להתראות אהבה...

[קייזר סוזי]

../images/Emo23.gif להתראות אהבה...

מישהו מכם ראה את התוכנית "בקרוב אהבה"? אני לא, אבל שמעתי אתמול שאחד מהבחורים שם שבעצם הפך להיות בת זוגה של מיכל שפירא בתוכנית הזו, נפטר אתמול ממחלת הסרטן. הוא היה חולה כבר בזמן התוכנית ומיכל ידעה על כך, ובכל זאת נכנסה למערכת היחסים הזו. ככה הבנתי. האם *אתם* הייתם נכנסים למערכת יחסים עם מישהו שאתם יודעים שהוא חולה? כמובן שזה תלוי איזו מחלה וכו... אבל תרגישו חופשי לפרט מה שבא לכם. http://www.mako.co.il/entertainment-tv-media/tv/Article-90299b8110a9e21006.htm http://www.mako.co.il/entertainment...231017.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=237936823

 

[קייזר סוזי]

הפך להיות בן זוגה*

 

[שאפולי]

../images/Emo16.gifיהי זכרו ברוך, עצוב../images/Emo10.gif

לעיניין הדיון זה מורכב ותלוי- אם לפשט את זה זה תלוי בשני דברים: 1. אופי המחלה 2. מתי גיליתי אם מדובר בכל מחלה לא מסכנת חיים או לא כזאת שגורמת לנכות משמעותית (נניח עיוורון) אז אין בעיה בכלל. אם מדובר במחלה שמסכנת חיים או נכון קשה סביר מאוד שאני לא אכנס לזה- זה יפחיד אותי מאוד ואני לא יכולה לעבור את זה. אבל אם גיליתי את זה אחרי שכבר יש לי רגשות הכל משתנה- אני מהעבר שלי למדתי על עצמי שהשכל שלי לא מצליח לרסן את הלב אם הלב כבר נתפס... אז... אני מניחה שבניגוד לכל אינטואיציה והתנגדות של הסביבה אני אכנס לזה ועד הסוף.

 

[puma141]

אכן יהי זכרו.שאפולי, אני חושבת כמוך.אבל בכל

מקרה לדעתי זה דבר שטעון מידי רגשית, ולא הייתי רוצה אפילו לחשוב על זה..אני לא מאמינה שיש מישהי שנמצאת בתוך הסיטואציה כבר, בתוך האהבה-והיא תפרוש כשתדע שהאדם גוסס. לדעתי זה עוול מצפוני לכל החיים.

 

[צרצרה1]

מיכל ידעה מהתחלה מה מצבו, והתאהבה.

כשהם הכירו הוא סיפר לה הכל. לא הסתיר דבר ואף הלכו לטיפולים שלו יחד.

 

[puma141]

צרצרה אז המיכל הזאת-בחורה מדהימה!וחזקה.כל

הכבוד לה.ויש מצב שכל אחת הייתה מתאהבת בלי קשר למחלה.לא יודעת לא אוהבת את נושא השיחה הזה סליחה

 

[צרצרה1]

אם אני זוכרת נכון - כל מערכות יחסיה עד

לאורי סלונים ז"ל - היו עם גברים נשואים. כולם. אפילו בתחילת התכנית היא היתה עדיין בקשר של און & אוף עם גבר כזה ושקלה אם להמשיך ביחסים איתו... אורי היה הראשון שהיא היתה מקום ראשון אצלו. אני חושבת שהיא זכתה לא פחות ממנו.

 

[adiyon2]

לפי מה שהיא סיפרה בתוכנית

הם יצאו בעבר וזה משום מה לא עבד. כשהם חזרו זה היה אחרי שמישהי נפרדה ממנו כשגילה את המחלה. מיכל נכנסה לסיפור האהבה הזה מתוך ידיעה שהוא חולה. החלטה מאוד אמיצה.

 

[שאפולי]

מצד אחד מאוד אמיצה

מצד שני- נראה שלמיכל יש נטיה לפלרטט עם דרמה. כל מערכות היחסים שלה נידונו לכישלון, לפי עדות שלה היא יצאה רק עם גברים נשואים עד הבחור הזה (ז"ל) והוא היה חולה סופני..

 

[קייזר סוזי]

לגמרי מסכימה, ולגמרי מבינה כמובן

אבל אני כן יודעת שזו תהיה דילמה קשה, ז"א אני צריכה להיות ממש מאוהבת בבחור ולהרגיש שהוא זה האחד, בשביל להכנס לזה. העניין הוא, שלרוב לא יודעים על ההתחלה אם הבחור זה האחד.

 

[שאפולי]

נכון

ולכן לא סביר שאכנס לזה.

 

[goodpink]

מסכן ז"ל. יש בדיוק עכשיו סרט שיוצא בנושא הזה

לא ראיתי את הסרט אבל זה עם השחק ששיחק במפגשים הסוג השלישי החברה שלו רוצה להיפרד ממנו דוחה את זה קצת ואז שהיא רוצה הוא מספר לה שהוא חולה.... זוכרת את מיכל מפרוייקט Y חיבבתי אותה בפרוייקט מאוד אבל לא להאמין עד כמה היא השתנתה ולטובה היא היתה מאוד שונה בפרוייקט היא נרגעה כנראה התמודדה עם דברים פנימיים שהפרעו לה באותו זמן וכו' לבחור להכינס לסיטואציה כזו צורך הרבה כוח ואומץ מראש קשה לשפוט כיצד אדם יתמודד בסיטואציה כזו לא לכל אחד יש את הכוחות להתמודד עם הסבל שכרוח ולהיות המשענת לצד השני. האם להישאר ועד יכול להיות שגם הצד השני יסבול? צריך לדעת שאדם חזק מספיק ואוהב מספיק כדי להתמודד עם המצב ועם כל מה שכרוח בכך. בסופו של דבר האנשים הכי קרובים נמצדדים בסיטואציות הללו הסיטואציות הקשות הללו. זה גם כמו הסרט של גוליה רוברסט שהיא נכנסת למערכת יחסים עם מישהו שהוא כבר חולה סרט יפה.

 

[צליל לא מכוון1]

צפיתי בתוכנית, עצוב מאוד, בחור מקסים .

לעצם השאלה... מכירה שתי נשים שנכנסו למערכת יחסים ואח"כ לחתונה עם גבר שידעו שהוא חולה במחלה שעלולה להפוך את החיים למאוד מסובכים ואף לגרום למוות. אחת מהן היא דודה שלי, שבדיעבד הייתה עושה בדיוק את אותו הדבר, למרות כל הקשיים והיו רבים, אמרה שהשנים הטובות שהיו להם יחד שוות הכל. השניה היא חברה טובה שמתמודדת עם קשיים רבים ואני לא יודעת אם היום, ממרחק השנים הייתה נישאת לבחור, אבל הם עדיין נשואים והורים לילדים. במקרה של דודה שלי, מדובר באהבה ענקית של גיל הנעורים ולמרות שכל בר דעת במשפחה אמר לה לא להכנס לזוגיות איתו, היא בחרה בסצנריו הרומנטי והלכה עם הלב, לא מאמינה שמישהו יכל אז לשנות את דעתה ועובדה שגם היום ממרחק כל השנים והקשיים היא עדיין טוענת שהוא הגבר של חייה . אני חושבת שאני הייתי פועלת אותו הדבר, כשאת מאוהבת, בד"כ ללב יש משקל גדול יותר מאשר להגיון שאומר לך ובצדק אולי, תברחי על נפשך.

 

[meytula]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

כשיש רגשות כלום לא משנה,עזבי רגשות כשאת מתחברת כל כך לסיפור של מישהו ולדרך שלו את סוג של מעריצה אותו ואת רוצה להיות שם בשבילו ולחזק אותו עוד יותר,זה מוביל ברב המצבים לרגש עוצמתי ,רגש כזה שאתה אפילו מוכן לותר על עצמך בשביל השני.משהו שלא קיים הרבה בזוגיות רגילה

 

[meytula]

יהיה זיכרו ברוך../images/Emo16.gif

ראיתי אתמול את הכתבה במאקו וזה העציב אותי מאוד,בחור כל כך צעיר וכזה מוכשר.לא יאומן לשאלתך: החבר הראשון שלי היה חולה באפילפסיה,חוץ מלהתמודד איתו עם הקשיים הייתי צריכה להתמודד בעיקר עם הסביבה שלא ממש קיבלה את זה,כמו ההורים שלי והחברים שלי,אבל התחברתי אליו כל כך שזה לא עניין אותי מה אחרים חושבים אני ידעתי שאני נכנסת לקשר עם מישהו חולה,כמובן שעשיתי הרבה מחקרים על המחלה וקראתי כל פיסת מידע עליה כדי לראות האם אני מספיק חזקה להתמודד עם זה או שכדאי להפסיק את זה בזמן כדי לא לפגוע בו ובי.היינו יחד 8 חודשים ואז הוא נאלץ לטוס לארצות הברית עם המישפחה וניפרדנו לא היה קל בכלל,היו הרבה הגבלות בקשר,הרבה ריבים עם ההורים,התמודדות עם הסביבה,קשיים בזוגיות עצמה ,הוא היה נורא נורא רגיש וכל דבר היה מפרש שאני מוותרת התמודדי איתו עם הרבה רגשי נחיתות שלו והייתי הולכת איתו לטיפולים,מיותר לציין שבקושי השקעתי ,הייתי בכיתה ח' ואני לא זוכרת את השנה הזאת משום בחינה חוץ ממה שקשור אליו. הייתי מתעקשת איתו שילמד ,הוא למד בבית ספר מיוחד למוגבלים,אחרי שטס אני הבנתי שותרתי על עצמי,שמיטל לא הייתה קיימת בחודשים האלה,כל כך התמסרתי אליו שלא ראיתי את עצמי,לא למדתי,לא הייתי בבית רב הזמן,התרחקתי מכל החברות שלי מהמישפחה שלי.החוויה הזאת מאוד חיזקה אותי וביגרה אותי למרות שאחריה הייתי צריכה לשקם את חיי.אבל אני בסך הכל בגדול חושבת שגם אם לא היה טס זה לא היה מחזיק מעמד,הוא היה חלש מידי וותרתן מידי לעומתי,ותמיד גם הבנתי למה.. היום אני לא בטוחה שהייתי נכנסת לקשר כזה.יש הרבה צלקות שנשארות

 

[קייזר סוזי]

בני כמה הייתם?

 

[poseidon111]

היא כתבה.בכיתה ח'.

 

[קייזר סוזי]

כן פספסתי.. וואו זו התמודדות גדולה בגיל כזה.

 

[poseidon111]

השאלה היא מהיכן שאבת את הכוח לעמוד מול

כל הלחצים שתיארת,בהתחשב בגילך אז.

 

[puma141]

פוסידון, כתבתי לך תשובה למטה