יא-בייבי! פרק 44!

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

"אני מצטערת," אמרה טל בשקט והסתובבה, היא הלכה אל עבר המסדרון ואמרה "החשבון מבחינתי סגור פוינטר". "מזוהמת!" היא שמעה את מילותיה האחרונות של סנדי שהדהדו ברחבי המסדרון. היא הרגישה את הדמעות שלה מנסות לחמוק מעיניה, אך שוב היא אחזה בהן בחוזקה, וניסתה לחשוב על הדברים שיבריחו את הניסיון שלהן לצאת. "טל," אמר דני והחליק את ידו אל תוך ידה של טל. דני הביטה לעברו ואמרה "נמאס לי מזה, אני לא מסוגלת יותר". "אל תשימי לב אליה" אמר דני בשקט. "איך אני יכולה שלא לשים לב אליה דני? אני שונאת אותה, אני שונאת את דאגי...אני כבר לא בטוחה במי אני יכולה לבטוח כאן. סנדי צודקת, אני אולי לא מתאימה לכאן, אני חל שלא קשור לכאן בכלל" אמרה טל בשקט. דני ניער את פניו ואמר בשלילה "לא! את לא חלק שונה, אל תקשיבי לה!". טל הביטה אל עבר נקודת המחשבים ואמרה "אני יוצרת מכאן, האחות צודקת, אני צריכה אוויר לנשימה. נמאס לי מהכול". "אני בא איתך" אמר דני בשקט. "אבל אבא שלך" אמרה טל בשקט. דני פתח בשבילה את הדלת ופלט "זאת הפעם השישית השנה". "אתה בטוח שזה בסדר? אני ארגיש אשמה אם יקרה לו משהו ואה לא תהיה שם בשבי—" "כן" אמר דני בבטחה. "בסדר" אמרה טל בשקט. היא יצאה מן בניין בית החולים, כשדני נשרך אחריה. "טל, את מטורפת!" קרא לפתע דני, כאשר עברו הם עשר דקות של הליכה שקטה זה לצד זה. "מה קרה?" שאלה טל בשקט. "את יודעת כמה מעות יש בחוץ? מתחת לאפס!" קרא דני. "אני מודעת לזה" פלטה טל. "וזה למה את לבושה בלא-מפסיק שכבות?" שאל דני. "שכחתי את המעיל שלי למעלה, אין לי כוח לחזור להביא אותו" אמרה טל בשקט. "אני אהיה ג'נטלמן" אמר דני בשקט. טל חייכה אליו חיוך חלוש ואמרה "אתה תמיד ג'נטלמן". דני הוריד מעליו את המעיל שלו, שם אותו מעל טל והחל לסגור לה את הכפתורים בזה אחר זה. טל רק הביטה עליו בשקט ופלטה "אני שונאת אותם". דני הביט לעברה ואמר "לי לא מפריע שאת יהודייה, לא מפריע לי שאת ישראלית, ולא מפריע לי שאת טל. אל תקשיבי לה בכלל! היא מטומטמת יותר מן הפחית שימורים הזו!" אמר דני ובעט בפחית שעמדה על המדרכה על יד רגלו. טל מיהרה לאחוז בידו ולומר "באמת לא אכפת לך?". "בכלל לא! להיפך, אני דווקא מתעניין בכם. ברור בתור קתולי, אסור לי. אבל אני הקתולי מן הסוג שמחפף, אני שומר את מה שחינכו אותי, אבל לא כמו האנשים שמחמירים" אמר דני. "איזה עוון בשבילי, אסור לנו בכלל להחזיק ידיים אחד לשני. במיוחד בשבילך, אצלכם זה נקרא חטא, לא?" שאלה טל בשקט. "למי אכפת" אמר דני והרים את ידה של טל. הוא הכניס את אצבעותיו בתוך אצבעותיה ואמר "אני לא אוהב להיות כפוף לחוקים, חוקים נועדו בכדי שיפרו אותם". טל חייכה, נצמדה אל צד גופו ואמרה בשקט "כול כך חששתי שאתה חושב כמוה". "היית צריכה לדבר איתי על זה" השיב דני. "זה נושא רגיש אצלי, מצטערת" אמרה טל. "מה דעתך על קפה? אני מניח שלא תתנגדי" אמר דני. "לא, אני לא אתנגד" אמרה טל בשקט. "יופי" אמר דני בשקט. "איזה בית-קפה פתוח בשעות כאלו?" שאלה טל בסקרנות. דני חייך ואמר "אל תדאגי, יש בתי קפה שפתוחים בשביל אנשים כמונו. את סומכת עלי?". "אני סומכת עלייך" אמרה טל בשקט. דני הביט אלי ואמר "את מבלבלת אותי בזמן האחרון". "למה אתה מתכוון?" שלה טל בשקט. הם נכנסו אל תוך בית הקפה הקרוב בכדי להתחבא מן הקור ולחזור לאחר מכן אל בית הקפה אליו התכוונו להגיע, והביטו הנה והנה. "אוי, זה בית קפה גזעני" פלטה טל בשקט. "בואי נצא מכאן" אמר דני בשקט. טל התכוננה להעלים את שרשרת מגן-הדוד שלה מן עיני האנשים סביבם. אך דני עצר בעדה ואמר בהטפה "בכול מקום, את אמורה להיות גאה בדת שלך". "אני פוחדת מאנשים מן הסוג הזה" אמרה טל בשקט כאשר יצאו הם משם. "אין לך סיבה" השיב דני. טל פלטה צחוק ציני ואמרה "כנראה שלא שמעת על השואה, אה?". "שישה מליון יהודים לטבח? דווקא שמעתי" השיב דני בשקט. "בגלל זה אני כול כך כועסת על סנדי, אני שונאת שמזכירים לי שאני יהודיה! ואני לא מסריחה, ואני לא מצחינה, אני בן-אדם רגיל עם זהות שונה!" אמרה טל בכעס. "אל לא כלום, ויש לך ריח נעים, אני אוהב את זה שאת יהודיה, אני אוהב את עצם זה שאת כועסת בגלל זה, כי זה אומר שזה מפריע לך" אמר דני בשקט. טל הביטה אליו ואמרה "היא ממש פגעה בי, אבל זה לא חשוב כבר. עבר" אמרה טל בשקט. "אני מבין אותך, בחיי שאני מבין!" אמר דני.

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

דני../images/Emo99.gif

 

[yaelsee]

דני ../images/Emo99.gif

הוא כל כךךךךך חמוד

אני משתפגעת כבר מתפוזבל, שנה לוקח לו לפתוח את ההודעות

*דרך אגב, אמא אכן צעקה עלי לעלות, אבל לא נורא

*

 

[kelly7i]

אגב,

מסכן דאגי=\ הוא בטח מרגיש ממש רע עם עצמו על מה שהוא עשה, שעדין לא ידוע מה הניע אותו וזה כי הוא לא סיים להגיד לה הכל, וגם הוא היה צריך לרואת אותה יושבת מחובקת עם דני, אחרי שהיא נעלבה ממנו וזה

 

[McGirl For Life]

מגיע לו!!../images/Emo46.gif הוא לא אמר לסנדי כלום כדי

להגן על טל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והוא יצא ממש זבל.....

 

[butbut]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[McFly rullz]

../images/Emo192.gifזה גורם לי לשנוא אותו,וזה לא טוב../images/Emo6.gif../images/Emo46.gif

אבל מה אתן רוצות? תמיד הוא יהיה דג!XD ולא ידבר!XD ><איתך

כובש לבבות שלי. מה ?הוא חמוד תמיד><

 

[גרבע]

נצטרף-דני ../images/Emo99.gif

טל התכוננה להעלים את שרשרת מגן-הדוד שלה מן עיני האנשים סביבם. אך דני עצר בעדה ואמר בהטפה "בכול מקום, את אמורה להיות גאה בדת שלך".סתומה.אני דווקא היתי שמה אותה שכולם יראו,מה היא מתבישת בה?!

 

[butbut]

שמעת על האטישמיות?כול מקום שהוא לא הארץ

שלך את מסכנת את החיים שלך משום היותך "יהודייה"..

 

[גרבע]

אני יודעת

אבל למה שאנחנו לא נתגאה בזה שאנחנו יהודים.?אנחנו צריכים גם להתנגד להם..ולא להסתיר את זה שאנחנו יהודים.עם זה שהיא מסתירה את זה שהיא יהודייה לא ממש עוזר..

 

[butbut]

שמעת על יהודים שעקבו אחריהם[בארה"ב]

חטפו אותם, אנסו אותם[בנות בעיקר], ואחר כך חתכו אותם וציירו צלבים, או במקרה הטוב הרגו אותם.

 

[גרבע]

ברור

אבל מישהו צריך להתנגד להם.דני צודק!היא צריכה להתגאות במה שהיא גם אם יהרגו אותה!

 

[butbut]

נכון! יא צריכה להתגאות במי שהיא מבלי למות אבל

גם את צריכה להתגאות במי שאת-אבל להיזאר. את לא יכולה לעמוד להם עם שלטים "אני יהודייה". אבל את יכולה להמשיך לשים מגן-דוד. נראה אותך בתוך מצב שכזה...שאת צריכה לבחור בין חיין ומוות.

 

[m i c k e y 15]

תמיד אבל תמיד

טל ודני בסוף ביחד מטילים איפשהו אררררר מעצבן אבל דני הוא.. הוא.. כפרע

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק| ../images/Emo126.gif

Stand - Rascal Flatts : http://www.youtube.com/watch?v=OJXihzjGX9E&feature=related

If we hold on together: http://www.youtube.com/watch?v=8mNeeLqFJXY&feature=related ****************************************************************************************************************** "וזאת בדיוק הסיבה מדוע אני לא משאירה את המגן דוד בכוונה לראווה. רק יהודי שמחפש צרות מתגרה באנשים גזענים עם מגן-דוד. זה כאילו שאני מנסה לחפש לעצמי צרות. המקום הכי בטוח להיות בו גאה על היותי יהודיה, הוא ארץ ישראל בלבד" אמרה טל בשקט. "אני חושב שאת צריכה להיות גאה בכול מקום שאת דורכת בו, בדת שלך" אמר דני את דעתו. טל חייכה ואמרה "נחמד לשמוע את זה ממך". דני חייך ואמר "אני באמת חושב שאת צריכה להיות גאה, לא כול יום אני פוגש יהודי גאה. ואני בתור לא-יהודי, יכו לומר לך שאתם עם די מיוחד. עם כול הכבוד למנהגים וכול זה... שרדתם די הרבה זמן בעולם הזה". "וכרגע אני שוברת את כול המוסכמות שלנו, אני מסתובבת עם "גוי" " אמרה טל. "כן, גם אני מרגיש לא בנוח, אבל זה לא אכפת לי. הדת באה במקום השני אצלי" פלט דני. טל חייכה ושאלה "שניכנס?" כאשר הגיעו הם אל בית הקפה המבוקש. דני פתח את הדלת בשבילה ואמר " את ראשונה". "לא," אמרה טל בשלילה "עכשיו, לשם שינוי, אולי אתה תואיל בטובך להיות ראשון". "בסדר, יהיה לי לעונג" הסכים דני. הוא נכנס אל תוך בית הקפה, וחיכה לטל שתכנס גם כן. היא התכוונה להכניס את התליון אל תוך חולצתה, אך מבט קצר אחד של דני הבהיר לה שהתליון נשאר בחוץ. היא חייכה אליו והביטה אל עבר מבנה הפנים של בית הקפה. "אני מזמין, את רוצה שנשתה את זה בפנים או בחוץ?" שאל דני. "בחוץ, אנחנו צריכים לחזור בקרוב" אמרה טל בשקט. "לא קר לך?" שאל דני. "אני אסתדר" השיבה טל. דני צחק ואמר "אני אוהב את התשובות שלך". "יש לך פיצול אישיות בדרגה קשה" השיבה טל. דני חייך אליה ופלט " כן, בואי לא נזכיר את העניין הזה". טל העבירה את אצבעותיה מעל שפתיה, כמו שמעבירים מעל לריצ'-רץ ואמרה "סגור". השניים הלכו אל עבר הדלפק, והזמינו את מה שחפצו בו מלכתחילה. טל רצתה לשלם, אך דני התנגד לכך בתוקף. וכתגובה לכך טל פרצה בצחוק וחיבקה את ידו בחיבה. "תני לי לסיים את העבודה שלי," אמר דני "אני הזמנתי, ואני משלם". "אין בעיה דני-בוי" פלטה טל בהתגרות. דני שילם, חייך, אחז בכוסות והגיש אחת מהן לטל.השניים יצאו מן המקום, והלכו אל עבר הפארק הקרוב. בקצה הפארק הייתה אנדרטה, ובקצה השני מזרקה. טל ודני התיישבו באמצע, היכן שהיו מדרגות, והתחבאו מפני הקור במדרגה האחרונה. טל הצטופפה על יד דני, והתחממה מחום גופו כפי שהוא התחמם מחום גופה. היא לגמה מן הקפה החם שלה ומיד והוציאה את לשונה ופלטה בטון נגעל "אוי דני, החלפת בין הכוסות שלנו. הקפה הזה מר, זה הקפה שלך". "כן," השיב דני כשחיוך מקשט את פניו "שמתי לב עכשיו שהקפה מתוק מידי". "למה אתה שותה קפה ללא-סוכר? זה לא טעים" אמרה טל והליפה בין הכוסות שלהם. "כרמן," השיב דני בשקט " היא אמרה לי שיותר מידי אנשים אמרו שאני שמן". "אתה לא כול כך שמן, אני סתם צוחקת בכול פעם" התוודתה טל. דני הרים את עיניו הכחולות לעברה והביט עליה. אור המנורות השתקף בעיניו, ואור הירח נשקף שם גם כן. מנורות קטנות בצורות של כוכבים זהרו גם כן, ויצרו הרמוניה ביחד עם כול צבעי הכחול שנראו בעיניו. "אני שומר בכול זאת" אמר דני. טל אחזה בזרועו, הרימה אותה וכרכה אותה סביב כתפיה. "את רוצה לראות איך שאנחנו שוברים את המוסכמות שלי ושלך, מבחינת דת?" שאל דני בשקט. "בסדר" אישרה טל. דני הניח את הכוס שלו בצד, והרים את כף ידו כלפי טל. "תצמידי את ידך אל שלי" אמר דני. טל הרימה את כף ידה הקטנה לעומתו, והצמידה אותה אל כף ידו. דני הוריד את אצבעותיו וליפף אותם בתוך חריצי אצבעותיה של טל. טל צחקקה ועשתה כמוהו גם כן. "הנה לך" אמר דני בחיוך. טל חייכה ואמרה "אצלנו כפירה זה אם אני "מתבוללת" איתך, כלומר עושה איתך ילדים". דני פלט צחוק מהיר ואמר "לאן את ממהר? אנחנו עוד צעירים בשביל להיות הורים". טל צחקה והשיבה "אתה יודע שלא התכוונתי שנלך עכשיו לעשות ילדים...בטח שלא במקום הזה, ולא בקור המקפיא הזה...ולא ב—" "טל, צחקתי איתך" קטע אותה דני. "אני יודעת" השיבה טל. היא ניתקה את ידה מידו, לגמה לגימה מן הקפה שלה ואמרה בקול צונן "אני לא רוצה ששרלוט תמות". "אני מבין אותך" אמר דני בשקט. "אני יודעת" אמרה טל בשקט. היא התרוממה בכדי לזרוק תא הכוס שלה, אך עצרה ושאלה את דני "לזרוק את שלך?". דני הביא לה את הכוס הריקה שלו ואמר "בכיף". טל חייכה, הלכה אל עבר הפח הקרוב וזרקה את הכוסות שלש שניהם כששלה נעוצה בתוך שלו.

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

../images/Emo6.gif

למה לא? שילכו לעשות ילדים.

 

[yaelsee]

חמודים ../images/Emo99.gif

אוף, כל פעם 3 דקות עד שתפוז פותח לי את ההודעות כמו שצריך

 

[גרבע]

../images/Emo46.gif

דני צחק ואמר "אני אוהב את התשובות שלך".אני דווקא אוהבת את התשובות שלו XD טל חייכה ואמרה "אצלנו כפירה זה אם אני "מתבוללת" איתך, כלומר עושה איתך ילדים". הו כן עוד נראה אם תספיקי לעשות את זה עד שני אתפוס אותך #!$@~!

 

[m i c k e y 15]

וואייייייייייייייייייייי

המקום הכי בטוח להיות בו גאה על היותי יהודיה, הוא ארץ ישראל בלבד" אמרה טל בשקט. ממש נכון! זה מה שאמרו לנו בפולין

גאד הם כל כך, ביחד! זה עצוב לי... חח

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ||[8] ../images/Emo126.gif

סתם שתדעו...כן, הדיליי התחיל!!!><" שונאת את תפוז והמחשב הזה!<<<<<<

I Dont Want To Miss A Thing-Armagedon: http://www.youtube.com/watch?v=mMk4kV8aYLs&feature=related

Whitney Houston - I Will Always Love You : http://www.youtube.com/watch?v=VUoEil40qZA&feature=related ************************************************************************************************************ היא חזרה אל עבר המדרגות, והביטה עליו כאשר הוא נראה מהרהר בדבר מה. "על מה אתה חושב?" היא שאלה בשקט והתיישבה לידו. "לא יודע, סתם דברים" השיב דני. "כמו מה?" שאלה טל. דני הביט עליה וחייך, "טוב אני אגיד לך, אני חושב על זה שאת באמת יהודיה, ואני באמת לא. וזה פשוט, מטורף. את מבינה את גודל הפגישה שלנו עכשיו?" שאל דני. "כן, זה בלתי נתפס" אמרה טל בשקט. "בהחלט" אמר דני. "בטח שמת לב שיש המון דברים שאתם הייתם אוכלים, ואני הייתי נמנעת" אמרה טל בשקט. "שמתי לב, בהחלט. בגלל זה חקרתי קצת בהתחלה, חשבתי שאת אלרגית לבשר" השיב דני. טל חייכה ואמרה "כן, אני לא באמת אלרגית. אני פשוט לא יכולה לאכול את זה, וגם לא רוצה. אבל יש דברים שאני די...לא תופסת מהם. כמו לשתות קפה, אני בטוחה שזה לא כשר, אבל זה לא אכפת לי כול כך". "אני מבין" אמר דני בשקט. "אני שמחה" אמרה טל. "אז טל, אני מניח שמה שסנדי סיפרה לדאגי, ודאגי סיפר לי, לא נכון במיוחד. אה?" שאל דני בשקט. "מה היא סיפרה?" שאלה טל בבלבול. "על בראד, וכול ה שעשית איתו. לא שאני מנסה התערב בחיים הפרטיים שלך זה רק ש—". "לא קרה בנינו כלום דני, אמרתי לבראד שהלב שלי לא שייך לו. הוא ניסה לנשק אותי בכוח, וביקש ממני שאני אנשק אותו בכול זאת, גם אם אני לא רוצה. ואמרתי לו בדרך אחרת, שהנשיקה הזאת, הראשונה בלונדון, חייבת להיות של מישהו אחר" השיבה טל בשקט. "לדפוק את הראש בקיר מיד טל!...מיד!" פקדה טל על עצמה במוחה. היא לא האמינה שיא פלטה תא הדברים הללו דווקא על יד דני. דני חייך ואמר "אז כול מה שהיא פירטה, כלום לא נכון?...ידעתי! פשוט ידעתי!". טל עיוותה את פניה לכדי גועל ופלטה "אלוהים ישמור ויציל, מה-פתאום! שאני אגע בדבר הזה? גם עם כפפות לניקוי אסלות לא הייתי מעזה לגעת בו בצורה...שכזאת!". דני פלט צחוק משוחרר ואמר "ניסיתי לשכנע אותה שהיא טועה, אבל היא הייתה בשלה, טיפשה שכמותה". "היא באמת טיפשה" אמרה טל בשקט. "היא ניסתה לנשק אותי," אמר לפתע דני, הוא הביט בפניה של טל והמשיך "אבל לא נתתי לה, אני לא אשקר לך...אבל היא ממש נצמדה אלי כשהיא עשתה את זה, היא בהחלט מחפשת בדאגי רק דברים מן הסוג שאני נגעל מהם עכשיו". "מנובלת" סיננה טל. "כן, היא ניסתה, כמעת הצליחה" אמר דני בשקט. טל העבירה תא מבטה אל עבר הרצפה ואמרה "אז מה קרה בסוף?". "דאגי נכנס, ולפני שהבנתי מה קורה, כבר עמדתי לבד במטבח" אמר דני. טל ניערה את ראשה ושאלה "היית רוצה לנשק אותה?". "פעם בטח הייתי מנשק אותה, אבל אל מתוך אהבה. אבל נכון לאותו היום לא יודע, לא חשבתי על זה עמוקות" השיב דני. "אוה" אמרה טל בשקט. "ויש לי שאלה אלייך, עוד אחת" אמר דני". "תשאל" אמרה טל בשקט. "למה את תמיד מתחמקת ממני? אני רוצה להבין אחת ולתמיד! למה?!" קרא דני. טל חייכה אליו ואמרה "האמת היא, שלפני שהגעתי לכאן, הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה בקשר עם אף אחד מלונדון, אף לא בריטי מכאן. עצם זה שבאתי פגועה, ועצם זה שנטשתי את החברות, ועצם זה שאני יהודייה, הפריעו לי לחיות כאן "בשקט" " הסבירה טל. "זהו זה?" שאל דני בשקט. "בערך" אמרה טל בשקט. "מה השאר?" שאל דני. טל הביטה אל עבר הרוח הנושבת בעצים ואמרה בשקט "אני לא מאוהבת, אני לא חושבת שאני מאוהבת בכול אופן". "באף אחד?" שאל דני בשקט. "אני לא יודעת" אמרה טל בשקט. "אוקי, אני יכול להיות כנה איתך. נכון?" שאל דני. "כן" השיבה טל. "דרך אגב, יש לך כפפות? היא שאלה. דני חייך, פתח את הכיס הראשון של מעילו שהיה מעל טל, והגיש לה זוג של כפפות. "תודה" היא פלטה בחביבות. "עכשיו איפה היינו?" שאל דני. "אתה כנה איתי" השיבה טל בשקט. "כן, נכון. עכשיו אני כנה איתך" אמר דני. "אוקי, אז את מודעת לכך שמהיום הראשון שראיתי אותך לא היה בנינו כלום, ועכשיו...זה, כאילו ש...כאילו שהתחברנו מאוד. את מבינה אותי?" שאל דני. "כשמש," אמרה טל "תסביר". על שפתיו של דני התנוסס לו חיוך מלבב. טל חייכה גם כן ואמרה בשקט "אני קופאת". דני קירב אותה אליו ואמר "זה יהיה ממש מהיר, מבטיח". "בסדר" אמרה טל בשקט.

יש המשך~~>