שרשור הכרות...

SMG

New member
לצערי נרדמתי בכל הסרטים...

נסיעה ארוכה+עייפות מטורפת+ לראות סרט כמה שניסיתי להשאר ערה בישביל לראות נרדמתי...
 

מיכלוש7

New member
לנו הקרינו רק את

רשימת שינדלר והפסנתרן... (ועוד סרטון אחד על החיים היהודיים בווראשה לפני המלחמה...) גם אצלנו הרוב לא ראו, הם סרטים ממש קשים... אני אישית ראיתי את רשימת שינדלר, אבל אחריו כבר לא היה לי כח נפשי לפסנתרן... אז עצמי עיניים ורק הקשבתי לקולות... (כבר ראיתי ת'סרט פעמיים)
 
אני מודה

את רשימת שינדלר לא ראיתי אף פעם (אמא שלי מנעה ממני)וקודם ראינו את הפסנתרן ואז את רשימת שינדלר - הסרט הכי מזעזע שראיתי בחיים שלי... אני יכולה לראות הרבה סרטים כאלו כמה קשים שהם יהיו.... כל המסע הזה גרם לי לרצות לחקור על השאוה. זה נושא כל כך מעניין. זה לא שאני ממש רוצה להבין איך הרגישו כולם אבל אני רוצה לחקור לדעת מה היה שם ואיך התייחסו ליהודים. נושא השואה מעניין אותי מאוד!
 

Pukipsey007

New member
לנו..

רשימת שינדלר ו"כל בני ביתי".. יפה, אבל נראה לי שכולם נרדמו חוץ ממני..
 

asd2asd

New member
מאושוויץ לוורשה

לנו הייתה נסיעה ביום הלפני אחרון מאושוויץ לוורשה , משהו כמו 6-7 שעות
 

SMG

New member
טוב נו..

אני לא זוכרת במדיוק מה גם שישנו המון בנסיעות.. אז לא הרגשתי את הזמן..
 

מיכלוש7

New member
גם לנו היו נסיעות ממש ארוכות...

של 6-7 שעות!! אבל הם השדלו לעשות לנו עצירות באמצע לכל מיני מקומות... חברה שלי טסה עוד שבועיים ויש להם נסיעה ברכבת לילה! זה שיא החסכוני-מרוויחים יום שלם של נסיעות!
 

asd2asd

New member
טוב ועכשיו ברצינות

אם יש לך בני משפחה שניספו בשואה חשוב שתישאלי את בני המשפחים המבוגרים לגבי שמות, כשמגיעים לביתן מספר 27 באושוויץ מרבית המשלחות עורכות טקס של הקראת שמות והדלקת נרות נשמה. לכן חשוב שתיקחיגם נרות נשמה ומצית שעדיפה על גפרורים. הלוואי והמסע לפולין יהיה לך חוויה משמעותית כמו שהוא היה לי
 
הביתן הזה היה הכי כואב

מכל שאר הדברים שביקרנו בהם... כולם יושבים סביב כל הנרות וכל החום הזה והקראת השמות זה עושה משהו בלתי מוסבר בלב.... אצלנו הקריאו שמות (לא הקראתי כי אין לי ) והיינו מלא ילדים ואת רובם לא הכרנו (כי לא רק היינו המשלחת שלנו אלא משלחות אחרות) והיה פשוט מרגש ומדהים שם....
 

מיכלוש7

New member
נכון... ../images/Emo7.gif

הביתן באשוויץ היה בשבילי הקטע הכי עצוב... זה היה מזעזע, כל אחד קם והקריא שמות של בני משפחה שלו שנרצחו, משפחות שלמות שנעלמו להם ככה סתם! לא יכלתי להפסיק לבכות... גם לי היו שמות (של סבא וסבתא של סבתא שלי) ולא יכלתי להקריא אותם מרוב דמעות... אז חברה שלי הקריאה במקומי... הכי שבר אותי זה שמישהי מהשכבה שלי הקריאה שמות של אחים של סבא שלה... וציינה גילאים! היה לו אח בן 4, ואחות בת 6, ועוד אחד בן 10 אני חושבת...
שמות הופכים אנשים לכל כך מציאותיים!! פתאום הם לא נעל ושיער... אלא ילד בן 4!!
 
אני מבינה אותך

זה פשוט קשה לעכל את זה שכל זה קרה! שבאמת נרצחו ילדים בגילאים של האחים הקטנים שלנו, בני דודים וכו'. פשוט משפחות שלמות. זה ממש מזעזע!!!!
 

miamor17

New member
אההה אוקיי תודה

אני לא חושבת שהיו לי במשפחה קורבנות שואה אבל אני יקח בכל מקרה נרות ומצת
 

miamor17

New member
תודה לכולם על העזרה!

מנות חמות... מוזיקה....נרות אני ירגיש מה שאני ירגיש...אין לי מושג
 

מיכלוש7

New member
וואי אני מקנאה בך...

כ"כ הייתי רוצה לטוס שוב למסע... (אני באמת מתכננת לעשות את זה בשלב מסוים בחייים שלי)
 

מיכלוש7

New member
טוב... 2 המלצות שלי

(יש לי יותר, אבל לכל השאר בטח יתנו לך תדרוך בבי"ס) 1. תקחי המון המון פילים!! אני לקחתי 7 (אחד לכל היום-לא כולל שבת...-אני דתיה) וחשבתי שזה המון, בסופו של דבר הלוותי עוד אחד מחברה, וגם ה8 האלו לא הספיקו לי ונתקעתי בלי
צלמי הכל!! 2. אני יודעת שבפולין ישנים גג 6 שעות בלילה ושכל היום עייפים... אבל אל תפסידי הסברים מהמדריכים!! אצלנו זה קרה... כל המסע עוד היה בסדר, אבל ביום האחרון היינו כבר כ"כ עייפים שרוב השכבה נרדמה באמצע הסבר באומשפלץ, עד היום כולנו מצטערים על זה... באמת! תקשיבי לכל מילה ממה שהאיש עדות אומר! זה עושה את המסע. 3. מכתבים! מהמשפחה, חברים, חניכים וכו'... תמיד עוזרים כשאתה בדכאון מידי... 4. מוסיקה!! קחי דיסק עם שירים עצובים... אם את רוצה אני יכולה לתת לך המלצות! לשירים שלנו הביאו! יש כאלו שעד עכשיו כל פעם שאני שומעת אותם אני מתחילה לבכות...
(אמרתי 2 כתבתי 4...
)
 

miamor17

New member
תודה רבה

מצליחים בכלל לישון באוטובוסים עם כל הסרטים שמקרינים והכל? דיסקים אני יקח והרבה שירים האמת שאני שייכת לצוות תיעוד אז אני פשוט יהיה כל הזמן עם המצלמה הדיגיטלית (והוידאו) חודש הבא אני גם ישים פה אם תיפתח גלריה
 
למעלה