שרשור כלולות

מעיןבר

New member
../images/Emo163.gifסקר טבעות נישואין

בעקבות השרשור שהיה כאן על שמות משפחה צץ לי רעיון קצת דיבילי. מהנושא אתן יכולות להבין שהוא מיועד לנשואות בינינו (והסליחה עם אלה שלא - אתן מוזמנות להשתתף אם אתן חשות שיש לכן מה לתרום לדיון). אישית אני מוצאת שטבעת הנישואין היא הדבר שהיה הכי חשוב לי בתום החתונה - זה "מה שנשאר" - מעין עדות למצבי האישי שאני נושאת בגאווה. ייתכן שזה קשור גם בחיבתי לתכשיטים ולטבעות במיוחד, אבל אני מרגישה זה משהו עמוק יותר. ולשאלות שלי: (התשובות שלי בסוגריים)
האם את חושבת שיש משמעות לטבעת נישואין מעבר להיותה תכשיט
(כבר עניתי)
האם את עונדת את טבעת הנישואין שלך באופן קבוע
אם לא, מתי את מורידה אותה או למה אינך עונדת אותה
(שלי תמיד על האצבע, היא יורדת משם רק לעיתים בשיא הקייץ כי מתפתח לי גירוי בעור
).
עד כמה היה לך קשה לבחור טבעת נישואין
האם השקעת בזה אנרגיה
האם העדפת אותה מעוצבת או פשוטה
(אני אתחיל מהסוף - בחרתי בטבעת פשוטה ביותר, "שייבה" >ראו תמונה מצורפת מהערב<. הלכנו למספר חנויות ולבסוף הגענו ל"בטבעת זו" בדיזנגוף סנטר ואחרי מספר מגשים של טבעות מעוצבות נשלף המגש של הטבעות הפושטיות, מיד כששמתי אותה על האצבע היה לי ברור שזו הטבעת שלי, היא אפילו היתה בדיוק במידה >הקטנה יחסית<. סירבתי שיזמינו לי אחת אחרת ויצאנו איתה מהחנות) אתן מוזמנות להוסיף שאלות אם יש לכן
 

Arfilit

New member
סקר משלים לסקר הטבעות

מקריאת התשובות בסקר הטבעות עלה לי הסקרון בענין החתונות. איפה התחתנתן ובאיזה מין טקס? אנחנו - התחתנו בגיברלטר, במהלך טיול עם חברים בספרד. היה ממש ממש מקסים ואף מיוחד, ומעל לכל רומנטי שחבל על הזמן. אחרי שלושה חודשים עשינו מסיבה גדולה בארץ - שבה לא היה שום טקס אלא רק הרבה הרבה שמייח.
 

rona25

New member
לא עונדת טבעת נישואים

מאז ההיריון, בו השמנתי והאצבעות שלי התנפחו למימדים מפתיעים, הורדתי אותה ומאז היא מאופסנת אי שם....
 

ו שתי

New member
אנחנ התחתנו

בגינה של הבית שלנו, בטקס שאנחנו כתבנו (לא טקס רשמי), בנוכחות 40 מוזמנים- משפחה וחברים קרובים באמת. היה נהדר, השקענו בדברי שהיו חשובים לנו בלי חשבון, והיה נפלא. לא מאמינה שנינשא בטקס רשמי אי פעם. זה היה בקיץ, ולקראת ראש השנה אח"כ שיניתי את שם המשפחה שלי לשם המשפחה שלו, חודש אח"כ הריתי את אלה וזהו- זה יותר בשבילנו מכל רישום בתעודת הזהות.
 
אנחנו לא התחתנו

לא אוהבים טקסים, לא אוהבים להכריח אנשים לציין אירועים שלאו דוקא חשובים להם באופן אישי. ואף פעם לא חלמתי להיות כלה... (ואל תשאלו כמה פעמים שאלו אותי את השאלה הזו, במבט משתומם, בתגובה להצהרתי שאני לא מעוניינת בחתונה).
 

טיפוטף

New member
ברבנות

טקס של 5 דקות. לא הלכתי למקווה ולא הכריחו אותי. אח"כ עשינו ארוע משפחתי קטן מאוד מאוד. הספיק לי. גם אני לא חלמתי אף פעם להיות כלה. לא מדבר אלי השמלות הלבנות והפרחים והזיקוקים ושיר לחופה ושיר לאחרי החופה וכו'. זה היה בשנה שבה כל החברים ובני המשפחה התחתנו והטקסים והארועים יצאו לנו (ולאורחים הפוטנציאליים) מכל החורים. (אולי 15 חתונות בקיץ אחד!) שיא השיאים היה בחתונה של חברים טובים שלנו, שביחד כבר מגיל 12, התחתנו בגיל 26 אחרי שכבר גרו בארץ ובחו"ל ביחד וכבר בנו בית. הם היו כל כך מבואסים בחתונה שלהם, וכל כך שידרו את ההרגשה של "מי בכלל צריך את זה"... ואז גמלה בלבי ההחלטה: "לא אצלי!" אני אכבד כמובן כל החלטה של הילדים שלי ובני/בנות זוגם בעניין הזה בעתיד, כולל השתתפות כספית, למרות שאני ממש לא מתחברת לעניין הזה.
 
אני כמוך

גם אנחנו אל התחתנו וגם אותי כל הזמן שואלים "מה לא רצית להיות כלה בשמלה לבנה?" "לא!" אני בזעזוע מסויים מהסיטואציה שבטח אם הייתי עושה אותה היו נדרשים שלושה פסיכולוגים ותקופה של חיים שלמים רק כדי להעביר את הטראומה. "מה, אבל לא רצית להיות מרכז הארוע" ושוב אני "לא, לא לא!!!" אני מאוד מבוכת בחתונות בעיקר אם הן של זוגות חילוניים לחלוטין, די מביך אותי רב שעומד ומדבר ואת אף אחד זה לא מעניין.
 

sharonmx

New member
גם אנחנו

שנינו חובבי טקסים מאוד מאוד קטנים- אפילו מסיבה לפיצקית לא עשינו... עשינו הסכם אצל עורך דין, ובאותו היום נסענו לשוויץ לסופ"ש מושלג ונחמד. לי זה ממש לא אכפת כי זה סיבוב שני, ולו זה לא היה אכפת כי הוא כזה, ולהורים לא היה אכפת אז הכל יצא אחלה. החברים היו גדולים והביאו מתנות...
 

lulyK

New member
התכוונו להתחתן עם טקס רפורמי

ואז לעשות את זה רשמי בעיריה בניו יורק (אחרי החתונה נסענו לחודשיים לטיול מחוף לחוף). חודשיים לפני החתונה י' נקרא למילואים, ואני כבר דמיינתי את הכותרות ("עמד להתחתן"). מיד נסענו לקפריסין, והוא יצא למילואים כאיש נשוי.....
 
למעלה