של אהבת אחים, איזה כיף. ובכל פעם אני נדהמת מחדש מהדמיון בינה לבינך. היא פשוט את קטנה. ויונתן..טוב הוא באמת כבר גברבר קטן ואני מוקסמת מהפנינים שלו - מדהים כמה שהוא חכם.
עם קורן אחד שלצד גיל השנתיים והעצמאות שהוא דורש מספק לנו רגעי קסם של שירים שהוא שר, משפטים מצחיקים והרבה אושר, ועם איתם אחד שלצד הדאגה מרווה אותנו בגאווה, בחוכמה ובאהבה. אחרי תקופה לא קלה של חיכוכים בינהם, אנחנו נהנים לראותם משחקים יחדיו, את איתם דואג לו (כולל משפטים שמפי איתם נשמעים מצחיקים עד הזויים: "קורני, תאכל גם את העוף זה מאוד בריא! קורני, תאכל הכל, תלעס טוב!"), מחבק ומנשק אותו, את קורן נוהה אחר אחיו הגדול, שואב ממנו ביטחון ומחפש את קרבתו. בורכתי
תמונה של ושר משפחתי גדול ושל אמהות מחבקת וילדים מאושרים. וכל זה בשבריר השניה של הצילום העצמי הכאילו אגבי הזה. תמונה מופלאה. ילדים יפהפיים. וסופסוף אני יודעת איך את נראית