מגילת אסתר

[אורן של איה ויולי]

אפשר לפתוח שירשור פורים? שנתכונן

לחג (או שאני אתכונן...)? כמו בכל מקום בתנ"ך- יש המון דברים מקסימים במגילת אסתר. אתמול קראתי למשל את הפרשנות שמרדכי והמן היו שני כוחות מתחרים בארמון, ולכן, למשל, מרדכי לא משתחווה לפניו. לכן יכל היה מרדכי להסגיר את בגתן ותרש. לכן הוא ידע ליעץ לאסתר לא לספר על שייכותה לעם היהודי. ומסתבר שהם גם התרחקו מהיהדות (או יוסף במצריים) עד שמרדכי חזר בתשובה (שם שק וקרע את בגדיו). וגם שמותיהם הינם שמות של אלילים פרסיים- אשתר ומרדוך. הקיצר- מכירים את הדברים הללו? אני לא הכרתי (מלבד שמה של אסתר) וזה היה מרתק. תוסיפו לי עוד דברים על המגילה? והכי חשוב- למה מתחפשים?

 

[אין לי מושג איך]

לפני הכל - המגילה עצמה

כאן, עם אפשרות לראות גם פירושים ומדרשים קשורים לפסוקים.

 

[אין לי מושג איך]

ושאלות ../images/Emo35.gif

אסתר מסכנת את חייה כדי להזמין את אחשוורוש והמן למשתה הראשון, וכל מה שהיא מבקשת בו הוא משתה נוסף - אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, לָתֵת אֶת-שְׁאֵלָתִי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת-בַּקָּשָׁתִי--יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם, וּמָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ. מה היתה התוכנית של אסתר ?

ועוד שאלה - כל סיפור המגילה מתרחש במקביל לשיבת ציון. האם יש קשר בין המאורעות ההיסטוריים שקורים במקביל בפרס ובישראל ?

והשאלה של המגילה - איפה ה' בכל הסיפור ?

 

[ע מ י ש]

מנין לך שזה מתרחש במקביל לשיבת ציון

 

[אין לי מושג איך]

שיבת ציון - שבעים שנה אחרי החורבן

והתיארוך של אחשורוש, לפי כל הזיהויים, מאוחר יותר. כלומר שיש יהודים בארץ, בזמן שעלולה היתה להתרחש שואה בגולה. גם במדרשים יש איזכורים לקשרים כאלה - כמו "כתבוני לדורות", ששלחה אסתר לחכמים שבישראל בקשה לכלול את המגילה בכתבי הקודש.

 

[ע מ י ש]

בהחלט סביר שהיו יהודים בארץ

באותה תקופה, למעשה תמיד היו יהודים בארץ ובארצות אחרות. לאיזה תאריכים אתה משייך את אחשוורוש?

 

[אין לי מושג איך]

אני משייכת

לפי המסורת - מרדכי היהודי הוא מרדכי בלשן, שמוזכר בספר עזרא והיה חבר בסנהדרין הגדולה.

 

[אין לי מושג איך]

וקישור ברור עוד יותר - בספר עזרא

פרק ד' : ד וַיְהִי, עַם-הָאָרֶץ--מְרַפִּים, יְדֵי עַם-יְהוּדָה; ומבלהים (וּמְבַהֲלִים) אוֹתָם, לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים, לְהָפֵר עֲצָתָם--כָּל-יְמֵי, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד-מַלְכוּת, דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת, מַלְכוּתוֹ--כָּתְבוּ שִׂטְנָה, עַל-יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. כלומר שיש כאן שושלת ברורה : כורש-דריוש-אחשורוש, ויש לאחשורוש השפעה על מה שקורה בישראל (אחרת לא היו שולחים אליו את הבקשה לעצור את בניית המקדש).

 

[ע מ י ש]

אז באיזה תאריכים זה יוצא בערך?

 

[אין לי מושג איך]

לפני כ-2,500 שנה

אני לא חושבת שיש משמעות לתאריך היסטורי מדויק - זה קשור לזיהוי של אחשוורוש, ויש כמה הצעות לזיהוי. גלות יכניה היתה בשנת 580 לפני הספירה, וסיפור המגילה מתרחש בטווח של כמה עשרות שנים אח"כ, תלוי לפי מי מתארכים.

 

[masorti]

גלות יהויכין = 597 לפנה"ס.

חורבן בית המקדש = 586 לפנה"ס.

 

[masorti]

אחשוורוש שלט בשנים 485-465 לפנה"ס.

לפחות אם מדובר באחשוורוש הראשון (בנו של דרייווש).

 

[אין לי מושג איך]

ואז הזיהוי הוא קסרקסס

ויש כמה בעיות בזיהוי הזה. אבל לא עקרוני לא התתאריך המדויק - אלא השאלה העקרונית, מה יחסי הגומלין בין יהודי הארץ ליהודי הגולה.

 

[אורן של איה ויולי]

אבל אם היה ישוב יהודי בארץ

ויותר מכך- אם הישוב היהודי בארץ היה העיקרי- אז הנס של המגילה הופך להיות לנס מקומי- ולא לנס לאומי. כמו למשל- ישועת קהילת לבוב, או הצלת יהדות אנדורה. משהו מקומי- ולא משהו לאומי שכל העם צריך לחגוג. לא כך?

 

[אין לי מושג איך]

ממש כך.

אז או שהקהילה בארץ היתה קטנה ולא משמעותית, ואז הנס נעשה לרוב ישראל שהיו בגלות, ולכן מציינים אותו לדורות. או שצריך לחפש הסבר אחר (וגם לשאול איך קהילה יהודית במקום בטוח, יחסית, לא יוצאת להצלת אחיה שבגלות, או לפחות קוראת להם לעלות לארץ כדי להימלט מסכנת ההשמדה).

 

[אורן של איה ויולי]

לגבי הלקרוא לעליה- אנחנו נתקלים

בבעיה הזו גם היום- ואולי זה חלק מהשיעור? שכל עוד אתה מחוץ למולדת- אתה בסכנה תמידית? גם אם תשמור על יהדותך (ואני מניח שמרדכי היה יוצא דופן בהתנתקותו מהיהדות). ללא ספק ההסבר הראשון שלך מדבר אלי יותר- השאלה היא האם הוא גם נכון...

 

[אין לי מושג איך]

היכן היה רוב העם היהודי בימי המגילה

אפשר ללמוד משני מקורות שונים : מניין העולים לארץ בימי עזרא - פרק ב' בעזרא : כָּל-הַקָּהָל, כְּאֶחָד--אַרְבַּע רִבּוֹא, אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שִׁשִּׁים. סה מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם, אֵלֶּה--שִׁבְעַת אֲלָפִים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה; וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת, מָאתָיִם. נניח שכל אלו נשארו בארץ ולא התפזרו למרות הקשיים. אולי אפילו נוספו עליהם עוד משפחות - אבל עדיין מדובר במעט מאד אנשים מתוך העם כולו. עדות נוספת - דווקא מפי המן : יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; כלומר, רוב העם מפוזר בגלות.

 

[masorti]

בארץ היו 30-40 אלף איש.

וזה מתוך מחקרים ארכיאולוגיים.

 

[אין לי מושג איך]

וזה מסתדר מצוין עם הכתוב בעזרא

כָּל-הַקָּהָל, כְּאֶחָד--אַרְבַּע רִבּוֹא... ארבעה ריבוא = 40,000 איש. אז אולי ההנחה שסיפורי התנ"ך הם אמיתיים, היא לא הנחה מפוקפקת כל כך

 

[masorti]

לא הבנת נכון...

היו בארץ כ- 30 אלף איש לפני עליית עזרא. (תקופת אחשוורוש היא דור אחד לפני עזרא)