מבצע ענק לתומכי הגירוש!
אתמול חזרתי מכינוס בנתיבות. הגעתי לשם באוטו פרטי, ובדיעבד התברר שטוב עשיתי: בדקה שהגיעו אוטובוסים לאסוף אנשים יקרים, השוטרים פשוט לקחו מכל נהגי האוטובוס את הרשיונות שלהם והשאירו אלפי איש עומדים מבוישים ליד הבימה ורכבת צפון ובניני האומה ואיפה לא. הם לא כעסו, האנשים האלה. הם לא אמרו שהמשטרה חצופה ומתעללת. הם פשוט לקחו מוניות שירות, וחלקם הלכו ברגל עד נתיבות. אלימות - כבר אמרנו? חזרתי בלילה לת"א. הפאבים והמועדונים היו מלאים ואנשים הסתובבו ברחובות לכל מיני סוגי בילוי. איזה הבדל. הבדל בין אנשים שרואים רחוק, לבין אנשים שרואים רק את עצמם. כי כשמשפחות שלמות הלכו ברגל, בחום, בשבילי עפר, מנתיבות לכפר מימון - אנשים מסוג אחר שתו רדבול וודקה ואמרו שצריך לסלק מהצבא את בני הישיבות ושהדתיים הם גיבנת על מדינת ישראל. דיברתי עם מישהי שעוסקת ברפואה משלימה ורוחניות, והיא ענתה "מה אכפת לי" כאילו שדיברתי על העברת הספארי ברמת גן (מה שדרש 5 שנות דיונים, כי הקנגורו הרי חשוב יותר מ"מתנחל"). אז הנה, מבצע גדול עבורכם - תומכי הגירוש יפי הנפש: רוצים אור ואהבה ויחס? רוצים להיות נאורים? רוצים "שלום"? רוצים מחווה יפה לערבים? זה פשוט. תנו להם את הבית שלכם. הם ישמחו. ותרו על הבית והפרנסה, עברו למתקן פליטים שעוד לא נבנה, התחילו את החיים מאפס. מה, אתם לא רוצים? למה? אה, כן. יותר קל לוותר על חיים של מישהו אחר. הנה תראו: הגולם הזה שלא מצליחים לגרד מהכיסא - כבר מכר את החממות שלנו לימח-שמם, נותן מתנות על חשבון אנשים בלי לקבל את הסכמתם. זו דמוקרטיה אמיתית, נכון? נו, אז מה אתם אומרים? נפנה את יפו כדי שלערבים יהיה מקום נוח יותר? בואו, תתפנו. תתחילו לחפש בית ועבודה וחברים, תתחילו ללכת לטיפול פסיכולוגי כי הילדים שלכם מפחדים כבר לתת אמון - גירשו אותם מהחיים שלהם. הרי אם זה היה הבית שלכם שנמצא בסכנה, לא הייתם מוותרים על מילימטר. הרי אם בכפר מימון היו ערבים, והיו מעכבים להם מזון ושתיה ומכתרים אותם ומרביצים להם, כל יפי הנפש היו מתעוררים. ראש ממשלת הגירוש שידל את ה"מתנחלים" לגור שם, וקיבל הרבה קולות כשהבטיח שלא ימסור חלקים מארץ ישראל. הכל נשכח ונמחק. איפה אתם, כל יפי הנפש ואוהבי הדמוקרטיה? איפה בעולם נשמע שלטון שכזה? אה, כן, היו שלטונות כאלה כבר שעלו בשיטה דמוקרטית והסתיימו בדיקטטורה שאסור לדבר עליה בפורומים... איפה אתם? כשההומואים והלסביות עשו מצעד - עמדתם על זכות הדיבור, על מחאה לגיטימית. איפה הזכות הזאת כעת? אתם מבינים מה זה להתחיל חיים מאפס? שתולשים אתכם מהכל - הכל! - כי אדם אחד אומלל והבן שלו נותנים מתנה לרוצחים? הרי למחרת הגירוש - אם יהיה - יהיה צרור פיגועים שלא ראינו עד עכשיו. ואז אולי ניתן להם את יפו, ואז את ירושלים, ואז את רמת גן והספארי וכל החיות. הגלמים מהכנסת יוותרו על הכל כדי שאמא ארה"ב תהיה מרוצה. טרנספר לערבים לא הסכמתם לקבל - יפי נפש - אבל טרנספר ליהודים זה בסדר, הא? למה? כי יש להם אמונה בלב? כי יש להם לב? אתם יודעים מה זה להיות בחום נוראי עם תינוקות, בלי מזון ושתיה (כי השוטרים מעכבים את המשלוח בכוונה), רק כדי להתפלל לבורא עולם שיבטל את הגזירה הזו? עשיתם אי פעם השתדלות כזו? אולי אם יקחו לכם את הבית והפרנסה והכל, אולי אז תעשו השתדלות. אולי אז יהיה אכפת לכם, כשזה יגע ברכוש הפרטי שלכם. באדמה שלכם. במשפחה שלכם. בחצי לירה הפרטית שלכם. אתם ואתם ואתם. חושבים שהמתנחלים עוברים לוילות ומקבלים כספים? נו באמת, מי אמר את זה? שדרנית הטלויזיה שחייכה והיתה נחמדה לכולם חוץ מאשר לאיש יש"ע הסימפטי? והקטע המוזר זה שהרבה מכם הולכים בנתיב הרוחניות והריפוי, מדברים על אור ואהבה, הולכים לפסטיבלי שאנטי אלגנטי. איך יתכן שאנשים שעוסקים בריפוי וצמיחה, שחייבת להיות בהם חמלה לכל אדם באשר הוא (ולא רק לערבים), קפואים כל כך לנוכח הזוועה שמתרחשת כעת? איך יתכן שאדם שעוסק בריפוי יעמוד מהצד? הרי כשמתחברים לנשמה באמת, מתחברים גם לכלל ישראל. ומי שלא מתחבר באמת, שזה אצלו רק בכאילו, רק בחארטה, רק בצביעות אופנתית - אולי ראוי לו שילך לעבוד עם חלקי פלסטיק ושבבים אלקטרוניים. ואם אתם עדיין מתמקדים בעצמכם ומתעלמים מהאחים שלכם (לא, לא הערבים אלא היהודים. אתם יהודים, זוכרים?), לפחות תתביישו בזה ואל תצאו בראש חוצות עם שקית הזבל שלכם. ואגב, כפר מימון פתוח לרווחה. אתם מוזמנים לבוא. הסעות חופשי. כיף שם, אתם יודעים? הרבה יותר כיף מפסטיבלי השאנטי. יש שם תכנים ושירים ושמחה ואהבת ישראל אמיתית.