יא-בייבי! פרקים35-36

butbut

New member
../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייבי! פרקים35-36../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

2 פרקים-שיצאו קצרקרים מאוד. אני מקווה שתהנו מהם מאוד
XD
פרק שעבר: "דאגי! אני יורדת לשם עכשיו, אם תרצה או לא! דני חשוב לי!" צעקה טל והביטה לעברו בכעס. המתח ששרר בין השניים היה כול כך חזק, עד שאפילו בסכין הכי גדולה בעולם לא הייתה יכולה לחתך אותו. היא כיווצה את גבותיה ורצתה להרוג את עצמה על כך...על כך שאולי הרגה את דני, בעצמה. הדמעות החלו לצוץ בעיניה ולהרטיב את פניה, היא הביטה אל עבר דאגי שהתכונן כבר לצלול, אך היא עקפה אותו וצללה לפניו. אם היה מישהו צריך למצוא את דני, הייתה זו היא.
איזה מתח!!*קוססת אצבעות כי נגמרו ציפורניים*
ללא חפירות:
שם הפאנפיק: יא-בייבי!
נכתב ע"י: בוט\בת-אל .ב.
פרקים שעבר[33-34]: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=110413090 אוה-וסורי על הדיליי
עצה-תחכו רבע שעה[15 דקות] מאותה הדקה כשאתן רואות את ההודעה הזאת-ככה לא תתבלבלו בחלקים
בוט[ין]
 

butbut

New member
../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 35 חלק | ../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

Three Doors Down - Here Without you : http://www.youtube.com/watch?v=9sZlLbjfHXs
Kelly Clarkson-Behind These Hazel Eyes : http://www.youtube.com/watch?v=svxP2LjBg_4
קריאה מהנה. בוט. ***************************************************************************************************** פרק 35: היא הביטה סביבה עד כמה שיכלה ועצמה את נשמתה ככול שיכלה. ולאחר שמצאה שום-דבר היא עלתה במהירות וראתה את איימי יושבת על ברכיה ומביטה סביבה. "טל," היא קראה כאשר יצאה "דאגי נכנס אל המים אחרייך ואחרי דני!". "מה?" קראה טל, ושפשפה את עיניה. "טל, אם קרה להם משהו?" שאלה איימי בשקט. טל בלעה את רוקה ואמרה "אני לא יודעת, איימי מה נעשה? אני חוזרת לחפש אותם! אני לא נותנת לאנשים להיחנק בפנים כשאני בחוץ". "טל, תיזהרי! את הבן-אדם הכי חשוב לי עכשיו, מאז שהכרתי אותך היית חשובה לי. אני שמחה שיכולתי לסיים את התיכון ולעבור אל הקולג', לא היו לי חברות בתיכון, ועכשיו יש לי אותך. בבקשה תישמרי על עצמך!" קראה איימי בקול קורע לב. טל הביטה אליה ואמרה בשקט "איימי, לא יקרה לי כלום". "אני דואגת לך" אמרה איימי בשקט. טל חייכה אליה חיוך מעודד ואמרה "אל תדאג—" ולפני שהספיקה להמשיך את המשפט משהו יצא מלמטה ומשך אותה ברגלה כלפי מטה. "טל!" היא שמעה את זעקותיה של איימי שהתעממו עם הזמן. היא הביטה אל עבר רגלה, והחלה להרגיש מחנק בגרון. היא ניסתה לעלות כלפי מעלה ולא הצליחה, רק לאחר שעזב אותה הדבר שהחזיק בה היא מיהרה לעלות בשביל שתוכל לנשום. היא הרגישה שריאותיה מתפוצצים בתוכה, כאילו נשימתה הייתה בלון, שהאוויר מתחיל לצאת מתוכו במהירות כפולה. היא עלתה על פני המים ונשמה נשימות עמוקות. היא השתעלה ונחנקה והביטה סביבה. וכאשר ראתה את ראשו של דאגי מבצבץ מתוך המים, רווח לה. היא הביטה לעברו כאשר עלה מן המים ובידיו היה דני. במהירות הוא הרים אותו ובעזרתן של איימי ושל טל הוא השכיב אותו בירכתי בריכה. השתקפות המים על גופו הפחידו את טל עוד יותר. הם גרמו לה לחשוב על הנורא מכול. היא הביטה בפניו וראתה הבעה שלווה ועמוקה שהייתה נסוכה עליהן. "דני" היא לחשה בשקט ויצאה מן המים. לא היה אכפת לה שדאגי יביט עליה, כאשר היא לבושה רק בבגדים קצרים שחשפו את גופה. "הוא חי?" שאלה איימי בשקט כאשר העביר דאגי את ידו על בטנו של דני. טל הניחה את ידה על חזהו השרירי וניסתה להרגיש את הלמות ליבו. אך לא היה נראה שזה באמת פועל, ליבו פסק בלפעול. היא החלה להרגיש דמעות העולות במורד גרונה ומאיימות לפרוץ. אך היא לא איבדה תיקווה. היא שמה את ראשה, והטתה את אוזנה על חזהו בכדי לשמוע את דפיקות ליבו. היא החזיקה במותנו ועצמה את עיניה. לפתע היא החלה לחוש את פעימות ליבו, הן הלמו בתוכו כמטורפות. מודיעות לטל שהוא עודנו בחיים. "הוא חי!" היא זעקה והביטה בפניו העצומות. היא התיישבה על ברכיה קרוב אליו וניסתה להעיר אותו. "קדימה דני, אתה חייב להתעורר אתה חי!" היא זעקה. דאגי ואיימי רק צפו בה מן הצד ונראו מוכי-הלם. "איך את יודעת שהוא חי?" שאלה איימי בזעקה היסטרית. טל עיוותה את גבותיה ואמרה בשקט "הלב שלו פועם איימי". היא העיפה את התלתלים שנדבקו את פניו ומיהרה לצעוק לו דברים בכדי שיקום. אך לא היה נראה שהוא עומד להתעורר בזמן הקרוב. ליבה שלה תקתק תקתוקים אדירים, טל יכלה לחושב בדאגה שלה שמתפרצת מתוך ביטנה, מקיפה אותה ומשאירה אחריה שובל ארוך. דאגי הזיז את ראשו של דני משאל לימין, אך דבר לא עזר. "דני!" צעקה טל והחלה להילחץ באמת, היא כבר הגיע למסקנה שהוא אינו עובד עליה. אם היה עובד עליה בוודאי היה מתעורר עכשיו ומחייך אליה חיוך מרגיע. "תתעורר! אסור לך למות! אתה חי!" היא אמרה בכאב. איימי הסתירה את פניה ואמרה "אלוהים, אלוהים", מה שגרם לטל להילחץ עוד יותר. "דאגי, הוא לא מתעורר!" היא קראה והביטה בפניו הרציניות של דאגי. הוא התקרב אל דאגי, נתן לו סטירה, אך גם דבר זה לא עזר. דני נשאר דומם על הקרקע ללא נוע. "הוא לא מתעורר באמת" אמר דאגי במהירות. "לא!" קראה טל, והרגישה את דמעותיה מציפות את עיניה, "זה לא יכול להיות! אסור לו למות!". "תגיד לי שאתה משקר!" קראה טל אל עבר דני. איימי פרצה בבכי מאחוריה, בכי שקט שגרם לליבה של טל להחמיץ. הכול באשמתה, עכשיו בגללה דני מת. אם רק היא לא הייתה מושכת אותו אל הבריכה עיני התכלת הללו לא היו נעצמות. אם רק היא לא הייתה באה איתו לכאן, גופו היה עודנו חי ונושם. אבל כעת, כעת הוא אינו יכול אפילו להתעורר. לפתע פלט דני שביל של מים מצידי פיו. הוא חייך חיוך שובב ופתח את עיניו לרווחה. "מקום ראשון בנבחרת השחייה בתיכון שלי, איך אני אמרו לטבוע בבריכה עלובה?" הוא פלט. היא זכרה את עצמה פותחת את עיניה לרווחה, מביטה לעברו בהלם. הדמעות שלה החלו לנשור אחת אחרי השנייה על גבי לחיה הדשנה. היא הביטה אליו בעצב והתקשתה להאמין שהוא חי, נושם...שהוא מחייך אליה, ומדבר. היא מיהרה לחבק אותו בשנייה, ואחזה בכתפיו בטירוף. טל הצמידה א גופה אל שלו, רק בכדי להרגיש אותו ולדעת שזה אמיתי, שדני חי. היא שמה את ראשה על חזהו וצעקה "דאגתי לך! מטומטם, אידיוט שכמותך! למה אתה עובד עלי?". הדמעות שטפו את פניה, היא נתנה לעצמה לבכות בקול כאשר היא שומעת את יבבותיה של איימי.
יש המשך~~>
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

איימי נגעה בגבה של טל בכדי להעביר לה שהיא איתה, שהיא מסכימה עם כול מילה שהיא תאמר כעת. טל התנתקה מדני והביטה עליו בזמן שזה התרומם בתדהמה. הוא הביט בפניה של טל ואמר באדישות "אל תגזימי טל". טל נשכה את שפתיה בכאב והטיחה לעברו "שוב אתה עושה את זה! מה זה נראה לך? משחק?". היא התרוממה, הרימה את ידה, וסטרה לו על לחיו. דני היה שרוי בהלם, הוא פתח את עיניו לרווחה ושתק כול אותו זמן. טל נשמה נשימה עמוקה וניגבה את דמעותיה. "דאגתי לך, כמו שלא דאגתי לאף אחד מעולם! באמת חשבתי שאתה יכול להיות מת, אידיוט!" היא צעקה ולאחר מכן רצה משם ללא בגדיה. היא יצאה אל האוויר הקפוא ותמרנה בין הקומצים והשיחים והתיישבה על אחד הסלעים הענקיים שהיו במקום. היא ישבה שם בשקט והחלה לבכות לעצמה. היא קירבה את ברכיה אל עבר שפתיה וחיבקה אותם בשקט. שומרת על גופה מפני הקור האפל שחדר אל עצמותיה והקפיא אותם. היא זכרה את המחשבות שעברו בראשה באותה העת. היא לא יכלה להאמין שגם הפעם הוא עשה לה את התעלול בנורא הזה, הוא צחק מדבר כול כך חשוב. היא לא יכלה להאמין שהיא שוב, פעם נוספת, נפלה ברשתו והייתה טיפשה. הרוח הכתה בה וגרמה לשערותיה לסמור. הדמעות שלה נזלו ונזלו עד שהרוח החלה לקרר אותן ולייבשן על לחיה. עיניה נעצמו והקשיבו לפעימות ליבה המתגברות. "האם פרץ הפחד הזה שנגע בי כמה דקות לפני כן היה מתוך אהבה?" שאלה טל את עצמה בשקט.המחשבה על מוות, על איבוד בן-משפחה, אהוב, חבר או ידיד הייתה חזקה מנשוא. "טל, אני כול כך מצטערת" היא שמעה לפתע את איימי מאחוריה. היא התיישבה על ידה ואמרה בשקט "הוא אידיוט, אבל הוא ממש מצטער על זה...שם בפנים. והא אמר לי למסור לך ש—" "שייחנק" אמרה טל בשקט ונגבה את לחיה. איימי פלטה אוויר מראותיה ואמרה בשקט "אני יודעת שאת כועסת עליו טל," היא שמה את ידה על כתפה החשופה של טל והמשיכה "אבל את חייבת לומר לו את זה במקום לברוח. הוא הצליח לעבוד גם עלי, גם אני בכיתי בגלל זה. ובכול זאת אני סלחתי, ואני חושבת שאתם חייבים לדבר במהירות!, ולקחת לעצמכם פסק-זמן...שניכם!".טל ניגבה את עיניה והשיבה בקול צרוד "איימי, אני דאגתי לו כמו מטומטמת. באמת ובתמים חשבתי שהוא מת, ועכשיו הוא חי...". "היית מעדיפה שהוא היה מת?" שאלה איימי. טל כיווצה את פניה ואמרה בשמץ של היסטריה "ברור שלא, אלוהים-ישמור". "בדיוק" אישרה איימי. "מה אני אמורה לעשות עכשיו איימ'?" שאהל טל בשקט והביטה לעברה. "קודם כול להתלבש," אמרה איימי וחייכה לעברה. "וחוץ מזה אחרי הסטירה ההיא שהעפת לו, אני כבר לא בטוחה...אבל מה שכן בטוח זה שאל צריכה ללכת ולדבר איתו טל" אמרה איימי בשקט. "מגיע לו" פלטה טל בשקט וחיבקה תא עצמה בכוח. הקור היה גדול מנשוא, הוא היה קר מידי, עד כדי כך שהיא נאלצה לקפץ מידי פעם בכדי לחמם את עצמה, וגם אז היא עודנה נשארה קפואה. "אני מסכימה איתך, זה היה גדול!" חייכה אימי אליה, "אבל זה לא אומר שאת יכולה להשאיר את העניין הזה פתוח בניכם" אישרה איימי. "בסדר" אמרה טל וחייכה אליה. טל התרוממה לפתע מן הסלע וזעקה "בחיי, אני קופאת כאן כמו קרטיב!". איימי פלטה צחוק ואמרה "קדימה, בואי ניכנס". "אני באה" אמרה טל והלכה במהירות אחריה, נזהרת שלא לדרוך בטעות על הקוצים שהיו מפוזרים בין העשבים על האדמה. השתיים נכנסו בשקט וראו את הבנים יושבים על שפת הבריכה וטובלים את רגליהם במים. טל עטפה את גופה בידיה והרגישה את התפרצות החום שפגע בה מן האוויר החם והלח שהיה בתוך המקום. דאגי ודני הפנו את מבטם בשנייה אל עבר טל ואיימי בסקרנות. "טל, את בסדר?" שאל דאגי בשקט. "כן, בוודאי" אמרה טל בשקט. "את חתיכת גבר! מצליחה לשרוד הכול, אני אוהב אותך" אמר דאגי ונעמד בכדי לחבק אותה. טל חייכה ואמרה "כבר, במובן טוב? או במובן הרע?". דאגי צחק, חיבק אותה ואמר "בטוב". כאשר התנתקה טל מדאגי היא הביטה אל עבר איימי, שסימנה לה ללכת אל דני ולדבר איתו. טל סימנה לה שהיא לא רוצה, אך איימי פתחה את עיניה הכחולות וסימנה לה שתלך מיד אליו.
יש המשך~~>
 

m i c k e y 15

New member
לא!

תשארי עם דאגי ותגידי לו שאת אוהבת אותו!! דני יהיה בסדר.... מגיע לך!! XDDD אוף הוא עדיין אידיוט
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק ||| ../images/Emo126.gif

Linda Kiraly - Can't Let Go: http://www.youtube.com/watch?v=2RDNUYo8i18&feature=related ******************************************************************************************************** טל צחקה צחוק אילם ואמרה "דני, אני...". היא נזכרה במבט שלו שהופנה אליה בציפייה."זה בסדר," הוא פלט בשקט "הבנתי שהייתי אידיוט, הספיק לי להרגיש את זה". הוא נגע במקום שבו טל נתנה לו סטירה והחזיר את מבטו אל המים. "זה מגיע לך" מחתה טל. "אני יודע, אני מצטער" אמר דני. "כן, ואתה יודע מה עו---" איימי דחפה את טל לפני שזו הספיקה לסיים את דבריה, ולחשה לה "תפסיקי, אמרת לך שהוא הבין...עכשיו תגיעי לעיקר". טל פלטה אוויר ואמרה "דני, גם אם תגיד לי מליון פעם סליחה, או שאתה מצטער...זה לא יעזור. זה ממש כאב לי לחשוב," היא בלעה את רוקה ואמרה בשקט "שאתה באמת, מת". "אני חי" אמר דני ופלט חיוך מבין שפתיו. "איימי," אמר לפתע דאגי. איימי הפנתה אליו א מבטה ושאלה "כן, פוינטר?". "כדאי שנצא לבחוץ, את לא חושבת? נראה לי שהם צריכים זמן לעצמם בשביל לדבר כאן בשקט " הוא אמר במהירות. "לא, יש לי מבחן בספרות מחר!" התלוננה טל. "את טובה בספרות! חדלי להתלונן ותתחילי לעשות משהו רציני בנוגע לרגשות שלך!" קראה איימי בעצבנות. טל פתחה את עיניה ואמרה בשקט בתוך תוכה "אוי לא! איימי! מה את עושה?!". "אני לא מאמינה שאמרת את זה" אמרה טל בשקט וחייכה אליה. טל זכרה את צחוקו של דני במיוחד, הוא צחק צחוק עמוק ואמר "אני לא חושב שהיא רוצה לדבר איתי, אז אין לכם טעם להסתלק". "לי דווקא נראה שיש לכם הרבה על מה לדבר" אמר דאגי וקרץ לדני. "בוא דאגי" זירזה אותו איימי וחיכתה שדאגי ינעל את נעליו. הוא הרים את פניו וחייך אליה חיוך מתוק, "חכי, אני צריך לומר משהו לטל" הוא אמר והתקדם אל עבר טל. הם הלכו אל הצד ועמדו זה מול זה. טל הביטה אל תוך עיני התכלת שלו ואמרה "אני מקשיבה". "טל, את מאוד חשובה לי...שתדעי שלפעמים את חשובה לי הרבה יותר מסתם חברה לכייף, או ידידה" אמר דאגי במהירות והציץ אל עבר דני. "למה אתה מתכוון?" שאלה טל בשקט. "אני אוהב אותך, אבל אני פוחד להרוס את הקשר שלנו...אז אני מנסה לשכוח ממך" אמר דאגי. טל כיווצה את שפתיה ושאלה בעצב "למה?". דאגי ניער את ראשו ואמר "כי את כבר לא רוצה אותי, אני רואה את זה". "למה אתה בטוח כול-כך בכך?" שאלה טל. "תקשיבי," אמר דאגי "זה לא קשרו! אני אוהב אותך יותר מידי בכדי לדעת שגם את, אם את בכלל. אני לא רוצה להרוס את הידידות שלנו, זוהי ידידות מיוחד, ידידות שכזאת. בדרך כלל כול הקשרים שלי עם בחורות מסתיימים במי—" "כן, אני יודעת" אמרה טל בביישנות וחייכה אליו. דאגי חשף את שיניו הלבנות, הוא צחק ואמר "אני מעדיף שאנחנו לא נגיע לזה, הקשר שלנו יותר מידי מעודן בשביל להיות כזה". "אבל אני לא מבינה" פלטה טל בשקט. "אל תביני, תמשיכי הלאה...בבקשה, בשבילי!" אמר דאגי. טל ניערה את שיערותיה ואמרה "באמת אהבתי אותך...ואני מבינה מה אתה רוצה לעשות עכשיו. אבל מה גרם לכך? אני מתכוונת שאני רו---" דאג הפסיק את טל, הוא נישק אותה על שפתיה וגרם לרצף דיבוריה לשקוט. לאחר כמה שניות הוא שחרר אותה ואמר "להתראות, ואל תשכחי לעדכן אותי בכול מה שקורה". טל נותרה בהלם מן הנשיקה הלא-צפויה של דאגי. היא הביטה בעיניו ואמרה בקוד צרוד "אני לא מאמינה שעשית את זה עכשיו, שוב". "תאמיני יקירתי" אמר דאגי בחיקוי נשי. "זה כול כך אופייני לך, דאגי פוינטר. חבל שהבנות בישראל לא יכולות לדעת מי אתה באמת" אמרה טל בהתגרות. "קדימה איימי" אמר דאגי וסבב את ראשו אל עבר איימי שעמדה כמה מטרים מאחוריהם "אנחנו יוצאים לבחוץ". הם יצאו מעבר לדלת, ובשנייה נפלה הידית, כאשר הם טרקו ת אותה הדלת בחוזקה. דני פלט מספר גידופים וקרא "דאגי, אנחנו תקועים כאן!". טל התקרבה אליו גם כן, ולבשה מעליה את הגופייה שלה. היא רצתה להיראות נורמאלית, בכול זאת היא תקועה במקום עם דני, דני ג'ונס. "אנחנו נמצא דרך להוציא אתכם משם, עכשיו תנצלו את הזמן ותתנצלו! זה זמן טוב בכדי לדבר" קראה איימי מן הצד השני. טל הביטה אל עבר דני, שהביט לעברה והשפיל מיד את פניו כאשר קלט את מבטה עליו. היא התיישבה על שפת הבריכה והביטה אל עבר המים הצלולים והעמוקים בשקט. "טל," אמר דני בשקט והתקרב אליה. הוא היה עודנו לבוש רק בבוקסר שלו, גופו היה חשוף לפניה, ובכול זאת היא אינה נתנה לעצמה להביט בו לזמן ממושך. הוא התיישב לידה ואמר "אני כול-כך מצטער. את פשוט לא מסוגלת להבין עד כמה שכואב לי כאשר אני רואה אותך ככה".
יש המשך~~>
 

m i c k e y 15

New member
אר שוב הם תקועים ביחד? ודאגי הו דאגי

"אני אוהב אותך, אבל אני פוחד להרוס את הקשר שלנו...אז אני מנסה לשכוח ממך" אמר דאגי. טל כיווצה את שפתיה ושאלה בעצב "למה?". דאגי ניער את ראשו ואמר "כי את כבר לא רוצה אותי, אני רואה את זה". "למה אתה בטוח כול-כך בכך?" שאלה טל. "תקשיבי," אמר דאגי "זה לא קשרו! אני אוהב אותך יותר מידי בכדי לדעת שגם את, אם את בכלל. אני לא רוצה להרוס את הידידות שלנו, זוהי ידידות מיוחד, ידידות שכזאת. בדרך כלל כול הקשרים שלי עם בחורות מסתיימים במי—" "כן, אני יודעת" אמרה טל בביישנות וחייכה אליו. הוווווווו דאגי למה? אבל היא התכוונה לומר ש- "גמאני רוצה להיות איתך" ואתה סתם קטעת אותה
עכשיו גם הוא וגם דני אידיוטים! וואי אני חולה על הקטעים האלה
 

McFly rullz

New member
../images/Emo192.gifאעעעעעע דאגי ואיימי../images/Emo99.gifאיזה-../images/Emo25.gif

אחחחח איזה חמודאגי הוא עושה מה שבאלו בלי להתבייש מסכן איך הוא אוהב אותה
 

butbut

New member
../images/Emo26.gif חלק |||| ../images/Emo26.gif

In Her Eyes : http://www.youtube.com/watch?v=wcfUzdT1zUQ
Best Kisses -Tv and Movie : http://www.youtube.com/watch?v=V79O6ylapBc&feature=related
Stevie B - Because I Love You : http://www.youtube.com/watch?v=09qBdgqwYJY&feature=related *************************************************************************************************************** טל הפנתה אליו את פניה ואמרה "אתה לא יודע עד כמה כואב לי לראות אותך שוכב שם. התחלתי לחשוב כבר שאני עצמי הייתי צריכה למות, שזה הסוף". דני כיווץ את שפתיו ואמר "אני מצטער, לא חשבתי שתתרגשי מזה יותר מידי". "לא להתרגש מזה יותר מידי?" חזרה טל על דבריו "כן," היא אמרה וצחקה צחוק מריר "כאילו שלך אכפת!". "אכפת לי!" מחה דני. "לא דני, לא" אמרה טל בשקט. דני ניער את פניו ואמר בכעס "את משגעת אותי טל אביב! את מוציאה אותי מדעתי! אני כבר לא מצליח לחשוב בבהירות מרוב שיגעון!...אני לא מצליח לומר לך כלום כי את שונה מכולן...אני לא מצליח להתחיל איתך, או לדבר איתך בצורה נורמאלית והגיונית. זה או שמשהו כבר לא בסדר אצלי, או שאת פשוט—" "מוזרה?שונה?מיוחדת?" שאהל טל "כן, הבנת את זה כבר בעצמי". "לא!" קרא דני "את לא מבינה אותי נכון". "מצטערת שאני לא יודעת לדבר אנגלית" היא החזירה לו ברוגז. דני פלט אנחה ואמר ברוגע "את מוכרחה להפסיק עם השטויות האלו, ילדה!...את יודעת שמעולם לא היה אכפת לי שאת מישראל, או שאת יהודיה! ובמיוחד שאת לא דוברת של השפה שלי!...אז תפסיקי להסיק מסקנות לא נכונות מן הדברים שאני אומר, ומה שהתכוונתי לומר הוא...שאת מבלבלת אותי. אני חייב להיות כנה איתך". טל פתחה את עיניה ואמרה "אני יודעת את כול זה. אבל כול הזמן יש לי מין חששות שבתוך תוכך אתה בכול זאת היית מעדיף להסתובב על הלונדוניות, מאשר איתי. הדרך תקשורת שלך עם איימי הר-בה יותר מעולה משלנו.אני אתה, אתה אני". "אני מה? פתוח?...מחבב, מצחיק, פחות מרשים?" שאל דני בשקט. טל נשכה את שפתה ואמרה "אני לא יודעת, הכול נהרס...אני לא מצליחה להיזכר". "שם דבר לא נהרס מבחינתי טל, מבחינתי הכול בסדר. חוץ מן העובדה שאת פגועה עכשיו, או-או, הייתי נותן הכול בכדי להחזיר את הזמן אחורנית" אמר דני בשקט והכניס את רגליו אל מי הבריכה הצלולים. "אני לא אהבתי לחשוב עלייך כמת, יכולתי לצרוח מרוב כעס על אלוהים שלקח אותך...ממני" אמרה טל בשקט והכניסה את רגליה אל תוך המים גם-כן. "את בטח לא סובל אותי, עכשיו...וזה בסדר" השיב דני. "תבין," אמרה טל בשקט ותפרצה לדבריו מבלי לאפשר לו להוסיף עוד כמה משפטים. "יש בי משהו, שגורם לי לרצות שתהיה כאן כול הזמן. העיניים שלך, החיוך הזה... אין לי מושג! אבל מה שזה לא יהיה, זה חזק ממני". "אני רוצה לומר לך משהו, ששור אלינו טל, אל שנינו. אבל אני מניח שאני אצטרך לוותר עליו" לחש דני בדרמטיות. טל הביטה בפניו ואמרה "אין לך מה להפסיד, חיכיתי לשמוע את הדברים הללו כבר זמן רב. אפילו כשהתחמקתי מזה, תמיד המשכתי לחשוב על זה". דני פתח את עיניו ואמר "ידעת?". "ידעתי מה?" שאלה טל. רגליו ורגליה נגעו מידי פעם זה בזה, אבל זה לא הפריע, לא לטל ולא לדני, זה רק הוסיף עוד מתח לאווירה המתוחה ששררה בניהם. אם הייתה יכולה להיות סכין קצבים ענקית שהייתה מאפשרת לגדוע את האווירה לשניים, בוודאי כל אחד מהם היה שוקע בדם-המתח של עצמו. אך ביחד, האווירה הזו היא לא דבר ממשי עבורם. "את יודעת בוודאי יש בנינו משהו, 'קליק' כזה שנוגע בי בכול פעם שאת כן, לידי" אמר דני והרים אליה את פניו. אור הירח ומי הבריכה בצלולים השתקפו בעיניו הכחולות וגרמו לצבעו הכחול להיראות עוצר-נשימה. "לני לא ידעתי, אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר" אמרה טל והוסיפה במהירות "היה משהו שפגע בי כול אותו הזמן שהיינו ביחד. אני לא הבנתי מה קורה לי, הייתי בטוחה שאני פשוט שוקעת בעצמי" "לא, את לא שוקעת," אמא דני בשקט "את לא מבינה שהכול בגללך?". "שוב אתה מאשים אותי?" היא שאלה וכיווצה את פיה בכעס. "לא!" קרא דני וניער את פניו "העניין הוא שאת מבלבלת אותי טל, את הלב שלי. את הדני שבתוכי... אלוהים, מימיי עוד לא יצא לי להיות רגשן ברמה מטורפת שכזאת". "תמיד יש פעם ראשונה" אמרה טל וחייכה אליו.
יש המשך~~>
 

m i c k e y 15

New member
../images/Emo99.gif

"העניין הוא שאת מבלבלת אותי טל, את הלב שלי. את הדני שבתוכי... אלוהים, מימיי עוד לא יצא לי להיות רגשן ברמה מטורפת שכזאת". הלוואי והיה אומר לי את זה
טל אביב...........אני אני...אין לי כבר כוח להגיד את זה אתן כבר יודעות
 

yaelsee

New member
הוווו ../images/Emo99.gif

זה היה כתוב במחברת גם? אם הייתי קוראת את זה אצלי... וואי וואי, היית מרגישה כמו מלכה ><"
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק ||||| ../images/Emo126.gif

"תמיד יש פעם ראשונה" אמרה טל וחייכה אליו. "ואם כבר מדברים על כנות, אני צריכה לספר לך משהו" היא הוסיפה והביטה במעמקי עיניו. היא נפעמה מן היופי שבהרמונית הצבעים שהתחוללו בתוך מראות עיניו. הגוון הבהיר היה מרהיב ביופיו. "לפעמים יוצא לי לחשוב עלייך, במיוחד כשאני מסתכלת על התמונות שלכם, מקפליי, שתלויות בחדרי. אני מצטערת, אבל אני עדיין רואה בך דני ג'ונס, אני רואה שניים ממך. שם, בתמונות אתה מחייך, שמח אופטימי. ובמציאות, הכול אחרת. פתאום אני נכנסת לתמונה, והכול נהיה...לגמרי מוזר!...אני, בערך, לא מתאימה. אני החלק של פאזל אחר, כנראה". "את לא חושבת שבאמת אכפת לי אם את מתאימה או לא? את לא באמת חושבת שאני מעדיף את הבנות שגרות כאן על פנייך. נכון? תאמרי לי שזה לא נכון" אמר דני והתקדם אליה בעוד צעד. "אני כנראה משקרת לעצמי" אמרה טל בשקט. "אפשר לשאול אותך משהו?" שאל דני מיד והביט אל עבר פניה הנעימות. טל חייכה מעט ואמרה "בוודאי שכן". דני חייך אליה ושאל בצרידות "לפעמים אני מרגיש שאני רוצה לקשור אותך לאיזשהו מקום, רק בכדי שאני אוכל לומר לך את כול מה שיש לי לומר לך. לפני שתספיקי לברוח לי שוב, את מבינה מדוע זה?". "מה אתה מוצא בי כשאתה נמצא איתי? אני מבולבלת" אמרה טל בשקט והסירה את עיניה ממנו. היא הביטה במבט צדדי אל עבר המים וקשקשה עם רגליה במרקם הצלול שלהם. "אני לא יודע, את בדיוק בגיל המתאים... באופי המתאים... ביופי המתאים. שתביני שהייתי כבר עם המוני בחורות, ועשיתי דברים שאת לא יכולה לתאר לעצמך. ואני לא בא להגיד כאן אני סטה, אני בסך הכול—" "נער שעוד לא התבגר, ותקוע בגיל 5" השלימה טל את דבריו בציניות. "כן, משהו כזה...בערך" אמר דני ופלט צחוק מהיר. "אני מודעת לאקסיות שלך, לכמה מהן לפחות" אמרה טל בשקט. "העניין הוא... שאיתך אפילו לא התנשקתי. את הבחורה הראשונה שנמצאת איתי בקשר ולא רק לטעמי ניצול, בגלל שאני "דני ג'ונס", או סתם בסטוצים זמניים ללילות. את מבינה?" שאל דני והוריד את מבטו אליה. הוא בחן את גופה ואמר "תיראי, איפה אנחנו נמצאים, תיראי מה אנחנו עושים. האם יצא לך אי-פעם לשבת ככה עם מישהו, באמצע מקום שכזה...אחרי התערבות מוחצת?". טל צחקה והשיבה "אני אוהבת את כול האקשן הזה, יש לך חיים מסעירים". "העניין הוא, שוב. שאם תלכי, ואני זוכר שאמרת שתלכי בשלב כלשהו, אני אמות. זה כאילו שבשביל שהקשר שלנו לא ייהרס, אני מוכן להביט על הכול מן הצד ולעצור את עצמי מהכול" אמר דני בשטף של דברים, שגרמו לטל להלם מסוים. היא הביטה אליו ואמרה "בחיים שלי עוד לא ייצא לי להתקרב אל מישהו, ולהישאר איתו ביחסים טובים...אפילו שזה...קצת כואב לי". "אבל אני לא יכול להבין אותך עכשיו!" קרא דני והחל לנער את שיערו הלח. תלתליו התיזו מיליוני טיפות שעפו לכול עבר, ופגעו בטל. "דני, אתה מתנהג כמו כלב. דרך אגב, למה אתה עוצר את עצמך? עוצר ממה?" היא שאלה בתמימות ופתחה את עיניה. דני חייך ואמר "בפעם ה... שלושים מליון, את או-ה-ב-ת מישהו אחר, אלוהים. אז איך אני אמור לא לעצור בעד עצמי? זה החבר הכי טוב שלי. את עיוורת לכול טל...לכול". טל הוציאה את רגליה מן המים, התקדמה אל עבר דני ואמרה בשקט "אתה חרש, אם אני עיוורת. אני אמרתי לך כבר, אני לא בטוחה שאני—" "את אוהבת את דאגי?" שאל דני וקטע את דבריה. טל עיוותה את פיה ואמרה "כן, אני מרגישה כלפיו משהו"."אז זהו-זה, סוף סיפור!" קרא דני בהשתהות. "אבל," אמרה טל בשקט "דאגי אוהב אותי, הוא אמר לי את זה בעצמו. רק שהוא לא רוצה להרוס את הקשר שלנו, והוא לא מוכן להמשיך הלאה". "אני יודע," אמר דני בשקט "הו אמר לי את זה לפני הרבה זמן". "למה לא סיפרת לי?" שאלה טל בשקט. "לא יודע, לא רציתי שתחשבי שאני מנסה להרוס לכם את הקשר או משהו בסגנון הזה" אמר דני. טל ליטפה בעזרת מבטה את שרירי חזהו החשופים פלטה "החלטת לקחת ברצינות את העניין של "לעשות ספורט", אה?". "כן," השיב דני והביט אל עבר ביטנו, הוא טפח עליה ואמר "יותר מידי אנשים אמרו לי שאני שמן, וזה כולל גם אותך". "מתי אמרתי לך דבר שכזה? תמיד אמרתי לך שקצת השמנת, אבל חוץ מזה אתה נראה בסדר" השיבה טל. "הצלקת עוד שורפת לך?" היא שאלה בשקט והביטה אל ביטנו. "אני לא מרגיש אות כבר, המים הקרים קיררו את המקום, זה ממש נעים" הטיח דני בבטנו כלפי טל.
יש המשך~~>
 

m i c k e y 15

New member
אח אח דנידני [ציטוטים] וטל../images/Emo46.gif

"אני לא יודע, את בדיוק בגיל המתאים... באופי המתאים... ביופי המתאים. שתביני שהייתי כבר עם המוני בחורות, ועשיתי דברים שאת לא יכולה לתאר לעצמך. ואני לא בא להגיד כאן אני סטה, אני בסך הכול—" ביופי המתאים? באמת? כמה שטחי אתה יכול להיות....... XDDD
דני חייך ואמר "בפעם ה... שלושים מליון, את או-ה-ב-ת מישהו אחר, אלוהים. אז איך אני אמור לא לעצור בעד עצמי? זה החבר הכי טוב שלי. את עיוורת לכול טל...לכול". -בדיוק טל!!! את אוהבת את ד-א-ג-י
"בפעם השולשים מיליון" XDD
"יותר מידי אנשים אמרו לי שאני שמן, וזה כולל גם אותך". -באמת יפה שהתחלת ג'ונס
המים הקרים קיררו את המקום, זה ממש נעים" הטיח דני בבטנו כלפי טל. -אני יכולה לעשות לך עוד הרבה דברים נעימים ג'ונס, אם רק תזרוק את הטל הזאתי לכל הרוחות!!! XDDD
 

butbut

New member
XDDחחחחחחחOMG../images/Emo70.gif

"אני יכולה לעשות לך עוד הרבה דברים נעימים ג'ונס, אם רק תזרוק את הטל הזאתי לכל הרוחות!!!" XDDDDDDDDDDDD *כואבת לי הבטן מצחוק* LOL
 
למעלה