטורט, היכן שאין שום הבדל מעשי בין האוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטאות אחרות. "ממקורות ברשת, עבודות קודמות או היקשרות עם גורמים מקצועיים שכתבו עבור הסטודנט את העבודה = העתקות שממש אינן תלויות בשכנים סטודנטים" "שכנים" סטודנטים הם אולי לא הכרח, אבל הם מאוד, מאוד, מאוד עוזרים ומגבירים את התופעה.

 

[נועה לביא]

כמי שאשכרה מכירה באמת את המוסד

(ולא רק כסטודנטית) אני יכולה לספר בגאון שבואניברסיטה "לא פתוחה" מעתיקים הרבה הרבה יותר. מי שיחשוב לרגע, יאמץ לשניה קטנה את מוחו, יבין כי זה מאוד הגיוני, שכן הסטודנטים לא רואים יום יום רק את ה"מורים", אלא גם אחד את השני.

 

[נועה לביא]

תגידי, את עושה את עצמך?

לאוניברסיטה הפתוחה יש כבר מסלולים עם תזה. את יודעת כמה מעט מסיימים אותם? את יודעת כמה אנשים, עם נתונים מצויינים, המשיכו לתואר שני במדעי המחשב באו"פ ובלשון המעטה לא סיימו? איך מבחינת העתקות זה שונה באיזושהי דרך מבכל מקום אחר, או שנדמה לך שלבן אדם שעושה תואר בפתוחה אין מנחה, אין לעולם פגישות איתו, אין הגנה על התזה וכו'? יש כאן בהחלט טמטום, אבל הפעם, הוא לא כלל-מדיני כי אם מאוד מאוד ספציפי. אה וכן, אינפלציה בדוקטורנטים יש כאן מזמן מזמן...

 

[EastGirl83]

../images/Emo31.gif

מקווה מאוד שלא... ממש לא בא לי להתחיל את הלימודים כמו שנה שעברה....

 

[the new L]

לא ברור מה יקרה

עם ההסכם החדש של הסגל הזוטר. אני שמעתי שיש לאוניברסיטאות בעיה קשה לממן אותו, ואם זה המצב - לא ברור איך הסגל הזוטר יפתח את שנת הלימודים.

 

[MissScotland2004]

אני לא בטוחה לאן לשרשר כבר

אז אני מרשה לעצמי לשרשר כאן. בקשר להעתקות - בישראל יש בעיית העתקות חמורה, מא' ועד ת'. אתם מתקשקשים פה על איפה קל יותר להעתיק, בפתוחה או בבן גוריון, כשלמעשה תרבות ההעתקות נוצרת ומופריית בבתי הספר. עסקי ההעתקות בבתי הספר משגשגים. בחטיבה, בתיכון, ואפילו ביסודי. כולם כבר מתייחסים לזה כאל מובן מאליו. אני הייתי מורה מתלמדת לאנגלית במשך שנתיים בשתי חטיבות. אחת מעולה ואחת בינונית. רוב התלמידים מעתיקים שיעורי בית. במבחן יש תמיד זמזום בכיתה. אף פעם לא דממה. כולם מלחששים אחד עם השני והמורים... לא ברור לי מה בדיוק קורה עם זה. או שכולם כבר הרימו ידיים (כי אין להם כלים וגיבוי להתמודד עם המצב), או שהם חושבים שככה כולם יוציאו ציונים יותר טובים, או שהם פשוט סניליים. זה פשוט עצוב איך שזה הפך להיות נחלת כמעט הכלל אבל מצד שני הס מלדבר על זה.

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo45.gif לגמרי

את רוצה שאתן לך הסבר קצר שהסבירו לי, כדי להבהיר לך את מה שאת "לא מבינה"? ובכן: באחת המכללות (לא הכי נמוכות, דווקא) אחרי שהבעתי אתחוססר שביעות הרצון שלי מהעניין של העתקות ואי עבודה עצמית, והגשת מטלות "ביחד" (ככה קוראים לזה היום, ויש לזה גם גיבוי מרכזי המסלולים) - אמרו לי - תראי, את צודקת, זה באמת קורה כאן, אבל - אסו ר לדבר, כי צריך את התלמידים. אם נחמיר- ל איבואו תלמידים, לא יבואו תלמידים. - לא תהיה לנו עבודה. ואז.. אחת מראשי החוגים עוד אמרה לי - את רוצה עבודה? אז תשתקי, ותלמדי. מה שהתלמידים אומרם - זה קדוש. אפילו מעלים אותם לועדות משמעת (אני למשל התעקשתי בזמנו על ועדת משמעת למעתיקים מובהקים) - אז הם מסבירים שבעצם הם אל העתיקו אלא עשו "ביחד" ואז בא ראש המסלול שלהם ואומר- אתם יודעים שהתלמיד הזה מתקשה, ואנחנו "מחזיקיים אותו בשיניים כדי שיסיים, ואם נעניש אותו עכשיו, הוא יעדיף לנושר". את מבינה? אז בעצם - אנחנו מתחננים שהם יבוא וללמוד. נראהלך? נראה לך רמה אקדמית? סליחה. אני - אני שייכת לאלה שחושבים שאפילו בבי"ס לא צריך להכריח את כולם להישאר, אז באוני' או במכללה? sorry לא בבית ספרי.

 

[tulkin]

צריך רק לעשות הפרדה מאד גדולה וברורה

בין העתקה לבין עבודה משותפת. אינני מוצא שום פסול בעבודה משותפת שמוגדרת מראש כעבודה כזו. בחוג למדעי המחשב בירושלים - רוב תרגילי התכנות נכתבים ומוגשים בזוגות - וזה בסדר. אסור לשכוח שאין היום בעולם העסקי מתכנתים שעובדים לבד. תמיד עובדים בצוות - אז למה באוניברסיטה לעבוד לבד? באותו אופן אין לי בעייה עם עבודה קבוצתית לפתרון בעיות ותרגילים של שיעורי בית. מעבודה קבוצתית לומדים הרבה מאד - בד"כ יותר מאשר עבודה עצמית. עבודה בזוגות או בקבוצות מחייבת אותך ללמוד להקשיב לרעיונות, לקבל ולהבין רעיונות של אחרים, להסביר ולבטא רעיונות שלך - ואלה מיומנויות מאד חשובות. כשקוראים ודנים בטקסטים - הדיון בקבוצה מפרה ומאפשר הבנה מעמיקה יותר של הטקסט מאשר לו כל אחד היה מתמודד עם הטקסט בעצמו. כך לומדים להכיר שיש פרשנויות שונות, וצדדים שונים לחומר הנלמד. לומדים שמה שברור לאחד לא בהכרח ברור לשני ולהיפך. וכל ההתנסויות האלה מפתחות כישורי חשיבה לא פחות מאשר ישיבה בבית ועשיית תרגילים מבוקר עד ערב. אז אם מורה מגדיר תרגיל כעבודה עצמית ומישהו מעתיק - זו עבירה וצריך לטפל בזה בחומרה (ואני מסכים שזו בעיה בארץ). מצד שני - אם ראש מסלול, או מרצה מגדיר עבודות מסויימות כניתנות לעשייה משותפת - אין בכך שום דבר ורע ואין בדבר עצמו כדי לפגוע ב או להעיד על הרמה האקדמית. אשתי למדה לפני שנתיים לתואר שני בUCL (בדירוגי האוניברסיטאות שהקוסם פרסם פה בפורומים לפני כמה ימים היא דורגה כאוניברסיטה ה-9 בעולם). לאורך כל הקורסים שלהם כל המטלות נעשו בקבוצות. הדבר היחיד שהיה אישי היו מבחני הסיום, ועבודות הסיום בקורסים בהם היתה עבודת סיום (אגב העבודות האלה נבדקו בקפידה במיוחד כנגד העתקות - הבריטים מייחסים לזה חשיבות). אז אפשר לשמור על רמה אקדמית, ובכל זאת להקטין למינימום את היקף העבודה העצמית בקורסים.

 

[milindapanna]

ההפרדה ברורה, המסקנה - לא בהכרח

מסכים איתך לגמרי שיש ייתרונות גם לתרגילים/עבודות וכדו' שנעשים כצוות, אין לי ספק בכך. לגבי הטענה שלך שיש "להקטין למינימום את היקף העבודה העצמית" - אני לא חושב שהיא נכונה באופן גורף. בעיקר בתואר ראשון, כאשר סטודנט צריך ללמוד ידע בסיסי או לרכוש מיומנויות בסיסיות אני חושב שיש חשיבות גדולה לעבודה עצמית. העבודה העצמית שווה משהו, או שווה הרבה יותר, אם לאחר מכן יש דיון עליה בהרכב מורחב (מרצה/מתרגל+סטודנט, צוות, כיתה וכו'). אני לא מתווכח לגבי התרגילים במדעי המחשב שהעלית בתגובה - אולי להם יותר נכון עבודת צוות מהרגע הראשון - אבל, למשל, מיומנות בסיסית כמו ללמוד לקרוא באופן ביקורתי (כלומר, לתרגל את זה) זה משהו שאדם צריך להתאמן בו גם לבד וגם ללמוד מאחרים. טוב, מאוחר, צריך ללכת לישון...

 

[tulkin]

רק להבהיר...

לא טענתי שצריך להקטין למינימום את היקף העבודה העצמית. טענתי שאפשר לעשות זאת מבלי לפגום ברמה האקדמית. מה צריך לעשות - זה כל מורה או בית ספר או חוג יחליטו מה מתאים להם. אגב - הולכים ומתרבים המחקרים שמביאים תימוכין לטענה שלימוד ועשיה בקבוצות יעילים יותר מאשר לימוד ועבודה עצמית, במגוון רחב של משימות והקשרים.

 

[ניצת הגפן]

אני אסביר לך למה זה פסול

כי אם המטרה של העבודה היא קראית טקסטים וכתיבה אקדמית והתלמיד מתבקש לעשות למשל "מיזוג טקטסים" - יעני, שקירה ספרותית שמאחדת מגוון מקורות ביבליוגרפיים על פי טכניקות וכלליךם שנלמדו בכיתה או אם התלמי מתבקש לכתוב מאמר דעה/עמדה על טענה אחת מתוך טקסט נתון והוא אמור לקבל ציון על יכולתו לכתוב כתיבה אקדמית אין שום היגיון לעשות את זה ביחד, כי אתה לא יכול לקבל שום אינדיקציה על יכולת הכתיבה האקדמית שלו אם הוא כותב בזוג. אני מסכימה שבמדעים מדויקים ובמעבדות נכון יותר ואפשרי לתת עבודה בזוגות. במדעי הרוח - זה קצת יותר מסובך ובכתיבה אקדמית- זה לגמרי לא מעשי, בעיניי. ואם המרצה הגדיר מראש שזו עבודה עצמית - על אחת כמה וכמה אין מקום לעבודה "משותפת"... ואם היא משותפת גם בין אנשים שלמדו בשתי קבוצות תרגול שונות, אצל שני מצרצים שונים, והיו לכל מרצה דרישות שונות ולבסוף - שני המרצים מקבלים דגם אחד של עבודה, - זו כב רבעיה אמתית. ולא, ראש חוג/מסלול או מגמה לא יכולים להתערב בחופש האקדמי של המרצה של הקורס. אם מרצה הקורס קבע שעבודה היא עצמית - כך עליה הלהיות ועוד משהו אחד קטן - התעלמת מטענתי המרכזית = אם אנחנו "מכופפים" את הדרישות לעבודות וכו' כדי שתלמידים "ישרדו" ושאנחנו "נחזיק אותם בשיניים" במערכת - אולי צריך לחשוב על זה עוד פעם. לא כל אחד הוא אכן מסוגל (אני מדברת על יכולות נטו) לסיים תואר ראשון. ושוב, לטעמי- ממש לא חייבים כולם לסיים כזה. (אם יש מישהי שלא יודעת לכתוב שני משפטים ברצף, לא מצליחה להבין מה קורתא, ולא מצליחה אפילו בע"פ לנסח את עצמה, אין שום סיבה ש"נשמור עליה" בתוך המערכת. מבנחינתי - היא לא היתה צריכה להיות שם מלדכתחילה.

 

[tulkin]

לא נראה לי שיש בינינו ויכוח גדול

אני מסכים עם רוב מה שכתבת. אם מרצה קובע שעבודה היא עצמית, בוודאי שהיא צריכה להיות כזו - אפילו כתבתי את זה. ולא התעלמתי מעמדתך המרכזית - אני פשוט מסכים איתה למדי, ואין לי הרבה מה להוסיף לה (למעט העובדה שיש לי כנראה אמונה בסיסית קצת יותר גדולה ביכולות של בני אדם ואני אתייאש לאט יותר מהנסיון לעזור לאדם מסויים להצליח...) יש כנראה בינינו פער מסויים בעמדה בנוגע לאיך ללמד ולשאלה מתי לדרוש עבודה עצמית ומתי לאפשר עבודה בקבוצה. אבל זה קצת עניין של טעם וריח, ולא שייך לדיון העיקרי. לגבי עניין של ראש מסלול - שוב אני מסכים איתך, אבל אני מניח שראש מסלול ומרצה בשיעור עובדים במשותף ומדברים אחד עם השני, ולא מנהלים יחסי מפקד-פקוד כמו בצבא. כלומר אם ראש המסלול חושב שצריך לאפשר עבודה משותפת, הוא ידבר על כך עם המרצה וינסה לשכנע אותו שכדאי לעשות ככה, ואף ינמק את עמדתו ויקשיב לעמדת המרצה - ובסופו של דבר תושג החלטה שתהיה מקובלת על שני הצדדים. אני משער שסוג כזה של יחסי עבודה עלול להישמע קצת מופרך ואוטופי - אבל מותר לי. כך אני חושב שצריך להיות. כשאהיה מרצה כך אתייחס לראש המסלול, וכשאהיה ראש מסלול כך אתייחס למרצים שלי.

 

[נועה לביא]

זה כבר נושא צד

כל העניין עלה בגלל טיעון, מאוד מגוחך, לפיו לא צריך לתת לאו"פ להעניק דוקטורט כי בגלל שבאו"פ יש פחות פיקוח על העתקות (דבר שהוא לא סתם לא מבוסס, הוא בכלל, בכלל, לא נכון) אז יהיה קל יותר לסיים בה דוקטורט. נושא ההעתקות עצמו, פחות מטריד אותי עד לא מטריד בכלל. כמובן שלא צריך לאפשר לסטודנטים לדבר בזמן הבחינה (אגב, בפתוחה זה לא אפשרי, השכן שלך לעולם לא נבחן איתך באותה הבחינה) שכן כאשר תופעה כזאת מפסיקה להיות שולית היא פוגעת בשם של המוסד ובהתאם בבוגריו, אבל העתקות בתרגילי בית זה יותר הבעיה והטפשות של הסטודנט המעתיק, שמרמה רק את עצמו.

 

[helene]

את לא חושבת

שברגע שהעתקות היא תופעה נפוצה בין סטודנטים, הם פוגעים לא רק בעצמם, אלא גם בשווי התואר שלהם וגורמים לאינפלציה של תארים אקדמים? השאלה היא כזאת, האם בלי העתקה הם היו מסיימים את התואר באותו הציון או מסיימים אותו בכלל? אם התשובה היא לא, אז כנראה שזה אמור להדאיג את האוניברסיטאות ולא רק את הסטודנטים.

 

[נועה לביא]

תקראי שוב את מה שכתבתי