בוקר טוב.נזרקתי מהמיטה

[אנימו]

בת אל - שמעתי על הסידור הזה. יש

סופרת ששכחתי שמה שסיפרה עליו . נשמע אופטימלי ....

 

[בת אל 7]

איזה סופרת ? איזה עמיה? אני חייתי

כך הרבה מאד שנים. מנסיוני כייף

 

[p a l o m a]

לדעתי רעיון מ-צ-ו-י-ן.. ../images/Emo20.gif

 

[בת אל 7]

פלומה עשינו עסק?

 

[נֵנָה]

חברות יקרות, מכל מה שראיתי ומכירה

מקרוב, היום יש הרבה יותר שוויון, חברות ופעילות הדדית, כי בלי זה לדעתי פשוט אי אפשר... עם זאת, לדעתי, לגברים יותר קשה לחיות לבד מאשר לנשים. עובדה שאחוז גדול יותר של גברים מתחתנים שוב, ואילו אחוז גבוה יותר של נשים, אינן מוכנות להכניס גבר אל חייהן במגורים משותפים... חברות, ביקורים הדדיים

ובילוי משותף, כן. אבל לאחר מכן מעדיפות שכל אחד ילך אל ביתו ואל פרטיותו... ובעיקר בגיל מבוגר יותר, נשים לא מוכנות היום להציב עובדות בשטח ו"לשרת" את הגבר, כמו שהיה נהוג פעם... הן רוצות שוויון והדדיות, וחופש אישי...

 

[בת אל 7]

../images/Emo45.gif

 

[מיכה רגב]

יולי את מתכוונת לתמונה הזו?

 

[yuli139]

../images/Emo45.gifמיכה.כל הכובד...

 

[מיכה רגב]

אנימו, לוז א ביסאלע ל- ../images/Emo133.gif../images/Emo118.gif

 

[אנימו]

מיכה-אל דאגה../images/Emo6.gif איך קען רעדן

בלי גבול....עד הערב - אלהים גדול.

 

[לאה שלום]

אנימו ולכל החברים בוקר טוב,

ווס לואיפסט די על מ ו ק ד!!!!השתגעת !! למה ??????? לא חבל עליך?????חה חה חה!!!!! עכשיו לענין, אצל הדתיים הגבר המושל, והן נותנות לו את כל הכבוד, הן גם נהנות מזה, הן מקבלות את זה באהבה, הן רוצות את זה, הגבר הוא אבי המשפחה, הוא הפוסק האחרון, אבל עד שהוא פוסק , הוא גם מתיעץ עם אשתו, תלוי עד כמה הם דתיים, יש ביניהם הרבה שיתוף פעולה, אני רואה את זה אצלינו במשפחה, ששם יש גם חלק רבנים וחלק דתיים מאוד (חב"ד), כשיש להם ממש בעיה קשה , הגבר מתיעץ עם הרבי שלו, הוא אחרון הפוסקין, זאת מין מנטליות שאנחנו החילונים לא יכולים להבין את זה. נכון שזה חינוך מהבית ומקטנות.

 

[אנימו]

לאה שלום-../images/Emo24.gif../images/Emo6.gif מבטיחה:איך

לוייף נישט , אפילו לא בהליכה איטית....

 

[מיכה רגב]

ממש לא, תשארי אנימו המקורית

כמו זו שאהבו, אוהבים, יאהבו ויעריכו.

 

[חונה לרגע]

אני לא נזרקתי - אלא זרקתי ת'עצמי

מהמיטה...ועל הבוקר מילאתי עופיונים באורז ודברים טובים והכנסתי לקדירה - ולתנור... בחצי היום אנחנו הולכים לאזכרה של בן משפחה בן 17 שנהרג בתאונת קטנוע יום לאחר שההורים קנו לו אותו. עברו שנתיים והמשפחה כאילו מתפקדת, יש ברוך השם עוד שני בנים אבל זו כבר משפחה "שבורה" כל החיים שלהן מתחלקיל ל-לפני ואחרי... ושלא נדע - תשמרו על עצמכם בדרכים!!!!

 

[חונה לרגע]

ולמשפט הפמיניסטי שכתבה יולי אז....

הכל עניין של פיסוק -

“Woman, without her man, is nothing.” “Woman: Without her, man is nothing.”​

ואיזה הבדל תהומי יש בין השורה הראשונה לשניה...

ומבחינתי זה בכלל לא נושא לויכוח על שלמות האישה כאישיות בפני עצמה ושלמות הגבר גם, ואשרי מי שמסוגל ליצור הרמוניה בין שתי השלמויות האלה. שבת שלום חברים

 

[חונה לרגע]

ואני רואה שבתגובות כתבר התייחסתם

לעניין הפיסוק...נו טוב...

 

[מנורה]

בוקר טוב חברים סוף שבוע קסום../images/Emo140.gif

לשקדוד ועומר

שהזמן יעבור לכן מהר ככה זה בחיים הגוזלים פורחים מהקן והשמחה שלנו שהם חופשיים מצליחים ונהנים במעשיהם ואנחנו ההורים מלוים אותם עם תפילה ב

 

[ע ו מ ר 4]

אכן מנורה.....

"עוף גוזל חתוך את השמיים" אבל בכל זאת.......וכבר מרגישה מגועגעת. שבת טובה גם לך.

 

[נֵנָה]

לשקדוד ועומר, לבי אתכם, כל כך מבינה

את ההרגשה הזאת. לי יש שלושה בנים שחיים בחו"ל. בהתחלה זה באמת היה קשה, והגעגועים אכלו אותי, בעיקר כשבני הבכור היה בחו"ל 4 שנים עם האשה והילדים, אלה היו הגעגועים הכי קשים. למזלי הם הגיעו לבקר בארץ לעתים קרובות וגם אני נסעתי אליהם, אבל כשרגילים לראות אותם כל שבוע ויותר ופתאום עוברים חודשיים ושלושה בלי שאראה אותם, זה היה נורא. אני יכולה רק לנחם אתכן, שלאט לאט מתרגלים למצב, ועוזר בכך מאד האינטרנט המבורך, המצלמה, המסנג'ר ועכשיו גם הטלפון, זה אמנם לא חיבוק ונשיקה חמים וטריים, אבל מקהה קצת את כאב הגעגועים... ותחשבי גם על הבונוס שיש לכן, לנסוע אליהם ולהינות אתם ביחד בחו"ל...

תחשבו על זה שזה רק לתקופה מסויימת, ולאחר מכן ילדיכם יחזרו לארץ, שלמים עם עצמם, מאושרים ובעלי נסיון שלעולם לא היו רוכשים אילו לא נסעו... אתמול חזיתי סוף סוף בהצגה הנהדרת "מועדון האלמנות העליזות". לאלה שטרם ראו: מסופר שם על שלוש אלמנות טריות בגיל הזהב, אידה, לוסיל ודוריס, שנוגהות להיפגש באופן קבוע אצל אחת מהן, שותות תה, משחקות קנסטה, מרכלות, ומעלות זכרונות - בעיקר מהבעלים המנוחים שלהן, שאליהם הן מאד מתגעגעות, למרות החולשות שלהם שמתגלות לאט לאט לאורך המחזה... למרות זאת, הכל מוגש בהומור דק ומשעשע ומעורר התרגשות לפעמים עד דמעות מרוב צחוק... משחק מצויין של ליה קניג הגדולה כשלצידה משחקים, דבורה קידר, רבקה גור, אילן דר הנהדר ובתפקיד קטנטן גם יעל עמית המבדרת שנראית עכשיו טוב מתמיד... לא מרגישים איך שהזמן עובר... מישהו עוד לא ראה את ההצגה...? לרוץ מהר...! מחר מגיעים אלי אורחים לחמין. כל המצרכים כבר מוכנים, כולל עצמות טובות, וג'חנון שאני שמה למעלה במקום קישקע וקיגל - מנסיון, זה יוצא מעולה - המצאתו של חתני שיהיה בריא... . אם למישהו יש טיפ נוסף, אשמח לקבל. ההכנה מתחילה מאוחר בערב בסיר חשמל עד מחר בצהריים... אנא החזיקו לי אצבעות שיצא טעים ויפה...

 

[shkedud]

ננה, המון תודה, עודדת אותי,

איכה?