תחילת פרוייקט הראיונות

[John Lennon guest]

האממ...

1) כל כדור הוא כמו ורד קוצני שנכנס לך ישר אל תוך הלב ומוציא ממך חלק מהרוח שעולה לשמים או ממשיכה להסתובב סביבך לעולם. התחושה נעלמת ישר והנשמה מגיעה למצב של אופוריה תמידית, בתנאי שהשלמת את יעודך בעולם שלכם, כמובן. 2) כפי שכבר ציינתי באחת השאלות הקודמות, מצאתי בה מישהי שדומה לי. והעוצמה שלה אחזה בכל כולי. אני עדיין אוהב אותה. אם כי בזמן האחרון פוגש כאן יותר את לינדה אישה מדהימה. 3) אני נימצא במחלקה מיוחדת של גיבורי התרבות. אם בצומת האבדון, אתה לוקח שמאלה ואז ישר, ישר עד לכניסה למדור המפורסמים. מחלקה שלישית מצד ימין לפני- "ציירים שהתפרסמו אחרי מותם". 4) תתפלא, אבל את אלויס היקר לא יצא לי למצוא כאן. גם בבירור שבונזו, מאמא קאס ואני עשינו לא העלנו מימצאים. עזאזלו-הפקיד של השטן אמר לנו שהוא גם לא נימצא ברשימות שלו. הסיבה לכך יכולה להיות רק אחת...

 

[John Lennon guest]

שאלות מעניינות.

קודם כל, תודה רבה לך לוסי ובאמת שאני איתכם בכל נפשי, כל ימות השנה והספירה האינסופית שכבר איבדתי אותה מזמן. ולשאלותיך: 1) אחרי שראינו סרט אחד של אלביס בקולנוע, ידעתי מיד שזה מה שאני רוצה לעשות. זה כל כך "קול". זה לא ניראה קשה וזה מביא הרבה בחורות. אני עדיין חושב ככה . יושב איתי פה בחור אחד. אנחנו קוראים לו ג'ימי. לפני שפגשתי אותו חשבתי שאני "מנוסה" והתברר שהבחור ידע את כל סוגי הסמים האפשריים ועשה את הדברים הכי ביזאריים שאני יכול לתאר לעצמי. אלו החיים האמיתיים, זה הרוקנרול. הייתם צריכים לשמוע אותו מנגן על הפנדר! 2) את הגיטרה הראשונה שלי, וזה סקופ קטן, אני גנבתי מחנות לכלי נגינה באחד הרחובות הצדדיים סמוך לנמל בליברפול. פשוט לא היה לי את הכסף הזה אז. 3) הפעם הראשונה שכולנו לקחנו מריחואנה היה עם בוב דילן בארוחה חברתית. זאת היתה הרגשה מאד מיוחדת שאהבנו לחזור עליה שוב ושוב. אל. אס די. היה כבר משהו יותר הזוי ומטורף. אני לא חושב שהלחנו אי פעם בהשפעת סמים. אבל המילים עצמן היו לעיתים מאד קשורות למצבים שאני זוכר כסבוכים בסמים. בעצם כשאני חושב על זה- היו פה ושם גם כמה דברים שהגיעו אלינו בתודעה של סמים. צריך פשוט להבין את התקופה...זה היה בכל מקום כל הזמן וכבר לא ידענו מתי אנחנו מסטולים ומתי לא. 4) השיר הראשון היה שירבוט של כמה משפטי רוק אנד רול ובלוז ישנים על השולחן בכיתה. בתחילת הדרך לא כל כך התגאיתי בליריקה שלי. 5) את פול היכרתי כאשר הוא ניגש אלי אחרי ההופעה שלנו באחד הפעמים. אני זוכר שהוא עשה לי קטע מטורף על הגיטרה וישר נידלקתי. ג'ורג' היה חבר של פול שנסע איתו כל יום בהסעה לבית ספר. הוא היה קטן אומנם, אבל ידע אקורד אחד יותר ממני-אז הוא התקבל!

 

[i love lucy]

אחלה..!../images/Emo24.gif../images/Emo99.gif../images/Emo140.gif

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

לג'ון היקר,../images/Emo72.gif../images/Emo113.gif

כמה שאלות:

1.מאיפה שאבת את ההשראה לשיר i am the walrus? 2.איזה שיר של פול אתה הכי אוהב? ואיזה שיר של ג'ורג' אתה הכי אוהב? 3.יש שיר שלך שאתה אוהב באופן מיוחד? 4.מי באמת עונה לשאלות האלה? (שאלה שאלתית)

 

[John Lennon guest]

לאורנה..

1) בילדות העשוקה שלי, אני זוכר שאהבתי לקפוץ בבית עם תחתונים לבנות על הראש ולצעוק שאני "ראש הביצה", השיר היה מין מסע פסיכדלי מלווה בהומור שהחזיר אותי אל הילדות והרעיונות היו שאובים מחיי היום יום, מתובלים כמובן בצבעים הזויים. 2) כמו שציינתי, כבר כאן-Here there and everywher הוא מבחינתי דוגמה מצויינת לגאונות של ההלחנה העדינה של פול. אהבתי מאד גם את YOu ne ver give me your money! 3) ג'ורג' ריגש אותי במיוחד בכמה הזדמנויות. Here Comes The sun אהוב עליי במיוחד. 4) אני באמת עונה על השאלות האלו.

 

[tin ker bell]

../images/Emo2.gif איך??

מי עונה על השאלות? תשובות לכל השאלות? כל הכבוד!!

 

[גובאני הפיה החמודה]

../images/Emo23.gifשאלות לג'ון../images/Emo23.gif

1. אם היית חי היום, היית רוצה להגיע לישראל

2.אמרו את זה, אבל שוב, מה מצאת ביוקו

3.זה כואב למות

4. איזה אומנים אתה אוהב לשמוע

 

[John Lennon guest]

פיה חמודה...

1) לא מעניין אותי להגיע לישראל מאשר לכל מקום אחר על הגלובוס. אני כבר לא כל כך בקטע של להופיע, למען האמת. אבל ישוע הנוצרי מפציר בי שעיר הולדתו-נצרת, היא מקום מדהים, אם כי הוא אומר שהיא השתנתה מאד מאז. מ 2) תרשי לי לא לענות על השאלה הזאת. שמעת פעם על אהבה? 3) זה לא כואב, זה משחרר. 4) אני תמיד שומר חסד נעורים ל אלביס פרסלי, לךיטל ריצ'ארד, צ'אק ברי ושאר החבר'ה השמחים של הרוק אנד רול. בזמן האחרון גם להקות פאנק מוקדם כמו ה"קלאש" ו "טלויז'ן" עושות לי רק טוב. מה גם שבחור מבוגר אחד פה- ג'ון לי הוקר, הכניס אותי גם חזק לקטע של הבלוז לאחרונה. רוברט ג'ונסון מרגש אותי מאד.

 

[סירופ מייפל מקולקל]

אממממ..

אם לא היית נרצח, איפה אתה חושב שהיית נמצא היום? מבחינת קריירה בעיקר.. אתה חושב שהרצח שלך הועיל באיזשהי דרך? (מנקודת מבט אובייקטיבית) אם לא היית פוגש את יוקו, אתה חושב שאולי לא הייתם מתפרקים? (אותה שאלה בשינוי אדרת: אתה חושב שיוקו גרמה איכשהו לפירוק?) בע זהו :| וכל הכבוד על היוזמה והרעיון

 

[John Lennon guest]

סירופ...

דבר ראשון, אני שלם עם עצמי ושמח שהגעתי לאן שהגעתי. אבל אם הייתי עדיין בעולם שלכם, דסיר להניח שהייתי מתעסק בעיקר במה שמעניין אותי ממש בימים אלה: מוסיקה הודית ומזרחית וטניס. הרצח שלי לא הועיל בשום דרך מעשית אבל הוא היה צריך להתרחש ע"פ הגורל או "אלוהים", כך שאין כל מנוס ממנו. יוקו לא הייתה קשורה להתפרקות שלנו. לא יכלנו להמשיך יחד עוד. ההתנגשות בין האגו של פול לשלי פשוט היתה בלתי נסבלת בסוף הסיקסטיז וכך פשוט לא יכולנו לסבול אחד את השני באותה תקופה. לא היה סיכוי שהיינו מופיעים כל הדרך ע לבית האבות כמו הרולינג סטונס למרות שאני נורא אוהב אותם. למעשה אם כבר שאלתם (או לא?) הסטונס תמיד היתה הלהקה האהובה עליי!

 

[מלך המשיח]

רעיון נחמד../images/Emo13.gif

היי מרין (tin ker bell)

 

[ביטלמן]

שאלה לג'ון

אם היית חי היום היית מאחד את הביטלס? מה דעתך על הוצאת הlet it be naked?

 

[i love lucy]

לא פייר! אני שאלתי ראשונה

ועדיין לא קיבלתי תשובה!!

 

[John Lennon guest]

אם עכשיו הייתי איתכם..

הייתי מאחד את הביטלס רק לשם כמה מופעי צדקה מיוחדים ולא מעבר. זה פשוט לא יכל להיות זה. לפי דעתי הוצאתו מחדש של Let It Be NAked היא יותר ממוצדקת. באותו נושא בידיוק: ידוע לכולם שבזמן שנות פעילותינו האחרונות, פול היה המנהיג הבלתי מעורער מבחינת כתיבת השירים וכל היוזמה ואי לכך זה יותר מצודק שהוא זה שהיה צריך להחליט איך השירים ישמעו בתקליט ולא פיל ספקטור עם כל הכבוד (ויש כבוד ואני חייב לציין שהשירים בלי הכינורות ושלל הבולשיט נשמעים פשוט הרבה יותר טוב, חcרים יקרים. כמעט בכיתי כששמעתי את The long and winding road ...

 

[סינתיה לנון]

המנהיג הבלתי מעורער?!??!

אני מוחה. בטח לגבי עניין כתיבת השירים. מה לגבי "אקרוס דה יוניברס"? "קאמ טוגדר"?, דונט לט מי דאון"? ועוד עשרות שירים מדיהימים שכתבת בסוף פעילותכם? כנראה שסמים באמת מוחקים את הבנאדם...

 

[John Lennon guest]

לעומתך, יקירתי..

אני באמת הייתי שם. וכעת מנק' מבט שונה ופרספקטיבה נכונה אני זוכר את פול נשאר כל יום עד מאוחר עם הטלפונים-לארגן את היום הבא בהקלטות. בעצם מאז "מסע הקסם המסתורי", פול היה לנו כמו מנג'ר כזה. מבחינת השירים, זה נכון שיצא לי בתקופה הזאת לכתוב כמה מהדברים שאני יותר גאה בהם, אבל אם תיקחי, כך לדוגמא את Abbey Road, אולי היצירה הכי שלמה שלנו, תגלי שרוב ה"בשר" שלה הולחן בכלל בלי התערבותי. מכאן פשוט הרבה יותר קל לפרגן

 

[סינתיה לנון]

התעסקות בלוגיסטיקה -

וארגונים של פגישות וטלפונים, הם עבודתו של מנהל הלהקה או אמרגנה ולא של החברים שנמנים עליה. זה שפול התעסק בצד הטכני, עדיין לא הופך אותו (ואני מצטטת), למנהיג הבלתי מעורער של הלהקה בתקופה זו. לגבי מה שאמרת על "אבבי רואד" - ובכן האנתולוגיה בדיוידי מספרת דברים אחרים ממך...

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

../images/Emo6.gif../images/Emo72.gif../images/Emo113.gif

סוף סוף ג'ון הפסיק לכעוס על פול ואת מנסה לגרום לו לכעוס עליו שוב?

 

[John Lennon guest]

אבל אני הייתי שם!

ולא צריך אפילו להיות שם על מנת לראות שאת רוב החומר המקורי ב"אבבי רואד", חוץ משתי ההברקות של ג'ורג' פול כתב בעמל כפו וביצירת מחשבתו. החל מ"פטיש הקסם" דרך Oh Darling וכמובן כל המחרוזת הנפלאה בסוף האלבום, שהוא לפי דעתי הקטע הכי "שלם" והקונספט הכי טוב שלנו: שמתחיל ב You never gives me your money (אחד, שלום חנוך, קרא לו "למה לי לקחת ללב?" ) ואז כמובן "היא באה דרך חלון האמבטיה" ' Golden Slumbers, Carry the weight ו הפרק המסיים- The End

 

[סינתיה לנון]

ושוב השמטת-

יצירות גאוניות כמו: "BECAUSE", "COME TOGETHER" ,"I WANT YOU " ושאר ירקות. לא נתווכח על זה. בעיני כל ניסיון להכתיר חבר אחד מהלהקה, כמנהיגה הבלתי מעורער, לוקה בחסר. ג'ון ופול אחראיים באותה המידה בדיוק, לגאוניות הלהקה וללהיטיה הגדולים. אי אפשר להכריע מבחינת התרומה שלהם, אפשר רק לבחור את מי אתה מעדיף באופן אישי.