.............
כמובן, שה"גל" של הפסיכדליה "פסק" ב"בריטניה" ב"68'". אבל, כרגיל, נתעלם מן העובדה שהיו להקות שהמשיכו בכיוון הזה גם לתחילת שנות השבעים. העובדה שהפינק פלויד הפסיקו לעשות פסיכדליה ב-68' מחייבת את כך שכל בריטניה הפסיקה לעשות פסיכדליה, גם כן, ב-68'. בנוסף, הרי ברור שהפינק פלויד לא עשו רוק מתקדם (רק בגלל העובדה שציף לא אוהב רוק מתקדם.) חבל. אם ציף הייתה אוהבת רוק מתקדם היינו יכולים כולנו להגיד שהאקוס הינה יצירת רוק מתקדם לתפארת, ושהצד האפל הוא אחלה אלבום פרוג. אבל לא, ציף לא אוהב רוק מתקדם ולכן לא ניתן לאמר שהפלויד היו אי פעם רוק מתקדם. אבל לא נורא, אפשר לחיות עם זה, אחרי הכל המוסיקה עצמה היא מה שמעניין. ד"א, איתי, אני מסכים איתך לחלוטין. אבל אני חושב שהכוונה פה הייתה להצביע על האלבום שמסמל את הטוויסט הזה בין הפלויד של בארט לבין הפלויד של ווטרס/גילמור. לא לאלבום שגרם להם להיות טובים יותר (כי יש המונים שיגידו שהחומה יותר טובה מהצד האפל או ממדל, או שדיויז'ון בל יותר טוב..). אדם יכול לחשוב כרצונו, ולטעמו הדארק סייד אינו ה-יצירה של הפלויד. אבל אני בספק אם הצד האפל היה קיים אילולא היו חלים השינויים הללו בפלויד, או אילולא סיד בארט היה מתרחק.