|חלק| 11..זה אמור להיות 10 אבל חפיף../images/Emo126.gif
"אני מתכוון למשהו אחר טל, למשהו שמושך אותנו אחד אל השני" הסביר דני. טל התיישבה במיטתה ואמרה בהרהור "אף פעם לא חשבתי על זה, כלומר...חשבתי על זה. אבל אף פעם לא הגעתי למסקנות ברורות". "את מושכת אותי, בגלל שיש לך אופי חזק כזה, אופי שאין לכול בחורה. את עושה רושם של אחת שתבגוד בבחור שלה 'על ימין ועל שמאל', אבל את מסורה, את נאמנה" אמר דני. "גם אתה נראה אחד כזה שמשחק בלבבות" פלטה טל. דני חייך ואמר "את גורמת לי לחייך, לצחוק..לבכות, לאהוב". "אתה גורם לי לחייך גם כן, אתה גורם לי להבין דברים, לדעת מהי אהבה, להתבגר, לשמור על עצמי, אתה מגן עלי...והרשימה עוד ארוכה" אמרה לו טל בשקט. דני צחק ואמר "אני מאושר עכשיו, אני הבן-אדם הכי מאושר בעולם". טל פתחה את זרועותיה לקראתו, דני התרומם ממקום מושבו וכרך את זרועותיו סביבה. "אני מאוהבת," היא ארמה בשקט "בך". דני נשק לראשה ואמר בשקט "הלוואי שבחיים עוד לא ניפרד, את פשוט הבחורה שכנראה חיכיתי לה כול החיים. חיכיתי שהסבל יסתיים". "דני, אנחנו מדברים כמו מבוגרים...אתה שומע את זה?" שאלה טל לפתע היא הביטה בעיניו הכחולות וראתה זיק של ילדותיות ובגרות נפגשים שם יחדיו. "אנחנו מבוגרים, הרבה יותר מילדים בני 15..." השיב דני. "אני לא חושבת שאהבה של ילדים קטנים היא לא אמיתית" אמרה טל בשקט. "גם אני לא," אמרה דני בהפתעה "לאהבה אין גיל". "אני לא רוצה להפסיק לאהוב אותך" אמרה טל בשקט. היא נגעה בפניו בעדינות וחיפשה אחר אצבעותיו. "גם אני לא, אני כול כך נהנה, לומד הרבה דברים חדשים, מתפתח, מתבגר" השיב דני. "אתה חושב שהמעריצות שלך יקבלו אותי יפה שוב?" שאלה טל בציניות. דני צחק ואמר "אמרתי לך כבר, אם הן לא מקבלות הן מקנאות. אני לא רואה סיבה לשנוא אותך, או לתעב...את יודעת שאני אוהב את המעריצות שלי, אבל אני לא מוכן שזה יבוא על חשבון האהבה שלי אלייך". טל חייכה אליו בסיפוק אמרה בשקט "איך התאהבתי בכוכב רוק, זה הדבר הראשון שני רוצה לדעת". "כי אני חמוד" אמר דני. טל צחקה ואמרה "חוץ מזה". "ואני מושך, מאוד מאוד מושך...אוה, את אוהבת את השיער שלי, אמרת לי לא פעם אחת שאת מעדיפה אותי במראה הטבעי שלי. ובטח בגלל שאני מנגן ושר ממש טוב" אמר דני. "לאן אבדה הצניעות?" שאלה טל בשקט לכיוון התקרה. "לארץ לעולם לא" אמר דני בשקט. "בסדר פיטר-פן...תראה מי מתקרבת אלינו" אמרה טל בשקט וגלגלה את עיניה אל עבר האחות שנכנסה באותו הרגע. דני חייך ואמר "אני עוד אחזור אהובתי". טל חייכה ואמרה "דני ג'ונס רומנטיקן, זה רגע שצריך להנציח". "אני תמיד רומנטי" אמר דני בשקט. "נכון" אמרה טל ספק בציניות ספק ברצינות. דני חייך ואמר "להתראות". הוא התקרב אליה ואחז בפניה. טל הביטה אל תוך עיניו הצוחקות ונשקה לסנטרו. דני חייך ונשק לשפתיה נשיקה מהירה. טל תפסה אותו לפני שהתרומם והלך משם ואמרה לו "אם התחלת, תסיים". שפתיו של דני נמתחו לכדי חיוך. הוא הצמיד את שפתיו אל שפתיה של טל ונשק לה צבורה ששניהם אהבו. הם כבר סיגלנו לעצמם נשיקות, חיבוקים, ושפת סימנים שרק הם מבינים ונהנים מהם. "אני מבקשת מכם להתנתק אחד מן השני בשביל הבדיקה של טל, ובוקר טוב" אמרה האחות. דני חייך אל עבר האחות ופלט "בוקר טוב, איך אפשר להתנתק ממנה? היא כזאת...מושכת". טל הסמיקה מעט ואמרה " הוא בדיוק התכוון ללכת". "בדיוק" אמר דני. הוא השתחרר מאחיזתה של טל בידה ופלט "להתראות אהובה, נדבר אחרי שתרגישי טוב". טל חייכה אליו ושלחה לו נשיקה באוויר. כאשר יצא דני מן החדר האחות עזרה לטל להתרומם מן המיטה למצב ישיבה לגמרי. "את ברת מזל" היא אמרה לה באופטימיות גלויה. "למה?" שלה טל בשקט. "דני ג'ונס מאוהב בך על למעל הראש" אמרה האחות בפשטות. טל צחקה ופלטה "נכון, ואני מטורפת עליו". "לא ברמה שהוא אוהב אותך, אתמול הוא נלחם בשביל להגיע לכאן. אומנם הוא הבטיח לי שהוא לא יפריע לך, אבל נראה לי שדווקא..נהניתם" אמרה האחות בשקט. "בהחלט" פלטה טל בשקט. "זהו, ברת מזל" סיננה האחות. "את...כועס ת עלי או משהו כזה? הנימה שלך קצת תוקפנית" אמרה טל באדישות. היא ידעה שיש לה רגעים שהיא לא מצליחה לשלוט על עצמה והיא אומרת מה שהיא חושבת, גם אם זה האמת, וגם אם היא כואבת. "לא," אמרה האחות בשקט וחייכה אליה. "להיפך! אני רואה שאתם מסתדרים מצוין, אני שמעתי די הרבה שמועות עליכם, ואם לומר לי את האמת לי את לא נראית כמו רוצחת סדרתית". "אני?" שאלה טל בהלם "רוצחת?". האחות צחקה ואמרה "כן, קראתי באינטרנט שאת ברזילאית משוגעת". "אני בכלל אל ברזילאית, אני ישראלית...יהודייה" אמרה טל בשקט. "אני יודעת, אמרתי לך כבר...אלו רק שמועות" אמרה האחות. "זה מפחיד" אמרה טל בשקט. "אני מסכימה איתך" השיבה האחות. טל פלטה צחוק עצבני והצביע אל עבר התמיסה המוזרה שמילא האחות את השקית שהייתה מחוברת אל זרועה של טל במחט קטנה. "מה זה?" שאלה טל בשקט. "ארוחת הבוקר שלך, בתיאבון" אמרה האחות. "אני שונאת לאכול באינפוזיה" אמרה טל בשקט. "כבר עשו לך את זה פעם?" שאלה האחות. "כן, זה קורה כשאני יורדת יותר מידי במשקל, או שהתסמינים האלו של ההתעלפויות מגיעים שוב" השיבה טל. "זה ממש מוזר, את מתפקדת ממש רגיל, אבל נחשבת לחולה. הגוף שלך מבפנים מת, בגלל זה את לא מסוגלת לאכול" אמרה האחות. "הוא לא מת," אמרה טל "הוא חולה". ******************************
יש המשך~~>