איך היה השבוע שלי?

lulyK

New member
הרה מחשבות ../images/Emo13.gif

מחכה שיותם יגמול את עצמו (לא בכיוון בכלל), מרגישה הרבה הרבה יותר טוב - הדיכאון חלף וכך נותרתי ללא תופעות שיזכירו שיש הריון, ראינו דופק ולהרגע? כמאמר הפולניות, אני ארגע כבר בקבר. מה שלומכם?
 

נונינקה

New member
השבוע שלי

התחיל בזה שלקטנצ'יק היה חום גבוה, בגלל החיסון לגיל שנה, אבל מהר מאד התפתח איזה וירוס והוא במשך כמה ימים היה חולה. בתוך כל זה, למדתי לבחינה רצינית והחלטתי לגשת על אף הכל. הבחינה עברה בשלום ואני מקוה לא להיתקל יותר בחומר הזה. אח"כ חזרתי לעבודה במרץ וחיכו לי שני ימי עיון בירושלים שנסתיימו היום. תודה לאל. זה היה מתיש וארוך. באמצע, הקטנצ'יק חזר לאיתנו, אבל המטפלת חלקה עלינו וביקשה שנבוא לקחת אותו באמצע היום - מה שגרם לנו לברוך רציני. הזעקנו את חמותי המקסימה שהביעה פליאה כי הילד היה באמת בסדר, לכל הדעות, אבל לא התווכחתי. עם המטפלת שורר כעת מתח. היא הבהירה לנו שהיא מקבלת עוד תינוקות כדי לשריין לה עבודה כבר לשנה הבאה, רק שלנו היא לא הפחיתה במחיר ומה שחמור בעיניי עוד יותר, זה אובדן הבכורה של בני והמחשבות על תשומת הלב שמתחלקת עכשיו בין 4!!!! תינוקות. בקיצור, השבוע דווקא התחיל בסדר,על אף הכל, אבל עכשיו מסתמן לו מתח לא רצוי ועוד קשור לילד שלי, לצערי. שבוע טוב לכולן
 

ה ו ב י ט

New member
ואני

קודם כל קצת מתבאסת שלא יוצא לי כבר להיכנס ולהגיב כפי שהייתי רוצה. אבל זה בגלל סיבות טובות
אני סוגרת 3 שבועות בעבודה החדשה, הקטנה סוגרת חודש במשפחתון, ולשתינו ממש הולך טוב
(טפו טפו...). בעבודה ממש נחמד לי, וזה שמדובר בחצי יום זה פשוט סטארט-אפ! גם נהנים מהעשיה והמפגש עם אנשים מבוגרים וגם מגיעים מוקדם הביתה ומבלים בנעימים. בקיצור, אני מפסוטה
 

maya28

New member
היה לי שבוע מצויין

נתחיל בזה שבקושי ראיתי את הילד , כל יום הגעתי הביתה בשעה 7 8 בערב. נמשיך הזה שנשברו לי 2 זוגות משקפיים , ואין לי בגדים , ולא ירדתי במשקל השבוע. אבל היה לי בכל זאת שבוע מצויין , אתם יודעים שהתחלתי לעבוד לפני 3 שבועות וממש טוב לי , וכיף לי לקום בבוקר וללכת לעבודה , אני לומדת כל יום דברים חדשים והכל נהדר בעבודה.
 

טיפוטף

New member
התחיל רע והמשיך בסדר.

זה התחיל עם דכאון ומחשבות מהסוג שעולות כאן בשרשור השני על בשביל מה אני בכלל עובדת ולמה אני לא נמצאת במקום שהייתי יכולה להימצא בו בעבודה (כשהתשובה ברורה), אבל הפעם בניגוד לפעמים קודמות שבהן חשבתי על הדברים, זה הביא אותי לדכדוך גדול מאוד. ו... למחרת הגיע המחזור. בחיי שעם השנים המצב הולך ונעשה גרוע, מה יהיה בשנים הבאות, אצטרך פרוזק 3 ימים בחודש? ועכשיו בסדר, גם בעבודה, גם בכלל. ואפילו הצלחתי ללכת עם הכל לחדר כושר, מה שמאוד מאוד שיפר את מצב הרוח שלי.
 

swann

New member
מצוין ../images/Emo13.gif

בעיקר כי הצלחנו להשאיר את אמא שלי עוד שבועיים כאן
אחרי שניסינו בטלפון, ודרך הארץ, והכרטיס היה מוגבל ל-3 שבועות ובלגן שלם. בסוף בשדה התעופה (אחרי תשלום נמוך בהרבה ממה שרצו בארץ), כמה שעות לפני הטיסה, עם מזוודה ארוזה וכמעט פרידה - היא נשארת עד ה-5 ביולי. איזה כיף לי! וכיף למאיה מאוד. הן התקרבו כל כך בזמן האחרון, שהיה מאוד חבל להפסיק את הביקור לפני שהיינו מוכנים. (לא שאפשר להיות מוכנים לפרידות האלה... אבל תמיד כדאי לדחות אותן). חוצמזה אני צריכה כמה אצבעות מוחזקות לטובתי. עדכונים בקרוב.
 

sipi1

New member
../images/Emo4.gif

שבוע של לחץ ובלגן, ואני אפילו לא יכולה לפרט (יש גם קוראים סמויים). טוב שנגמר השבוע ...
 
מנצל"שת לעדכון עתליה

לאלה ששואלות, ולאלה שרוצות לשאול אבל לא נעים להן: עדיין אין לנו תוצאות של הבדיקה הגנטית. כבר חלף חודש וחצי מאז שעשינו אותה, וזה המון זמן, אבל כנראה שזה יקח עוד כשבועיים. כל כך הרבה רווח יש בין אות לאות במילה ס----ב---ל---נ---ו---ת.
 

אמברון

New member
../images/Emo24.gif ממתינה בסבלנות

ומתאפקת מלשאול (אני, כנראה, נופלת בקטגוריה של אלה שלא נעים להם...). מחזיקה אצבעות כל הזמן
 
אפשר לספר שהיה טוב?

אז אחרי ששבוע שעבר הרגשתי עם רגל אחת בצד השני מרוב שהייתי חולה ועוד תהליך שעברתי "בזכות" פורום להיות הורים, הגעתי לעבודה ביום ראשון והנה כל מה שציפיתי לו (לרעה) לא התממש, אלא להיפך, הבוסית כל השבוע היתה ממש נהדרת איתי. אבל גם אני מרגישה שמשהו בתוכי השתנה, בעקבות השבוע שעבר. יותר רגועה, יותר כייף לי בפנים, טוב לי ממש, אפילו בעלי הרגיש את זה (רקחבל שלא טרח להגיד לי איזו מלה טובה). אני גם עוברת תהליך של טיפול רפלקסולוגי שממש עושה לי טוב. רק נשאר לי להצליח בדיאטה שוהקטנה תיגמל מקימה בלילה ולא אבקש יותר כלום (אפילו לא כסף).
 
למעלה