משחק "האלבום האחרון"

[וינסנטי]

תראה

מדובר באחד השירים האהובים ביותר בכל העולם, והמוכרים ביותר... ורק לאוזן שלך הוא משעמם? אבל חפיף, על טעם ועל ריח אין להתווכח..

 

[itaikuskus]

אוקי

אם אתה משתמש בפופולריות כמדד לטיב, אז כנראה שמשהו לא בסדר -אצלך-.

 

[וינסנטי]

יש הבדל בין פופלריות...

לבין מוסכמה כללית.. כמו שתבוא ותגיד שאתה חושב שמכוער זה יפה. ככה זה, רוב העולם בטוח שהשיר הזה הוא יצירת מופת, וזה כולל אספני מוזיקה כפייתים ואנשים ששומעים מדונה [בלי להעליב, כמובן

].. אבל אם אתה מוצא את זה משעמם.. רגע, אז מה זה שיר יפה בשבילך? תן לי דוגמא

 

[itaikuskus]

מוסכמה כללית?

מה אתה ילד קטן? אתה קולט מה אתה אומר, בעצם? כאילו, כמה קטנוני צריך להיות? אין לך טיעון יותר טוב מ"מוסכמה כללית"? יש לי חדשות בשבילך, רוב העולם בכלל לא מכיר את השיר הזה, הוא עסוק בדברים חשובים יותר.

 

[ציףציף1000]

רילקס, קוסקוס

לאחר שתשתה את כוס התה שאכין לך, שמא תענה לו בצורה יותר מפורטת (ורגועה).

 

[וינסנטי]

תן לי להסביר לפני שהדם עולה לראש...

פופלריות- מייקל ג'קסון פופלארי. הגיע לגדולה, אבל לא מוכר תכל'ס בתור אומן גדול. יענתו, מוזיקאים רציניים לא מתייחסים אליו אפילו. מוסכמה כללית- פינק פלויד, הביטלס, לד זפלין. להקות/אומנים שגם אנשים שלא מבינים כלום במוזיקה אוהבים, וגם מוזיקאים רציניים מעריכים אותם. יענתו, יש משהו במוזיקה הזאת, היא לא סתם עלתה לגדולה. מקווה שהבנת, אם לא, בכיף אני אסביר ואתן דוגמאות. עכשיו, במקרה הזה, יכול להיות שאתה שני דברים: 1. אחד ששוחה נגד הזרם בכוונה- אבל לא נראה לי, אתה בהחלט לא עושה רושם של בחור ילדותי. 2. אחד עם טעם מאוד מוזר, ובגלל זה אני שואל- מה לא משעמם עבורך? איזה שירים אתה אוהב?

 

[holo]

הוא ידוע בפורום כחובב Pאנק

ואף מנגן בלהקת פאנק. אבל אני אתן לו לענות תשובה יותר מדויקת

 

[itaikuskus]

אני רוצה סימוכין

מה שכתבת מאוד סובייקטיבי, מאוד לא מדויק, ומאוד מטעה, כשאתה מציג אותו כעובדה. מייקל ג'קסון נחשב למוסיקאי מוערך בריבוע, עוד מימי הג'קסון פייב, כשלשיאו הגיע בTHRILLER, שהוא אגב, "קלאסיקה". גם ההגדרה "מוסיקאים רציניים" לא מוצאת חן בעיני, שכן, מהו מוסיקאי רציני? מישהו שיודע לקרוא תוים? מישהו שמכר יותר מככה וככה עותקים? מי שמבקרי המוסיקה המפוצצים בעצמם קבעו שהוא "מוסיקאי רציני?". אם כבר, מייקל ג'קסון לא מתייחס אליהם, אפילו. המוסכמה (יש כזאת מילה) הכללית שלך שגויה, שכן יש זרם אדיר של אנשים שלא סובל את הלהקות שציינת, כל שלושת הלהקות האלה פופלריות, אבל גם אם אני אשנא להודות בזה, אף אחד בינהן היא לא קונצנזוס, להיפך, חלקן עוררו סלידה עד כדי כך שלהקות קמו רק כדי לנסות להביא לנו את ההיפל מהרושם הפומפוזי-אצטדיוני-מפוצץ בעצמו שפינק פלויד ולד זפלין (בתקופות מסוימות) הביאו לנו. אתה סותר את עצמך, אתה אומר שהמוסיקה הזאת לא סתם עלתה לגדולה כי יש בה משהו, זה אומר שהמוסיקה של מייקל ג'קסון עלתה לגדולה בטעות? שהראשון והשני של מדונה הם משהו שהזמן היה צריך לשכוח, ואיזו תאונה מסתורית, התנגשות קוסמית, גרמו לזה שהיא תהיה הזמרת הכי מצליחה בהיסטוריה? שוב, תקרא לזה באיזה שם שאתה רוצה, אתה עדיין רואה פופולריות כמדד לטיב, ולא מספיק, אתה גם עושה את זה באופן סובייקטיבי, כדי שלא, חלילה, יסתור את טעמך האישי. אני לא שוחה נגד הזרם בכוונה ולא כלום, אני יודע מה מלהיב אותי, והשירי שיעמום של הביץ' בויז, זה לא חלק מהעניין. אני שומע המון דברים, המון סגנונות, ולא נראה לי שזה רלוונטי לדיון.

 

[וינסנטי]

גם אתה סתרת טיפה את עצמך..

אמרת שפופלריות היא לא מדד, אבל בעצמך אמרת ש"טריילר" של ג'קסון והאלבומים של מדונה הם קלאסיקות. ואני לא יודע יודע כמה מדונה וג'קסון מצליחים, מה שברור הוא שהם לא עושים "מוזיקה" באמת, אלא סוג של פופ-דיסקו כזה- שלי אישית קשה מאוד להגדיר כמוזיקה. ה"התנגשות הקוסמית" הזאת באמת קרתה בשלב מסוים בסוף שנות ה-70 ובעיקר ב-80, כאשר המוזיקה הפכה להיות עינייין מסחרי ולא אומנותי. והמוזיקאים הרציניים שדיברתי עליהם זה אנשים שמקשיבים באמת למוזיקה, ולא אלה שרודפים אחרי מה שקורה ברדיו. הבהרתי את עצמי?

 

[וינסנטי]

ואגב..

יש איזה אלבום פאנק טוב שכדאי להתחיל איתו את ההיכרות עם הז'אנר? התחלתי להתעניין בז'אנר הזה לאחרונה.. מה אתה ממליץ?

 

[itaikuskus]

המובנים מאליו

the ramones-the ramones כאן הכל התחיל, כאן הכל מסתיים, הקץ להגמוניה של להקות של "וריטואוזים" פלצנים כמו ELP או פצצות שיעמום כמו the eagles(מישהו פה אמר קלאסיקה?), חזרה לשורשים, 1 2 3 תן בראש, הי הו לטס גו, יש לך פה גדול, כדאי שתסתום אותו. the clash-the clash בצד השני של האוקינוס, כל כך אהבנו את הראמונז, אנחנו כל כך שונאים את הממשלה, בואו נשלב בין השניים, לונדון בוערת, למי אכפת, כולם עסוקים בלראות טלויזיה, אם אדולף היטלר היה נושם עוד היום, הם עדיין היו שולחים לו לימוזינה, אנחנו להקת מוסכים, אנחנו באים מארץ המוסכים. the sex pistols-המובן מאליו, אך באותה נשימה, המתחייב. ניהליזם להמונים, זיעה וזוהמה, אני רוצה לחצות את חומת ברלין, המשטר שלנו הוא פשיסטי, פצצת מימן פוטנציאלית. רוקנרול, מי אמר שהם לא יודעים לנגן? the dead boys-young,loud and snotty האלבום הזה כל כך טוב, שאני לא יכול להאמין בכלל, להקה כל כך מלוכלכת מצליחה להשיג חוזה בsire (החברה שהחתימה את מדונה, מיודעתנו) ולהפיק דיסק של ממש, והתוצאה, ללקק את האצבעות, ולהחזיר אותן חזרה עמוק אל תוך התחת. the damned-damned damned damned- כוס עמק, יש להם פול תקליטים מפוזרים ברחבי הממלכה המאוחדת, אבל דווקא האלבום הזה לא נמצא בשום מקום. new rose הוא סינגל הפאנק הראשון באי בריטי, שיצא ב76, וזכה לפתיח הספק סרקסטי, ספק לא מאמין בתכנית הספיישל של ג'ון פיל "are we really 65 in the charts?". ניק מייסון הפיק להם את האלבום השני, אבל זה כבר פחות מעניין. מאז 77 הפאנק התפצל להמון תתי ז'אנרים שונים, כך שהמלצה בכיוון ספציפי תהיה דיי מסוכנת ואולי גם חסרת אחריות, אלו ה"קלאסיקות", בכל פרמטר, למשתמש המתחיל.

 

[itaikuskus]

לא ממש

אם המשכת לדבר שטויות? זה על בטוח. האלבומים של מייקל ג'קסון ומדונה הם קלאסיקות, זאת הייתה אנקדוטה רגעית לטעמי האישי. אתה היית צריך להבין את זה. הם עושים מוסיקה על אמת, וזה שקשה לך להגדיר את זה כמוסיקה, זאת הבעיה הבלעדית שלך, ככה ששוב, אל תבוא ותגיד שזה לא מוסיקה, אם אתה לא יכול לעמוד מאחורי זה בצורה יותר אינפורמטיבית מ"אני לא אוהב את זה". ואל תתחיל בכלל לדבר על מסחריות. מדונה היא אחד האמנים המהפכניים ביותר בהיסטוריה, אם מוסיקלית ואם חברתית, תשנא אותה, תאהב אותה, אל זה לא תוכל להכחש. ולזה אני יכול להביא סימוכין. (-:

 

[וינסנטי]

אז תביא סימוכין ../images/Emo13.gif

 

[itaikuskus]

אמרתי שיש לי

לא אמרתי שיש לי כוח להביא. אולי בסופשבוע, שיהיה לי כוח, אני אדוג איזה מאמר אקדמאי העוסק בתרומתה של מדונה לערעור בחברה הפטריאכלית ולצמיחה במעמד האישה. בכל מקרה, נזכרתי לרגע שכל ילד בן 15 חושב שפופ זה מסריח, ושלד זפלין זה הדבר הכי טוב שיש, ככה שאותך אני לא צריך לשכנע אותך, בתקווה שהגיל והנסיון יעשו את זה.

 

[FunkyMonk]

אה, לא?

לא קראתי את ההודעה של קוסקוס, ואני בטוח שהוא העלה דברים מאד נכונים. תן לי לנסח תגובה משל עצמי (יש מצב שהיא תהיה טיפה יותר בוטה). מוסכמות כללית? תגיד לי אתה שפוי בדעתך? מוסכמות כללית?!?! אתה אומר לי שכל אדם בעולם צריך לאהוב לד זפלין, פינק פלויד, ביטלס?? ואם אני אגלה לך "סוד", שיש אנשים ששומעים רק ג'אז, או רק מוסיקה קלאסית? ותאמין לי שיש גם מספיק אנשים ששומעים רוק שלא אוהבים את הלהקות הללו. האם גם זה שהאלבום הלבן הוא יצירת אומנות זו מוסכמות כללית? כי אני יכול להעלות בדעתי רק 7 שירים שאני אוהב באלבום הזה, שמונה 26 שירים שלמים. אני יכול לאמר לך בודאות שחומה הוא בהחלט אחד האלבומים הכי חלשים של הפלויד, אבל יש אנשים שיאמרו לך שהוא פסגת היצירה שלהם. מוסכמות כללית?? ואני מכיר לפחות חמישה אנשים (מקרוב) שחושבים שפינק פלויד, ביטלס ודומיהם פשוט לא רועשים מספיק, והם בכלל לא אוהבים אותם. מה זו מוסכמות כללית, תגיד לי? אף אחד פה לא שוחה נגד הזרם. הבעיה עם העולם שלנו כיום, הוא שהורים מחנכים את הילדים שלהם (אקא, אנשים כמוך) לא לפעול בצורה עצמאית. אם אני חושב שסקס פיסטולס זה חבורה של ילדים קטנים שהקליטו את המשחקים שלהם עם הגיטרות, וקוסקוס חושב שיס זו חבורה של אנשים פלצנים, זה לא אומר שאף אחד מאיתנו "שוחה נגד הזרם". לכל אחד יש דעה עצמאית. אם אני לא אוהב משהו פופולרי זה אומר שאני "שוחה נגד הזרם"? תעשה לי טובה.. תפסיק לדבר שטויות. אני, ד"א, בכלל לא מכיר את השיר הזה, ככה שלפי ההגדרה שלך, הוא בטח לא "מוסכמות כללית"..

 

[oneman2]

אז מה שאתה אומר

זה שיש לו טעם מוזר ומפגר כי הוא לא חושב כמו "רוב העולם"? השקפת עולם מעניינת.

 

[Anuerysm]

בינתיים חבר

אתה היחיד שמשתמש בפופולריות כמדד לטיב.

 

[itaikuskus]

אתה הוזה.

 

[Anuerysm]

ממש לא

אתה הופך כל שיר לגרוע רק מפני שהוא פופולארי לפחות ככה זה נראה

 

[Jason2]

זה אומר

ש-dark side of the moon הוא האלבום הגרוע ביותר בהיסטוריה.