../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 44 חלק | ../images/Emo126.gif
Natasha Bedingfield - Wild Horses [תודה למיכל על השיר]:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/addmsg.asp
Lifehouse :
http://www.youtube.com/watch?v=fjDojEOiMcE
Your Guardian Angel
http://www.youtube.com/watch?v=geRdF1XWsoM&feature=related
תהנו. ***************************************************************************************************************** פרק 44 : טל הביטה אל עבר הדלתות של חדר הניתוחים בו הייתה שרלוט. היא החליטה שהיא רוצה להיכנס, ולא חשוב מה אבל רגע לפני היא נזכרה בוויל, שבטח שרלוט תרצה לראות אותו גם כן. במהירות היא התרוממה ממקום מושבה והלכה אל עבר חדרם של שרלוט וויל, בכדי למצוא את וויל. היא פתחה את הדלת וראתה את וויל יושב במיטתו ומביט אל עבר ידיו בעצב. "וויל," היא לחשה והתקדמה לעברו. "טל," פלט וויל כאשר הרים את עיניו הכחולות אליה. טל מיהרה לחבק אותו. היא רעדה בכול אורך גופה, וראשה כאב עד מאוד. "וויל, עשית קרחת בראשך" היא פלטה בתדהמה והעבירה את אצבעותיה על ראשו המגולח. וויל הביט אל עבר טל ואמר "בשביל שרלוט, רק בשבילה". "היא נתונה למצב גרוע מאוד, הם בטוחים שהיא בדרכה אל המוות" אמרה טל ומיד המשיכה "אני רוצה שנפרד מממנה וויל... אני יודעת שזה קשה! אבל אנחנו צריכים להיות איתה ברגעיה הקשים. אנחנו היחידים שיש לה בחיים". "אני פוחד לראות אותה טל, רק לראות ולדעת שבעוד כמה שעות היא כבר לא תהיה איתי" השיב וויל בשקט. "וויל!" קראה טל ואחזה בכתפיו "אתה חייב לתמוך בה, גם ברגעיה האחרונים! אתה מוכרח לבוא איתי". "אני בא איתך" ענה לה וויל והתרומם ממיטתו. "למה אתה בכלל עדיין כאן? אתה תחת השגחה כאן?" שאלה טל במהירות ועזרה לו להתרומם לגמרי. וויל נעל את נעליו האישיות ואמר "כי המחלה שלי דורשת טיפול כול כמה זמן קצר מאוד...בפערי זמן ממש קטנים". "אוה," אמרה טל ופתחה לו את הדלת "מותר לך לצאת מן החדר, או שאתה צריך לבקש אישור מן הרופא?". "אישור," אמר וויל "אבל לא אכפת לי מן הרופא עכשיו!...אין זמן! בואי פשוט נתחמק מן האחיות, ונתמרן עד חדר הניתוחים" אמר וויל בנחישות. טל חייכה אליו ואמרה "אני אוהבת את הגישה שלך". וויל וטל מיהרו לצאת מן המחלקה שלהם אל עבר החדר בו אשפזו את שרלוט. הדבר לא היה קשה יותר מידי, החדר היה די נגיש בהליכה. טל וויל התיישבו על הספסלים, וחיכו שאחד הרופאים השוקדים על הניתוח של שרלוט ייצא. טל הרגישה איך חצי מליבה מתפרק ונמס כמו שאווה של נר, כעת כול אחד היה יכול להשתמש בזה וליצור מליבה כול צורה שהוא יחפוץ בה. היא אל רצתה לדעת ששרלוט לא תחזיק מעמד, היא רצתה להאמין ששרלוט תהיה בסדר, שהיא תינצל. אבל מן האמונה, אל האמת...הדרך הייתה ארוכה. הדבר האחרון שהיא רצתה לשמוע עליו זה ששרלוט מתה תוך כדי הניתוח. "טל, אני רוצה כבר לראות אותה! אני חייב!" אמר לפתע וויל. "מה קרה?" שאהל טל בשקט. וויל הרים את מבטו מן הרצפה אל פניה של טל. "אני מרגיש בזה משהו חשוב, וגם שמשהו לא בסדר איתה, פשוט ככה!" אמר וויל. טל הביטה עליו בעצב ופלטה "אתה חייב לנסות להיות סבלני, רק בעוד כמה דקות אולי ייצא לכאן רופא. ואז נבקש להיכנס, ואם לא ירשו לנו להיכנס...ניכנס בכו זאת!". "את חושבת?" שאל וויל ברכות. "כן, אני מקווה" השיבה טל בשקט. "גם אני" הסכים וויל. לארח כשלוש תרבעי שעה יצא רופא מן החדר, על פניו הייתה נסוכה דאגה רבה. "דוקטור!" קראה טל ועצרה בעד הרופא מלהמשיך. היא התרוממה ושאלה "מה מצבה של שרלוט?!". הרופא הביט בפניה של טל ואמר בטון רגוע "צריך לבדוק אותה שוב אחרי שהיא תתאושש עלמתי". "יופי" קראה טל ברווחה. "אם היא תתאושש," המשיך הרופא את דבריו. טל פתחה את עיניה ושאלה ברצינות "למה אתה מתכוון?". הרופא שפשף את סנטרו ואמר "לצערי יש אחוז לא קטן שהיא לא תתאושש. הניתוח היה קשה גם בשבילה וגם בשבילנו. אני מאוד מצטער". "לא" אמרה טל בלחש "לעזאזל". טל הביטה בגב הרופא, מומיד סובבה את פניה אל עבר וויל. הוא נעמד על רגליו, פתח את ידיו כלפיה וחיבק אותה. טל כרכה את זרועותיה סביבו ואמרה "מה נעשה וויל?". "אנחנו נכנסים לשם" אמר וויל בנחישות פלא. טל התנתקה ממנו, ניערה את ראשה ופלטה "כן," "אנחנו נפרוץ את הדלת, ולא משנה לי כמה כוחות זה ייקח ממני" המשיך וויל. "אז קדימה" אמרה טל. הם הביטו לשמאל, ואז לימין, וכשראו שהשטח פנוי הן פרצו את הדלתות, שנפתחו בנגיעה עדינה של אצבע גם כן. הם נכנסו אל תוך חדר ההתאוששות שהיה ממוקם בכמה מטרים מן "חלקת האשפוז". "שרלוט!" קרא וויל כאשר נכנסו הם אל חדרה. שרלוט הייתה נראים צנומה יותר מאי-פעם. עיניה היו עצומות ושפתיה ולחייה איבדו את צבעם הוורדרד והפכו לחיוורים כסיד. ראשה היה שמוט אל הצדדים, וידיה היו בתוך סמיכתה צמודות אל גופה. "שרלוט" אמרה טל בשקט והתקרבה ביחד עם וויל אליה, "מה הם עשו לך" היא לחשה ונגעה בפניה. "היא כול כך יפה," פלט וויל והביט בה במבט נוגה "גם כשהיא שוכבת שם, היא כול כך יפה. הילדה הכי יפה שראיתי בחיים שלי!". טל כיווצה את שפתיה ונגעה בקצוות אצבעותיה הדקיקות של שרלוט. "אתה חושב שהיא בסדר?" שאלה טל בחשש. לפתע הרגישה טל את אצבעותיה של שרלוט סוגרות על אצבעותיה של טל. "שרלוט!" קראה טל בשקט "את שומעת אותי נכון?". שרלוט ניסתה לפתוח את עיניה הכחולות, אך הצליחה ליצור רק חריצים צרים מלאי צבע כחול נוגה. "שרלוט שלי" פלט וויל בהתרגשות ומיהר לגעת בלחייה עם קצות אצבעותיו. טל פינתה לו את המקום בו ישבה היא קודם לכן, ואמרה לו " בוא, תחזיק אתה את ידה". וויל פלט לעברה "תודה" מהירה והתיישב במקומה. הוא נטל את אצבעותיה הרפויות של שרלוט אל תוך ידיו. טל התקדמה אליה מן הצד השני, והביטה עליה בשקט. "אנחנו כאן," אמר לה וויל ברוגע "אני וטל כאן, ואנחנו תמיד נהיה כאן! לא משנה מה היום או מה השעה".
יש מהשך~~>
היום יהיה רק פרק אחתבלי לשאול שאלות מיותרות. בגללש אני אל על מחשב רגיל, המחשב הזה איטי, ותפוז עושה בעיות...יש מצב לדיליי[איחור]!!! אני מודעה מראש יש מצב לדיליי!!
בפרק שעבר: "דוקטור! מה המצב שלה?" שאלה טל את הדוקטור הראשון שיצא מחדר הניתוחים של שרלוט. "אני לא אשקר לך, אנחנו כולם חוששים. ברור שהיא לא תחזיק מעמד, היא שברירית מאוד" אמר הדוקטור ללא רגשות. "לא!" קראה טל והביטה לעברו בהלם. "אני מאוד מצטער" אמר הרופא באדישות. "זה לא יעזור לי!" קראה טל והחלה ללפוף את פניה בידיה בכאב. היא התיישבה על הכיסאות והחלה לבכות בקול רם. "שרלוט," היא לחשה "אל תמותי!".
שרלוט!!!!!!!!!!!
פרקים 42-43: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=111320192
עצה-מי שרוצה לקרוא את הכול במסודר שתחכה עוד 15 דקות בדיוק וכול החלקים של הפרק יהיו בצורה מסודרת
בוט.
[מאוד]
../images/Emo126.gif