../images/Emo126.gifפרק 9 חלק | ../images/Emo126.gif
הערה-אתן מכירות את זה שיש שתי יממות או אחת שלמה, שהיא מפורטת במשך איזה חצי ספר. וזה בסך הכול [או 12]24 שעות-אבל יש אנשים שמסוגלים להספיק המון בזמן שכזה? אז מעכשיו בערך- זה יממה אחת. כאילו הלילה של אותו היום התפרס לכמה פרקים
"זה הולך להיות לילה ארוך" :]] ************************************************************************** פרק 9: "אוי, מה זה?" נשמעה צעקתה, שנראה היה כי כולם מכירים את הצועקת, חוץ מטל כמובן. הנערה עמדה בפתחה של הדלת וקיבצה את גבותיה בחוזקה. היא פתחה את פיה וסגרה אותו על פי קצב ההלם שפגע בה כברק בכול רגע. היא פלטה מספר גידופים בנימה עצבנית, והפילה את תיקה מכתפה. שיערה החום הארוך הוטח לאחור על ידה, ועיניה התמלאו בשלהבת ענקית של כעס. היא העבירה את מבטה אל עבר כול היושבים בחדר ופלטה צעקה מגרונה שנית. "מה זה הדבר השחור הזה, שמרוח עלי?" היא שאלה ונראתה נגעלת. היא הרימה את ידיה, והתיזה את הנוזל השחור אל כול עבר. לא היה אכפת לה מי ינקה את זה אחר כך, או עד כמה הנזק הפיך. "מה זה הדבר השחור הזה שמרוח עלי?" היא חזרה על שאלתה בצעקות מתחזקות, והחזיקה את החולצה שלה בגועל. על כול החלק הקידמי של החולצה היה מרוח אותו לק שחור שהיה שייך לטל. טל החלה לחוש בנקודות אדומות שהופיעו על לחיה וחיממו את פניה. היא לא ידעה שהלק יביא לה כול כך הרבה צרות. כולם בחדר נראו מוכי הלם עד אימה, היחיד שפתח את פיו ודיבר מיד היה זה הארי, שתפס מעט אומץ ואמר "זה לק, או-מי-גד. אנחנו כול מצטערים, לא חשבנו ש--" "בדיוק לא חשבתם!" היא אמרה בכעס והביטה עליו בעיניים קרועות. היא נראתה בהחלט כועסת, מספר דמעות החלו לבצבץ בעיניה כמו מנורות קטנות. היא פלטה מספר גידופים והורידה מעליה את החולצה. תחילה פתחה את הכפתורים ואמרה "אלוהים, גם המכנס שלי מרוח בזה", ולאחר מכן הרימה את פניה ביאוש. "הכול קורה לי היום!, " היא צעקה, "הכול!" צרחה. טל התקרבה אל הארי ועמדה מאחוריו, היא לא רצתה להחמיר את המצב, דבר אחד היא ידעה שלפעמים במצבים כאלו צריכים פשוט לשתוק. להניח לכעס להשטלת על הנשמה ולרוקן את כול מה שרוצים לומר. אחרת השינאה מתקבצת באחד מן חדרי הלב, והיא יוצאת כמו פצצת אטום, מהירה וקטלנית. דאגי הביט עליה ולחש לטל באוזנה "איזו מסכנה", הוא נשך את שפתו התחתונה הדקיקה. ונראה המום בדיוק כמו כולם. טל החזיקה בדש חולצתו של הארי ומשכה אותה, היא ניערה אותה מעט לאחר ששמה לב כי הוא לא מגיב. "הארי, מי זאת?" היא שאלה בלחש ולא התיקה את מבטה מן הנערה. "חברה של טום" החזיר לה הארי בלחשוש מהיר. הוא המשיך למקד את עיניו הכחולות בכול אותו הרגע בבחורה העצבנית, בכדי שלא תראה שהם מתלחששים. ברגע שבן-אדם עצבני, הוא עוד יותר שונא את זה שידברו עליו מאחורי גבו. החברה של טום המשיכה להביט בכולם ושאלה בחוסר אונים "איפה הטום?". אבל אף אחד ענה לה, שוב. "חבר'ה, איפה טום? רק חסר שתגידו לי שהוא מחוץ לעיר" היא אמרה בשקט ושלחה לעברם מבטים מאשימים. "הוא לא" ענתה טל בשקט לאחר שראתה כי אף אחד מן הבנים לא מזיז ולו את אצבעו הקטנה ביותר. ולאחר מספר שניות היא פלטה נשיפה וצעקה "אוו, נמאס לי מהחיים האלה" והתכוונה לשוב על עקביה ולצאת מן החדר. לפתע טום נכנס אל החדר כרוח סערה, ונראה המום בעצמו למראה הנגלה לפניו הוא העביר את פניו אל עבר כול הסובבים, טל עמדה על יד הארי ודאגי, דני היה על הריצפה, ואילו חברתו עומדת בפתח. בזמן שכתם שחור וענק מקשט את חולצתה. היא נראתה כועסת עד מאוד, במיוחד על תגובתו האיטית של טום לדברים הנגלים לפניו. "טום" פלטה הנערה והעבירה את מבטה אליו. אך טום רק שתק, הוא סובב את פניו אל עבר הכתמים שהיו על הרצפה. עיניה של הנערה החלו לדמוע, היא אחזה בחולצתה בכעס ולאחר מכן זרקה אותה על הריצפה ושאלה "אתה לא אומר כלום?". "אני מצטער, לא התכוונו, באמת שלא" אמר דני בשקט ונעזר בדאגי בכדי להתרומם מן הריצפה. תגובתו של דני לא הותירה שום סימני שמחה או מחילה בפניה של הנערה. היא רק עמדה שם בכניסה ובכתה, היא הסתכלה לעיניהם של כולם וחיכתה לתגובות נוספות. לאחר כמה זמן של שקט מביך, היא הביטה אל טום ואש חדשה נצתה בעיניה. נראה היה שכאב לה יותר מכול מעצם אדישותו של טום, היא ציפתה ממנו למשפט אחד, או לפחות למילה. אך טום היה המום מכדי להוציא הגה מפיו. היא לקחה את שיערה לאחור ושאלה בכעס, כאשר מבטה ממוקד כולו בפניו של טום "טום, אתה בכלל שומע אותי?". ולאחר ששוב השקט הוא זה ששלט בחדר היא פלטה אנחה של התעצבנות ושילבה את ידיה. היא כיווצה את פיה ונשכה את השפה התחתונה בכאב. "ידעתי שזה מה שיקרה לבסוף טום, משהו היה חייב לשבור אותי. אתה שקרן!" היא צרחה, הסתובבה ויצאה מן הדלת כשישערה הארוך מתנופף אחרי. היא טרקה את הדלת והותירה אחריה מבטים מוכי הלם. טום נראה אבוד, הוא צנח על הספה הכי קרובה אליו, וכיסה את פניו בידיו. הוא החזיק את שיערו ומחץ אותו מרוב עצבנות, "מה אני עושה עכשיו?!" הוא שאל בכאב. "טום" קרא דני במהירות, וניגש אל חברו הטוב. "תרגע חבר, אני בטוח שאחרי שהיא תירגע אתם תדברו" ניחם אותו דני ללא הועיל. "די, דני! בסך הכול ביקשתי ממכם בקשה אחת. שלא תהרסו לי גם את הקשר הזה, היא הייתה חשובה לי!עבודה של שנים ירדה לטימיון, אני לא מאמין שזה קורה לי " אמר טום בקול שבור. "טום, זה לא באשמתם" אמרה טל , בלעה את רוקה, והביטה אליו נחושה בדעתה להציל את דני הארי ודאגי מן התסבוכת. היא ציפתה לקבל באותו הרגע מבט אכזרי, מבט של שינאה. אבל טום רק השאיר את ראשו כלפי מטה והמשיך לסובב אותו בעצבנות. "לא טל, אל תאשימי את עצמך על השטויות שלנו" אמר הארי והתקרב אל טום. "טוב תעזבו אותי, מה אני עושה עכשיו?!, מה שלא עשיתם לה, אני אפילו לא מעורב בזה!" צעק טום ונראה מאוכזב מחבריו. הוא פישק את פיו והורה עם ידיו אל עבר הדלת "היא הלכה, ואני לא יכול ללכת אחריה כי היא שונאת את זה. תמיד אני בא אחריה, ולבסוף אני חוזר עם סטירת לחי". טל החלה להבין את העניין. חברה של טום באה להגיד לו שהיא מצטערת על הריב שלהם בדרך חזרה מן המועדון. רעיון מסויים החל להתגבש במוחה, היא הגיע למסקנה כי קצת מגע נשי יוכל, אולי, לעזור כאן. היא תוכל לדבר אליה מלב אל לב, מבלי אף גבר יהיה נוכח אחריהן או לידן. "אני כבר באה" השיבה טל והתנתקה מהארי ודאגי. היא אספה את הסווטצ'ר שלה ויצאה בחיפזון מן החדר. "טל, מה את עושה?" היא שמע האת צעקותיו של טום מאחוריה. היא סובבה את מבטה ואמרה "תסמוך עלי-לא סתם נולדתי בחורה". היא רצה במהירו בכדי שתוכל לנסות ולעצור את החברה של טום. במשך כול הדרך שרצה היא במסדרון, התפללה היא בליבה שלא תפגוש בג'ורג', או במישהו אחר שלא היה בעל כורחה. מציאת הנערה לא היה עניין כול כך מסובך, היא, כצפוי. ישבה בסוף המדרגות של הקומה הראשונה ורק הביטה אל המרחק. טל נשמה נשימה עמוקה והתקרבה אליה בחשש, ליבה החסיר פעימה לרגע ותקתק בתוכה כמו שעון. היא שמה את הסווטצ'ר שלה עליה, העבירה את רגליה מבין הסורגים והתיישבה על יד הנערה בדממה. "היי" פלטה החברה במהירות שהפתיע את טל. וגרמה לה להתנער ממחשבותיה התוויים בה כמו קורי עכביש דקיקים.
יש המשך~~
בפרקים בקודמים: "אני לא גיי, אני חמוד. חוץ מזה מי שהכי נמשך לבנים כאן זה אתה" אמר דני וברח. לפתע הארי חטף לו את אחד הלקים הפתוחים, ודני , כצפוי. רדף אחריו וקפץ על גבו, הם איבדו את שיווי המשקל שלהם יחדיו ונפלו, הלק עף להארי מן היד ועבר על פני טל ודאגי שהיו עסוקים בדברים אחרים. הם שמעו מישהו מתקרב אל הדלת, לפתע היא נפתחה. וללא אזהרה, הלק, וכול מה שיש בתוכו-היה מרוח על אותו הדמות המיסתורית שעמדה בכניסה.
או בקיצור>>מקפליי עשו שטויות כהרגלם[דני והארי לפחות], תוך כדי משחק עך הלק השחור מתוך ידיו של הארי ונחת על דמות מיסתורית שנכנסה בדלת
שם הפיק:יא-בייבי!.
מי שבאמת רוצה לשמוע עצה-תחכו משהו כמו 15 דקות אחרי שההודעה הזאת מתפרסמת וככה אתן תוכלו לקרוא את כול החלקים בלי בילבול
בוט=]
-דיליי דיליי ../images/Emo126.gif
