יא-בייבי!פרקים33-34

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייבי!פרקים33-34../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

היום יהיה רק פרק 1 מחר אחרה"צ או במוצ"ש יהיה עוד פרק-ואם אני אראה שאין הבוף שלו מתח אולי אני אשים עוד פרק-יחד זה-3 פרקים

בפרק שעבר: "איזו אמת?" שאלה טל. "עלייך" אמר דני בשקט. טל פתחה את עיניה וחששה שמא הוא באמת יודע. האם הוא הרגיש בדברים האחרונים שחשבה, ברגשות האחרונות ששטפו אותה? האם דבר מן התנהגותה רמז לתשובה לשאלתו? "מה בהבנת?" שאלה טל. "שזאת את, טל אביב, מישראל. את שלא יודעת אנגלית, את ששונאת שמותחים עלייך ביקורת. את ששיחקת בלבבות, את שמדברת בציניות ברוב זמנה. זאת את!" אמר דני בשקט.

O-M-G

ללא חפירות:

שם הפאנפיק: יא-בייבי!

נכתב ע"י: בוט\בת-אל .ב.

בפרק הקודם

פרק 32: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=110311812

עצה-תחכו רבע שעה[15 דקות] מאותה הדקה כשאתן רואות את ההודעה הזאת-ככה לא תתבלבלו בחלקים

בוט.

 

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 33 חלק | ../images/Emo126.gif

Jessica Simpson-I Wanna Love You Forever : http://www.youtube.com/watch?v=9MA1rDxaq88&feature=related

Celine Dion - I'm alive: http://www.youtube.com/watch?v=1Pw4Nn99vlU נקווה שעכשיו לא יהיו לתפוז הפרעות-כי עד עכשיו הוא פעל מצוייןXD

********************************************************************************************************************** פרק 33: "לא, דני חדל! אנא ממך...חדל" פסקה טל והרימה את פניה אל פניו של דני. "טל, את לא רוצה לשמוע את זה נכון? אבל הגיע הזמן לשבור את המוסכמות!" אמר דני. טל ניערה את ראשה וקראה "לא! אסור לך...דני, זאת טעות". "תפסיקי לומר את זה, תפסיקי לפחד" אמר דני וניער את שיערו. "אל זאת טעות, אני נשבעת...בשבילך ובשבילי" אמרה טל בשקט. היא הביטה בעיניו הכחולות וניסה לדלות מהן עוד מעט של הפסקת אש. "הוא מוכרח להפסיק לדבר, הוא מוכרח" חשבה טל בראשה. דני צמצם את עיניו והתעקש "את האחת אבל..." "האחת של מה?" שאלה טל. "האת שאני מעריך... האחת שחושבת שהיא יודעת הכול" אמר דני בפזיזות. טל אטמה את אוזנייה עם ידיה ואמרה "אני לא רוצה לשמוע". דני פסק מן הטחותיו ואמר בלגלוג "פחדנית, את פחדנית טל". "פחדנית?" שאלה טל והורידה את ידיה . "ממה יש לי כבר לפחד?" היא שאלה. "חשבתי שאת לא רוצה לשמוע" התחכם דני. טל הסיטה את מבטה ואמרה "אני רוצה, עכשיו אני רוצה". "את רוצה לדעת למה את פחדנית? או, אני אומר לך" אמר דני ושילב את ידיו על חזהו. הוא עמד בפיסוק רגליים מסוים והביט עליה. טל תלתה בו את מבטה וראתה שפניו נהפכו לרציניות פתאום. "את פחדנית משום שברגעים הכי קשים את מרימה ידיים, את מסוגלת לנשק את החבר הכי טוב שלי ובכול זאת לא לצאת איתו. את מסוגלת לגרום לי להוריד מן ה"אגו" שלי ולצאת אל הרחוב בקור רק כדי לבקש ממך "סליחה". ומעל הכול, את בורחת כול הזמן". דני דיבר ודיבר וגרם לעיניה של טל לזוז במהירות על פי תנועות שפתיו. "תפסיק" היא פלטה ועיוותה את שפתיה. "את שוב עושה את זה?" שאל דני. "אתה תהרוס את הכול דני," היא אמרה כשחיוך מריר מתנוסס על שפתיה "הכול". "את נשארת כאן, ושומעת את דבריי עד הסוף!" ציווה דני. טל ניערה את ראשה ופלטה "זה לא מקום טוב," היא הצביעה אל עבר הרחוב סביבם. "וגם לא זמן טוב" היא הוסיפה והביטה בעיניו. דני גלגל את עיניו ושאל באדישות "מה רע במקום הזה? את הבאת אותי לכאן". טל הביטה עליו ועליה ואמרה "אני אגיד לך מה רע...עצם זה שאנחנו עומדים! איך אתה מסוגל לדבר איתי על דברים שכאלו, כשאנחנו עומדים כאן בקור הזה". "אבל יכולנו לדבר גם למעלה, כשהיינו בתוך האולם" השיב דני. "טוב, זה המצב עכשיו" אמרה טל. דני משך את ידה לפתע ופלט "בואי אחרי". "לא" אמרה טל והתנגדה לו בכך שתפסה במנורת רחוב ישנה שעמדה על ידם. דני חייך ואמר "אל תהיי ילדותית טל, זה התפקיד שלי" טל השתחררה מאחיזתו ואמרה "לא, אתה לא יכול להכריח אותי". "את לא מכירה אותי מספיק טוב" אמר דני. הוא הושיט את ידיו ובשנייה הרים אותה אל זרועותיו. טל פלטה צווחה קטנה ואמרה "אני שונאת כשאתה עושה את זה". היא לא ניסתה להתנגד לו, כי ידעה שלא תצליח. במילא הוא יותר חזק ממנה, והיא לא רואה בו שום גורם שמביא עליה עוינות. אולי היא באמת צריכה להקשיב לו, אבל היא בכול זאת...מפחדת. "היכן נשב?" היא שאלה. "בואי נראה, אולי בקצה השני של הרחוב? יש שם ספסל—" "הוא בטח רטוב, ואי אפשר לעזוב את איימי לבד" אמרה טל כנגדו. דני חייך ואמר "את זה עוד נראה". "איימי!" הוא קרא במהירות. טל סובבה את פניה וראתה את איימי רצתה לקראתם כשחיוך משורבב על שפתיה. "כן?" היא שאלה והביטה אל עבר טל. "טל תישאלי," אמרה טל במרירות "את יכולה להפיץ מעכשיו שדני ג'ונס השתגע". דני ואיימי פלטו צחוק וחייכו לעומת טל שנשארה בהבעה רצינית. "את יכולה לעשות לי טובה?" שאל דני את איימי. "אם הטובה הזאת לא קשורה בלרוץ בעירום, אז כן" אמרה איימי בביישנות. טל פלטה צחוק ואמרה "אתה רואה! כולם יודעים שהתחביב שלכם זה להיות ערומים". "כן, כן" השיב דני והפנה את מבטו אל עבר איימי בחזרה "לא, למען האמת רציתי לבקש ממך לעלות בחזרה אל קומת האירועים. את וטל שחכתן את אחד התיקים שלכן שם. ואני בתור ג'נטלמן אמור ללכת להביא אותם, אבל...אני די עסוק". "ממש עסוק" העירה טל והביטה אל עבר תלתליו בשעמום. היא החלה לנסות להכניס את אצבעותיה בתוכם מבלי לחרב אותם. תחילה היא ניסתה עם אצבעה, ומיד עברה אל הזרתות שהיו בגודל המתאים. דני פלט צחוק והעביר את מבטו אל טל. וכאשר ראה הוא שהיא איננה מתייחסת מיהר לסגור את פיו, ולהתאפק מלפרוץ בצחוק שנית. "באמת שכחנו?" שאלה איימי במהירות. טל הביטה אל עבר ידה ולא ראתה את תיקה, היא הביטה אל עבר איימי וראתה כי תיקה נמצא אצלה. אך איפה תיקה של איימי? "כן, איפה התיק שלך?" שאלה טל. איימי פלטה צחוק עצבני ואמרה "אוי, הוא בטח ליד הבאס". "את יכולה לבקש מדאגי שיוריד לך אותו, או מן אחד העובדים, או שתעשי את זה בעצמך. את יכולה להתקשר אל דאגי אם את רוצה" אמר דני והחל לפשפש בכיסו בכדי למצוא את מכשיר הפלאפון שלו. "תודה," אמרה איימי וחייגה אל דאגי במהירות. "אני כבר אראה אתכם חבר'ה, אל תברחו לשום מקום" היא אמרה ורצתה לכיוון המלון. "אני אדאג לכך שנישאר כאן, הוא לא באמת חכם כמו שהוא נראה" קראה טל. "קדימה, אנחנו הולכים" אמר דני. "אפשר להיות על הרצפה? אני אלך איתך אל הספסל" אמרה טל בשקט וגלגלה את עיניה ממנו והלאה. "כן," אמר דני והוריד אותה במהירות "אני שמח שהבנת סוף-סוף". הוא הוריד אותה ואמר "קדימה, בואי". טל הלכה אחריו, היא הכניסה את ידה מתחת לזרועו בכדי להרגיש שלא הוא זה שמוליך אותה. אלא שהיא זאת שהולכת יחד איתו. דני הביט עליה ואמר "בחיים שלי לא נאלצתי להתמודד עם בחורה כול כך מוזרה". "יופי, עכשיו אני מוזרה "אמרה טל באדישות. דני הצביע אל עבר ספסל ואמר "לא במובן הרע, ובכול זאת. את מאוד שונה ומיוחד מכול הבחורות שיצא לי להיות לידן בכול מהלך חיי". "זה רטוב דני, אמרתי לך" אמרה טל בשקט. "אני מבין, אז מה דעתך שנדבר בתוך האולם?" הוא שאל. טל הנידה עם ראשה לשלילה ואמרה "אני צריכה ללכת, שכחת? יש לי מחר מבחן בספרות". "אז נעמוד, אין לנו ברירה" אמר דני. טל הטתה את פיה אל הצד ואמרה "אתה יודע מה? בסדר! אבל ממש קר לי, אני לא מסוגלת לעמוד בפני הקור". דני פשט מעליו את המעיל שלו ואמר "הנה קחי". "לא,...בעצם, למה לא?" אמרה טל ולקחה את המעיל מידיו. היא התכסתה בו בלבד, והריחה את ריחו המוכר של דני. הבושם המתוק שנכנס אל תוך נחיריה וגרם לה לשיכרון חושים. ריחו היה מלבב, היא יכלה להסניף אותו שעות וזה לא ימאס לה לעולם. "מה קרה?" שאל דני וחייך חיוך זעיר. "הריח של הבושם שלך נעים" אמרה טל בשקט. "אוה,כן אני יודע" אמר דני. טל חייכה ואמרה "גם לדאגי יש אותו". "את מתכוונת שדאגי לקח את שלי" השיב דני וחייך אליה. טל צחקה ואמרה "כן, לזה התכוונתי". "טל," אמר דני בשקט "למה את חייבת להיות כזאת?".

יש המשך~~>

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

מומלץ בחום:

Can U Feel The Love Tonight : http://www.youtube.com/watch?v=g784K3FYQTk ******************************************************************************************************************** "טל," אמר דני בשקט "למה את חייבת להיות כזאת?". "להיות איך?" שאלה טל והרימה אליו את מבטה. "כמו שאת. חמקמקה, תמימה, נוטה להתווכח ולעמוד על שלה" הסביר דני. טל חייכה ואמרה "תקשיב, זה שהתנשקתי עם החבר הכי טוב שלך, והתוכחתי עם כמה פמיניסטים, לא אומר שאני תמיד כזאת". "זה לא העניין, זו זכותך להתנשק עם דאגי" אמר דני בשקט. טל הביטה אליו ואמרה "אני לא כזאת בדרך כלל, לוקח לי זמן להתרגל לאנשים". "אני רואה" אמר דני במהירות. "למה אתה אדיש?" ששאלה טל ברוגז. דני הפנה אליה את עיניו הגדולות ואמר "את באמת שואלת? אני מתפלא טל". "תפסיק עם הקודים שלך! אני רוצה להבין אותך אחת ולתמיד!" קראה טל. "תקשיבי, כששאלתי אותך אם את רואה בי לא יותר מדני ג'ונס, אמרת שלא. שאת רואה את דני ג'ונס בלבד" אמר דני. "תפסיק להיתפס לדברים" אמרה טל בשקט. "אני נתפס? בחייך! את לא רואה את זה? טל!" קרא דני באותו הטון של דיבורה. "רואה מה?" שאלה טל ברוגז. "את מה שהולך כאן!" אמר דני ושילב את ידיו. "תסביר-את-עצמך...ומיד!" ציוותה עליו טל בשקט. דני נגע בשיערו ואז העביר את ידיו לפניו ומתח אותם. נראה עליו שהוא מתאפק שלו לעשות דבר מה מטורף. "תקשיבי," הוא אמר ברוגע "את רואה אותי מולך?". "כן" אמרה טל. "מה את רואה מולך?" שאל דני, והצביעה על עצמו. טל בחנה את גופו ואמרה "נער שעבר את גיל העשרה, אבל נשאר תקוע בגיל 5". דני פלט חיוך קטן מבין שפתיו ואמר "אל תשתטי, אני רוצה שתהיי כנה...מה את רואה?". טל חייכה ואמרה "אוקי, אני רואה גם בריטי. לבוש בצורה מוזרה, אבל אני אוהבת את החולצות האלו. אני מתערבת איתך שקר לך עכשיו. יש לך נעליים יפות, והשיער מסודר באופן יוצא מן הכלל הפעם". "טל," אמרה דני ופלט צחוק "תסתכלי עמוק יותר" הוא אמר והביט עליה. טל שרבבה את שפתה ואמרה "עמוק יותר, איפה? אני לא יכולה לחדור מתחת לבגדים!". "תימצאי את העומק, בלי שום קשר לבגדים" אמר דני. "אני חושבת שאני מבינה אותך" אמרה טל בשקט. היא הביטה אל עבר המכנסיים המרושלים, אל עבר החולצה המשובצת. היא העבירה את במטה אל עבר תלתליו הקפוצים, ומיהרה את עבר פניו השמנמנות. היא הביטה אל עבר עיניו הכחולות, ואל שפתיו הורדרדות. לאחר מכן היא העבירה את מבטה אל עבר ידיו, אחר כך אל עיניו שנית וראתה בהן זיק של אי-הבנה. כול הדברים הללו, העמידה המרושלת, הידיים שנכנסו אל הכיסים במהירות. אל עיניו הכחולות העמוקות, אל פניו החייכניות. אל שיערו המבולגן, ואל בגדיו. כולם כולל כולם היו הסימן ההיכר של "דני ג'ונס", בכבודו ובעצמו. "דני ג'ונס" לחשה טל בשקט. דני פתח את עיניו ואמר "תגידי את זה יותר חזק! אני רוצה לשמוע את זה שוב". "דני ג'ונס" אמרה טל בטון גבוה יותר. דני מחא לפנייה כפיים ואמר "בדיוק". "ומה הפואנטה בזה?" היא שאלה מיד. דני התקדם אליה בצעד אחד ואמר "שאת רואה אותי, ומעדיפה את זה שמדבר איתך?".. "אני לא מבינה אותך" אמרה טל וכיווצה את גבותיה. דני ניער את פניו ואמרה "טל, את מבינה את זה שבזה הרגע את מדברת איתי, עם דני ג'ונס האחר? כלומר לא ההוא שקופץ על הבמה ונראה מטומטם בטלוויזיה. את רואה את הצד האחר של דני ג'ונס, את מבינה? עכשיו זה אני, אני האמיתי...מבינה?". "כן," אמרה טול "הבנתי שיש לי פיצול אישיות גדול מאוד". דני נתן לעצמו מכה על המצח ואמר "בחיי! את באמת לא מבינה?". "אני לא מבינה למה אתה מפריד את עצמך מדני ג'ונס שעל הבמה? אני רוצה שתדע לשיר, ואני רוצה עוד יותר שאתה תופיע על הבמה, זאת הנשמה שלך!" אמרה טל בשקט. דני פלט חיוך ואמר "אז זה לא שאת לא מבינה, את סתם מערבבת בנינו". "אל תגיד את זה" אמרה טל. "למה?" שאלה דני. "זה נשמע כאילו שיש לך פיצול אישיות" השיבה טל. "אז מה? זה רק בנינו" אמר דני. הרוח החלה להיות חזקה ביותר, היא גרמה לשיער של טל לעוף, והחריבה את הפוני שעמלה למענו שעות לפני המראה. "בנינו" חזרה טל על המילה בשקט ותמהה בליבה האם יש לה משמעות כלשהיא כלפיה. "כן, בנינו" אמר דני בשקט. "זה כול מה שרצית לומר?" שאלה טל. דני כיווץ את שפתיו ואמר "לא, אבל את ממהרת". "אתה רוצה שוב שנעשה סצנת-רדיפה? אני חושבת שזה הספיק לי ליום אחד" אמרה טל וחייכה לעברו. "תעשי לי טובה, אני דווקא חושב שאת מוצאת עניין מכול הסצנות האלו" אמר דני וחייך אליה חיוך מתגרה. "גם אתה אז תשתוק" אמרה טל. "אנחנו רבים בכול פעם, בצחוק. ומיד זה הופך לאימום ונורא- ומיד זה הופך לכך שאני משלים איתך, מתי את תשלימי איתי?" שאל דני. טל פלטה חיוך מהיר ואמרה "עכשיו". היא הרימה את ידיה, ונתנה לזרועותיו להשתחל סביבה. היא הידקה את ידיה סביב גופו ואמרה בשקט "אתה חנפן". "את יותר" אמר דני בשקט. טל העבירה את ידה על גבו ואמרה "אני מצטערת על הכול". "גם אני" אמר דני. "אתה מעתיק ממני את המשפטים הארוכים, ולי יותר קשה להגיד אותם" אמרה טל, ופרצה בצחוק. דני הצטרף אליה ואמר "בסדר, אני לא אגנוב לך משפטים יותר". "לא, לך אני מסכימה" אמרה טל בשקט והניחה את ראשה על כתפו. "אין בעיה" אישר דני וחייך אליה. הוא הניח את ראשו על ראשה ושאל "מה היית חושבת אם היית רואה אותנו?". "אני שונאת כשאתה שואל את השאלות הללו" אמרה טל במהירות. "למה?" שאל דני. "כי הן מכשילות" השיבה טל. "אני מחכה לתשובה, פחדנית. קחי קצת סיכונים בחיים שלך" אמר דני והזמין את עצמו לדו-קרב חסר אחריות. "אנחנו נראים כמו זוג, אתה יודע מה?...זה בדיוק מה שקרה לי כשישבתי עם דאגי מאחורי הסופר" אמרה טל בשקט. היא שמחה שהיא לא נאלצת לראות את פניו של דני, היא ידעה שהבעתו השתנתה מרכות לכאב. "טל, אני לא רוצה להתערב. אבל אני חייבת לדעת משהו" אמר דני והתנתק ממנה בשנייה. הוא הביט אל תוך עיניה ושאל "את תפוסה?". טל נרתעה מעם השאלה, היא רצתה לומר לדני את האמת. לומר לו שהיא אינה תפוסה, ושהיא מוכנה אפילו לנסות דברים חדשים בכול זאת. אך המחשבה הזאת נכנסה אל האזור האסור של ראשה. טל מחקה אותה במהירות והותירה את רסיסיה אי-שם בתוך מערבולת המחשבות שלא היו אמורות לעלות לפניה. היא השפילה את פניה ואמרה "זה מסובך". דני ניער את ראשו ואמר "אני צריך לדעת, כן או לא?".

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

XD

טל בחנה את גופו ואמרה "נער שעבר את גיל העשרה, אבל נשאר תקוע בגיל 5".

!!!! ולא אתה לא צריך לדעת!! בשביל מה? זה רק מסבך...

אח דני נשמע כל כך חמדוד פה והחלטי! XDDD

 

[m i c k e y 15]

הצחיק אותי גם כשהיא אמרה 'חדל'../images/Emo6.gif

 

[גרבע]

לא ../images/Emo46.gif!לא../images/Emo46.gif!!

 

[m i c k e y 15]

יאו איך הייתי רוצה להיות במקומה

בחיים לא הייתי מנפנפת אותו ככה! "say it to me!!" ככה הייתי אומרת לו!!

[אני מסכנת את עצמי]

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

אותי זה הכניס לאווירה לא יודעת מה איתכן:

Bon Jovi - Till We Ain't Strangers Anymore" http://www.youtube.com/watch?v=8GP7FY_IZmU ************************************************************************************************************************ "מה זה חשוב?" היא שאלה. דני פלט אנחה ואמר "זה מסובך". "אתה רואה?" שאלה טל, והוכיחה אותו על דבריו. "רואה מה? שאת מתחמקת?" שאל דני בעוקצנות. "לא! שאתה בעצמך לא מסוגל לבנות תשובות מבוססות מספיק. אתה אומר לי משהו אחד, ועובר ישר אל האחר. אתה בעצמך לא מביא לי תשובות מפורטות של "כן או לא". אז למה אני צריכה לתת?" שאלה טל בשקט. "אם הייתי אומר לך שזה קשור אלינו? היית עונה לי?" שאל דני בשקט. טל פתחה את עיניה, ליבה הפסיק להלום במהלומה אחת. היא הסתכלה אל תוך עיניו הכחולות ופלטה "מה הכוונה?". "תעני לי" לחץ דני. טל התעשתה ואמרה "אני לא יודעת דני". "תפסיקי לומר שאת לא יודעת, אני בטוח שאת כן!" אמר דני בשקט. "אני לא!" אמרה טל בכעס. היא הפנתה את מבטה וראתה מזווית עיניה את איימי ודאגי רצים לעברם. "הם באים" היא לחשה. "הם תמיד באים" אמר דני וחייך חיוך מריר. טל גיחכה ואמרה בשקט "כמו תמיד". דני הנהן עם ראשו לחיוב ואמר בשקט "תשתדלי לחשוב על מה שאמרתי לך, הזמן שלנו נגמר". "יש לי בקשה אלייך, דני" אמרה טל בשקט. "אני שומע" אמר דני. טל בלעה את רוקה ואמרה "תשתדל לא לדבר איתי על הנושא הספציפי הזה. אני שונאת, ממש שונאת, לדבר על זה. זה גורם לי לרצות להרוג מישהו, לרצות לברוח. ואני לא רוצה, אני מרגישה שאני—" "טל!" התפרצה איימי לדבריה ונעמדה על ידה. "איימי" אמרה טל בשקט והסתובבה לעברה מבלי להביט אל פניו דל דני. איימי חייכה אליה ואמרה "עכשיו אפשר ללכת, אלא אם כן אתם עוד עסוקים?...אני יכולה לחכות עוד כמה דקות". טל הביט אל עבר פניו של דני ואמרה "לא, אנחנו סיימנו כאן". "אנחנו לא, אבל אני מוכן לוותר לה הפעם" אמר דני לאיימי. טל סגרה את פיה והביטה אל עבר דאגי. היא חייכה אליו ושאלה "איפה החצי השני של מקפליי?". דאגי חייך ואמר "את יודעת, מסתובבים להם...בחורות,כרמן...שוטרים". "אוה, כן" אמרה טל ופרצה הצחקוק קליל. "טל ודני התנשקתם כבר?" שאל לפתע דאגי בחוסר טאקט מובהק. טל ודני הביטו אל פניו ואמרו פה אחד "לא, למה שנתנשק?". "מזל רע" אמר דאגי ופרץ בצחוק. איימי הצטרפה לצחוקו והעירה "כולם היו בטוחים שכן". טל כיווצה את גבותיה ושאלה "מי זה כולם?". "את יודעת...החצי השני של מקפליי, ו..כול ה...חבר'ה של למעלה" אמר דאגי בשקט כאשר נרגע. "תגיד להם שיירגעו, לא קרה כלום" אמרה דני מאחורי טל. "חבל" אמרו איימי ודאגי יחדיו. "מזל רע" פלטה טל באדישות. "קרה בניכם משהו?...איימי ידעתי שהיינו צריכים לחכות עוד כמה דקות! היינו צריכים להקשיב לטום!" אמר דאגי בשקט. "לא, לא קרה כלום. למה כולם בטוחים שיקרה?" שאלה טל ברוגז ושילבה את ידיה על חזה. "למה את מתעצבנת? בסך הכול הוא שאל שאלה רגילה...טוב, נו עם יותר מידי חוסר-טאקט. ובכול זאת,זאת שאלה" אמרה איימי. "מצטערת דאג" אמרה טל בשקט. דאגי חייך ואמר "אנחנו צריכים 'לתפוס' שיחה טל, יש לי משהו לומר לך". "אוקי," אמרה טל בשקט "מה דעתך על סוף תחילת השבוע הבא?". "בסדר, יש לך זמן פנוי בסביבות הערב?" שאל דאגי. "בערב אנחנו מופיעים באירוע צדקה לילדים חולי לוקמיה" אמר דני בשקט. "אתה בטוח שזה בערב?" שאל דאגי. "כן" אמר דני בשקט. "לפני איזה בית חולים?" שאלה אייימי. דני שפשף את סנטרו ואמר "זה כמה בתי חולים, זה אירוע צדקה ממש גדול". "שמעתי על זה" פלטה פתע טל. "שמעת על זה?" שאלה איימי. "כן" ענתה טל בשקט "אני חושבת שהיילי הראתה לי את זה אתמול". "גם ילדי בית החולים על שם 'אופרה' יהיה שם?" שאלה איימי במהירות. "כן, זכור לי השם הזה" אמר דני ברצינות. טל פתחה את פיה ואמרה בשקט "אז גם אני אהיה שם, אני הולכת יחד עם שרלוט". "מתי הודיעו לך על זה?" שאלה איימי ופתחה לפניה את עיניה הכחולות. טל הרגישה שישה סוגי עיניים כחולות שונים מביטים בה. היא הרימה את מבטה אל עבר אימי ואמרה "האחות בבית החולים, בגלל שהחלטתי לקחת אותה על עצמי, יותר מפרויקט ליום אחד, היא התקשרה לבשר לי שיש אירוע, ושאם אני יכולה להתנדב ולעזור לשרלוט". "איך זה שאני לא יודעת מזה?" שאלה איימי. "עכשיו את יודעת" אמרה טל בשקט והשפילה את מבטה. "קרה משהו טל?" שאל דאגי בשקט והביט עליה בעצב. טל הרימה אצת מבטה ואמרה "לא, באמת שלא". "היא בטח עוד כועסת עלי" אמר דני בעוקצנות מן הצד. "תעשה לי טובה," אמרה טל "אני סגרתי את העניין איתך, אני לא כועסת עלייך עוד". "בסדר" אמר דני בשקט. "איזו סיבה יש לי לכעוס?" שאלה טל והפנתה את מבטה לעברו. "מעצם זה שאמרתי לך כמה דברים, שגרמו לך להתעצבן" אמר דני בשקט. "תפרט" קבעה טל. "טל, אני לא בטוח שזה רעיון טוב" אמר דני בשקט. "לא, אני באמת רוצה לשמוע על מה אני אמורה לכעוס, זה מעניין אותי" אמרה טל בשקט. "טוב, את הבאת את זה על עצמך," אמר דני "בואי נתחיל בזה שאמרתי לך שזה לא משנה לי שהתנשקת עם החבר הכי טוב שלי". איימי שמה את ידה על פיה, הביטה על טל בריכוז. טל החזיקה את לשונה בתוך פיה, ושמרה על איפוק. היא פתחה את פיה ואמרה "זה לא עצבן אותי". "שלושה פעמים" אמר דאגי בשקט ופלט חיוך מבין שפתיו הדקיקות. "שקט!" קראה איימי בשנייה, ונתנה דחיפה קטנה לדאגי. "מה זאת אומרת?" שאל דני במהירות ופתח את עיניו הכחולות. טל נשכה את שפתה ואמרה "כן, הוא צודק". "צודק?" שאל דני "אני דורש הסבר!". דאגי חייך ואמר "אני יספק לך בחינם, אחי. פעם ראשונה הייתה כשהייתי שיכור, לפני שבאת נישקת אותה, נשיקה ארוכה מאוד-מאוד. אחר כך כשהיית קשור, או משהו כזה, התנשקנו לפנייך". דבריו של דאגי גרמו לטל להאדים, היא הביטה אל עבר נעלה ולא העיזה להרים את פניה אל דני. "אחר כך בבית שלך," המשיך דאגי. "אוי לא" אמרה טל בתוך ראשה ונשכה את שפתה היא הרימה את פניה אל עבר דאגי, וחיכתה שישתוק. "אוי" אמרה איימי בשקט, ונתנה לעצמה מכה על המצח. דני נראה המו מעט, ומיד התעשת. הוא סימן לדאגי שימשיך, והביט אל עבר איימי. "ישבנו על הספה, וכשחשבנו שאתה צריך לבוא. אז מיד יצאנו. זאת הייתה נשיקה מטורפת, אף בחורה שהייתי איתה בחיים לא נישקה אותי בצורה שכזאת" אמר דאגי ונשך את שפתו התחתונה.

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

חהחהחהח

דאגי אומר לטל על הנשיקות! אהבתיייי מגיע לדני ששמע את זה XDD ח"ח דאגי

XDDDDDD

 

[butbut]

חחחחח מיקי את קורעת..פעם איתו ופעם רוצה

שיסבול. מסכן דנדן. LOL

 

[yaelsee]

לא דאגי, מה אתה עושה?!?

אידיוט!

למה? כמה חסר טקט אפשר להיות? Bad Dougie!

 

[karinava]

לא דאגי, לא../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

 

[גרבע]

אוה גאד.

אוקי מה עבר על דאגי ?XDDD כמה חוסר טאקט!איזה בן אדם שאוהב מישהי מספר לחבר שלו שבמקרה גם אוהב אותה על איכות הנשיקה שלהם?!

 

[kelly7i]

למה דאגי עושה את זה

בחוסר התחשבות שכזה?!

 

[אמנדה האחת]

../images/Emo54.gif../images/Emo12.gif

דאגי! יא חסר טאקט שכמוך! לא אומרים דברים כאלו בפומבי! >< אידיוט. חמוד, אבל עדיין: אידיוט. המפף. [אוה, והשירים ארוכים מדי למהירות קריאה שלי... XD החלק מסתיים לפני שהשיר נגמר.

] *ממשיכה לקרוא*

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

"רגע, על זאת נדמה לי שידעתי...אבל לא ידעתי שזה יוצא שלושה במספר" אמר דני בבלבול. "כן" אמרה טל והרימה את פניה אל עבר איימי. "טוב, אני מבין" אמר דני בשקט. "אתה תמיד מבין" עקצה אותו טל בשקט ונשארה באותה הבעתה הפנים היחידה שידעה לעטות על פניה ברגעים שכאלו. "ממש שיחקת אותה" אמר דני בשקט. טל הביטה על פניו ורצתה לחבק אותו באותו הרגע, לומר לו שהיא מצטערת. היא לא אהבה לראות אותו עצוב בצורה שכזאת. לא היה נראה כי דאגי או איימי שמים לב לנימה העצובה שבדבריו. "היא מנשקת טוב, נכון טל?" שאל דאגי. איימי הבינה את המצב ואמרה "דאגי, אי חייבת לומר לך משהו, חייבת!". "מה? להראות מה?" שאל דאגי. "בוא, זה שם" אמרה איימי והצביעה אל עבר הצד השני של הרחוב. טל הביטה אל גבתם המתרחק ושאלה בשקט "אתה מבין, שהעולם עקום ולא ישר כמוש אתה תמיד חושב?". "עכשיו כן" אמר דני. "רציתי לבדוק, אם אני אוהבת אותו. כי בהחלט הרגשתי אליו רגשות, יכולתי להישבע שהתאהבתי בו" אמרה טל בשקט. היא רצתה לסטור לעצמה, על כך שאמרה את המשפט הזה. "ידעתי את זה" אמר דני בשקט. "טוב" אמרה טל, והסתובבה. היא החליטה שאם הוא לא מוכן לדבר איתה כמו שצריך, היא תחכה ליום המתאים בכדי לומר לו את מה שהיא יודעת היא צריכה לומר לו. השקרים עדיין לא נגמרו, ועם כול דקה שחולפת הם רק מתגברים ונאספים בערימות גדולות. "חכי" אמר דני, ותפס בידה. "מה עכשיו? אני לא רצוה לריב איתך שוב, אני ממש, ממש, ממש, ממש לא רוצה, דני" לחשה טל בשקט. "את עדיין אוהבת אותו?" שאל דני במהירות והביט אל עבר עיניה בקשיחות. טל חייכה ואמרה "אם אני אנשק אותך שלושה פעמים, מה זה יאמר עלינו?". "שאנחנו, אוהבים" אמר דני בשקט. ניכר היה שכואב לו לומר את הדברים הללו, גם לטל היה קשה לשאול אותו אתה שאלות חסרות-הרגשות האלו. "אני לא בטוחה" אמרה טל והפתיעה גם את עצמה בתשובתה. "מה כוונתך?" שאל דני. "אני לא יודעת" אמרה טל בשקט. "את גם רומזת לי דברים, איך את מצפה שאני לא ארמוז לך?" שאל דני. טל התקרבה אליו ואמרה "מעולם לא חלקתי דבר כזה עם אנשים. מעולם אל חשבתי לספר להם יותר ממה שהם צריכים לדעת. אבל משהו בך, משהו בעיניים שלך תמיד דחף אותי כן לומר". "העיניים שלי? מה יש להן?" שאל דני בשקט. "כוח, אבל אל תחשבו שאני לא שולטת בעצמי...אני יודעת מתי יש גבול לכול דבר" היא אמרה בשקט. "טל, את מסוגלת לנשק את דאגי, אבל פוחדת מן השאר" אמר דני בהתגרות. "תאמין לי שאני לא, אני לא פחדנית!" אמרה טל בשקט. "את מסוגלת לרוץ ערומה, במשך רחוב שלם?" שאל דני וחייך לעברה חיוך מאתגר. "את זה אני משאירה לך. אבל אם הייתי מפסידה בהתערבות, הייתי עושה את זה" ענתה טל בשקט. "את יודעת מה? בואי נטיל מטבעה. מי שמפסיד צריך לעשות את מה שהשני אומר לו לעשות" אמר דני במהירות. "אני בעד" אמרה טל בהתגרות והרימה את אחת מגבותיה כלפי מעלה. דני הוציאה מטבע מכיס המעיל שלו, שהיה עודנו על טל ואמר "מוכנה?". "בוודאי" אמרה טל במהירות. היא שכחה שהמעיל של דני היה עודנו עליה. היא היבטה עליו בזמן שהוא חייך לעברה וניסה להתגרות בה. "עץ" אמר דני. "אז אני פלי" אמרה טל. דני הטיל את המטבע הקטן. טל הביטה עליו בזמן שזה קפץ אל הגובה, הסתובב באוויר מספר פעמים ונצץ באור המנורה שהייתה על ידם. הוא נחת במהירות בתוך כף ידו של דני. "קדימה, תפתח אותה" אמרה טל בסקרנות. דני פתח את כף ידו, והביט טל צידו של המטבע. טל הביטה אל תוך כף ידיו ואמרה, כשחיוך מקשט את שפתיה האדמדמות "אישה צריכה לעשות את מה שאישה צריכה לעשות". ************ "טל, את מרגישה טוב?" שאל רון את טל בזמן מבחן הספרות. טל הביטה אל עבר הדף ואמרה בשקט "כן רון, המורה מתקרב". היא היבטה אל עבר השאלה הראשונה, שכבר עשרים דקות עברו, והיא נשארה ללא פיתרון. השאלה הייתה: "בחר אגדת עם, והגדר את המניעים של שני הגיבורים". טל בחרה ב"אצבעונית" ושאלה את המורה אם זה בסדר. הוא אמר לה שההקלות שמקבל תלמיד- חוץ הן יותר גבוהות משל התלמידים שמתקשים בלימודים כאן. ומשום כך היא יכולה לבחור בכול אגדה שתרצה. טל חשבה על ליל אמש כול אותו הזמן, היא רצתה לבכות, אבל העדיפה שלא. נמאס לה לבכות, ועוד בגלל שטויות מטופשות. כמובן שהיא לא הייתה אחראית למעשיה, מה שקרה קרה. היו לה מספר שאלות עזר, שהיו אמורות לעזור לה לפתור את השאלה הראשונה.

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

דייי עם הפאקינג רמיזות!!

גאד

XD

 

[גרבע]

מוכעכעע

באמת שאלתי את עצמי!ואני חשבתי שהיא שכחה את שרלוט!

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

אני מטורפת על השיר הזה כשאני עצובה[זה מעודדLOL]:

THUMBELINA - Soon : http://www.youtube.com/watch?v=fqsOYbbiODc&feature=related ******************************************************************************************************************** היא התחילה, היא הרימה את העט, כיוונה את דף הפוליו בצורה אלכסונית, והחלה לכתוב. שאלת העזר הראשונה הייתה "מה אופיים של הדמות הראשית לעומת שאר הדמויות, תאר בקצרה על כול דמות". היא החליטה להתחיל בקורניליוס. "קורניליוס הוא האהוב של אצבעונית. הוא מגיע מן העולם העליון, הוא היה נסיך הפיות, מכך שהיה מן הדרגה הכי גבוהה, המשאלה הכי גדולה שיכולה מישהי לבקש לעצמה. קורניליוס היה יפה-תואר, הוא אהב להסתובב עם הדבור שלו, ולרדת מן המוסכמות של אימו. הדבור היה חברו הטוב ביותר, הוא היה לצידו בכול זמן שרק יאכל, גם אם זה סתם בשביל להשתעשע בדברים ילדותיים. קורניליוס פגש את אצבעונית והתאהב בה באותה השנייה. ומאותו הרגע ליבו נשאר נתון לה בכול שנייה. הוא חיזר אחריה, והבטיח להיות לצידה בכול זמן. קורניליוס הוא דמות חזקה, הוא מעדיף להילחם על חייו למען האהבה, ולעומת זאת אצבעונית. ברגע שהיא שומעת שקורניליוס מת מפי העכברה [שמועות בלבד!], היא מבינה שאין לה מה לעשות עוד. ומוותרת." טל עצרה את זרם הכתיבה, ועצרה בכדי להביט על היושבים בכיתה. רון היה נראה מודאג. הוא ישב וקשקש שרבוטים, עד שהמורה ניגש אליו וביקש שהוא יבוא עימו לקצה הכיתה, אל השולחן שלו. טל הביטה אל עבר הדף, ומיד המשיכה: אצבעונית, היא הדמות המרכזית בסיפור. היא מגיעה מן עולם אל ידוע ומסתורי אל עולם חסר מעצורים. היא מגלה את כול האופל השוכן בכול פינה, ואת כול הדברים הרעים שיכולים לעולל החיים לבן-אדם. אצבעונית מתוארת כיפת-תואר גם כן. היא נולדה קטנה וחושבת כי אין עוד אנשים קטנים כמוה, ולכן לא תוכל להתחתן. עד שהיא מכירה את קורניליוס חייה נראים לה כטרגדיה. היא מתאהבת בקורניליוס באותה השנייה, ופותחת לפניו את ליבה בכך שמשמיעה לו את קולה הערב. אצבעונית וקורניליוס מתאהבים יחדיו, ומבטיחים אחד לשני הבטחות. כמובן שאצבעונית מאמינה לקורניליוס ובוטחה שהוא יחזור. יחזור לקחת אותה מן המקום שבו היא שונה מכול האחרים, יחזור בכדי לאהוב אותה לתמיד, לעולם. אך קורניליוס לא חוזר, הוא מפר את הבטחתו לטל.." טל הפסיקה לכתוב והחלה להביט אל עבר הסיכום שלה, כשדמעות של עצב מתחילות לרדת במורד גרונה. היא מיד מחקה את המילה "טל" וכתבה במקומה "אצבעונית". היא לא ידעה מה עלה בראשה כאשר כבה "אצבעונית". זה כאילו ששני הסיפורים, שלה ושל חייה, החלו להתערבב לפתע. היא הרגישה, באמת ובתמים, שהיא עודנה אצבעונית. היא נשמה עמוקות, והביטה שנשארו לה רק עוד שתי שאלות מנחות ושאלה אחת למבחן. היא החליטה לסיים, למרות שאין בכוחה לעשות זאת, היא תעשה את זה. לאחר כמה דקות סיימה היא את השאלה הראשונה, ואת כול שאר השאלות המנחות. היא היבטה אל עבר השאלה השנייה ונחרדה: "מהי הטעות של הדמויות באגדה?". היא נשמה נשימה עמוקה ולחשה לעצמה "הנה זה בא". ********** "אם היו הם יודעים שמלבד להיותו של קורניליוס נסיך, אלא גם בן-אדם. הייתה אצבעונית יכולה להסתדר איתו ועם הוריו יותר מכך. אם רק הייתה היא לא- מתעלמת מן העובדה שעמק הפיות הוא לא רק מקום נטוש, אלא מקום שזקוק לכנות, גידול, שירה... ויותר מכול אהבה. היו הם חיים באושר, ואולי יותר מכך". ******** "מבחן מטומטם, אז כתבתי שהמורה הוא פסיכופט...נו, ו?...את שמעת על מורה שמכריח את התלמידים שלו לספר על רומאו ויוליה? או...או...או על המלט!. כולם מתים! אז מה זה משנה?" רטן רון באוזניה של טל הסוף המבחן. שניהם ישבו יחדיו תחת עץ האלון הגדול האהוב עליהם שהיה בחצר הקמפוס. היא הביטה אליו ואמרה "מה הוא אמר לך, כשראה שכתבת שהוא פסיכופט?". רון נשכב על ידה ואמר "הוא אמר שאני צריך להיכנס אל העומק של הסיפור". "קדימה רון, מה אתה מסיק מכך שרומאו ויוליה היו ה-נאהבים הכי גדולים בכול הזמנים?" שאלה טל במהירות. "שהם פסיכים? מי היה שותה רעל בשביל בחורה?" שאל רון במהירות ועיקם את אפו "בלי להעליב כמובן, טל" הוא הוסיף במהירות. טל פלטה צחוק, היא הביטה לעברו ושאלה "אתה באמת חושב שאתה לא תשתה רעל בשביל אהובתך?". "לא, אני אשתה קולה" אמר רון בשקט. טל חייכה ואמרה "מתאים לך". "והמלט! מה הקטע של הבן-אדם הזה? שילך לגזוז את השיער שלו, להחליף בגדים ולצאת אל הרחובות! הוא צריך לחגוג, הוא צריך להיות שמח! הוא לא צריך להתהלך לו...סתם בלי שום סיבה" הצהיר רון. "בחיי, איך בחרת במגמה הספרותית בכלל?" שאלה טל במהירות והתהפכה על ביטנה.

יש המשך~~>

 

[yaelsee]

ידעתי שמתישהו היא תרגיש החיים שלה מתחילים

להתערבב עם אצבוענית, ככה זה כשאת מכורה למשהו XDD. [תהרגי אותי, בשעות כאלו אני לא מצליחה לחשוב על ניסוחים יותר טובים ל'מכורה'

]. רק דבר שממש ממש הצחיק אותי:

"קורניליוס היה יפה-תואר, הוא אהב להסתובב עם הדבור שלו, ולרדת מן המוסכמות של אימו." קראתי אימו, יעני emo איך נשפכתי כשהבנתי את הטעות שלי XDD *ממשיכה לקרוא ועפה למיטה. כרגיל, פוינט, רק שמחר אני כנראה לא אוכל לרקוד

*