../images/Emo126.gifחלק 
../images/Emo126.gif
דאגי פלט צחוק ואמר "מצטער, אני לא רגיל להתנהג בצורה שכזאת". "לא אכפת לי, אני לא עשויה מנייר דאגי. אני חושבת שסיכמנו את זה ביום הראשון בו נפגשנו" אמרה טל בשקט. "אכן," אמר דאגי וצחק. "את ידלה מיוחדת הם הרבה כישרונות, שאוהבת לשגע אותי, את אפלה, את קשוחה, את טל מישראל" הוא הוסיף במהירות. טל פלטה צחוק מהיר ואמרה "מי היה מאמין". "שמה?" שאל דאגי, וחיבק את עצמו. "שאני אשב כאן איתך, וישמע את השירים שלך" השיבה טל. דאגי שיפשף את קרקפתו ואמר "אם לא היית באה מישראל אל לונדון, ופוגשת אותי. גם ללכת להופעה שלנו אל היית הולכת". "כן, אני יודעת" אמרה טל בשקט. לפתע דאגי פתח את פיו ופלט גרעפס ענק מתוך גרונו. טל פתחה את עיניה באימה ושאלה בשקט "מה זה הנהמה העצומה הזאת?". "בואי תחרות" אמר דאגי והביט עליה במבט המזמין לדו-קרב. טל שינסה את מותניה ואמרה "אין בעיה,גבר". דאגי חייך בסיפוק ואמר "תתחילי את". טל בלעה כמה כמויות קטנות של אוויר, והחזיקה אותם בתוך גרונה. ואלאחר כמה שניות פלטה גרעפס בעוצמה חלשה ביותר. דאגי צחק ואמר "טל, זה היה עלוב". "טוב תשמע, אם הייתי מאומנת בלהיות בהמה—" "כמוני" רטע אותה דאגי והביט עליה בגאווה. "כן, כמוך. אז אולי הייתי יכולה לעקוף אותך" היא סיימה את משפטה וחייכה. שניהם פרצו בצחוק עצבני, והביטו אחד על השני. לאחר כמה רגעים טל נרגעה ,ודאגי החל לגעת בשיערו, ולדלל אותו.נראה היה שהמחשבה על מקלחת עברה כרגע בראשו,וגם בראשה של טל. הוא צחק לפתע, הרים את ידה של טל ואמר "תיגעי בשיער שלי לרגע, נראה לי שהחלב מחזיק מעמדהרבה יותר טוב, וחזק מג'ל. אולי אני אתחיל להשתמש בו מעכשיו". טל צחקה ונגעה בשיערו. ולאחר כמה רגעים פלטה "תקשיב, כדאי שתלך להתקלח, השיער שלך קשה כמו אבן," והוסיפה במהירות "ובגלל שהוא כול כך מושלם,יותר משל כול האחרים.אתה לא צריך להרוס אותו". "באמת?" הוא שאל וחייך. "לא רק זה,"אמרה טל "אתה גם הבסיסט, המפורסם הכי טוב שפגשתי עד עכשיו". "את מתכוונת היחיד" אמר דאגי,והתכוון להתרומם. "לא ממש,טוב אולי זה נכון" השיבה טל בהכנעה. דאגי חייך חיוך קטן וממיס, וטל אמרה "רק שתדע שקשה להוציא ממני מחמאות,בעולם האמיתי". לפתע דאגי נראה באמת שמח,הוא עמד,חייך ונישק אותה בלחי ברכות ואמר "אני לא יגלה לאף אחד,כשנחזור מן העולם הזה". "אני יודעת,אני סומכת עלייך" אמרה טל ושניהם צחקו. "טוב,אני הולך. וואו, את חייבת לגעת שוב בשיער שלי, הוא עכשיו יותר מאבן, הוא מאובן" אמר דאגי. טל הושיטה את הידיים שלה ונגעה "השיער שלך ייהרס בסוף, מה היה בתוך החלב הזה?" אמרה. "אולי דבק מגע" אמר דאגי וחייך. שניהם הביטו אחד על השני, ולא יכלו להסיר את מבטם אחד מן השני. "טל," לחש דאגי לפתע והביט לעברה במבטים רצינים. טל הרימה את פניו אליו, והתקדמה לעברו. דאגי פתח את ידיו בחוזקה, וקיבל אותה בברכה אליו. הוא אימץ אותה אל חזהו וחייך. "התגעגעתי אלייך" אמרה טל וצחקה. "גם אני" פלט דאגי. טל התנתקה ממנו ואמרה "יופי, אז עכשיו אתה כבר לא כועס נכון?". דאגי היטה את פניו אל הצד ופלט "לא". טל קפצה עליו ואמרה "התגעגעתי אל דאגי הזה, אחרי שמכירים אותך מבינים כמה אנשים יש בתוך הלב הזה". היא הצביעה אל הלב שלו וצחקה. דאגי חיזק אותה בחוזקה ואמר "טל, אני עדיין בלי חולצה". "שמתי לב" אמרה טל והתנתקה ממנו במהירות. "אז אני נכנס אל המקלחת" אמר דאגי וחייך. "אוקי, לך לשטוף. אני הולכת אל הבנים" השיבה טל והצביע אל עבר הלובי. "טוב" הוא אמר ונכנס אל המקלחת. טל נשארה לעמוד שם עוד כמה שניות, ולאחר מכן מצמה בעיניה וחזרה אל הלובי. "טל!!" צעק דאגי לפתע מאחוריה. טל סבה על עקביה במהירות ורצה לבדוק מה הוא רצה. "מה?" היא צעקה נעמדה מול דלתו. "את יכולה להביא לי את המגבת הכחולה שמעל המיטה? שכחתי אותה" הוא צעק מעברה השני של הדלת. "בטח" צעקה לו טל בחזרה ורצה אל החדר שלהם. היא נכנסה אל תוך החדר שלהם והביטה סביבה. לבסוף ראתה מעל המיטה של דאגי את המגבת, היא קיפלה אותה,ומיהרה בכדי להביא לו אותה. "אפשר להיכנס?או שאני ישאיר את זה כאן ליד הדלת" היא שאלה בחשש. "להיכנס" ענה דאגי בקול מעומעם. טל שמעה את המנעול של הדלת נפתח, והיא הורידה את הידית, פתחה את הדלת ונכנסה. "אני ערום!" צעק דאגי באותה השנייה. טל סגרה מיד את הדלת ונעמדה מאחוריה" מצטערת" היא זעקה וחייכה בינה לבין עצמה. "טל," קרא לה דאגי מבפנים ונשמע צוחק. טל פתחה את הדלת ושאלה "כן?". "בואי" הוא אמר וצחק. טל התקדמה בחשש אל תוך המקלחת, והביטה סביבה. היא לא התפלאה למצוא את דאגי עמד באמצע המקלחת ללא חולצתו, לבוש רק בחלקו התחתון של גופו. "היי" הוא אמר והרים את פניו אליה. "היי, הנה המגבת שלך" סיננה טל והרגישה שהיא מתחילה להסמיק. "תודה" אמר דאגי ונגע קלות בידה בזמן שהוא לוקח את המגבת מידה. "זה בסדר" אמרה טל. היא התכוננה להסתובב לכיוון הדלת, אך מיד דאגי תפס בידה. היא הסתובבה אליו והביטה בפניו היפות. "נבהלת נכון?" הוא שאל וחייך חיוך ממזרי. טל צחקה ואמרה "כן". "את יכולה לעשות לי עוד טובה קטנה?" הוא שאל בשקט, והתכונן להוריד את שאר הבגדים מגופו. טל הסתובבה ואמרה "מגוחך אחד, כן". "אני יכול לשאול אותך שאלה כנה?" הוא שאל. "בטח" ענתה טל והרגישה לחוצה.
יש המשך~~
../images/Emo126.gifדאגי פלט צחוק ואמר "מצטער, אני לא רגיל להתנהג בצורה שכזאת". "לא אכפת לי, אני לא עשויה מנייר דאגי. אני חושבת שסיכמנו את זה ביום הראשון בו נפגשנו" אמרה טל בשקט. "אכן," אמר דאגי וצחק. "את ידלה מיוחדת הם הרבה כישרונות, שאוהבת לשגע אותי, את אפלה, את קשוחה, את טל מישראל" הוא הוסיף במהירות. טל פלטה צחוק מהיר ואמרה "מי היה מאמין". "שמה?" שאל דאגי, וחיבק את עצמו. "שאני אשב כאן איתך, וישמע את השירים שלך" השיבה טל. דאגי שיפשף את קרקפתו ואמר "אם לא היית באה מישראל אל לונדון, ופוגשת אותי. גם ללכת להופעה שלנו אל היית הולכת". "כן, אני יודעת" אמרה טל בשקט. לפתע דאגי פתח את פיו ופלט גרעפס ענק מתוך גרונו. טל פתחה את עיניה באימה ושאלה בשקט "מה זה הנהמה העצומה הזאת?". "בואי תחרות" אמר דאגי והביט עליה במבט המזמין לדו-קרב. טל שינסה את מותניה ואמרה "אין בעיה,גבר". דאגי חייך בסיפוק ואמר "תתחילי את". טל בלעה כמה כמויות קטנות של אוויר, והחזיקה אותם בתוך גרונה. ואלאחר כמה שניות פלטה גרעפס בעוצמה חלשה ביותר. דאגי צחק ואמר "טל, זה היה עלוב". "טוב תשמע, אם הייתי מאומנת בלהיות בהמה—" "כמוני" רטע אותה דאגי והביט עליה בגאווה. "כן, כמוך. אז אולי הייתי יכולה לעקוף אותך" היא סיימה את משפטה וחייכה. שניהם פרצו בצחוק עצבני, והביטו אחד על השני. לאחר כמה רגעים טל נרגעה ,ודאגי החל לגעת בשיערו, ולדלל אותו.נראה היה שהמחשבה על מקלחת עברה כרגע בראשו,וגם בראשה של טל. הוא צחק לפתע, הרים את ידה של טל ואמר "תיגעי בשיער שלי לרגע, נראה לי שהחלב מחזיק מעמדהרבה יותר טוב, וחזק מג'ל. אולי אני אתחיל להשתמש בו מעכשיו". טל צחקה ונגעה בשיערו. ולאחר כמה רגעים פלטה "תקשיב, כדאי שתלך להתקלח, השיער שלך קשה כמו אבן," והוסיפה במהירות "ובגלל שהוא כול כך מושלם,יותר משל כול האחרים.אתה לא צריך להרוס אותו". "באמת?" הוא שאל וחייך. "לא רק זה,"אמרה טל "אתה גם הבסיסט, המפורסם הכי טוב שפגשתי עד עכשיו". "את מתכוונת היחיד" אמר דאגי,והתכוון להתרומם. "לא ממש,טוב אולי זה נכון" השיבה טל בהכנעה. דאגי חייך חיוך קטן וממיס, וטל אמרה "רק שתדע שקשה להוציא ממני מחמאות,בעולם האמיתי". לפתע דאגי נראה באמת שמח,הוא עמד,חייך ונישק אותה בלחי ברכות ואמר "אני לא יגלה לאף אחד,כשנחזור מן העולם הזה". "אני יודעת,אני סומכת עלייך" אמרה טל ושניהם צחקו. "טוב,אני הולך. וואו, את חייבת לגעת שוב בשיער שלי, הוא עכשיו יותר מאבן, הוא מאובן" אמר דאגי. טל הושיטה את הידיים שלה ונגעה "השיער שלך ייהרס בסוף, מה היה בתוך החלב הזה?" אמרה. "אולי דבק מגע" אמר דאגי וחייך. שניהם הביטו אחד על השני, ולא יכלו להסיר את מבטם אחד מן השני. "טל," לחש דאגי לפתע והביט לעברה במבטים רצינים. טל הרימה את פניו אליו, והתקדמה לעברו. דאגי פתח את ידיו בחוזקה, וקיבל אותה בברכה אליו. הוא אימץ אותה אל חזהו וחייך. "התגעגעתי אלייך" אמרה טל וצחקה. "גם אני" פלט דאגי. טל התנתקה ממנו ואמרה "יופי, אז עכשיו אתה כבר לא כועס נכון?". דאגי היטה את פניו אל הצד ופלט "לא". טל קפצה עליו ואמרה "התגעגעתי אל דאגי הזה, אחרי שמכירים אותך מבינים כמה אנשים יש בתוך הלב הזה". היא הצביעה אל הלב שלו וצחקה. דאגי חיזק אותה בחוזקה ואמר "טל, אני עדיין בלי חולצה". "שמתי לב" אמרה טל והתנתקה ממנו במהירות. "אז אני נכנס אל המקלחת" אמר דאגי וחייך. "אוקי, לך לשטוף. אני הולכת אל הבנים" השיבה טל והצביע אל עבר הלובי. "טוב" הוא אמר ונכנס אל המקלחת. טל נשארה לעמוד שם עוד כמה שניות, ולאחר מכן מצמה בעיניה וחזרה אל הלובי. "טל!!" צעק דאגי לפתע מאחוריה. טל סבה על עקביה במהירות ורצה לבדוק מה הוא רצה. "מה?" היא צעקה נעמדה מול דלתו. "את יכולה להביא לי את המגבת הכחולה שמעל המיטה? שכחתי אותה" הוא צעק מעברה השני של הדלת. "בטח" צעקה לו טל בחזרה ורצה אל החדר שלהם. היא נכנסה אל תוך החדר שלהם והביטה סביבה. לבסוף ראתה מעל המיטה של דאגי את המגבת, היא קיפלה אותה,ומיהרה בכדי להביא לו אותה. "אפשר להיכנס?או שאני ישאיר את זה כאן ליד הדלת" היא שאלה בחשש. "להיכנס" ענה דאגי בקול מעומעם. טל שמעה את המנעול של הדלת נפתח, והיא הורידה את הידית, פתחה את הדלת ונכנסה. "אני ערום!" צעק דאגי באותה השנייה. טל סגרה מיד את הדלת ונעמדה מאחוריה" מצטערת" היא זעקה וחייכה בינה לבין עצמה. "טל," קרא לה דאגי מבפנים ונשמע צוחק. טל פתחה את הדלת ושאלה "כן?". "בואי" הוא אמר וצחק. טל התקדמה בחשש אל תוך המקלחת, והביטה סביבה. היא לא התפלאה למצוא את דאגי עמד באמצע המקלחת ללא חולצתו, לבוש רק בחלקו התחתון של גופו. "היי" הוא אמר והרים את פניו אליה. "היי, הנה המגבת שלך" סיננה טל והרגישה שהיא מתחילה להסמיק. "תודה" אמר דאגי ונגע קלות בידה בזמן שהוא לוקח את המגבת מידה. "זה בסדר" אמרה טל. היא התכוננה להסתובב לכיוון הדלת, אך מיד דאגי תפס בידה. היא הסתובבה אליו והביטה בפניו היפות. "נבהלת נכון?" הוא שאל וחייך חיוך ממזרי. טל צחקה ואמרה "כן". "את יכולה לעשות לי עוד טובה קטנה?" הוא שאל בשקט, והתכונן להוריד את שאר הבגדים מגופו. טל הסתובבה ואמרה "מגוחך אחד, כן". "אני יכול לשאול אותך שאלה כנה?" הוא שאל. "בטח" ענתה טל והרגישה לחוצה.
