יא-בייבי! פרקים35-36

[butbut]

XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD

גאש

הדוס הזה כול כך מתאים לכאן חחחחחחחחחח...

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

דני חייך ואמר "אני יודע, אבל זה נובע מן התרגשות העצמה שעצורה בי, לא יותר מכך". "תשיר לי" ביקשה טל לפתע ובחנה את פניו בעיון. "עכשיו?" שאל דני ופתח את עיניו הכחולות לרווחה. "כן, בבקשה. אחרי כול הערב הזה...וגם ככה לא ייצא לי להיות הרבה זמן בהופעות שלכם" אמרה טל בהתגרות. "אבל הגיטרה, אין לי כאן גיטרה וזה הכי חשוב" אמר דני. "לא, בבקשה תשיר. לא צריך גיטרה" מחתה טל. דני צחק ומאר "את יודעת מה? בסדר, רק תבחרי שיר". "הייתי רוצה שתשיר לי שיר שמח, אבל אני לא מרגישה עכשיו שמחה במיוחד" אמרה טל בשקט. "יש לנו גם שירים לא-שמחים, את יודעת" אמר דני בעוקצנות. "כן, כן" אמרה טל שלא שמה לב לעוקצנות שבדבריו, "תשיר לי את I'll Be Ok". "דווקא את השיר הזה?" שאל דני בתמיהה. "מה רע בשיר הזה?" שאלה טל והלכה אל עבר בגדיה מבלי לחכות לתשובתו. "אתה מוכן להסתובב לרגע, ולשיר תוך כדי?" היא שאלה והיבטה על פרצופו ההמום. הוא פלט צחוק משוחרר ואמר "כן, אין בעיה". "תודה" אמרה טל וחיתכה שהוא יסתובב. "ובינתיים תשיר לי" היא אמרה והביטה על גבו הגברי. "בסדר, בסדר" אמר דני ופצח בשירה בשנייה. טל השילה מעליה את המכנס הזעיר ולבשה את מכנסי הג'ינס הארוכים שלה. דני לא פסק מלשיר, הוא התגרה בה מידי פעם בכך שניסה להסתובב, אך לא באמת עשה זאת. הקול שלו הדהד ברחבי חלל המקום והיה נשמע חזק וברור. היא אהבה לשמוע אותו כך, שר רק למענה. בפזמון היא צחקה והצטרפה אליו בתור קול רגע. היא סיימה להתלבש ונעמדה מאחוריו. היא חיבקה אותו, וכאשר הוא הסתובב היא עזבה אותו מיד. "סיימת?" הוא שאל ופרץ בצחוק. "ברור" אמרה טל. "עכשיו התור שלי להתלבש, ואת צריכה להסתובב" אמר דני ונעמד משמאלה. "אוקי" השיבה טל. "וזה גם תורך לשיר לי" אמר דני בשקט. "אני אזייף" קראה טל ופלטה צחוק מבין שפתיה. דני צחק והשיב "גם אני זייפתי, אז מה?". "כי," אמרה טל והביטה אל עבר העלים שהיו ממוקמים מול פניה. "אתה שר הרבה שנים, ואתה טוב בזה... ואם דאגי ייכנס פתאום? או איימי?... לא אני לא יכולה לעשות את זה. אתה כבר מאומן בזה, זאת הקריירה שלך, זה החיים שלך. אני רק מתחילה, הקול שלי עוד קטן וזעיר. תתאר לך אותי שרה...על במה, דני זה מצחיק, זה סיוט! המיקרופונים בבית שלך," היא לקחה עוד אוויר לנשימה והמשיכה " כנראה מעוותים את הקול שלי ממש טוב. כי העובדה שהקול שלי נשמע ממש טוב כשאני שרה אצלך קצת מלחיצה. אני ממש אוהבת לשיר, אני גם די טובה בזה, עכשיו כשאני חושבת על זה, אתה אמרת לי בעצמך שזה נשמע טוב... אני כבר לא נושמת" טל פלטה מילים כמו מכונה חסרת-מעצורים. היא לא חשבה על המילים או המשמעות שלהם, שיצאו מפיה. היא סטרה את עצמה מספר פעמים, וגרמה לעצמה להראות את שני ה-"טלים" שקיימים בתוכה. האחד, הפחד. והשני, הגאווה. דני פלט צחוק ואמר "בזמן שאת החלטת אם לשיר או-לא, אני סיימתי להחליף בגדים". "אוה," פלטה טל וחייכה לעברו. אני רוצה לצאת מכאן" היא אמרה לפתע ונגעה בקירות. "גם אני" אמר דני בשקט. "אני חושבת שכדאי שננסה לפרוץ, אתה לא חושב? אני חושבת שסיימנו את 'עבודתנו' כאן. ובטח שלמסיבה אתם כבר לא תחזרו, אה?" היא שאלה במהירות. "כן," הסכים דני "אנחנו נחזיר אתכן הביתה, ואחר כך בטח נחזור אל הדירה שלי, כי דאגי אוהב לישון שם. אני מקווה שהכול יסתדר עם ההורים שלך, עדיף לך שהם ישמעו את זה ממך מאשר על-הבוקר מן העיתונים". "אני מקווה שהם לא דואגים, השארתי לאבא שלי מקודם הודעה, כשיצאתי ביחד עם איימי, לפני...די הרבה זמן" סיכמה טל בשקט. "את יכולה להאשים אותי, אם את רוצה שאני אדבר עם אבא שלך אני מוכן" אמר דני. "לא כדאי לך, לא במקרה הזה בכול אופן" אמרה טל ופרצה בצחוק. דני חייך ושאל "איך הם קיבלו את זה שאת מתראה איתנו הרבה?". "נפלא ממש," אמרה טל בציניות "קיבלתי המוני הרצאות על אמצעי מניעה וכדומה, בעיקר על כמה 'כללי ברזל' שבטח שברתי מזמן". "כמו לא לחזור בשעה 3 לפנות בוקר?" שאל דני בבידור. "בדיוק" אמרה טל. "כלל ראשון נשבר" אמר דני ופרץ בצחוק. "לא נורא," אמרה טל "הם יבינו, בסך הכול". "אני מתגעגע אל הזמן שהייתי חי תחת הכללים של אמא שלי. בדרך כלל הייתי מפיר אותם וחוטף כהוגן אחר כך, אבל שרדתי" אמר דני בגאווה. "ותראה מה יצא ממך" העירה טל בציניות. "ילד לתפארת!" מחה דני. טל חייכה ואמרה "על זה אני בהחלט לא יכולה לחלוק". "למדת את האופי הבריטי מהר מאוד, אה? הציניות זורמת בעורקייך" שיבח אותה דני וחייך לעברה.

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

דני-ילד טוב ירושלים. *אמ תיקון- בולטון*

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

Ashlee Simpson - Pieces Of Me: http://www.youtube.com/watch?v=sWmb0CSUWUs ******************************************************************************************************* טל חייכה ואמרה "כן, אני שמחה שיש לי קליטה מהירה לשפות. אחרת בוודאי היתי נאבדת כאן, בלי העזרה של כולכם". "את נהיית רגשנית" אמר דני באדישות. "לא אני לא" התרעמה טל. "גם אני רגשן, אבל את יותר" צידד בה דני. טל שמה את ידיה על מותנה ואמרה "נו, באמת. אני לא זאת שמביאה משפטים מפציצים מספרי אהבה גדולים". "אוה, בטח שאת כן!" אמר דני במהירות. "האם אתה מתגרה בי ג'ונס?" שאלה טל והרימה את גבתה. "אם יורשה לי לומר שכן, האם זה יועיל לי בכדי לנצח?" שאל דני באצילות. "לא ממש" ענתה לו טל. "אז התשובה היא לא" אמר דני. טל חייכה ואמרה "שנינו רגשניים". "מסכים" אישר דני. טל חייכה ואמרה "מי שישמע אותנו עכשיו, בוודאי יצחק ויאשפז את עצמו בית חולים למשוגעים מיד. "אנחנו רבים כול הזמן, הפעם הזאת האי אחת מן הפעמים שאנחנו לא באמת רבים" הסביר דני בשקט. "אנחנו אף פעם לא באמת רבים, חוץ מכמה פעמים" אמרה טל. "בואי ננסה לצאת מכאן, אני לא בטוח שאיימי ודאגי מתכוונים לחזור" אמר לפתע דני. "בסדר" אמרה טל וחייכה לעברו חיוך מתוק. זיק של סיכון נדלק בעיניו של דני. הוא הביט אל עבר טל ואמר "קדימה שותפה, אנחנו יוצאים מכאן". "טוב,...שותף" אמרה טל פרצה בצחוק. דני צחק אחריה ואמר "תפסיקי לעשות את זה". "לעשות מה?" שאלה טל. "לגרום לי לעשות דברים טיפשיים" השיב דני. "כמו מה?" שאהל טל מיד. "כמו לתת לי לשיר שאני אהיה בסדר בזמן שאנחנו תקועים כאן, ואת מתלבשת לך שם מאחורה. את מבינה שאני, באמת לא הסתובבתי כדי להסתכל. את בטח לא חושבת שזה 'משהו', אבל אני יכול להישבע לך זה כן 'משהו'" אמר דני. טל צחקה ואמרה "זה בסדר, עם כול הפעמים שהייתם שיכורים כולכם, אני מתארת לעצמי מה כבר הספקתם לעשות". "לא, את לא, זה קשה מידי בשביל להבין" אמר דני וחייך חיוך גאה. "אתה מתגאה בדברים המגעילים שעשית?" שאהל טל מיד. "לא, ברור שלא. אני?...מה פתאום" אמר דני וגרם לטל לפרוץ בסימפונית צחוק אחריו. ************** "טל אביב, חיפשתי אותך" אמר המורה לספרות של טל כאשר ראה אותה עוברת במהירות במסדרון הקריר. "כן, המורה?" שאהל טל והביטה אליו בחביבות. "רק רציתי לשאול איך עברה הבחינה מבחינתך? כלומר, היא הייתה קשה? או משהו בסגנון הזה?" הוא שאל במהירות וכיווץ את שפתיו. "היא עברה בסדר גמור" ענתה טל. "שמתי לב שעבר עלייך משהו, את בדרך כלל שקטה בבחינות. הפעם היה משהו שהפריע לך, האם השאלות היו קשות מידי?" הוא שאל במהירות והרים את גבתו. טל ניערה את ראשה ואמרה "עברתי אירוע לא נעים במיוחד בליל אמש. אבל אני מרגישה עכשיו בסדר גמור, זה לא השפיע על המבחן, בגלל זה לא ביקשתי דחייה". "אני מבין," אמר המורה בכובד ראש. הוא הרים את עיניו בהירות אליה ואמר "אני מאוד מעריך את זה, את יודעת שאת תלמידה מצטיינת. אני מוכן להמליץ עלייך בכול מקום שבו תיפני. את אומנם רק בשנה הראשונה ללימודייך, ובכול זאת הרמה שלך היא מעל הציפייה של 'עולה חדשה'. אני במין שכבר השתלטת על רוב המילים הבסיסיות. האם אני צודק?". "בהחלט" הסכימה טל. "אז רק רציתי לומר לך שאם את מעוניינת במבחן חוזר, אני במשרד שלי תמיד" אמר המורה בחיוך לבבי. "מבחן חוזר?" שאלה טל והעבירה את ספריה שהיו מתחת לזרועה אל הזרועה השנייה שלה. "כן, חשבתי שאם את...כלומר" אמר המורה בגמגום וליטף את פדחתו. "לא, אני לא רוצה מבחן חוזר. אני חושבת שדווקא די הצלחתי" מחתה טל במהירות. "אני לא מטיל בכך ספק, ובכול זאת... את היית טיפונת, לא מרוכזת" התווכח המורה. "לא, אני מוחה על דברייך. אני לא רוצה מועד שני, תודה רבה" אמרה טל. "אני מסתפק בדברייך אלו גברת אביב" הוא השיב וחיך לעברה. טל חייכה אליו ומיהרה לעבור אותו בכדי להגיע אל חדרה היציאה מן הקמפוס. היא הביטה לעברה ואמרה לעצמה שהיא צריכה להשתדל לא להיתקל כך במורים, כולם התחילו להשתגע סביבה. הסיפור לש המנג'ר של מקפליי עדין לא יצא לאור. היה נראה כי כרמן, המנג'רית החדשה, 'תפסה פיקוד', והצליחה להשתיק את כול השמועות וההפצות השונות. טל הייתה מוגנת רק לכמה ימים בלבד, במוקדם או במאוחר היא תצטרך לספר להוריה את המקרה. היא הלכה ברחוב הומה בני האדם, והביטה סביבה על האנשים שנראו שונים ממנה. רובם מיהרו אל בתיהם וכלל לא הביטו בה, והשאר רק חלפו על פניה במהירות מבלי להניד עפעף לעברה. בישראל בוודאי הייתה יכולה לומר למישהו "ערב טוב" והוא היה עונה ל בחזרה. אך כאן, האווירה הייה מנוכרת ועצובה.

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

חה! הצחיקה אותי הטל הזאת "ג'ונס"../images/Emo69.gif

"אנחנו רבים כול הזמן, הפעם הזאת האי אחת מן הפעמים שאנחנו לא באמת רבים" הסביר דני בשקט. -תאמת איןלי בעיה אם זה שתמשיכו לריב..זה בסדר גמור...go on..

 

[black rock star]

ממש../images/Emo6.gif../images/Emo103.gif

מי היה עונה לה ערב טוב בישראל?

 

[butbut]

ברור שכן...בישראל האווירה יהא יותר"חברמנית"

מאשר בלונדון. הבריטים הם אנשיםקרים. זה ידוע

 

[black rock star]

כנראה שרק אני גרה בחרא של מקום../images/Emo103.gif

 

[rox love BSM]

היי! הבריטים הם לא אנשים קרים...

הם יותר מאופקים מהישראלים,אבל הם לא קרים...

 

[butbut]

חח הגדרה נחמדה...אבללא התכוונתי אל

הצעירים שבבריטים. הדור הצעיר ממש שונה מהדור הזקן יותר. בכול אופן.. הם כן קרים. קרים,מאופקים..ווט אבר זה על אותו המושג LMAO

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

כאילו בכול פינה חיכה להם מטיל-האימה הגדול, שרק מחכה שהם יישארו לעוד מעט זמן לפטפט עם אנשים, או שיזרקו מטבע לקבצן היושב בסוף הרחוב. אם הם יראו אישה הצריכה עזרה עם דבריה, אף אחד לא יציע לבקש לעזרתה. אם גברת תלך ברחוב ולפתע תיפול, אף אחד לא יעצור בשביל לעזור לה להתרומם, הם פשוט יחלפו על פניה ויתלוננו שהיא עושה פקק-תנועה. האם זהו המקום שהיא רוצה לסיים בו את ימיה? חוץ מן המותרות, היא לא חיפשה כאן דבר. אך היא שמחה שהיא הגיעה אל העיר המרתקת הזאת, היא הכירה אנשים נפלאים, ואפילו את 'מקפליי'. איזה חלום יותר טוב מזה יכול להתגשם? היא היגעה אל ביתה במהירות וזרק את תיקה בחדרה. היא ירדה אל הסלון ומצאה את אימה יושבת שם וצופה בטלוויזיה כאשר קערת פופקורן מונחת לרגליה. "אמא?" שאלה טל בשקט והתקדמה אליה. "כן?" שאלה אימה ולא הורידה את עיניה מן הטלוויזיה. "לא אמרת שאת בדיאטה?" שאלה טל והרימה את גבתה. אימה הרימה אליה את עיניה ונראתה כאישה שדעתה צנחה מטה. "לא, לא זכור לי. לא דיברנו על אכילה, בליסה, בליעה וסרטים?" שאלה האם. טל גלגלה את עיניה ואמרה "לא ממש, אבל טוב. אמא אני צריכה לדבר איתך. קרה לי משהו". "שוב איבדת את המפתח את החדר שלך?" שאהל אימה. "לא" אמרה טל באדישות. אימה המשיכה לאכול ואמרה תוך כדי "שכחת איך סוגרים חזיות? את רוצה לצאת לקניות? יש לך חבר? החלטת לאמץ כלב?". "יותר גרוע מכול אלו" אמרה טל. אימה לרגע עוד המשיכה לאוכל, וברגע השני עזבה את הקערה על השולחן והתרוממה. היא הביטה אל עבר טל ושאלה "את בהיריון נכון? ר אל תגידי לי שאת בהיריון! ועוד מהכוכב-רוק הזה! טל...אני הסברתי לך! אמרתי לך!...הזהרתי אותך! איך יכולת להיות כול כך טיפשה? אני אצטרך עכשיו לספר לאביך...איך אני אספר לאביך?!". "אמא!" זעקה טל. "לא, אל תבכי לי מול העיניים, את לא מפילה את התינוק!...זה רצח. אנחנו נשאיר אותו שם במחלקת ילדים, אני לא מסכימה שתהיי אימה בגיל כול-כך צעיר! ועדיין לא התחתנת בכלל! טל, מה עשית! אלוהים למה הבאת עלי את הצרה הזאת?" קראה אימה בהיסטריות. היא קמה מן הספה והחלה להתרוצץ בסלון כמו תרנגולת. "אמא! אני לא בהיריון, תפסיקי...זה מפחיד אותי" קראה טל. אימה עצרה, היא הביטה לעברה ושאלה "את לא?". לאחר מכן לקחה נשימה עמוקה ופלטה אוויר מבין ריאותיה. היא מיקדה את מבטה אל עבר נקודה לא ברורה והחלה להתנשם בהגזמה. "אז מה קרה?" היא שאלה ונשארה באותה התנוחה ממשיכה לנשום בצורה חריפה. "את מבטיחה שלא תגיבי בצורה...מפחידה?" שאהל טל בחשש. אימה לא סובבה אליה את פניה ורק אמרה בקשיחות "תגידי, אני שומעת". "תבטיחי שלא תשתגעי!" מחתה טל. "בסדר, מבטיחה" אמרה אימה, ושמה את ידה על ליבה. "היה לי מקרה של...פדופיל אתמול " פלטה טל בשקט. "מה?" שאלה אימה וסובבה אליה את מבטה. היא הייתה נראית כאילו דעתה נטרפה עליה. היא פלטה אוויר במהירות ואמרה בין לבין "איך זה קרה? ילדה שלי...מי זה? אני אכסח אותו! אנחנו נתקשר למשטרה...אבל קודם כול אלי צריך לדעת! אבא שלך צריך לדעת!". "אמא, הכנסתי אותו לבית המשפט, יגיע אלינו זימון. זה המארגן של מקפליי" אמרה טל. "האמרגן שלה הנערים שאת מסתובבת איתם? אני דורשת ממך הסברים ומהר גברת טל אביב" קראה אימה בעצבנות. "את כועסת עלי, אחרי שעברתי דבר מזוויע שכזה?" שאלה טל באי-אמון. "יש לך מזל שאני יודעת איך להסתדר בעצמי לשם שינוי!" היא צעקה והביטה אל עבר הרצפה בכעס. "ברור! איך את יכולה לומר לי לא לכעוס? אני מבולבלת. מישהו זר נגע בבת שלי!" קראה אווה. "יופי" פלטה טל באדישות. "את מוכנה להסביר, לפרט אני רוצה לדעת הכול טל! את לא סתם הבת שלי, את ה-בת שלי" אמרה אימה בשקט. "זה לא שחבו עכשיו אמא, העיקר שזה עבר" אמרה טל. "לא, טל אני רוצה לדעת מה עשו לך, הוא נגע בך? הוא ניסה לאנס אותך? תדברי כבר!" קראה אימה בכעס ואחזה בכתפיה. טל פתחה את פיה ואמרה "הוא ניסה לנשק אותי, אבל לא לאנסו אותי, או לגעת בי יותר מידי". "תינוקת שלי," קראה אימה והצמידה את ראשה אל חיקה. "האיש הרע כבר הלך" היא המשיכה. טל גלגלה את עיניה ואמרה "אמא, אני לא בת שנתיים. פחדתי באותו הרגע, אבל עכשיו הוא לא מהווה עלי איום". "את בכול זאת התינוקת שלי" אמרה אווה. "כן, טוב...אמא אני מטילה עלייך את העבודה לספר לאבא" אמרה טל בשקט. "חכי רגע! אמרת שהוא האמרגן של מקפליי?" שאלה אימה במהירות וצמצמה את עיניה לכדי חריצים.

יש המשך~~>

 

[גילולית]

עוד ניחוש מפגר..

האמא תרצה לתבוע את מקפליי כדי להוציא צהם כסף!?-____- סתם לא נראה לי שהיר כזאת קקה.. אבל מה היא כועסת?

 

[m i c k e y 15]

XDDDD הו גאד אני משתגעת

אימה המשיכה לאכול ואמרה תוך כדי "שכחת איך סוגרים חזיות? את רוצה לצאת לקניות? יש לך חבר? החלטת לאמץ כלב?". תני לה לדבר!! XDDDDDDD [טל הילדת כאפות האלה- כולם רוצים לגעת בה, למה מה קרה? מה היא, פינת ליטוף!!!]

 

[black rock star]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo103.gif

 

[גרבע]

או או XD

 

[butbut]

../images/Emo126.gif חלק || ../images/Emo126.gif

Bon Jovi - Till We Ain't Strangers Anymore: http://www.youtube.com/watch?v=8GP7FY_IZmU ***************************************************************************************************** "כן" אמרה טל בפשטות. "זו הסיבה שחזרת אתמול מאוחר, נכון?" שאלה אימה בטון חזק. "כן, אני ואיימי התעכבנו כי היינו איתם" אמרה טל. היא לא רצתה לשקר, ובאמת לא שיקרה, פשוט לא סיפרה את כול האמת. "הבחורים האלו לא נראים לי" אמרה לפתע אימה ונראתה רצינית. טל פיהקה פיהוק גדול ואמרה "לא אכפת לי. בשבילי הם חברים טובים". "את לא תאמרי לא 'לא אכפת לי'" אמרה אימה בתקיפות. "בסדר" אמרה טל באדישות. "אמרתי שהם לא נראים לי אז הם לא נראים לי" תבעה אימה. "יופי," עכשיו את רוצה להרוס לי את החיים לגמרי גם כאן?...יש לך אולי רשימה שאת מסמנת בה מה עשית ומה לא עשית לטל היום?" שאלה טל בציניות. אווה הרימה את פניה ופלטה "לא, אבל אני בהחלט לא מרוצה מן ההשפעה השלילית של הבנים הללו עלייך". "הם לא משפיעים" אמרה טל בשקט. "אני לא בטוחה" התעקשה אווה. "אמא, אני יודעת מה טוב לי ומה רע לי. אם את רוצה באמת לדעת מי הם, אז תבואי להכיר אותם, ואז תחליטי מי הם באמת!" קראה טל בזעם. "את באמת חושבת שלא התכוונתי לעשות את זה?" שאלה אווה. "טוב," אמרה טל באדישות חריפה "את דני כבר הכרת". "החמודצ'יק המתולתל?...הוא נחמד מאוד, הוא גם ב'מקפליי'?" שאלה אווה. טל פלטה אנחה ואמרה "אמא, זה דני ג'ונס". "האמיתי?" שאלה אימה ופתחה את עיניה. "כן" אמרה טל. "למה לא אמרת לי?" שאלה אווה בכעס. טל כיווצה את גבותיה וביקשה מאלוהים בסתר ליבה שיגמור את השיחה הזאת וישים לה קץ. היא שנאה לדבר עם אימה שיחות נפש, ביקר- בעיקר לא על האנשים איתם הסתובבה, או על הדברים הרעים שנוגעים בה. "אני לא ידעתי שהוא ייכנס" אמרה טל בשקט. אווה הביטה עליה בכעס ופלטה "הוא בא אל הבית, והייתי נראית נורא!". "זה בסדר, הוא בא לקראות אותי בלאו-הכי" אמרה טל. "אז מה? הוא דיבר איתי די הרבה זמן כשהיית שקועה בחלומות שלך" אמרה אימה בהתגרות. טל פלטה אנחה נוספת ואמרה "בסדר, לא אכפת לי". "אני עדיין נפעמת מעניין הפדופיל, שתדעי שזה לא יעבור לך בשתיקה" הזהירה אותה אימה. "טוב" אמרה טל ברשלנות והביטה בעצב אל עבר המדרגות המובילות לחדרה. ***** "איימי?" שאלה טל בשקט לאחר שסיפרה לה טל על שיחתה עם אביה. "כן?" שאלה איימי במהירות. "אם הוא אמר לך שהוא יעבור ללונדון, זה אומר שאת עדיין תגורי במעונות...נכון?" שאלה טל. "בהחלט" אמרה איימי. "מעולה, פחדתי שאת תעברי לגור איתו" שיתפה טל את איימי במחשבותיה שצצו באמצע השיחה. "טל, סיפרת כבר להורייך על מה שקרה לך עם ג'ורג'?" שאלה איימי. "כן" השיבה טל נחרצות. "ומה הם אמרו? איך הם הגיבו?" התפרצה איימי. טל מתחה חיוך מריר על שפתיה ואמרה בשקט אל תוך המכשיר "אמא שלי כעסה, ואבא שלי אמר שהייתי צריכה להיזהר, ושאני חסר אחריות. ממש הורים לתפארת". "כולם ככה טל, לא כולם צעירים שיכולים להבין אותך כמו דני" אמרה איימי ברצינות. "שוב דני?" שאלה טל והתיישבה על מיטתה "איימי, אמרתי לך כבר שאין כלום בנינו, וגם למה שיהיה, למה הוא צריך לאהוב אותי?...למה דווקא אותי? אני אומרת לך שזה חסר סיכוי- גם מבחינתי. ודרך-אגב ההורים שלי די צעירים, הם רק מתנהגים כמו זקנים חסרי רגשות, כמו תמיד". "טל, אתם עמדתם להתנשק" התעקשה איימי לעמוד על דעתה. "לא," התחמקה טל "זה היה שונה, אני מבטיחה לך שלא הייתי מתנשקת איתו, זה הורס לנו את הקשר". "זה דני ג'ונס טל, מעולם עוד לא ייצא לי לראות אותו במציאות, ובזכותך ראיתי אותו. ודאגי פוינטר כול כך חמוד. אני פשוט לא מבינה איך דווקא את התחברת אליהן, מכול הבנות בעולם. את יודעת כמה בנות מן הקולג' מספרות שהן 'ידידות' שלהם?" התעניינה איימי. טל פלטה צחוק ואמרה "כן, כמעט כול אחת שנייה, אבל אני אל רוצה שידעו שאני מכירה אותם איימי". איימי פלטה מן העבר השני קולות שנשמעים כמו נחירות רמות. "למה? זה יכול להיות טוב, במיוחד נגד סנדי, השוויצרית המנופחת ה—"

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

אמ אמ לאמא שלה יש נקודה טובה....

"הבחורים האלו לא נראים לי" אמרה לפתע אימה ונראתה רצינית. =במיוחד הדני הזה....אני לא חושבת שהיא צריכה להתראות איתו, יותר!! אפעם! בחיים שלה! XDDD

 

[גרבע]

אוה גאד XD

לא נראים לי?!לא?!ל-א?! מוות לה!חשה!

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק [6] ../images/Emo126.gif

"כן, איימי, אני יודעת" אמרה טל בעייפות. "תגידי, מתי יש לך זימון לבית המשפט?" שאלה איימי בשקט. טל ניסתה לחשוב האם הגיע המכתב, ונזכרה שאביה אמר על זה משהו. "אני לא זוכרת" היא אמרה בשקט. "טל, גם טום ודני יבואו לשם. אני ממש רוצה לביות שם, אני חייבת לראות איך את מכניסה לו! מגיע לפדופיל המכוער הזה שמישהו יכניס לו בראש!" קראה איימי בהתלהבות מן העבר השני. "כן, אני יודעת שהם יהיו. הם רוצים לראות את המשפט. תגידי, את רוצה לבוא איתי אל אירוע הצדקה ההוא שהם מופיעים בו? אני הולכת לשם עם שרלוט, אני רוצה לעשות לה הפתעה" אמרה טל. "מתי זה?" שאלה איימי. "בעוד שבועיים" ענתה טל קצרות. "אבל חשבתי שדני אמר ש—" "דני דמיין, אני שאלתי והוא טעה בשבוע" ענתה טל ביובש. "למה כול הזמן כשאנחנו מזכירות את דני את מתקפלת?" התעקשה איימי בכוח לדבר איתה על הנושא שהכי העציב, שימח, הלהיב והחפיר את טל. "אוף, איימי. תפסיקי כבר! אין בנינו כלום, ולא יהיה בנינו כלום. מעולם לא היינו מיועדים להיות ביחד, וחוץ מזה...סיפרתי לך על מה שבראד אמר לי היום?" שאלה טל. "לא, אמרה אימי בשמץ של אכזבה "אבל אני אשמח לשמוע". טל החלה לספר לה את כול מהלך התקרית שלה עם בראד. הוא חיפש אותה כבר זמן רב, ופגש אותה באותו היום של המסיבה של הסינגל והדיסק של מקפליי. ולפני שפגשה היא את המורה שלה לספרות. איימי נפעמה לשמוע את כול הדברים שהיא הספיקה לומר לו, ואת כול חילופי הבדיחות בניהם. היא זכרה את בראד בתור ילד שהיא עצמה לא המצליחה להכיר. הוא היה מסתובב עם החבורה של הרקדנים הספורטאים, שהיו רחוקים מן ילדי ה-'מקלה' ו-'כלי הזמר'. "הוא רוקד ממש טוב. כשהפתעתי אותו בסטודיו שסנו להם באולם הספורט, יכולתי לעמוד שם שעות ולצפות בו" אמרה טל בשקט. "אני לא מבינה אותך" פלטה איימי. טל גירדה את ראשה ושאלה "מה זאת אומרת?". "אני לא מבינה את הלב שלך, יותר נכון. אני לא מבינה למה את מכאיבה לו?" שאלה איימי. "מי שמדברת" אמרה טל בציניות. "למה את מתכוונת?" שאלה טל בשקט. "שמעתי שיש בינך לבין רון משהו, איימי! אני רוצה את הסיפור המלא! אני צריכה לדבר על משהו שיעסיק אותי רחוק מן החיים שלי, החיים שלך יותר מעניינם אותי" אמרה טל. "אין בעיה, דמך בראשך" הזהירה אותה איימי. טל פלטה צווחה שימחה ואמרה "אין בעיה". היא הביטה אל עבר תמונתו של דני ואמרה בתוך ראשה "בראד, הנה המקום שלך מפונה". היא החלה להרגיש הרגשה חדשה, לא אהבה, ולא שנאה. תיעוב. היא לא ידעה כלפי מי מופנה החץ הזה, מה שבטוח זה שהוא גדוש בחומר, חומר שמוכן לסלק כול אחד מליבה. השאלה היא, אל מי מופנה החץ? ****************** "טל, את ממהרת לאנשיו?" שאל רון את טל בזמן שהיא רצה במהירות אל תוך בית החולים. היא ראתה את המעלית פתוחה על ידי אחד הרופאים. היא הודתה לו ונכנסה אליה בזריזות. "כן, אני בדרך אל חדרה של שרלוט, רצית לומר לי משהו?" שאלה טל בשקט. "למען האמת כן," אמר רון "זה די כזה...את יודעת... בקשר לאיימי". "הבנתי, אתה רוצה שנדבר עכשיו במהירות, או בעוד שעתיים? אני יכולה לבוא אלייך כאשר אני אחזור מן בית-החולים, רונלד?" אמרה טל בהיסח דעת. היא ירדה בקומה שלה והביטה אל עבר כול עגלות המכשירים שעברו לנגד עיניה. היא נמחצה אל הקיר והזדחלה אל עבר המקום שהוקצה למעשנים. "כן, בשמחה. די זה חשוב" אמר רון בשקט. "זה סובל דיחוי של שעתיים?" שאהל טל במהירות ואחזה בגבותיה בעזרת אצבעותיה הדקיקות. הן היו קפואות כאילו השאירה אותן במקפיא במשך כמה שעות. היא ניסתה לחמם אותם בעזרת מיזוג החימום שפעל בקצה המקום. "כן, אין בעיה" השיב רון. "אז נדבר בעוד שעתיים" אמרה טל בשקט והכניסה את אחת מאצבעותיה אל פיה. "אגב, אני מצטער על מה שקרה לך בתחילת השבוע, עם הפדופיל. זה פורסם בעיתונים, וישר ידעתי שזו את. אבל הם כתבו שם מוזר" אמר רון בשקט. "מה הם רשמו?" שאלה טל בהיסטריה זעירה

יש המשך~~>

 

[m i c k e y 15]

נו נראה מה ה אמרו...אני מקוהו שמשהו רע!

XDDD