תודות
מעבר לתודות הברורות מאליהן לדויד ברוזה וכל הצוות הנפלא שלו ושל מיומנה, * תודה גדולה לענבל, שסופסוף הצליחה לשכנע אותי לבוא למצדה, וגם ארגנה את ההסעה, והכל בעצם, * תודה ל"שבט חנית שמיר" על קבלת הפנים, ולחברים, הותיקים והחדשים, ששמחתי לפגוש את כולם, ושהנעמתם כולכם את הזמן בדרך ובחזרה, * תודה לגיל, לשני, ולכל מי שסיפק פה תמונות נפלאות, כי כמו שתראו בהמשך, אני לא הצלחתי מי יודע כמה... * תודה לצוות המוזה בערד, שפתר את פלונטר "השולחן התפוס" בערב, וגם הזמין אותנו לארוחת הבוקר עם האיש, האגדה, וצוותו... * תודה ליורי הנהג שלנו, שהיה נהג מצוין, אדיב ונחמד, והסכים לסבול אותנו לילה ובוקר, * ואפילו תודה לצוות התוכנית "יום בחיי" של HOT, למרות הנדנודים, דחיפת המצלמות והתאורה שלהם, והעובדה שהצלם וידאו שהלך הלוך ושוב למרגלות הבמה והסתיר... נו שוין, גם זו חוויה
כמה נק' לשיפור (גם למארגני המופע עצמו): * לא ידענו מראש שמהצד נכנסים מהר יותר (ענבל...), אז נעמדנו פשוט בתור עם כולם (מה גם שרמי כבר עמד שם קודם, קצת לפנינו, אז הנחנו שאנחנו בסדר, עד שהיה מאוחר מדי לצאת משם). * כמה דק' אחרי שעת הפתיחה השומרים אמרו שעדיין אין להם אישור להכניס אנשים, אבל אח"כ פתחו את השערים כדי שנוכל להיכנס... לעוד תור לפני כניסה בעוד שערים... * כשבסופו של דבר נכנסנו, ירדנו לשורה הראשונה, וגילינו שיש מקום על מדרגות האבק (נו, בסופו של דבר גם המכנסיים נהיו לבנים...)
ענבל: לדעתי צריך לכתוב קובץ הנחיות למצדיסט החדש, עם כל ההכנות ומה שצריך להביא... * כשאומרים "מופע השקה", רצוי גם שיהיה משהו להשיק... איזה
אחד או שניים... אז... מתי מפגש?