הייתי בלוויה הענקית שעשו לו,
ארונו הוצב בבית יד לבנים, לצערי הגעתי לשם באיחור קל, ולכן החלטתי בספונטניות ובהערכה גדולה לכבד את פועלו של איש העשייה מס' 1 ברעננה! כל רעננה באה לחלוק לו כבוד ולהרכין ראש בבית יד לבנים, כל רעננה באה לחלוק לו כבוד ולהרכין ראש בבית הקברות!!! ברעננה אנשים אהבו אותו, אנשים העריכו את טוב הלב שלו, את יכולת ההקשבה והעזרה, את זה שהוא היה זמין לאנשים בכל שעות היממה, בולדוזר קראו לו ברעננה, כי ידעו שעוזי יכול להזיז הרים - בידיים! ולמי שעוד לא שמע ממני את הסיפור האישי שלי, אספר לכם על עזרה קטנה/גדולה שאני קיבלתי ממנו: כשהגעתי לרעננה לפני כ- 12 שנים, היה גן ציבורי עלוב למדיי, עם מגלצ'ה סתמית, קטנה ומעפנה, ללא מתקני חצר יפים ומיוחדים. כשהגעתי לאשדוד יום אחד, ראיתי שם בגינה ציבורית מתקנים יפייפיים. למחרת ביקשתי ממחברה שלי שתכתוב לי את מס' הטל' שחרוט על המתקנים שלהם. התקשרתי לחברת המתיקנים שנימצאת באשקלון- וביקשתי שישלחו לי קטלוג, עם הקטלוג פניתי לאחראי על הגנים ברעננה, שאמר לי: אין תקציב. אבל.......... אצלי, אין דבר כזה, שאין דבר כזה............. ופניתי לעוזי כהן. עוזי כהן בא אלי, עם האחראי של הגנים, לבניין שבו התגוררתי, הלך איתי את כל הדרך (וזו דרך ארוכה) עד לגינה הציבורית, עצר מכוניות במעברי חצייה- רק כדי שאוכל לעבור עם הילדים בעגלול, כשהגענו לגינה אמרתי לו: אני מבקשת את המתקן הזה, והזה והזה ועוד...... אחרי מעט מאוד זמן החליפו את המגלצ'ה המעפנה למיגלצ'ה תלת מיפלסית, החליפו את הקרוסלה הישנה בחדישה ומחודשת, שמו מתקנים עם בורג (ביקשתי שיפנו אחד אל השני ב-X כדי שהילדים יוכלו לראות אחד את השני בזמן שהם מתנדנדים להם (בהתחלה האחראי לא הסכים, אבל עוזי היה שם כדי לקבל את בקשתי, והם באמת פונים אחד אל השני), קיבלתי 8 נדנדות מתומנות, עיפרון נד נד ועוד. זה עוזי כהן!, עוזי כהן של תושבי רעננה בכל רמ"ח. רעננה ניראת בזכותו כמו שהיא ניראת, האגם הגדול עם הברבורים והגונדולה- הם חלומו של עוזי, ועוד ועוד ועוד..... הוא אחד ויחיד ברעננה, ולאורך כל הלוויה שמעתי אנשים אומרים: לא היה כזה, ולא יהיה עוד! אני מרכינה את ראשי ואומרת לך עוזי: נוח בשלום על מישכבך, יהי זכרך ברוך ושמור עימנו, אמן!