המערכת החיסונית, סרטן ומדיטציה

אינקה

New member
../images/Emo20.gif אני מאמין שעצם העלאת השאלות

והעיסוק ברגשות והדימויים כלפי המשפחה הקרובה וכלפי עצמנו כבר מניע תהליך ריפוי עצמי ושחרור המערכת הביולוגית/חיסונית לתפקוד תקין. ברגע שהתהליך ההבנה/המודעות העצמית התחיל, הוא רק יעמיק ויניע את עצמו עד ליצירת הרמוניה מלאה. זה לוקח זמן ויש לזה לעיתים גם עליות וירידות - אבל בסופו של דבר אנו מבינים את האופן בו אנו יוצרים את המציאות של עצמנו. כך אנו הופכים למרפאים של עצמנו - בכל המישורים.
שבת שלום ובריאות,
אינקה
 

יחפנית

New member
את חוששת שהבאת את

הסרטן כי אני לא באמת רוצה לחיות...... ראשית חייבת לציין ..... שקראתי את שכתבת ומיידית הודתי לאינקה על הבלגן הרגשי שהוא עורר בך בעיקבות השירשור מעורר הנפש שנוצר כאן . ושנית העומק האמיתות והפתיחות שלך אל עצמך ובעיקר אל האמת הפנימית שלך , נגעו בנימי נפשי , ועוררו בי אהבה ותודה רבה לך . המסקנה של מה שכתבת הובילה אותך למשפט .... שאת חוששת שאינך באמת רוצה לחיות , ושאת הבאת לעצמך את הסרטן . בואי ואגיד לך משהוא ....... אני הבאתי את הסרטן שלי , כי לא רציתי לחיות . וזה הוביל אותי למסקנה מאד מפחידה . שאומרת שסרטן זו צורה של התאבדות בתת המודע . למה זה מפחיד ? כי כשבחרתי לחיות , הבנתי שאני מאד עקשנית ומרדנית בתוכי , ואיני מוכנה לחיות סתם , הייתי מוכנה למות , אם החיים זה אומר לא לתת ביטוי לאמת הפנימית שלי . דהיינו כשהחלטתי לחיות , הבנתי שזה אומר לתת ביטוי מלא לאמת הפנימית בי . לי . אך זה קשה , כי כשאני אומרת את האמת שלי , זה עושה את החיים מאד קשים לחברה סביבי , וכאן מגיע רגע הפחד . האמיתי . איך אומר את האמת שלי ...... דהיינו סרטן=התאבדות לחברה אלימה שרואה סרטן כאוייב חיצוני נורא והופכת את החולה לקרבן , וסביב זה יש תעשייה עניפה של רגשות ורווחים משניים מאד גבוהים . האמת מפחידה את האנשים שמחפשים ומתפשרים על ביטחון חיצוני . אחריות בחברה שלנו = אשמה . כל אחד מאיתנו נושא את שק האשמה האישי שלו , המחיר שאנו צריכים לשלם על כל הרווחים המישניים שמזכים אותנו בנקודות חברתיות נאותות . אנו חיים בחברה העמוסה בטבו .... הדירות שלנו רשומות בטבו ..... ומספר נושאים בוודאי ובוודאי יש עליהם איסורי טבו . לדוגמא ...... מוות ...... מוות אינו נושא שיחה אהוב . זה מפחיד ....... ( אגב מרבית מי שדיברתי איתו לא מפחד מהמוות עצמו , זה הפחד הכי מזערי , הפחד הוא יותר בהפסקת הרווחים המשניים . ) ובעיקר ..... והטבו הכי גדול ....... הוא טבו ההתאבדות . אז אני אומרת במוצהר ..... אני רציתי למות , רציתי להתאבד ..... פעם . עד שהגיע החבר שלי , הסרטן , כדי לעזור לי לבחור באמת . איני רוצה להתאבד יותר . אני רוצה לחיות , חרף הפחד הגדול האמיתי והוא המקום שלי לחיות באמת מתוך ביטוי פנימי . גיליתי שלחיות באמת , הרבה יותר מפחיד מאשר למות למשל , גם אם המוות אינו פיזי . עכשו ..... אנא אל תיקחי את האמת שלי , כאמת אוניברסלית . ( אין דבר כזה ) הכוונה ממנה כתבתי כאן , הינה כדי להזמין אותך לחדור ולחקור עמוק את חששותייך , שאת הבאת את הסרטן , כי לא רצית לחיות . לכי ובדקי זאת , אני מבטיחה לך ששם נמצאים מרבית יהלומי התבונה . שם נמצא מ"ידית" שהוסטה פעם להתחיל את התהליך הסרטני . ושם נמצאת האפשרות שלך להעמיק להגיע ל"ידית" ולשנות את המהלך ממוות - לחיים . שם אני מצאתי זאת בעצמי ..... מותר לדבר על מוות ...... מותר לדבר על התאבדות . ( למה מתי נדבר על זה ? אחרי שמתנו ? חחחחחחחחח ) באהבה וצחוק עמוק מהלב . אני
 

יחפנית

New member
I can hide like a child ../images/Emo163.gif

but I am alwayes every were I want to be ................me
יום מופלא אני
 

blg

New member
אין לי צורך לגלות לאחרים אמת לגבי

הסרטן אבל אני ממש מתחברת למה שאמרת שמפחיד ללכת עם האמת שלי כי (אצלי) המשמעות של זה היא עימות ואני לא אוהבת עימותים. (הם אסורים את יודעת, צריך להיות ילדה טובה ומדוכאה...) מה שמטריד אותי שההבראה מהסרטן לא העלימה את הרצון למות. המחשבות על התאבדות עדיין תופסות נפח לא קטן, במיוחד בלילות טרופי שינה אבל לא רק. אני קצת מקווה שזה הבלגן הכימי בגוף (אנדוקרינולוגיה, פוסטטראומה או משהו כזה) אבל זה שם, ה"לא ממש רוצה לחיות" וההבנה שאני צריכה לשנות הרבה בחיי ישנה בנתיים אני אוספת את האומץ לממש... תודה על החום! אני ממש מרגישה אותו יש אנרגיה ביקום והיא עוברת - אפילו דרך האינטרנט... אגב, אני לא מהחוששים לדבר על מוות אני מאמינה גדולה באוטונומיה גם באוטונומיה לקצר חייך, אבל אני חושבת שזה שאני רוצה לעשות את זה מעיד על איזו שהי תקלה... תודה תודה תודה לך!
 

ס ו ז נ ה

New member
לא ייאמן מה שקורה פה ../images/Emo62.gif

אני כבר כמה חודשים טובים בטיפול אצל עובדת סוציאלית מטעם מכבי. היא סופר מקצועית בעיני ומביאה אותי לתובנות חדשות בכל פגישה. אבל מה שקורה פה זה פשוט לא ייאמן. הנגיעה, בעקבות הדיון שאינקה פתח, ביחסים עם אמא. ועכשיו הנגיעה בהתאבדות. אם הייתם שואלים אותי אם ניסיתי פעם להתאבד, הייתי עונה מיד שלא. אבל! חודש לפני שאובחנתי, עישנתי ג´וינט. האחרון בחיי. הוא העצים דיכאון שהיה שם קצת לפני שהצתתי אותו, והביא אותי למצב קיצוני שבעקבותיו רציתי למות. רציתי לבלוע כדורים (הייתי בסופשבוע במלון, והיה לי אקמול. אתם מתארים לעצמכם כמה אקמול צריך לבלוע בשביל להתאבד? בטח לא הכמות שהיתה לי....). אם תשאלו אותי - זה הרגע בו החלו התאים הסרטניים להשתולל בגופי ולהפוך למה שנקרא "סרטן הדם". לא דיברתי על זה עם חברים שחלו / הבריאו. מעניין. יחפנית
תודה על ההארה!
 

deep ocean

New member
המצב שתיארתי היה כל החיים שלי

כיום המצב עם אמי אחרת: -היא כבר לא שולטת בי, כי אני לא נותנת לה לשלוט. -יש בי עדיין כעסים כלפיה (לא כמו בעבר), כי בעקבות החזרת כוחות ושיחות איתה המצב טוב יותר. עדיין לא שיחררתי את כל הכעסים, זה בטוח. -אני לא מרגישה שאני מעריצה אותה. -אני מזהה בה דפוס שהיה בי בעבר וכיום הוא לא קיים עוד: להתעלם מכאבים. -אני לא משתדלת לא להיתקל בה (בעבר זה אכן היה כך). אני פחות מגיעה איתה למצבים של כעס, כי אני השתניתי. אני לא נוקטת באסטרטגיה של אי התמודדות עם אמא שלי או עם הסרטן. שוב, כל זה היה נכון למשך כל חיי. כיום המצב שונה. מה שאמרת כאן מעניין: "האדם הוא שלמות אחת הכוללת גם את הגוף הפיסי על מערכותיו וגם את אישיותו, אופן תגובתו והדימויים שבתוכו. אני טוען כי הגוף הוא "משפחה" של איברים. ל"משפחה" זו המתפקדת יחד יהיו דפוסים הקרובים/משתקפים למשפחה האמיתית שלך, כאשר ההורים, האחים הדודים וכו´ משחקים תפקידים של איברים, מערכות ואנרגיות בתוך הגוף. כך האיבר המייצג את האם עלול להיות פגוע או פוגע מפאת מערכת יחסים בעייתית עם האם"
 

blg

New member
כל כך מוכר,

גם אמא שלי כל פעם שנעלבתי / התרגזתי טענה נגדי שאני רגישה מידי וכו´ WOW זה מפחיד! הדמיון... אני מנסה לחשוב על אסטרטגיות שלי כי אני לא בכיתי. בימים האחרונים אני כל כך מבינה שאני חייבת להתמודד עם הילדות - אמאבא שלי ודפוסי ההתנהגות, אני מספיק רחוקה מהסרטן, ומתחילה להרגיש בשלה למסע הזה. הדברים שכתבת עוזרים לי עוד צעד. תודע על החשיפה.
 

ס ו ז נ ה

New member
אמא יקרה לי ../images/Emo14.gif

בפעם הראשונה אני מצליחה לקרוא למה שאמא שלי עושה לי בשם: אמא שלי מדכאת את האינטואיציות שלי. את האני האמיתי שבי. המדהים הוא שדיברתי עכשיו עם אחותי וגם היא מתחברת לניסוח הזה.
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif הייתי משנה מעט את הניסוח

לא אימך עושה זאת, אלא האינטטראקציה ביניכן.
 

MemphisRaines

New member
../images/Emo24.gif ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo13.gif

מאחל לך המון בריאות ואושר
שרון
 

deep ocean

New member
תודה, אם זה היה אלי?

קצת קשה לי לראות באופן גרפי בגלל השרשור הארוך
 
למעלה