לא רק על הסדר בטחוני דיברנו
לא אבי, לא הבנת. לא רק על הסדר בטחוני דיברנו דיברנו על איכות חיים. נכון, קודם כל ביטחון (וקודם כל לילדים), אח"כ אם אפשר גם שלום. ועוד יהיו מפגשים משני צדי הגדר ואפילו נדמיין שיום יבוא וילדנו ישחקו יחד. אבל בשביל ליצור גם שלום וגם בטחון, צריך גם שותפים. לטנגו הזה בודאי צריך שניים. אחר כך תהיה לנו הזכות, ונדבר על חברה ורווחה, (ועל מעבר יותר או פחות מהיר) ונדבר על ביביסיטר שניתן יהיה להשיג גם מהצד השני של הגדר, שיוכלו הילדים להתפרנס... אז יש מי שכבר הפנים, אבל יש גם דוגמאות ממקומות רחוקים רחוקים ולא רלוונטיים אלינו, לאנשים שבשם כבוד וצדק ו"אני הייתי קודם" עדיין נלחמים באלימות על סוגיה השונים, ממררים חיים של כל כך הרבה אנשים שכבר שכחו שפעם היה אחרת. תאמין לי, רוב נתינך הנאמנים כבר שכחו שפעם לפני הרמזור היו כאן פקקים בלתי נסבלים. תאמין לי שבמכוניות העוברות מכפר אורנים, אין יותר סכנה מאשר בשילת ביום שישי או בפקקים לת"א (שלא יודעים ששמו רמזור ביציאה מלפיד). תאמין לי שהסכנה האמיתית תמונה בנהגים עצבניים ופגועים שדעתם מוסחת על השטויות שאתה, או נאמניך, עומלים כל כך קשה לייצר שכן