מופנה בעיקר לחנה ולQRST האחת
בתור שכב"גיסטית בשבט זה שנה שלישית [בכתה י' הדרכתי ד', בכתה י"א הייתי רשג"דית ד', והשנה אני מדריכה את שכבת ט'- השכבה הבוגרת ביותר בשלוחה], וחניכה בשבט כבר שנה 9, (נאמנה לשבט כבר מהפעולה הראשונה בכתה ד'), אני יכולה להגיד לכן שפה קיבלתי את הערכים שלי, פה בניתי את האופי שלי, פה גדלתי והתפתחתי. ותשאלו את מי שתרצו- אני אחלה בן אדם! כנראה, שהחינוך הזה בצופים כן עושה משהו. בשביל שהוא יהיה אפקטיבי- החניך צריך לרצות את זה גם. האינטרס הזה לחינוך והקניית ערכים הוא של המדריך, של החניך, ושל הורי החניך. אז לעיתים חניכים לא רוצים... ותפקיד המדריך, לטעמי, הוא לא לחנך את הילד מה זה להיות בשקט, ולמה לא להיות אלים. עם הדברים האלו הם באים מהבית (לא באה עם אצבע מאשימה לכל ההורים, אבל מהיכרות אישית- בכתה י' הדרכתי 11 בנות בכתה ד'. אחת מהן הייתה נורא אלימה, ולא הסתדרה טוב עם כל הבנות בקבוצה, ובעצם עם כל מי שהיה סביבה- היא זרקה הערות לבנים ובנות שעברו לידה, התגרתה בהם. <לא עברתי על זה בשתיקה, אבל זה לא העניין>. כשהם היו מרביצים לה בגלל שהתגרתה בהם, היא הייתה מחזירה להם. ואז לא הייתה מבינה למה אני כועסת. כשאמרתי לה 'מבחינתי כששני אנשים מרביצים אחד לשני, זה כבר לא משנה מי התחיל, שניכם לא בסדר', היא אמרה לי "אבל אבא אמר לי שזה בסדר, שאם מרביצים לי להחזיר לאמאמא שלהם!". ) ואז, כמובן, שהכעס מההורים האחרים מגיע למדריך. שהמדדריך לא בסדר, הצופים לא בסדר, שוקה לא בסדר. עם כל הכבוד, בואו אתן תנסו להיות אחראיות על 1000 ילדים (או אפילו על 120 ילדים, שזאת רק שכבת ט') ונראה אם תצליחו לשלוט בכל רגע נתון בכל דבר שקורה. תנסו להיות אחראיות על 1000 איש בכל יום בכל שעה, לדעת איזה 20 אירועים של הצופים (פעולה, מסיבה, שיחה אישית, ישיבות צוות, טיול, ישיבות בהנהגה... וכו'...) מתרחשים. בדיוק בשביל זה יש רשג"דים ומדריכים ומרכזים. בכוונה ישנה החלוקת אחריות. ואם אתם שולחים את ילדיכם לצופים שלא בפעולה הראשונה לשנה, רצוי שתדעו מי האחראי על ילדיכם. שוקה איש עסוק, לא בטוחה אם יש לו זמן לשבת מול מחשב ולקרוא דברים לא נכונים שכתובים שצורה עמצבנת והאמת שדיי מיותר לכתוב פה בצורה כזאת, כי אולי, אם יש לכן רעיונות והצעות לשיפור- הייתן באות ואומרות לנו. אני אישית, לא יכולה עכשיו לקחת ממה שאמרתן שום ביקורת. להיפך- זה רק גורם לי להרגיש יותר טוב עם מה שאנחנו עושים. לדבר על המקרה של אריק בצורה כזאת זה לא נכון, מה שאת אומרת לא נכון- אני לא מאמינה שהמידע שכתבת הגיע אלייך מההורים שלו. ועמיר, בתור אחד שהיה שם, ונשאל ע"י העיתונות ואח"כ קרא בעיתון דברים שהוא ואף אחד מחבריו לא אמרו, לדעתי יכול בהחלט לגבש דיעה על כתבים. שמרתי את כל הכתבות מאז, אם תרצי אראה לך את כולן ותראי שיש לפםחות 7 גרסאות שונות, מה שכבר אומר שיש מידע שקרי. אחרי שתראי את הגרסאות השונות, דברי עם עמיר, או עם מישהו אחר שהיה שם, ותראי שאפילו גרסא אחת מהעיתון אינה נכונה. זה נושא רגיש, אצל כולנו, ובמקרה קוראים פה כרגע המון מהשכב"ג שלנו. אין סיבה שתעלו את זה כאילו כלום ובטח- אל תשוו את זה למסיבה בשבט. בבקשה- שהדיבורים על הנושא יפסיקו. רק אוסיף שבתור השבט שאיבד חניך בתקרית כ"כ מצערת- אתן יכולות להיות בטוחות שהמודעות לבטיחות היא הכי גבוה שיש. בבקשה, אם יש לכן משהו להגיד, תבדקו את כל הפרטים ותבואו ותדברו כמו מבוגרות ולא כמו ילד בן 12 שיוציא דברים מהפה שלו בלי לחשוב כי הוא עצבני. גוני סער, שמיניסטית בשבט הדר.
