../images/Emo126.gifחלק

|| ../images/Emo126.gif
"תמיד יש פעם ראשונה" אמרה טל וחייכה אליו. "ואם כבר מדברים על כנות, אני צריכה לספר לך משהו" היא הוסיפה והביטה במעמקי עיניו. היא נפעמה מן היופי שבהרמונית הצבעים שהתחוללו בתוך מראות עיניו. הגוון הבהיר היה מרהיב ביופיו. "לפעמים יוצא לי לחשוב עלייך, במיוחד כשאני מסתכלת על התמונות שלכם, מקפליי, שתלויות בחדרי. אני מצטערת, אבל אני עדיין רואה בך דני ג'ונס, אני רואה שניים ממך. שם, בתמונות אתה מחייך, שמח אופטימי. ובמציאות, הכול אחרת. פתאום אני נכנסת לתמונה, והכול נהיה...לגמרי מוזר!...אני, בערך, לא מתאימה. אני החלק של פאזל אחר, כנראה". "את לא חושבת שבאמת אכפת לי אם את מתאימה או לא? את לא באמת חושבת שאני מעדיף את הבנות שגרות כאן על פנייך. נכון? תאמרי לי שזה לא נכון" אמר דני והתקדם אליה בעוד צעד. "אני כנראה משקרת לעצמי" אמרה טל בשקט. "אפשר לשאול אותך משהו?" שאל דני מיד והביט אל עבר פניה הנעימות. טל חייכה מעט ואמרה "בוודאי שכן". דני חייך אליה ושאל בצרידות "לפעמים אני מרגיש שאני רוצה לקשור אותך לאיזשהו מקום, רק בכדי שאני אוכל לומר לך את כול מה שיש לי לומר לך. לפני שתספיקי לברוח לי שוב, את מבינה מדוע זה?". "מה אתה מוצא בי כשאתה נמצא איתי? אני מבולבלת" אמרה טל בשקט והסירה את עיניה ממנו. היא הביטה במבט צדדי אל עבר המים וקשקשה עם רגליה במרקם הצלול שלהם. "אני לא יודע, את בדיוק בגיל המתאים... באופי המתאים... ביופי המתאים. שתביני שהייתי כבר עם המוני בחורות, ועשיתי דברים שאת לא יכולה לתאר לעצמך. ואני לא בא להגיד כאן אני סטה, אני בסך הכול—" "נער שעוד לא התבגר, ותקוע בגיל 5" השלימה טל את דבריו בציניות. "כן, משהו כזה...בערך" אמר דני ופלט צחוק מהיר. "אני מודעת לאקסיות שלך, לכמה מהן לפחות" אמרה טל בשקט. "העניין הוא... שאיתך אפילו לא התנשקתי. את הבחורה הראשונה שנמצאת איתי בקשר ולא רק לטעמי ניצול, בגלל שאני "דני ג'ונס", או סתם בסטוצים זמניים ללילות. את מבינה?" שאל דני והוריד את מבטו אליה. הוא בחן את גופה ואמר "תיראי, איפה אנחנו נמצאים, תיראי מה אנחנו עושים. האם יצא לך אי-פעם לשבת ככה עם מישהו, באמצע מקום שכזה...אחרי התערבות מוחצת?". טל צחקה והשיבה "אני אוהבת את כול האקשן הזה, יש לך חיים מסעירים". "העניין הוא, שוב. שאם תלכי, ואני זוכר שאמרת שתלכי בשלב כלשהו, אני אמות. זה כאילו שבשביל שהקשר שלנו לא ייהרס, אני מוכן להביט על הכול מן הצד ולעצור את עצמי מהכול" אמר דני בשטף של דברים, שגרמו לטל להלם מסוים. היא הביטה אליו ואמרה "בחיים שלי עוד לא ייצא לי להתקרב אל מישהו, ולהישאר איתו ביחסים טובים...אפילו שזה...קצת כואב לי". "אבל אני לא יכול להבין אותך עכשיו!" קרא דני והחל לנער את שיערו הלח. תלתליו התיזו מיליוני טיפות שעפו לכול עבר, ופגעו בטל. "דני, אתה מתנהג כמו כלב. דרך אגב, למה אתה עוצר את עצמך? עוצר ממה?" היא שאלה בתמימות ופתחה את עיניה. דני חייך ואמר "בפעם ה... שלושים מליון, את או-ה-ב-ת מישהו אחר, אלוהים. אז איך אני אמור לא לעצור בעד עצמי? זה החבר הכי טוב שלי. את עיוורת לכול טל...לכול". טל הוציאה את רגליה מן המים, התקדמה אל עבר דני ואמרה בשקט "אתה חרש, אם אני עיוורת. אני אמרתי לך כבר, אני לא בטוחה שאני—" "את אוהבת את דאגי?" שאל דני וקטע את דבריה. טל עיוותה את פיה ואמרה "כן, אני מרגישה כלפיו משהו"."אז זהו-זה, סוף סיפור!" קרא דני בהשתהות. "אבל," אמרה טל בשקט "דאגי אוהב אותי, הוא אמר לי את זה בעצמו. רק שהוא לא רוצה להרוס את הקשר שלנו, והוא לא מוכן להמשיך הלאה". "אני יודע," אמר דני בשקט "הו אמר לי את זה לפני הרבה זמן". "למה לא סיפרת לי?" שאלה טל בשקט. "לא יודע, לא רציתי שתחשבי שאני מנסה להרוס לכם את הקשר או משהו בסגנון הזה" אמר דני. טל ליטפה בעזרת מבטה את שרירי חזהו החשופים פלטה "החלטת לקחת ברצינות את העניין של "לעשות ספורט", אה?". "כן," השיב דני והביט אל עבר ביטנו, הוא טפח עליה ואמר "יותר מידי אנשים אמרו לי שאני שמן, וזה כולל גם אותך". "מתי אמרתי לך דבר שכזה? תמיד אמרתי לך שקצת השמנת, אבל חוץ מזה אתה נראה בסדר" השיבה טל. "הצלקת עוד שורפת לך?" היא שאלה בשקט והביטה אל ביטנו. "אני לא מרגיש אות כבר, המים הקרים קיררו את המקום, זה ממש נעים" הטיח דני בבטנו כלפי טל.
יש המשך~~>