פרק סיום העונה- No Reason

[steelwater]

גאוני!

עכשיו אני במינה למה הפרק אפילו יותר גאוני. האוס פשוט אומר על עצמו כל מה שהוא חוש בעל עצמו. זו הזיה הרי אז זה לא הבחור שירה בו שמדבר אלה האוס והוא פשוט סוף סוף אומר לעצמו מה שהוא חשב על עצמו ועל זה שהוא מתהנג כמו אידיוט ענקי.

 

[SuperGirl711]

זה גם מה שנראה לי מוזר!!!!

אני חושבת כל הפרק: "אוקיי, אין שום סיכויי שבעולם שבבית חולים ישימו את היורה ליד הירוי. אין שום סיכוי שבעולםםםם!!!!!!!!"

 

[Moreiro]

ולא רק זה

הם גם יושבים להם בניחותא אח"כ ברחוב והוא אוכל צ'יפס

פיקוח משטרתי, מישהו?

 

[MommyHug]

בקטע הזה כבר ברור שזו הזיה

כי גם האוס אומר שהוא יכול לשיפ איזה מלים שהוא רוצה בפה שלו כי הוא רק הזיה ואם הוא רק הזיה, אז הוא רק בראש שלו... אבל לא הבנתי מזה שהכללללל היה הזיה מרגע הירי

 

[דרוסילה1]

בדיוק גם אני חשבתי על זה

כל הזמן איך הוא מנתח ככה את האוס שהוא לא מכיר אותו בכלל.. אבל הבנתי שהכל היה הזיה רק כשנפל הכדור מהיד שלו.

 

[סלוניק]

דעתי על הפרק

קצת קשה להתייחס לפרק הזה, לפחות באופן כרונולוגי מסודר שהרי מגלים את המצב המפתיע רק בסיום. היו לא מעט רמזים לכך שאר ההתרחשות היא אשליה (כמו למשל העובדה שהאוס לעיתים בריא לחלוטין ולעיתים שכוב במיטת האשפוז שלו) וששאר הדמויות הקבועות רק מגלמות צדדים שונים באישיות של האוס (רמיזה משעשעת שמתבהרת בדיעבד – ווילסון וצ'ייס מבצעים את תרגילי הכושר של האוס על ההליכון). עם זאת באמת שאת הפרק המבולבל הזה אפשר היה לנתח לעומק רק בסיומו. פרט לעיניים ושקי אשכים מתפוצצים בפרק הזה היו הרבה רעיונות וצדדים של האוס שתחילת הדיון בהם מתחיל כבר בפתיחה כאשר אנו רואים את האוס מתעלל מתוך הנאה אכזרית משהו בחולה אומלל. אותו חולה אומלל גם חוזר ומופיע לאורך ההזיה של האוס כשהמצב שלו משקף את התודעה של האוס: כשהאוס טועה בהנחת היסוד שלו לגבי אשתו של החולה (שמתגלה לקראת הסיום כאשתו המנוחה של ג'ק) עינו של וינס יוצאת מן הארובה. כשג'ק מעליב ופוגע לו באגו, אבר המין של וינס מתפוצץ. גם שאר הדמויות מגלמות תפקיד תת מודע, ובעיקר קמרון שתופסת משבצת מינית יותר. אולי בגלל המשיכה התת-מודעת של האוס כלפיה בקשר "בטוח" יותר: כאשר הוא מפעיל את הרובוט הוא פותח את חולצתה רק בידיעה שהרובוט מתוכנן לעצור את עצמו ברגע שמתגלה סיכון לפגיעה מיותרת. אולי זה ביטוי לפחד של האוס מפני השתלטות הרגש על השכל והכניעה ליצריות (שמבוטאת ע"י המין). לאורך כל הסדרה האוס פועל בצורה שכלתנית ולוגית בכל הנוגע לשיטות הטיפול שלו. גם כאשר כביכול מתגלה כי הוא נעשה “טיפש יותר" הוא עדיין מנסה לנתח את הסביבה באמצעות ההיגיון. הפרק הזה מביא אותו להטלת ספק בשיטת הטיפול שלו שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות שלה. ג'ק לוחץ עליו להודות שחלק מהאשמה במות אשתו נעוצה בגישה הסוציומטית והמתנשאת שהוא נוקט כלפי החולים הפוגשים אותו. כפי שהוא אומר לו: ש-"אולי לא רק טעויות רפואיות הן אלה שמשבשות את הכל" (אחזור לזה בהמשך). ההגעה לביקורת נשארת תת-מודעת לאורך כל הפרק, שהרי היא מגיעה בעיקר מג'ק ומווילסון, אבל היות ושניהם הם בעצם ביטוי למחשבותיו של האוס אפשר לראות אותם כמין תהליך הכרה המחלחל למודעות שלו עצמו. כך ג'ק מנתח את התפיסה של האוס לפיה הוא רואה עצמו כמורד חברתי דרך התעקשות על אמירת האמת בצורה הכואבת ביותר כאשר כל מי שלא נוהג כמותו כפחדן כתפיסה שגויה. זהו מצפונו של האוס המביע חרטה על מעשיו ושואל את עצמו מדוע אינו מוכן להכיר באחריות שיש לו על מעשיו ובסיכוי שהוא עלול לפעמים גם לטעות בהימורים המסוכנים שהוא עושה. ווילסון ממשיך אותו ומאשים אותו בניסיון להצדיק את יחסי האנוש שלו באמצעות הנכות שלו ושהוא מנצל את הרגל הפגועה שלו כדי לזלזל בכל אספקט נפשי-רגשי. במסגרת מין מאבק פנימי בין ההשקפה הזו להתגוננות המודעת של האוס הוא אף מכה את ווילסון ומתעורר מן ההזייה. האוס ממשיך להיאבק בטענות הנגד ע"י כך שבפגישה עם הצוות שלו הוא מתאמץ להמנע מגיבוש עמדה שעלולה להיות שגויה (בגלל החשש מעובדות שנתקבלו על סמך הזיה\אשליה) ומנסה לפשט את כל העובדות והבדיקות עד ליסודות שלהן – שוב בהתבססות מוגזמת על לוגיקה. בדיאלוג האחרון עם ג'ק בו הם משוחחים על המוות והפחד מפני המוות ג'ק מוכיח אותו בקרב האחרון על שיטת הטיפול שלו ואומר לו שהאוס מוצא את משמעות חייו בטיפול ובעובדה שהוא מציל חיים, ולא משהו מעבר. האוס מודד את ה"הצלה" באמצעות סטטיסטיקה – כמה אנשים מתים, כמה אנשים ניצלו. הוא לא חושב על ההשלכות שיש מעבר לכך. בהפשטה הזו להיגיון ולמספרים האוס איבד את המשמעות בחייו, וזו גם הנקודה שבה האוס מכיר בכך באופן מודע. הוא לפתע מדמיין עצמו במכונית לצד אשת החולה ואנחנו מבינים שהיא בעצם אשתו המנוחה של ג'ק, כאשר שניהם שואפים את הגז שהביא להתאבדותה. האוס שגה בזיהוי אותה אישה מוקדם יותר באמצעים הלוגיים בהם הוא משתמש תמיד, וכעת הטעות הרפואית מתאחדת עם הטרגדיה האישית שלה. בנקודה הזו האוס מתפכח ומבין את דבריו של ג'ק ומתפרץ לחדר הניתוח כאשר הוא מתעקש להרוג את החולה באומרו "אני רוצה משמעות". כאשר הוא מסיים את אותו מעשה חסר היגיון ומשמעות באופן מופגן החולה מפיל קליע מבין ידיו והאוס מתעורר למציאות ומבקש טיפול בקטמין, אולי מתוך מין שינוי עצמי והכרה במוכנות לוותר על השכלתנות שלו. באמת שאין לי הרבה רעיונות לגבי המשמעות של הסיום, כנראה שנגלה רק בעונה הבאה. דן.

 

[devils play thing]

אומייגד...

רגע, כל מה שהיה בפרק לא היה אמיתי? החולה? הכל? שומדבר לא היה אמיתי?

 

[Benjamin Turner]

כל מה שהיה בין היריה לבין סצינת

הסיום היה הזיה. החולה אמיתי, אבל רק החלק של הלשון.

 

[Palmer3]

פשששש איזה ניתוח

קראתי הכל אבל איבדתי אותך באמצע.. -קוראת שוב-

 

[dumb bunny]

(אני לא כותבת פה בדר"כ, אבל)

רק רציתי להגיד שזה ניתוח ממש יפה.

 

[Moreiro]

את כל זה כתבת מאז סוף הפרק?../images/Emo3.gif

סחטיין, אחלה ניתוח

 

[סלוניק]

הורדתי אתמול מהאינטרנט

(לא התאפקתי, מצטער)

 

[•°• נעמה•°•]

ניתוח מעולה

פרק יותר מידי מבריק, מעלה הרבה שאלות. אני כבר מתה לראות אותו שוב

 

[devils play thing]

אחרי שהבנת יותר טוב,

הניתוח שלך ממש יפה, ויש בו רעיונות יפים שלא חשבתי עליהם. למשל, הסימליות שבענין שוילסון וצ'ייס עושים לו את התרגילים, והמשמעות של העיברים המתפוצצים של בחולה. עוד משהו שיש לי להוסיף.. אם הרוצח (לא זוכרת את השם שלו) הוא בעצם עוד פן באישיות של האוס. והוא בעצם החלק שהאוס רצה להדחיק בשנים האחרונות. אז אפשר לשים לב איך הואס מנסה להעלם ממנו, הרבה פעמים- למשל, עושה את עצמו ישן, כשקמרון רוצה להגיד לו למה הוא ירה בו, הוא לא רוצה לשמוע, משתיק אותו, כי הוא פשוט לא רוצה להתאמת עם החלק הזה שבו. הוא כאילו לא רוצה להקשיב לו. וגם האוס מנסה בפרק להצדיק את עצמו כמה פעמים בפני האיש הזה, ומאחר והאיש הזה הוא חלק בהאוס, כאילו הוא מנסה לתת לעצמו תירוצים למה לא להקשיב לאיש הזה. הוא אומר לו- "תראה עכשיו איך אני מציל חיים, אם היית הורג אותי לא הייתי יכולה להציל את חיי האיש הזה" וכו'. ואז באיזה שלב, היורה אומר לו- "אל תקשיב לי, תן למה שאני אומר לחלחל לתת מודע שלך". כלומר- רוצה להגיד בזה- אתה כבר יודע את מה שאני הולך להגיד- אתה לא צריך לשמוע את זה, אתה כבר יודע בעצמך, ובמוקדם או במאוחר אתה תכיר בזה.

 

[MommyHug]

../images/Emo45.gif

תוספת יפה מאד!

 

[devils play thing]

../images/Emo51.gif

 

[Heaven Tonight]

וואו..תודה על הניתוח!

היה מעניין לקרוא

 

[MommyHug]

יפה מאד. רק שאלה אחת-

אמרת שאחרי שהאוס היכה את ווילסון הוא התעורר מההזיה. ומתי הוא חזר להזות? ולגבי הקטע שהוא ואשתו של החולה שואפים גז- מתי זה היה?

 

[סלוניק]

קשה לומר שהוא חזר להזות,

הרי רוב הפרק היה בעצם הזיה. קצת מבולבל, אבל הוא הרי "הזה שהוא הוזה", ובשלב מסוים התעורר מן ההזיה המשנית הזו אחרי שהכה את ווילסון. שלוש סצינות לפני הסיום, אחרי שהאוס כותב נוסחה על הזכוכית וג'ק מדבר ברקע הוא מדמיין את עצמו לצד אשתו במכונית.

 

[MommyHug]

כן כן, נזכרתי

בהחלט מעניין לצפות בפרק פעם שניה (ושלישית ורביעית...) מזכיר לי את החוש השישי, שבסוף אתה מבין הכל אחרת וחוזר להתחלה כדי להסתכל על הדברים מהפרספקטיבה החדשה. אני אוהבת סרטים כאלו והאוס בהחלט הפתיעו עם התחכום!!!