../images/Emo45.gif../images/Emo31.gif
השתחררנו הביתה, וראינו שכל מה שאמרו על התאוששות מהירה של ילדים מניתוח (לפחות בפן הפיזי) נכון לגמרי
המתח גדול. העייפות גדולה. יומיים הייתי בעבודה, פעם אחת לשעתיים ופעם אחת לשעה. את רוב הזמן ביליתי בלספר שוב ושוב ושוב מה קורה איתנו. האמת? דווקא נעים. בקושי ארבעה שבועות עבדתי שם, ונעים לשמוע שכולם יודעים וכולם מתעניינים, במה שנראה כמו דאגה אמיתית. ראיתי הרבה גאווה ודעה קדומה, עם הרבה הפסקות באמצע (ותודה לורד
) פגשתי חברות, שבאו להקל על מצוקתי או להקל על מצוקתן. היה שווה. בתקווה שהשבוע הבא יהיה קל יותר מבחינת מתח.