וככה אתה צריך לעשות
רק שהטעות שלך היא שאתה שם אותו כחלק ממוזיקת הרוק בשנות ה60, ולא בראש הפירמידה. אני לא מסכים עם אבקי, שלא שומעים את החדשנות באלבום, או בסאונד, או אני לא יודע מה. פינק פלויד יצרו באלבום הזה סטנדרטים חדשים לגבי איך כותבים שירים, איך כותבים מלים, ואיך מנגנים בכלים שלך (מה שעשו בלונדון 10 שנים אחר כך, בהקצנה יתרה,וכמובן בהקשר אחר לגמרי). בקשר לביטלס והביץ' בויז, היו בין הלהקות האלה יחסי גומלין מאוד ייחודיים שהושפעו על הערכה הדדית מצד אחד, ועל תחרות חסרת פשרות מצד שני, תחרות שעלתה בסופו של דבר לבריאן ווילסון בבריאותו. בעיקר אחרי שיצא RUBBER SOUL נוצרה מין נדנדה של נסיונות להתעלות אחד על השני, כשאין ספק שתמיד ידם של הביטלס היתה על העליונה (ורק סטודנטים שחושבים שהם יודעים הכל ואוהבים להסתכל על הכל ברטרוספקטיבה, יאמרו שPET SOUNDS הוא הקלף המנצח של הביץ' בויז, מה יגידו אותם אנשים על הצורה שבה השחיתו ורצחו הביץ' בויז את ז'אנר הסרף, והפכו אותו לפופי ומלוקק, עד שמאסו בו וכתבו שירי שיעמום כמו god only knows, שעתיד להופיע באין סוף קומדיות-רומנטיות הוליוודיות מאוסות), כשלאחר PET SOUNDS יצרו את SGT.PEPPER והראו לעולם המוסיקה, מי באמת הבוס.