טכס אורתודוכסי
בישוב הקיבוצי בו גדלתי. ממש לא רציתי טקס ועוד פחות מזה מסיבה, וממש ממש לא רציתי טקס שם. אבל האיש נורא נורא נורא נורא נורא נורא רצה גם טקס וגם מסיבה. אז אחרי שביטלתי (בפני האיש בלבד) שלוש או ארבע פעמים, לאט לאט הסתגלתי לרעיון, ואפילו נהניתי מלבחור שמלה וטבעות. בכל השאר אמא שלי טיפלה, וזה היה לי מצויין. ובישוב בו גדלתי זה היה מאד זול. וגם מאד יפה. נהניתי מהקבלת פנים, הרגשתי מטופשת מתחת לחופה, ושנאתי את המסיבה. אני מקווה שהאיש לא יקרא את זה, כי הוא נהנה מאד מאד.