יא-בייבי!פרק 41

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייבי!פרק 41../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

פרק 1...לא חשוב למה-הפיק התארך.

המתח של הפרק שעבר: "אייתי את המילה "אהבה" לא נכון..אני לא מאמין! מי מלך-הטיפשים-באנגלית-עכשיו?... רק רציתי לומר לך, שכן זה כואב. שגם כשאין לך אף אחד בעולם, והחבר היחיד שלך הוא הגיטרה, אתה יוכל לגלות נקודות אור. במקרה שלנו, הנקודות אור האלו חסומות, באלפי סכינים חדות. וזה כואב, אפילו יותר מן החיבוקים של ההורים שלי, שלא היו לי מעולם". טל הביטה אל עבר ההודעות, לקחה את המילון ופירשה כמה מן המילים שלא הבינה. לאחר מכן היא שמה את ידה על פיה, הביטה על עצמה בראי, וראתה את הדמעות נוטפות מעיניה ויורדות אל לחיה. נוזלות בזרמים ארוכים, רטובים ומלוחים. אחת אחרי השנייה. בכאב."

אוייש דני!

שם הפאנפיק: יא-בייבי!

נכתב ע"י: בוט\בת-אל .ב.

פרק 40: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=111016699

עצה-מי שרוצה לקרוא את הכול במסודר שתחכה עוד 15 דקות בדיוק וכול החלקים של הפרק יהיו בצורה מסודרת

בוט.

 

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 41 חלק | ../images/Emo126.gif

Come What May : http://www.youtube.com/watch?v=KJ4xbjBtFBo&feature=related ********************************************************************************************************************* פרק 41: "למה הכול מתפקשש לי בכול הזמן שאני שוהה כאן?" שאלה טל את עצמה. היא קראה את ההודעה של דני שוב ושוב, רק בכדי לוודא שהיא באמת מבינה אותה. בכול אותו הזמן הדמעות נזלו מעיניה אל עבר לחיה בשבילים ארוכים ומלוחים. הם מחקו את כול האיפור עליו עמלה קשה כמה שעות קודם לכן. "דני ג'ונס," היא לחשה בשקט "מה עשיתי," היא אמרה שוב ושוב. טל כבשה את פניה בידיה וחשבה על כול מהלך חייה כסרט נע. תמיד היא רצתה חיים מלאי אקשן, וכעת קיבלה את מבוקשה.היא תמיד דמיינה לעצמה שהיא פוגשת את מי שהיא מעריצה, מקפליי. בראשה, הפגישה הייתה אחרת מן המציאות. בראשה, דני היה נראה קצת אחרת. היא לא תכננה להרוס לו ימים, לגרום לו לכאב. היה קשה לטל להבין שהיא זאת שהרסה לדני ג'ונס, זה שהעריצה בעבר יותר מכול, את הכול. היא לא ידעה מה לעשות כעת, לשלו לו הודעה או ללכת לשם בעצמה. לישון כאילו כלום לא קרה, או להראות סימן חיים בכול זאת? טל עמדה באמצע צומת דרכים מסוכנת ביותר. היא הגיעה אל המקום שאפילו לא העלתה על דעתה שתגיע אליו אי-פעם. ומצד שני, היא גם לא האמינה שהיא, טל אביב מישראל, כמעט תתנשק עם דני ג'ונס. באיזו צורה עליה לנהוג? טל נשמה נשימות עמוקות, החזירה את מכשיר הפלאפון לתיקה. היא שכבה במיטתה והביטה אל עבר השידה שלה. בתוך המסגרות הקטנות שהיו מעליה היו המוני מזכרות של טל מישראל ומלונדון. רובם היו תמונות שלה ושל חברי "מקפליי", היו גם תמונות של רון ליאו ואיימי. ובתך מסגרת אחת, מספר תמונות שלה, עם חבריה מישראל. עיניה של טל נעצמו במהירות מפחידה. היא שקעה בעולמה הפרטי בתך מספר שניות. וגם בתוך חלומה, היא לא התנתקה מן ההודעה של דני. ההודעה רדפה אותה, ונשארה בתוך תת המודע שלה. כמו תיבת אוצר הקבורה אי-שם, והמפתח נמצא תלוי לצווארה של טל, ממש תחת אפה. ********************************* "טל תתעוררי! אני שומעת משהו למטה" שמעה טל את אחותה רוני זועקת לה בלחץ. היא פתחה את עיניה והביטה בפניה המבוהלות של רוני. "מה השעה חייזר?" האי שאלה בעייפות. רוני עיוותה את פניה ואמרה בשקט "חמש וחצי, אבל..נו, טל! תתעוררי!...שמעתי משהו למטה, עזבי אותך מן השעה עכשיו!". "אולי החתול של רון שוב נכנס לכאן, איכשהו" פלטה טל והסתובבה אל הצד השני. "לא!| קראה רוני ומיד הנמיכה את קולה, "יש שם משהו". "למה את מתכוונת?" שאלה טל והביטה אל עבר רוני. "אני לא יודעת, בואי" קראה רוני. "בסדר, בסדר...אני כבר באה" אמרה טל והתרומה ממיטתה. רוני יצאה מן החדר של טל, והותירה אותה לבהות בקיר החשוך מעת בנמנום. טל צנחה אל עבר המיטה בחזרה, ותכננה להתכסות בסמיכה שלה. אך גילתה תוך כמה שניות שהיא נעלמה. "רוני!" היא צעקה עד כמה שיכלה בקול צרוד "אוי לא, אני צרודה" היא קראה בשקט ונגעה בגרונה בכאב. "איפה הסמיכה שלי?" שאלה טל בקול, אך קולה לא נשמע. היא קפצה מן המיטה במהירות, מביטה הנה והנה, בכדי לראות האם הסמיכה שלה נמצאת על המיטה. החושך הפריע לה לראות, והיא החליטה לפתוח את תריסי החלון שלה. האור שהגיע מבחוץ היה בוהק, והרוח פרצה במהירות אל חדרה והעיפה את שיערה של טל לאחור בסערה. טל מיהרה לסגור את החלון, ולבדר את שיערה שנפרע. היא חיבקה את עצמה ופלטה ברבור מבין שפתיה. היא הסתובבה ונחרדה לגלות את בגדיה זרוקים על הרצפה, והז'קט של דני זרוק על ידם. טל הביטה מסביבה, גירדה את שיערב והביטה על בואה שבראי. עיניה היו מוקפים בעיגולים שחורים, ושפתיה קיבלו גוון אדום כוורד. "אוי לא" פלטה טל בשקט. היא מיהרה לרוץ אל המקלחת, בכדי לשטוף את פניה. היא הבינה שהשינה שלה, כבר נגמרה מזמן, בזכות האחת והיחידה-רוני. לאחר מכן היא יצאה, וראתה את רוני מביטה אל הקומה התחתונה, בסוף גרם המדרגות הארוך. "רוני" היא אמרה וגרמה לה להביט עליה בצמרור "מה קרה?". "יש-מי-שהו-למטה!" סיננה רוני מבין שיניה. "אין-אף-אחד!" אמרה טל. "את צרודה!"אמרה רוני וחייכה אליה. "כן, טוב ששמת לב. עכשיו בואי נחליף נושא" אמרה טל בציניות גמורה. היא ירדה במדרגות, למרות הפצרותיה של רוני ואמרה "את פרנואידית, ואני הולכת להוכיח לך שאת זה". טל הגיע כבר אל סוף גרם המדרגות, הביטה אל עבר הסלון החשוך ואמרה "רוני, השטח פנוי".

יש המשך~~>

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

היא הדליקה את האור על ידי המתג שהיה קבוע על הקיר. רגליה לקחו אותה אל כול אורך הבית, אך אף אחד לא היה שם. לפתע היא שמעה רעש חזק מדרגות שעל יד הדלת הראשית. היא הלכה אל עבר הדלת, והביטה בעינית הקטנה אל הנצפה מבחוץ. "אלוהים!" היא פלטה צעקה חלושה ומיהרה לפתוח את הדלת. "איש, אתה בסדר?" שאלה טל בשקט והביטה אל עבר האיש הניצב שוכב על המדרגות. רוני, שהייתה מאחוריה, פלטה צווחת אימים, ורצה לקרוא להוריהן על פי פקודתה של טל. היא התקרבה אליו, וראתה על פניו חזות מוכרת. היו לאיש תווי פנים שהיא עצמה כבר ראתה אי-פעם במהלך חייה. האלמוני שם את רגליו על המדרגות התחתונות, והוריד את פניו באומללות. טל הייתה בטוחה שהוא קבע את מותו, אך מיד הבינה שהוא בסך הכול שיכור כאשר ראתה את בקבוקי הבירה שהיו על ידו. ומלבד זה עוד כמה פריטים שלא יכלה היא לזהות. אביה של טל יצא אחריה והביט על האיש ששכב שם. "אוי, אלוהים" הוא פלט והעביר את ידו על שיערו. "אלי, על מה כול המהומה?" שאלה אווה את בעלה בקול צייצני ועמום. "אני חושב שאיזה שיכור נפל אל תוך החצר שלנו" פלט אלי בשקט והביט על הסביבה. "לעזאזל" הוא פלט בשקט "השעה עכשיו שש לפנות בוקר". "אבא, צריך לקחת אותו אל בית החולים" אמרה טל בטון צרוד. נימה של דאגה התגלתה בקולה, נראה היה שהיא דואגת לאיש האלמוני, ועם זאת יש סיבה לכך. עצם זה שהוא דומה למישהו שהיא הכירה. היא אל הייתה בטוחה אם היה הוא ידידה או אויבה. "מה קרה לקול שלך?" שאלה אימה בצייקנות. "היא נשמעת כמו עכברה,טל צרודה" מיהרה רוני להקניט את טל בכדי לחתום את סוף השיחה. *************** "אבא אני באה אתכם אל בית החולים. ומשם אני כבר אלך אל הקולג'" אמרה טל כאשר התכוננו הוריה להסיע את המסכן אל בית החולים. "לא, את תאחרי !" קראה אימה בהתרסה. "טל, את רוצה ללכת לראות את הילדה הזו...שרלוט?" שאל אביה בשקט. "כן, אבא. וגם לומר לשום לדני, אישפזו אותו שלשום" אמרה טל ברצינות. מר אביב כיווץ את גבותיו והשיב בכבדות "אם אלו הנסיבות, אני מאשר לך...אחרי הכול, את כבר די גדולה כדי להחליט בשביל עצמך, ואני לא רוצה שתעשי שטויות". "יש, תודה אבא" קראה טל וחיבקה אותו בחום. היא עלתה במעלה המדרגות בכדי להתלבש ושמעה את אימה קוראת "יש לך 5 דקות בלבד". "אין בעיה" היא ענתה להם במבטא בריטי בהיר וצלול. טל נכנסה אל החדר שלה וסגרה את הדלת במהירות. היא פשטה את בגדיה, והחלה להתלבש. ********************************* "אבא, איך קוראים לאיש?" שאלה טל בשקט כאשר הביטה אל עבר הזר המועבר בעגלה אל חדר המיון. מדהים היה לראות איך שגם בשעות הבוקר המוקדמות עובדים צוות בית החולים. "כן, אמרו שקוראים לו דיוויד ג'קרינס...או דייויד ג'לאקס, אין לי שמץ של מושג מאיפה הם גילו את זה" אמר אביה בשקט. "בסדר," השיבה טל בשקט "אני הולכת לראות את שרלוט עכשיו, ואני לא אשכח לחזור בזמן לשיעור הראשון, אל תדאגו" היא הוסיפה במהירות. "תבדקי אם אלו שעות הביקור המותרות" הציע אביה ועבר לדבר בפלאפון שלו. "בסדר, אתה יכול ללכת" אמרה טל. "כן, כן" אמר לעברה אביה ברפרוף. היא הלכה לכיוון הדלפק, ספק התפלאה וספק לא לראות שם את אותה המזכירה הפטפטנית. היילי, זאת שפגשה כאן מזמן. "בוקר טוב" אמרה אליה טל בנימוס. היילי הרימה אליה את עיניה הצוחקות והשיבה "בוקר טוב גם לך, אוהב אני מכירה אותך. את היא זו שחיפשה את שרלוט לייף עם דוקטור מלוביץ'...איך אני יכולה לעזור לך?". "כן, זו אני" אמרה טל וחייכה אליה "את יכולה אולי לומר לי אם יש עכשיו שעור ביקור מוקדמות לקומה א' חדרים 777 או 999?". "רק רגע," אמרה היילי והחלה לחפש במחשבה אחר רשימות של שעות הביקורים. "כן," היא פלטה במהירות "לחדר 777 אני יכולה להוציא לך אישור מיוחד, את נרשמת כאן כאורחת מאושרת. סימנו אותך כ-'קרובה' של החולה. אבל בחדר 999 יש סדר יום אחר. אני מצטערת" אמרה היילי בחביבות. "אין בעיה, זה בסדר" אמרה טל כנגד לתגובתה. "את פשוט פונה לשם," היא הצביעה אל עבר המעליות, אל עבר מחשב ארוך ומוזר שעמד שם בפינה. "ואת מביאה לי את הטופס הזה בסוף הביקור" היא הושיטה לה דף מודפס ועל גביו מיליוני אותיות צפופות וזעירות באנגלית.

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

../images/Emo12.gif

מי זה הדיוויד הזה? או יא! סוף סוף היא תדבר עם דני

 

[m i c k e y 15]

"But i don't care what they say, im inlove wi

with youuuu"

"איש, אתה בסדר?" שאלה טל בשקט איש XDDD

"היא נשמעת כמו עכברה,טל צרודה" מיהרה .. כמו עכברה?? היא עכברה... XD ודני הוא קוף, גן חיות XD

את כבר די גדולה כדי להחליט בשביל עצמך, ואני לא רוצה שתעשי שטויות". בלה בלה בלה

XD

מדהים היה לראות איך שגם בשעות הבוקר המוקדמות עובדים צוות בית החולים מה כל כך מדהים

זה הרי ברור.. הלוו תראו האנטומיה של גריי XD

 

[McGirl For Life]

נממ.. נראה לי משום מה שהדייויד הזה

הוא אבא של דני....

נראה אם צדקתי....

 

[גילולית]

../images/Emo205.gifחשבתי על זה אבל..

לאבא שלולא קוראים אלן? למרות שיכול להיות שהתבלבלתי וקוראים לו דייויד(דני אלאן דיוויד ג'ונס) וגם..אפ הוא היה אבא שלו השם משפחה שלו היה ג'ונס, לא? אז אולי אבא של טל התבלבל אבל ג'ונס זה שם נפוץ אז אין לו מה לההתבלבל ואם אני לא טועה טל אף פעם לא פגשה את אבא של דני, לא? XDD מה עובר על המוח שלי?

 

[McGirl For Life]

היא לא פגשה אותו- נכון, אבל היא שמה לב שהוא

ממש דומה למישו שהיא מכירה... [אהמדניאהמ]

חוצמזה בסוף צדקתי וזה הוא.. יאי לי!!!

 

[גרבע]

יאי

סוףסוף יוצא לי לקרוא פרק בערב

פעם. ומצד שני, היא גם לא האמינה שהיא, טל אביב מישראל, כמעט תתנשק עם דני ג'ונס. באיזו צורה עליה לנהוג?"כמעט!כ-מ-ע-ט-!שתעזוב אותו כבר OO"

למה יש לי הרגשה שדני שם?XD

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

Goo Goo Dolls - Iris: http://www.youtube.com/watch?v=SsK90GWBVLY

Collide: http://www.youtube.com/watch?v=J_LbwZMucQU&feature=related *********************************************************************************************************************** טל פתחה את עיניה ואמרה "וואו, זה מטורף". "כן, גם לדעתי" העירה היילי וחזרה לעיסוקיה. טל הביטה לעברה ופלטה "תודה" מהירה ורצה משם אל כיוון המעלית. אך אביה כבר לא עמד שם, הוא נעלם מן האופק כשד משחת. טל שיערה שהוא היה צריך לחזור אל העבודה בהזעקה כלשהיא. היא הרימה את כתפיה ומיהרה להיכנס אל המעלית, כמו שהסבירה לה ג'יו פעמים רבות. כאשר הגיע היא אל חדר מספר 777 היא היססה מעת לפתוח את הדלת. אך כאשר נזכרה בהודעה שקיבלה מן האיש היושב של בחדר, אמש, החליט לפתוח את הדלת במהירות.טל פתחה את הדלת והחלה להרגיש עקצוצים בבטנה, ולא משום שארוחת הבוקר הייתה שרופה. היא הסיטה את הוילון שהפריד בינה לבין דני וראתה אותו שוכב שם ללא נוע. מיד עלתה המחשבה בראשה שדני ישן, אך כאשר הזיז הוא את פניו אליה בשנייה. היא הבינה שהוא ער כליל. "דני," האי פלטה בשקט והתקרבה אליו. "טל?" שאל דני בשקט והביט בפניה בעמעום. "כן, זאת אני" אמרה טל בשקט והתקרבה אליו. היא הביטה אליו, כאשר זה התיישב במיטתו והביט אליה בריכוז. "מה את עושה כאן בשעה כול כך מוקדמת? איך הרשו לך להיכנס? אין לך לימודים היום?" המטיר דני מעליה מיליוני שאלות. טל חייכה וחיבקה אותו בחוזקה. היא הביאה אל עיניו הכחולות ואמרה בשקט "פשוט תשתוק". דני צחק וחיבק אותה בחזרה. "וואו," הוא אמר בשקט "כול מחצית יום לקבל ממך חיבוק, עשיתי משהו רע?". טל צחקה ואמרה "קראתי את ההודעה שלך אתמול בלילה, אני כול כך מצטערת. אני כזאת טיפשה לפעמים". "את לא, תאמיני לי שאת לא" אמר דני בשקט. טל התרוממה ממנו ואמרה "אני כן!...הבנתי את זה אתמול, אתה לא סתם מישהו, לא עכשיו. אתה הרבה יותר ממישהו, אתה דני...אני מצטערת לשמוע על ההורים שלך, אני מצטערת על חצי מן הדברים...שאמרתי לך אמש". "תקשיבי," אמר דני ועצר את רצף דיבוריה. היא תפס את פניה והעביר את שיערה לאחור. "לא התכוננתי שיכאב לך בגלל ההודעה שלי, רק רציתי להסביר לך מה אני מרגיש. אם רק היית נותנת לי דקה, דקה אחת כדי להסביר לך. אני גבר, אני זקוק לאישה. או-או כמה נשים היו לי, שלא תדעי מצרות. אבל עם אף אחת לא הרגשתי את הצורך להגן, ואת הצורך להבין. פתאום אני לא חושב רק על "איך נבלה את הלילה". זה כאילו ש...כאילו ש...אני לא יודע איך להסביר לך את זה" אמר דני בבלבול ונגע בשיערו כמנהג רגיל שלו. "אני יודעת, ובכול זאת...אני מרגישה רע, מאוד רע למעה. אני לא חושבת שאני צריכה לספר לך. אבל טוב, מה זה ישנה כבר?" אמרה טל בשקט. דני חייך אליה ואמר "את מוזמנת לספר לי, אבל יש לך זמן?". "כן, אני חושבת שכן...רציתי רק לומר לך בוקר טוב, ולבקש סליחה. אבל אני כבר הבנתי את המסר. וחוץ מזה...רק רציתי לומר לך שכול מה שקורה, קורה בגלל הפחדים שלי, וההלם שלי. אני היא זו שלא מוכנה להאמין שהכרתי אותך בכלל" אמרה טל ברצף של דיבורים ולקחה נשימה עמוקה רק בסופם של המשפטים. "את בטוחה שאין לך מניעים אחרים שחוסמים אותך?" שאל דני בכנות והביט על פניה המופתעות של טל. "לפעמים זה מפריע לי בפנים...אבל אני מתגברת על זה" השיבה טל בכנות. "נמאס לי להיות על ממתינה כול הזמן, נמאס לי מן הסימן שאלה הזה שאת משאירה אותי בו. אני לא מבין איפה בא לי הכוח הזה להיות סבלי" פלט דני בשקט. "מצטערת, אולי אתה צריך לוותר. אולי אני קטנה מידי בשבילך, ישראלית מידי בשבילך, מוזרה מידי בשבילך" אמרה טל בשקט והביטה בעיניו הכחולות. "טל, תפסיקי לקשקש!...את בדיוק בגיל המושלם! מעולם לא חשבתי על עצם זה שאת ישראלית, ובכלל, יהודייה. ואני בטוח שאם כבר זה מה שמפריע לך...ומוזרה? בחייך! אני הרבה יותר מוזר ממך" קרא דני. "אתה אפילו לא מבין אותי" פלטה טל בשקט. "תפסיקי לומר שאני לא מבין! אני ואת מדברים באותה השפה!" זעק דני בעצבנות. טל הביטה אל עבר תלתליו שקפצו מפה לשם והתרככה בתוך תוכה. "אתה פשוט לא מבין, אתה מתנהג כמו ילד קטן" אמרה טל. "מכשפה" פלט דני. "אלף" החזירה טל. "גמדה" התעקש דני. "חזיר" התנגדה טל. "טל," אמר דני ופלט אנחה מהירה "אני פשוט לא רוצה לסבול". טל הביטה בעיניו ואמרה "אני מוכרחה ללכת, מחר אני יעבור אצלך...אתם בהופעה או משהו כזה?". "כן, כלומר יש לנו חזרה בבוקר. התחלתי כבר להתרגל אל הרעיון הזה שאני במיטה כול היום" אמר דני וחייך אל עבר החלון. "עצלן אחד, אתה מודע לכך שהמוזיקה שלכם מקנה—" "מקנה" חזר דני אחר דבריה של טל. "מקנה שמחה ואושר למעריצים שלכם, ובכול זאת אתה מתעצל לקום מן המיטה?" סיימה טל את דבריה. "אני יודע, ואני עושה את העבודה שלי באהבה. רק שלפעמים העצלנות נוחתת עלי" אמר דני ומתח את שרירי ידיו אל הצדדים. "אני מבינה אותך" אמרה טל בהזדהות קלה. דני הביט עליה ופלט "טוב, מישהי צריכה להיות חכמה מבין שנינו. כדאי שתמהרי להשיג את השיעור הראשון".

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

../images/Emo99.gif

"נמאס לי להיות על ממתינה כול הזמן, נמאס לי מן הסימן שאלה הזה שאת משאירה אותי בו. אני לא מבין איפה בא לי הכוח הזה להיות סבלי"

גו דני! גו דני! מה היא חושבת שהוא יחכה לה לנצח?

"מכשפה" פלט דני. "אלף" החזירה טל. "גמדה" התעקש דני. "חזיר" התנגדה טל." XDDDDDD "טל," אמר דני ופלט אנחה מהירה "אני פשוט לא רוצה לסבול". טל הביטה בעיניו ואמרה "אני מוכרחה ללכת, מחר אני יעבור אצלך...אתם בהופעה או משהו כזה?".

די היא כ"כ רעה, היא פשוט מתעלמת ממה שהוא אומר לה! שתנשק אותו וזהו!

דני כ"כ חמוד פה [ובכללי

]

 

[butbut]

יו...את קוראת כזה מהר../images/Emo9.gif

XD טל באמת יוצאת רעה. היא מתעלמת אבל בכוונה...

 

[screamin pittas]

כן כי כשהייתי קטנה דחפו לי מלא ספרים../images/Emo69.gif

אבל זה נורא מעצבן לקרוא מהר כי אז אני לא מספיקה להשתמש בכל השירים-לפעמים אני מכריחה את עצמי לקרוא לאט יותר אבל זה לא עובד לי

אני יודעת שהיא מתעלמת בכוונה ובגלל זה אני כ"כ מעוצבנת עלייה!

טוב נו..אבל יש לה נסיבות מקלות

 

[LindZiv Cohan]

לפחות את לא צריכה להפעיל את השיר כמה פעמים-

כי את קוראת לאט מידי

מה שלי קורה הרבה

 

[butbut]

בגלל זה לפעמים אני שמה כמה שירים על אותו

עיקרון. אבל כשאני שמה אחד אפשר להעביר אותו מספר פעמים.[כי החלקים ארוכים] XDD

 

[butbut]

חחח אבל זה טוב לקרוא מהר../images/Emo9.gif

גמני קוראת מהר...כי גם לי דחפו ספרים כשהייתי קטנה. וזה רק עוזר, בבצפר בכול אופן.

 

[m i c k e y 15]

נו באמת! עוד שיהח עמוקה../images/Emo122.gif

החליט לפתוח את הדלת במהירות.טל פתחה את הדלת והחלה להרגיש עקצוצים בבטנה, ולא משום שארוחת הבוקר הייתה שרופה. אני כל כך הייתי פותחת את הדלת, באה אליו.. שמה את ידיי על פיו כדי שלא יספיק לומר דבר מסתכלת עליו... ונושקת לו

אבל היא זה כבר משהו אחר

ושישאר ככה... חעחעח

אני זקוק לאישה. או-או כמה נשים היו לי, שלא תדעי מצרות. חחחחחחחחחחח אתה צנוע.. XDD אתה לא זקוק לאישה.. אתה זקוק ליי!!! לי!!! מתי תבין

XDD

פתאום אני לא חושב רק על "איך נבלה את הלילה". אולי חשבת ש... התבגרת?! XD

"טל, תפסיקי לקשקש!...את בדיוק בגיל המושלם! מה??? איזה גיל? רגע.. בת כמה היא? בן כמה הוא פה? ארר

 

[butbut]

דני בן 20 וטל 17 וחצי על הגבול.

 

[m i c k e y 15]

כמוני../images/Emo99.gif... אוף אוף עוד משהו להתמרמר

XDDD

 

[butbut]

חחח את בגבול של 18?