יכול להיות שטוב לי.
זה הולך לצאת הכי ריגשי והכי קיטשי בעולם, אני מרגישה את זה. סליחה מראש. אז קודם כל ההופעה. להגיד שנהניתי, יהיה סוג של אנדרסטייטמנט מטורף. רקדתי, וצחקתי, וקפצתי, והתרגשתי, ובעיקר ספגתי וניסיתי לזכור את כל מה שקורה סביבי, כי היה לי מאוד עצוב להיפרד מסיבוב ההופעות הזה. ומלחיצה אותי המחשבה שיתחיל סיבוב חדש ופתאום אני אגלה שדווקא השירים שאני הכי אוהבת, ישארו בחוץ. אבל ניסיתי לא לחשוב על זה ופשוט להינות מהשעה וחצי [?] המדהימות האלו. ובאמת שזו היתה אחת ההופעות היותר טובות של כפיר, וקיוויתי איכשהו שהזמן פשוט יעצור ושנישאר לעד ברגעים האלו, עם סקעת שרץ לו בסמטה של הבארבי כדי לדפוק איזו כניסה מרשימה, ופז המלכה הזו שהלוואי עלי חצי מהביטחון שיש לה, וכנרת וכפיר ששוקלים לעשות שיחזור של הקליפ "הפחד נעלם"
. היה פשוט.. מעולה. ולא חולפות להן 12 שעות, ואנחנו מוצאות את עצמנו באמצע נחלת בנימין, במפגש פורום עם כפיר. אם הייתן אומרות לאריאלה של לפני שנתיים [אותה אריאלה שהתביישה בכלל לגשת לכפיר אחרי ההופעה כדי להגיד 'בואנה, היה אחלה'] שהיא תשב באולפן של טל פורר, ותקשיב לכפיר מסביר איך מקליטים שיר.. רוב הסיכויים שהיא היתה עושה קולות של שטיח או משהו. זה היה פשוט כיף טהור. לשבת כשהמזגן המושלם [כבר קבענו תאריך לחתונה, אגב] מכוון בדיוק עלי, לשמוע את כל ההרצאה של המורה אפשטיין על איך באים שירים לעולם, לגלות ששמואלי יקליט באלבום
, לשחק חבילה עוברת, להיות מוכתרת כהכי מצחיקה [!!!!!!!!!!111
] והכי הכי, לשמוע שירים חדשים. לשקוע ממש בתוך המילים ולחשוב אם אני מתחברת, ובאיזו צורה, ו'אוי, בקטע הזה אני כל כך הולכת לקפוץ בהופעות', ולראות איך כפיר בוחן את התגובות שלנו, ומעבר לזה- לבדוק בעצמי את התגובה שלי. ושיר הטלפון סופסוף הונצח! והחיקויים המטורפים שהלכו שם, טוב שלא כמעט בכיתי מרוב צחוק. פשוט היומיים האלו עשו כל כך הרבה טוב, והכניסו אותי בדיוק למצב הרוח שהייתי צריכה להיכנס אליו. ומסתבר שכפיר אפשטיין זה טוב לעור [וגם לאור] של הפנים, או משהו. [ורק המון תודה לבנות שהכינו את הפעילות, ולפורר על האירוח, ולכפיר על האכפתיות והקדשת הזמן, ובעיקר להדר שלא התייאשה. תודה תודה תודה. עשיתם לי חיוך בלב.]
בינתיים- תודה לכולכן. עשיתן לי את השבוע, את החופש, את החודש, את הכל. אני אוהבת אתכן כלכך.
