../images/Emo27.gif../images/Emo126.gifפרק 48 חלק | ../images/Emo126.gif
Aly & AJ - Chemicals React :
http://www.youtube.com/watch?v=PIDoPETif8g
Britney Spears - I'm Not A Girl [תודה למיכל ונסטיה ופסיכו שהמליצו עליו]:
http://www.youtube.com/watch?v=GUTrn3Bbjbs
פרק קשה-
***************************************************************************************************************** פרק 48: "מי זה?" שאלה טל כאשר דפק מישהו על דלת חדרה. כמה שעות לפני כן התקשר אליה דני ואמר לה שהוא מגיע לאסוף אותה. היא החל להתכונן לקראת מסיבת חג-המולד שלהם, בחוף הים משום מה. הקור בחוץ היה קפוא מנשוא, ובכול זאת הם החליטו ללכת אל חוף הים. היא הכינה את התיק שלה עם מספר בגדים להחלפה, ובגדים חמים. היא שמה גם את הז'קט של דני בפנים, ואת שאר הדברים שחשבה שהייתה צריכה לאסוף איתה. "דני" אמר קול מאחוריה. "דני?" שאלה טל ומיהרה לגשת אל הדלת. היא פתחה אותה וראתה את דני, באמת ובתמים, עומד על מפתן דלת חדרה. "שלום לך" אמר דני והביט עליה. טל הביטה מאחוריו, יצאה מן החדר והביטה מעבר למעקה, אל הקומה התחתונה. "אמא!" היא צעקה. "כן?" שאלה אימה והרימה את ראשה בכדי להביט בביתה. "אמרתי לכם שאני הולכת היום?" שאלה טל בשקט. "כן, כבר חמישים פעם לפחות. העיקר שישמרו עלייך, אני סומכת עליכם טל" אמרה לה אימה. "טוב אמא" אמרה טל וחזרה אל חדרה. היא חייכה אל דני, תפסה את חולצתו והכניסה אותו אל תוך חדרה. לאחר מכן היא נעלה את הדלת ואמרה בשקט "הפתעת אותי". "כרגיל, לא?" שאלה דני בשקט. טל התקרבה אליו, חיבקה אותו ואמרה "כרגיל". דני נשק לה על שפתיה ואמר לאחר מכן "זה ממש מוזר, אני נמצא באמת ובתמים בבית שלך". "כן, זה באמת מוזר" אמרה טל והתנתקה ממנו. "קרה משהו?" שאל דני. הוא הביט אל עבר המיטה שלה ורצתה להתיישב עליה. "רק רגע, אני אפנה לך מקום" אמרה טל והחלה להרים את כול תכולת ארון הבגדים שלה שזרקה כמה דקות קודם לכן על המיטה בכדי לבחור בבגד ראוי שתלבש להערב. "שב" היא פלטה. דני התיישב על מיטתה ואמר "טל, קרה משהו? אני מרגישה שכן". "לא, לא קרה כלום" אמרה טל בשקט. "אה-אה," אמר דני "בגלל זה את מתנהגת בצורה כזאת". "בצורה איך?" שאלה טל. "בצורה כזאת...קרירה" אמר דני בשקט. טל חייכה אליו ואמרה בשקט "אני...אני מצטערת...אלוהים". היא התקרבה אליו, התיישבה על ידו ופלטה "אני סתם טרודה במיליון דברים, כבר אין לי מקום למחשבות על עצמי". "תתנתקי מהכול" אמר דני. "לך קל לומר" השיבה טל. "די, טל. אני לא אשם בזה שאת מעוצבנת על משהו...את לא צריכה להיות כזאת צינית לעזאזל" פלט דני. טל נשכה את שפתה ואמרה "בסדר-בסדר". היא התרומה ממיטתה והמשיכה להחזיר את בגדיה אל הארון. לאחר מכן היא סידרה את תיק הלימודים שלה, ועברה אל מכשיר הפלאפון שלה שהיה מחובר אל השקע מן השידה שלה. היא סידרה דפים, בגדים, עפרונות, שתייה ואוכל שהיו בחדר. אך לא אף מבט אחד שתרמה לדני. דני הביט בה בעיניו הכחולות, ולבסוף מאסה בו התקווה. הוא נשכב על גבו על המיטה, והביט בתמונות שהיו תלויות על תקרת חדרה של טל. "אני שונא את הפוסטר הזה" אמר דני בשקט אל עבר אחד מן הפוסטרים שלו שהיו תלויים שם. "בסדר" אמרה טל בשקט והמשיכה לסדר את חדרה. "וממתי את שומעת את "דה הו"? חשבתי שהם לא בליגה שלך" העיר דני. "מתמיד" השיבה טל במהירות. "למה את מתעקשת לתלות את התמונה הזאת שם שלי ושל הבנים? אני נראה שם כמו כבשה. אולי תגזרי אותי" הציע דני. "אולי לא" השיבה טל בציניות. "אולי תפסיקי לזוז כול הזמן ותסתכלי אלי" אמר דני בשקט. "מה אתה רוצה?" שאלה טל בשקט. היא הרגישה כול כך רע עם עצמה שהיא מתנהגת אל דני בצורה כול כך מגעילה, אבל משהו בתוכה אמר לה לעשות את זה, בגלל שכואב לה על כול כך הרבה אנשים. ואין לה על מי להוציא את זה, ודני נתפס ברשת בזמן לא טוב, זה הכול. "כלום, אולי באמת עדיף שתחזרי לעיסוקים שלך. כשתיזכרי שאני כאן, תודיעי לי...בעצם למזכירה שלי" אמר דני בשקט. "בסדר" השיבה טל בשקט. דני הביט בה בעיניים בוחנות, ולאחר מכן העביר את ידיו אל מאחורי ראשו. טל סיימה לסדר את כול מה שרצתה, ולאחר מכן התיישבה על מיטתה, מביטה על דני. הוא כעס עליה, ראו זאת על פניו. טל החליטה לרכך אותו, בכדי שתוכל לבקש סליחה.
יש המשך~~>