אין לי כותרת מיוחדת
מלא שנים לא כתבתי פה והתגעגעתי!מישהו בכלל זוכר אותי פה? בטח כולם כבר התחלפו מאה פעם. הייתי בניצנים אחרי מלחמות עם המפקד שייתן לי לחתום על חופש. ההופעה של אביב היתה בסדר. לא יודעת איך להגדיר, כבר רבה אמרו פה את מה שאני חושבת עם הנדירים/לא נדירים. אני אוהבת כמעט את כל השירים של אביב, אבל כשאני שומעת כל פעם את אותם השירים בהופעות זה מוריד מהערך ומהיופי שלהם, לא מרגש לא את הקהל והכי עצוב נראה לי שזה לא מרגש אותו, כי אולי הוא טוחן כסף כשהוא טוחן להיטים, אבל אביב תמיד היה אחד שמוכן למות בשביל הדעות שלו, ופתאום הכסף כל כך מדבר פה. גם מעצבן שמגיעים אליו בטח מלא בקשות לשירים נדירים והוא אולי עושה את זה בתור טובה לקהל ולא כי הוא רוצה,מעצבן שמגיעים למצב שצריכים כל כך לבקש ולצפות למשהו אחר ומעצבן שהוא מכניס פה ושם שירים פחות טחונים רק בגלל הבקשות האלו. לא אוהבת להכנס לפה פעם ב...ולכתוב רק "תלונות" כביכול. אבל זה מה שאני מרגישה. אז נכון, אביב גפן זה אביב גפן, אבל לא אביב האמיתי כבר. אני עדיין נהנית מהשירים שלו ומהופעות שלו, לפעמים יותר לפעמים פחות, אבל אין את ההתרגשות, את מה שהמוזיקה שאתה אוהב אמורה לעשות לך, שזה בעצם בשבילי למלא אותי ולדר לכל התחומים, לבטא את מה שאני מרגישה ולאביב יש את השירים הנכונים בשביל זה, בשבילי, אבל גם אם הוא מכניס איזה שיר מיוחד פה ושם, זה סתמי, בשביל הפרוטוקול, לצאת ידי חובה. זה גורם לי לחשוב שאם אביב פעם היה המרדן והלא מתפשר והמהפכן באיזשהוא מקום, אחד שבא באמת בשביל לשנות משהו לפי איך שהוא רואה, והוא ככה היה הרבה שנים, ופתאום הוא מתהפך ומתמתן אז אולי יש דברים שאנחנו לא יודעים על כל עולם הפרסום הזה, אולי יש דברים שחזקים מהאמת ומהנאמנות, שגם מישהו כמו אביב נפל בזה...אז אין כל כך מה להאשים, אבל מה שכן, אם זה באמת ככה, אני כבר מדמיינת לי הרבה זמן בראש מצב כזה שיעשו עליו איזה ראיון חושפני שיהיה באיזה עיתון גדול או באיזו תוכנית גדולה ושם הוא יגיד באמת באמת מה שהוא מרגיש, על כל התקופה ההיא, על הקריירה העצומה שהיתה לו עד לפני כמה שנים ולאן הכל נעלם ולמה. אני רוצה את האמת! אני מתה כבר לשמוע משהו אמיתי, להאמין לו! לשם שינוי ולא לקרוא מכתבים מתחנפים באתר הרשמי שהוא כותב בשביל איכשהוא לצאת בסדר עם כולם, מכתבים למעריצים הישנים והופעות להיטים לחדשים, אני רוצה להאמין למכתבים האלה, ברור שהייתי רוצה ולא הולך לי. זה מזוייף. שיהיו לך 2 פרצופים ו-2 עולמות, וביקורות מכל הצדדים. אני מחכה לאמת. "והכאב לא ינצח, הדמעות לא יירדו לנצח, רק האמת תלך זקופה לה ברחוב..." (אני רוצה שישיר את השיר הזה בהופעה) ונחזור מהמחשבות האלו שלמעלה לניצנים ומה שמסביב להופעה. אני לא אהבתי איך שהם סידרו את הימים עם ההופעות. הייתי מסדרת את זה ככה בערך: 1) כנסיית השכל, עברי לידר+אביב גפן. 2)דניאל סלומון, שייגעצ, היהודים 3) מוניקה סקס, משינה 4) התקווה 6, מוקי, מוש בן ארי, שוטי הנבואה מארחים את דין דין אביב.5) אבייתר בנאי, ברי סחרוף, אסף אמדורסקי.6) חמי רודנר, אח"כ איפה הילד, החברים של נטאשה ובנפרד ארכדי דוכין. ביום השני של משינה היה נחמד, אבל הם היו קצת יבשים לעומת הופעות אחרות שלהם וגם הקהל היה יבש יחסית והם גם היו המופע היחיד באותו יום שאהבתי. ואז נשארתי עם מעיין (לא יודעת אם הוא כותב פה עדיין) לישון שם על החוף, לקחנו מיטות שיזוף כאלו מאיזה בית קפה שהיה שם, שהיה עדיין סגור, ואיזה מישהו בא להעיר אותנו אחרי שעתיים חחח ואז ישבנו בבית קפה, הזמנו ונרדמנו אחר כך על הכורסאות של הבית קפה עד שבעל המקום בא להעיר אותנו ולהעיף אותנו ואז כבר לקחתי ת'מדים, פרסתי על החול וישנתי עליהם והתיק היה כרית. ככה זה שלא מתכננים כלום. אבל היה סבבה, עבר מהר, ובאמת שיום חמישי לא סתם היה הכי מבוקש. היה בנזונההה. התקווה 6 היו מעולים ולא הכרתי כמעט שום שיר אבל אין הרבה להקות שיודעות ככה להרים את הקהל, ואני גם אוהבת רגאיי (פחות בעברית) אבל היה יפה, ואחריהם הופעה טובה של השוטים שגם אני אוהבת. סינרגיה לא עניין אותי בכלל אז הלכתי להסתובב, אני לא אוהבת אותם. להקה בלאי וחיכיתי לעברי שמאוד נהנתי למרות שהייתי סחוטה מעייפות כבר. אפילו שזו היתה הופעה רגועה בעיקר על הפסנתר, אבל זה התאים לשעה והוא גם שר ומתכוון לכל שיר ולכל מילה ולא שר בשביל לשיר, והוא לא שר הרבה להיטים, ויש לו שירים כל כך יפים והמילים יותר מתוחכמות ממה שחשבתי תמיד. ואני אחת שאוהבת מילים.חחח איזו חפירה. בקיצור, זהו היה מדהים. כל הניצנים הזה עם תוספת הצ'אי והסרטים והדוכנים והאווירה והים. חופש מהצבא, חופש מהכל. מבחינת הופעות נהנתי בעיקר ביום חמישי אבל מכל שלושת הימים נהנתי, כל פעם ממשהו אחר. ועכשיו אני יחדש את המלחמות עם המפקד שייתן לי חופש בווליום כנרת. תאחלו בהצלחה, זה לא הולך להיות קל. ודבר אחרון, שמחתי לראות אנשים של פעם, מעיין וליאונר למרות שלא הספקנו לדבר ואני ומעיין חיפשנו אותך ביום של אביב ולא מצאנו, וגם הכרתי את יוני מהפורום והיה סבבה. אה ונזכרתי במשהו, מה שהיה עם ההסעות פשוט בזיון, ממש זלזול מצד קוקה קולה. אנשים התעלפו ונמחצו בתורים כמו שבחיים לא ראיתי. אותי דחפו חבל על הזמן, בזמן שאחת תופסת לי ברגל, ובכלל כבר הייתי כמעט על הרצפה. עזבו מה שהלך שם גועל נפש. ממש חסר להם כסף לקוקה קולה בשביל לארגן פי 10 הסעות ממה שהיה, זה פשוט לא מעניין אותם. אני הולכת לכתוב להם על זה למרות שבדרך כלל אין לי כח להתעסק עם דברים כאלה. אבל מה שהיה שם עבר כל גבטל. חוצפנים. זהו, השעות התבלבלו לי לגמרי מניצנים אבל אני הולכת עכשיו להמשיך לדפוק שעות. יאללה לילה טוב ושבת שלום................ נטלי