להיקרא לקריאתו של ישוע
8 כְּשֶׁהָלַךְ לְיַד יָם הַגָּלִיל רָאָה שְׁנֵי אַחִים, אֶת שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא כֵּיפָא וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, מַשְׁלִיכִים רֶשֶׁת לְתוֹךְ הַיָּם, כִּי הָיוּ דַּיָּגִים 19אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם דַּיָּגֵי אָדָם." 20 מִיָּד עָזְבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 21 בְּלֶכְתּוֹ הָלְאָה רָאָה שְׁנֵי אַחִים אֲחֵרִים, אֶת יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו, בַּסִּירָה עִם זַבְדַּי אֲבִיהֶם וְהֵם מְתַקְּנִים אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם. קָרָא לָהֶם: 22 וּמִיָּד עָזְבוּ אֶת הַסִּירָה וְאֶת אֲבִיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. אני כל כך אוהב לקרוא את הפסוקים האלה, כל כך מלבב, כל כך מלא תמימות ואמונה. אחד הדברים. שגם מאמינים קשה להם להבין לפעמים, זה לעזוב את הכל וללכת אחרי ישוע המשיח. להקריב את רצונותינו, להקריב את הדברים שהיו בידיינו והיכולות שלנו שהיו לנו בגוף הבשר. לתת אותם על המזבח, ולהתפלל שרצונו של אלוהים ייעשה בחיינו.. כשנושעתי, אני עזבתי המון דברים חשובים מהחיים שלי, אפשר להגיד על זה הכל, כי זה מה שהיה עיקר חיי. עזבתי את חבריי, הפסקתי לנגן ולשמוע את המוזיקה ששמעתי, לא ניכנסתי עם החברים כשהם עישנו סמים, כשהיייתי בבית. הרגשתי כמו זר וכך גם ההורים שלי הרגשיו שאני כמו אורח, כי הייתי כל כך הרבה זמן בחוץ בהתבודדות ביער, וכשהייתי בבית ישבתי וקראתי והתפללתי בחדרי...וגם הפסקתי לנגן בלהקות שהיו לי.. כך שהפסקתי הרבה דברים, שהיו מאוד חשובים בחיי, הוריי, מוזיקה, חברים, בילויים, ודבירם בשריים אחרים.. זה לא היה קשה כמו ששני האחים בני זבדי פשוט נענו לקריאתו של ישוע והלכו אחריו, כי ישוע מלא אהבה כשהוא מביט בנו, וישוע מלא סליחה וממלא אותנו באור שהקליפות שהיו על עינינו ניפתחות.. הקרבתי הרבה, אבל לא הרגשתי בכך, פשוט נהנתי ושמחתי ליהיות קרוב לאדוננו ומושיענו, ליהיות בחיק אהבתו. להרגיש את אורו, ולדעת שהוא מקשיב, שזאת ידיעה שוואוווו!
הללויה.. אני בטוח שהרבה אנשים לא הבינו למה עשיתי את זה, ואפילו חלקם חשבו שהשתגעתי. הוריי חשבו שבכלל אני מגזים עם הנושא הזה, ושאני גם כככה ירד מזה וזה יפגע בי. כי הפסקתי לנגן עם הלהקות. וליהיות עם חברים, וכל פעם חזרתי מהיער. היה נראה להם לא בדיוק ברור.. וזה יצר הרבה בלאגן מסביבי, הוריי פשוט התמוטטו, ולא יכלו יותר להבין מה שאני עושה, שנעלמתי מהבית לארבעה ימים והייתי בירושלים ובסופי שבוע הייתי אצל חברים בירושלים, ולא עשיתי את זה מחוסר כבוד להוריי, רק מפניי שהיה לאלוהים תוכנית בעבורי..ובעבור מישפחתי וחיי.. הגעתי למבשרת ציון, ליד ירושלים, שם יש בית ספר משיחי לכתובים, והחלטתי ללכת לשם. באתי אל ההורים שלי, ואמרתי להם. שאני מתכוון ללכת ללמוד שם שלושה חודשים, אמא שלי שליבה כבר כמעט ונפל בגללי, אמרה לי שאני יכול ללכת. אבל לא מתוך זה שהיא הסכימה. פשוט לא היה לה כוח יותר :/ ניכנסתי לחדרי, התחלתי לנגן, ולהתפלל, ופשוט לא יכולתי. ונפלתי לפניי אלוהים, בבכי ותחנונים על מה שקורה במישפחתי ולאמא שלי..והוא נתן לי פסוק. שאני כרגע לא זוכר איזה פסוק זה. אבל אלוהים הסביר לי שכל מה שקרה ולהחלטה שהגעתי הגעתי כדי להבין שאני צריך להשאר בעיר, לאלוהים יש רצון להקים את העיר הזאת וליהיות פאר לשמו.. יצאתי מהחדר, הערתי את אמא שלי בעדינות ובחיוך אחרי כל הבכי המטורף הזה, ואמרתי לה שאני לא הולך לבית הספר המשיחי.. ואז גם לאבא שלי סיפרתי. ומאז. אלוהים פשוט עשה נס. בחיי, ושינה הכל. אני כבר לא מתבודד לבד שעות ביער. יש איתי עוד 7 מאמינים שכולנו ביחד מתפללים ומהללים ושרים ומודים ומשתחווים לאלוהים וקוראים בכתובים
היחסים ביני לבין ההורים שלי רק מישתפרים
תודה לאל. ועוד הם באו איתי לקהילה שלי בירושלים!
הללויה.. פתוחים יותר לשיחות, פגשו כל מני מאמינים.. ותודה לאל עוד מעט אולי תהיה להקה משיחית.
שתפאר את שם אלוהים... ועוד הרבה הרבה דבירם שהוא נותן ונותן! בחסד ובאהבה.. יש ללכת אחרי אלוהים לא בידיעה שהוא יחזיר ויתן. אלא מפניי שאנחנו הולכים אחרי אלוהים וצעדיו בטוחים יותר מצעדנו, והחלטותיו בריאים יותר מהחלטתנו.. עניין ההקרבה נעשה באמונה, ובאהבה שאנחנו בטוחים עם אלוהים.. אני שמח שהחלטתי להשאר בעיר משרתת את רצון אלוהים, כי הוא עושה ניפלאות וניסים ובאמת מקים פה קהילה יפייפיה שלא תפחד לשמוח ולהראות באיזה שם אנו קוראים בתפילתינו
דבר נוסף בקשר לשקריו של השטן, השטן ינסה תמיד לגרום לנו להרגיש שאלוהים לא בתוכנו. ושהוא לא יעזור לנו ולא איתנו.. הוא תמיד ינסה להכשיל את אמונתנו והביטחון שלנו באלוהים, יש לצעוק ביחד ולגרש את השטן! בשם ישוע המשיח
!שהוא מלא באור שינקה את השקרים והאפלה של השטן השקרן.