למה לי מגיע כרטיס
הייתי אומר שאני עני וחי במשפחה חד הורית בסוף, כי זה באמת לא הדבר הכי גרוע, אבל מכיוון שזו האינפורמצייה הראשונה שצריך לדעת עליי אז זהו זה - אני חי במשפחה חד הורית עם בקושי חצי אמא בדכאון עם חשבון בנק 10 פעמים מתחת למינוס, אבל זו באמת רק הקדמה. העניין הוא שהחיים שלי היו בסדר עד שמשה הגיע. משה היה אתיופי ולא היה מוכן לעזוב את התרבות האתיופית - פרימיטיבית שלו ולכן הוא הלך כל היום עם בגדים צבעוניים ונזמים גדולים ומוזהבים, אז אמרנו "משה, אתה כבר לא באתיופיה! תפסיק עם השטויות האלה" כי הוא באמת נראה ממש מוזר על הרקע של כיכר ציון ולא היה נעים לנו להסתובב איתו כל כך, עכשיו. העניין היה שמשה גם היה הומו, וזה בסדר כי לי אישית אין בעיה עם הומואים, אפילו כמה מחבריי הטובים ביותר הם הומואים אבל העניין כאן הוא שמשה החליט ללכת עד הסוף עם עצמו מה שאומר שהוא היה צריך לבטות את ההומו -סקסואליות שלו בדרך אישית - מסורתית - אתיופית - פרימיטיבית כלשהי, או במקרה הזה הרחבת פי הטבעת באמצעיים אתיופים - מסורתיים. זה היה בסדר מפני שבתרבות האתיופית - גברית לא מקובל להסתובב בערום מלא בחוצות ולכן איש מלבדנו לא ידע על כך, וכולנו די חיבבנו את משה על אף כל השונויות שלו. הרי היה מפריע למשהו מכם אם לאחד מחבריו הטובים ביותר היה פי טבעת מורחב?! אז הכל היה בסדר כי עם עוני ומשפחה חד הורית באוברדראפט כבד אפשר לחיות, אבל מה שקרה בהמשך שבר אותי ושם אותי במקום הכל כך נזקק ועלוב שאני נמצא בו. אז יום אחד אני, משה והחברה הלכנו להשתכשך קצת במים, מי הכנרת הצלולים. היה נחמד שיחקנו במשחקי מים אתיופים מסורתיים עד שבשלב כלשהו שמענו ביעבוע. יצאנו מהמים במהרה והתבוננו בשקיקה במים על מנת להבין מה מקור הצרימה. אחרי רגע פתאום ראינו את משה והכל התבהר בפנינו, מים החלו חודרים לגופו של משה דרך פי הטבעת המורחב והוא החל לשקוע... כולנו ראינו ושמענו אותו זועק לעזרה. והדבר העצוב ביותר זה שאף אחד לא יכל לעזור לו.