סליחה על ההתפרצות, הגעתי מדף השער
אתה מדבר בהכללות שאינן במקומן. ישנן העדפות של אנשים, במיוחד בני הדורות הקודמים, לראות את בניהם נישאים לדומים להם מבחינת השפה, מנהגים וכו' אבל לקבוע כלל כפי שקבעת, זה לא מדוייק. אני יליד יליד חבל כורדיסטאן שבעיראק, אשתי צברית שהוריה ניצולי שואה מגרמניה, כל בני משפחתה נספתה בשואה, לא שמעתי "ציוץ" אחד מהוריה על נישואיה ל"כורדי", ההיפך הוא הנכון, חמי ז"ל שמח כאשר הכיר את בני משפחתי וטען שכך "קיבל" משפחה שמעולם לא היתה לו. ומי שמכיר, יוצאי גרמניה הם האשכנזים של האשכנזים. הבן שלי נשוי לצעירה שגם הוריה מעדות שונות, יש לי שני נכדים שאני לא מאמין שהם ידעו להגדיר מאיזו עדה הם. לא הגענו ארצה כדי להמשיך להיות אתיופים, פרסים, כורדים, רוסים, מרוקאים וכו' בנו לכאן כדי להיות "ישראלים" אז יקח עוד דור, עוד שני דורות אבל בסוף זה יהיה. עלינו ארצה בשנת 1951, מאז היותי ילד זכור לי שהיו נסיונות להקים מפלגות עדתיות, עוד בתקופת המעברות עברו עסקנים וניסו לשכנע את האנשים להצביע עבור הרשימות האלה, אף רשימה לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת. לדעתי מאותה סיבה, אנשים לא מוכנים להיכנס ל"גיטו פוליטי" ולהיות מזוהים עם מפלגה עדתית סקטוריאלית. היוצא מהכלל זו ש"ס אך הדבק שמחזיק אותה הוא הדבק הדתי ולא העדתי. יש בארץ המון זוגות מעדות שונות, אני לא קורא לזה "זוגות מעורבים" כי בארץ יש לזה קונוטציה של "זוגיות יהודית ערבית" או זוגיות של בן זוג יהודי עם בן זוג שאינו יהודי. לפותחת השרשור, הכי חשוב שתהיו מאושרים יחד, המשפחה המורחבת אינה צריכה לחיות עם בעלך, מי שטוב לו בבקשה, מי שלא טוב לו שלא יבוא לבקר אותכם. החיים שלכם זה הכי חשוב.