../images/Emo191.gif גיאורג כמובן (בהודעה)
קרני שמש מסנוורות חדרו דרך התריסים הלבנים המוגפים למחצה, גוסטב מתעורר. הוא תמיד קם לפני כולם, הוא אוהב את זה. את החצי שעה-שעה של שקט, בלי השטויות של טום, בלי הריטונים של ביל, בלי גיאורג כמובן. כמעט מקפץ, שעט הוא לעבר קומקום המים החמים והכין לעצמו כוס קפה, חזק ככל האפשר, כאילו שהחוזק יעביר את הטעם הרע מאתמול. כל מה שקרה אתמול היה עניין דיי מעורפל... ~פלאשבק~ טום: "ביל! כבר עברת עם הדבר השחור הזה אולי מאה פעם!". ביל: "אוי באמת! ומה עם ה"אני לא יודע איזה כובע ללבוש בוהו" תעשה לי טובה" חיקה ביל את טום בקול נשי. טום: "זה כ"כ לא היה ככה!" התרגז טום. ביל: "הו כן זה כן." -טום רודף אחרי ביל ברחבי הבית- גיאורג: "זה לא ייגמר לעולם הא?" שאל בייאוש. גוסטב השיב לו בניד ראש ושניהם חזרו לעיסוקיהם. ביל: "בסדר", מפסיק כדי להתנשף, "אני נכנע עכשיו". טום: "הו לא! אתה נכנעת עוד הרבה קודם" התנצח. ביל: "האיום על זה שתקח אותי לשירותים ותזיין אותי לא בדיוק עבד" אמר בסארקזם. גיאורג: "יאללה נמאס! יוצאים" מיהר גיאורג להגיד. ביל: "למה? מקנא?" גיחך. גיאורג:"לא תודה, אני מסודר". טום:"הוווו! לגיאורג יש חברה! לגיאורג יש חברה!" קיפץ ברחבי הבית. גיאורג:"אולי" אמר במסתוריות. ביל:"חבר?" הציע. גיאורג:"אוך תסתמו כבר! זה עוד לא בטוח... אבל מה שכן הלילה עומד לקרות משהו". טום, ביל וגוסטב הביטו אחד בשני בהרמת גבה ולבסוף החליטו לצאת. ביל: "לקחת את המפתח?". טום:"כן, אמא". ביל: "סתום!". ~סיום פלשאבק~ גוסטב השתנק, הפלאשבק כ"כ הצחיק אותו עד ששכח כי בידו כוס קפה רותח. בעוד חיוך גדול מתפרש על פניו, נזכר הוא שוב במה שקרה והחיוך נפל, הוא השתוקק לדעת מה הלך שם. ~תחילת פלאשבק~ ארבעתם במועדון, מוזיקה חזקה, הרבה אלכוהול, בנות... בנים. כולם מזיעים מהחום ומהריקודים, רבים מתלחששים ומצביעים לעברם בהתרגשות. טום מיהר לעבר קבוצת בנות אשר חייכו אליו באושר, ביל התיישב ליד הבר ודיבר(פלרטט?) עם הברמן וגיאורג נעלם. גוסטב, אשר אף פעם לא אהב במיוחד לרקוד(יותר נכון אף פעם לא ידע לרקוד) התיישב על אחד הפופים שבפינה והביט בכולם בייאוש. לא עברה דקה וכבר חבורה של בנות צייצניות ומתרגשות שעטה לעברו. "אומג זה גוסטב! זה פאקינג גוסטי!" צרחה אחת הבנות והשאר בעקבותיה. "שלום" הפטיר גוסטב, לא היה בכוחו אל הבנות הקופצניות הללו. הן המשיכו להביט בו מרחוק, לשמחתו. לאחר סריקה כללית שהוא אכן לבדו, שקע גוסטב במחשבות, מנהג שהוא וגיאורג הרגילו לעצמם בזמן הראיונות, הרי ביל הוא הבוס- זה ידוע, וטום מידי פעם משחיל מילה או שתיים, אבל ביל כ"כ שתלטן כך שהמלחמה על המיקרופון חסרת סיכויים. כוס אחר כוס, כבר חמש כוסות גמר גוסטב וכעת חושיו התערפלו לחלוטין. הדבר האחרון שזכר הוא- "אפשר לשבת?" שאלה דמות עם שיער ארוך. "בטח" חייך גוסטב בשיכרון, לא מודע לסביבתו. לאחר מכן הכל היה אפוף ומעורפל, ולאחר כמה שעות, כאשר התפקח מצא עצמו עירום בשירותים. ~סיום פלאשבק~ ביל, טום וגיאורג התעוררו, כל אחד כבר לבוש ומאורגן לקראת הראיון עם בראבו, הם אכלו ארוחת בוקר. ביל כמובן קשקש בלי הרף, טום התעלל קשות בחביתת הירק המסכנה, וגיאורג חייך אל גוסטב במוזריות, גוסטב מצידו השיב לו חיוך מהוסס ותוהה. בראבו הגיעו לחדר המלון, ארבעתם ישבו על הספה, ביל מקשקש, טום לא מתייאש וגיאורג והוא שותקים, כרגיל. גוסטב ניסה שוב להיזכר באתמול, הוא לא זכר שום דבר, רק את זה שהוא נהנה- מאוד. הוא שקע במחשבות, מנסה להזכר במאפיינים של הדמות המסתורית, שיער ארוך, חולצה צמודה, סקיני... קול גברי ... "אומג זה גיאורג!!!" צרח גוסטב, שוכח לחלוטין מהעובדה שהוא באמצע ראיון. ביל הפסיק לשניה לדבר, מביט בו במבט רצחני של הרגע-הפסקת-לי-שטף-דיבור-אחר-כך-אני-ארצח-אותך, טום עצר לרגע, הביט בו ומהר לחטוף מביל הכועס את המיקרופון, וגיאורג... גיאורג הביט בו בתדהמה ואז חייך, משום מה גוסטב חייך אליו גם, למה? במשך כל היום נתקעה במוחו המחשבה 'דאמ, אני פג'. -בוקר- גוסטב במטבח, שותה כוס קפה חלש במיוחד, מתענג על קרני השמש מבעד לתריסים המוגפים, נזכר באתמול ומחייך, הפעם לא מצא עצמו ערום בשירותים, הוא מצא עצמו ערום במיטה. עם גיאורג כמובן.
