פרקים 10+9
- פותח הנושא butbut
- פורסם בתאריך
XD הכי מלחיץ כשהם נופלים מן התיקרה..כי אז
את מתחילה לחשוב על זה שהם בעצםם היו כאן לפני הרבה זמן-ושאת- היית בחדר עם הדבר הזה בלי שידעת. וחוץ מזה הרעש שלהם כשהם נופלים על הריצפה, הוא מבעביר צמרמורת כזאת.זה כמו קול של פיצוח של פיסטוק.. אבל מה אני מדברת, אני לא פוחדת להחזיק ג'וקים[כשהם מתים]
את מתחילה לחשוב על זה שהם בעצםם היו כאן לפני הרבה זמן-ושאת- היית בחדר עם הדבר הזה בלי שידעת. וחוץ מזה הרעש שלהם כשהם נופלים על הריצפה, הוא מבעביר צמרמורת כזאת.זה כמו קול של פיצוח של פיסטוק.. אבל מה אני מדברת, אני לא פוחדת להחזיק ג'וקים[כשהם מתים]
../images/Emo126.gifחלק 
../images/Emo126.gif
"אוי" יבב מישהו בקול, והחל לצחוק. טל הביטה מתחתיה וסומק עז הציף את לחיה. היא צחקה ושאלה "דאגי, אתה בסדר?". "כן, את בסדר?" הוא שאל ושפשף את אחד מן מרפקיו. טל פלטה אנחה קטנה, והביטה בו בצער. "מה קרה?" שאל דאגי והביט בהבעת בלבול אל פניה. "אני מצטערת, אני כול כך מגושמת, ושמנה. בטח מעכתי אותך כמו שמועכים מסטיק וגם ש--" דאגי שם את אצבעותיו על פיה ואמר "די, לא קרה כלום. את לא שמנה,תפסיקי לחזור על זה בכול פעם. בסך הכול החלקת, ואני ריככתי לך את הנפילה בכך שנפלתי לפנייך". טל שרבבה משפתיה חיוך עוקצני,היא הביטה בו בפליאה,ודה ז' וו תקף אותה. "האסיטואציה הזאת מוכרת לך?" היא שאלה. דאגי צחק ואמר "כן, מאחורי הסופר. כשהפלתי אותך". "אה-אה, רק ששם זה הרבה יותר כאב, לי בכול אופן" אמרה טל. "נכון זה היה על אבנים" אישר דאגי וחייך. "ושם גם צעקתי בעברית,ועכשיו אתה צעקת במקומי" אמרה טל וצחקה. דאגי שפשף את שיערו ושאל "מה באמת בייתה בעצם המילה המוזרה הזאת שצעקת עלי?" ,והרים את גבותיו הדקיקות. טל החלה לצחוק ופלטה במהירות מבלי לחשוב על המילה יותר מידי, "טיפש" בעברית. דאגי הביט בה ושאל בציניות "וזה אומר..?". היא הסמיקה ואמרה "חמוד". כנראה שהמילה מצאה חן בעיניי דאגי,משום שהוא חייך אל דני והארי וקרא להם "מפגר".בכול דרך אפשרית. טל הגיע למסקנה, שאם לאמריקאיים יש מבטא מוזר כשהם לומדים עברית. לבריטים יש עוד יותר. הם הופכים את זה ל'דיבור של מתרומם', לפי דבריו של דאגי. אבל הדבר נראה מוצא-חן בעיניהם. דני והארי שהקשיבו לשיחתם, לרגע עוד המשיכו לבהות בהם, וברגע השני חזרו לתעסוקם. "להזכירכם שאתה עדיין על הרצפה" אמר הארי וצחק. "כן, נכון" אמרה טל נבוכה מעט, מקווה שאף אחד לא שם לב לכתמים האדומים שהיא חשבה שהופיעו בלחייה, ניסתה היא להתרומם בכוחות עצמה. "דני, אתה יכול להושיט לי יד?" היא שאלה לאחר שהבינה שבעצמה אין היא תוכל להתרומם. דני התקדם לעברה, חייך, זרק לה את ידו כמו חבל הצלה ומשך אותה בכוח מן הרצפה. הוא זרק לעברה חיוך ממיס, והיא רק הסמיקה אט-אט, מתפללת בליבה שאין אף אחד מצליח להבחין בכך. "תודה" היא אמרה וחייכה. "גם אתה צריך עזרה דאגי?" שאל הארי. "כן, אחי" החזיר דאגי מן הרצפה, והושיט אליו את ידו. "אני הולך, אם מישהו רוצה אותי תגידו שאני עסוק" הכריז טום,ונכנס אל החדר עם החברה שלו. "איך אתה הגעת לכאן?" שאל דני בשקט והתקרב אליו. "דרך הדלת" הודיעה ג'והנה בשקט וצחקה. "היי טל" היא אמרה בשקט ונופפה לה לשלום. טל צחקה והשיבה "היי ג'יו". "טוב, אני עף להחליף בגדים, ולהביא את הסרט. אז סגרנו על סרט אימה לבסוף?או קומדיה?" הכריז הארי והביט על טל דאגי ודני. טל ידעה מה היא אוהבת, היא אהבה אימה-מאוד. אבל לא ידעה אם הבנים יעדיפו קומדיה על פני זה. רק על פי פניהם היא ידעה כבר מה כול אחד מהם מעדיף. דני נראה נלהב, ודאגי לעומתו, הסתכל על הארי במבט אבוד. הוא בהחלט התחלחל רק מלשמוע את המילה "אימה" נאמרת בחדר. "אל תסתכלו עלי, אני אוהבת אימה" אמרה טל למראה המבטים שנחו על דמותה. "אימה" אמר דני והרים את ידה של טל."אנחנו מצביעים" הוא אמר וצחק. "טוב נו-אימה, אני לא מאמין שאי מסכים. אבל הארי, בלי יותר מידי. נו, אתה יודע. דם, מכות, אפלה, קפיצות. שיהיה נורמאלי, משהו שאפשר לצפות בו מבלי לקבל התקף לב לאחר מכן" אמר דאגי וחייך אל הארי. "אתה מתכוון לרומאו ויוליה?" שאל הארי בציניות. דאגי פתח את פיו בכדי לומר לו משהו, אך מיד סגר אותו כשהארי הקדים אותו אומר "אני יודע בן-אדם, אל תדאג. אני יבקש אחד 'נורמאלי'". "בלי יותר מידי דם?" שאל דני ועשה מול פניו של דאגי פרצוף מוזר. "כן, אני לא חולה נפש כמוך" אמר דאגי והעיף אותו מעליו. "מה הבעיה עם אנשים שלא אוהבים דם?" שאלה טל ובאה להגנתו של דאגי.היא הרגישה שכולם יורדים עליו יותר מידי, מתחת לקו-האדום. "אצל דאגי זה אחרת, הוא פוחד אפילו מקטשופ" אמר הארי וצחק. "באמת?" שאלה טל וחייכה. "כן" ענה דאגי והפנה את ראשו ממנה."קטשופ מזכיר לי דם. אני רוצה לראות אותך אחרי שאת קמה בבוקר שטוף שמש, ויפה. אחרי שחלמת חלום מדהים, ופתאום כול המיטה שלך מלאה בצבע אדום, מה שהתברר לי אחר-כך כקטשופ. חשבתי שאני מת!" אמר דאגי בדרמטיות. "הוא צרח, כמוש הוא לא צחר מעולם. אפילו כשהחתול של טום תקע בו את הציפורניים שלו הוא צרח פחות. זה היה הדבר הכי מצחיק שעשינו באותו החודש" סיפר לה דני. "זה לא היה מצחיק, יכולתם לגרום לי להתקף לב" התרעם דאגי וחייך. טל צחקה ואמרה "גם אני הייתי פוחדת-אם יכולתי הליות במקומך". לאחר מכן היא אמרה "לא, לא רגע. אני אמורה להגיד את זה אחרת,". "תתחילי מההתחלה" אמר דאגי וחייך. "שקט דאגי" אמר דני והשתיק אותו. "שקט שניכם" אמר הארי שהביט עליהם מן הצד. "גם אני הייתי פוחדת," אמרה טל במהירות והוסיפה "אם הייתי במקומך דאגי. אתה פשוט נפלת על להקה של 'מופרעים' ". דני מחה לה כפיים וצחק, דני הצטרף אליו וכך גם הארי. "המופרעים?" שאל לפתע דני וחייך. "זה ממך" אמרה טל וצחקה. "מתי אמרת מופרעים? אתה בקושי יודע לאיית את המילה "הפרעה" " אמר דאגי. "אמרתי לטל שאני חושב שג'ורג' "מופרע". וכנראה שהיא קלטה את זה, והנה היא משתמשת במילים שלי" אמר דני בגאווה. "גם את המילים שלי היא יודעת" התווכח דאגי. "כן איזה מילים?" שאל דני. טל צחקה ופלטה את אחת המילים שדאגי נוהג לומר. היא הביטה על פניו של דני והארי שנראו המומים מעט, ולאחר כמה שניות בודדות הם פרצו בצחוק. "מה קרה?" היא שאלה. "את למדת קלה טל, אני מקווה שלא השתמש בזה מול אף אחד" הסביר לה דני הומשיך לצחוק. "עד כדי כך נוראה?" שאלה טל בשקט, היא לא צחקה בכלל ואפילו לא חייכה. "כן" השיב הארי ברצינות ומחה דמעות של צחוק, מעיניו הכחולות. "שיט" אמרה טל והעבירה את ידיה בשיערה. "מה קרה?" שאל דאגי בחשש. "אמרתי את זה למורה שלי לאנגלית, היא בחנה אותי בבוחן בעל-פה. והוציאה אותי לפני הסיום, ולא הבנתי למה. עכשיו אני מבינה מעולה" אמרה טל וצחקה. "את ילדה מיוחדת" אמר דני וצחק. "אכן" השיבה טל וחייכה לעברו. הארי התקדם לעבר הדלת, הוא התכוון לצאת ממנה בכדי להזמין את סרט הוידאו שלהם.אך טל הסתובבה ועצרה אותו במהירות. "מה העניין?" שאל הארי וחיוך התפרס על פניו. "ומה עם טום?" היא שאלה בשקט, והתכוונה באמת ובתמים לתשובות מן הבנים. "נראה לי שהוא עסוק בסרט משלו" אמר דאגי וכולם צחקו. "אז אני הולך," אמר הארי והוסיף "אל תעשו שטויות ילדים". "אני אשמור עליהם" אמרה טל וסימנה לו לצאת. "אני סומך עלייך טל" אמר הארי וצחק. ברגע שהוא יצא מן החדר החליפו דני ודאגי "כיפים" בידיים אחד עם השני. "אני מחליף חולצה אם לא אכפת לכם" אמר דאגי , האו שם את אצבעותיו על חולצתו והוריד אותה מעליו בהילוך איטי. הוא חשף מתחת לחולצה גוף רזה למדי,ושרירי למדי. שרירי הידיים שלו היו תפוחים מאוד, ושרירי החזה שלו נראו רפויים. אך עדיין מושכים, יניה של טל סקרו את כול קימוריו בעיון וצילמו את הרגע הזה לעד. התמונו עברו אל מוחה, ושם ישארו עד סוף ימיה. "לא, לא אכפת לנו" אמר דני בציניות והרים את ידיו אל ראשו
יש המשך~~
../images/Emo126.gif"אוי" יבב מישהו בקול, והחל לצחוק. טל הביטה מתחתיה וסומק עז הציף את לחיה. היא צחקה ושאלה "דאגי, אתה בסדר?". "כן, את בסדר?" הוא שאל ושפשף את אחד מן מרפקיו. טל פלטה אנחה קטנה, והביטה בו בצער. "מה קרה?" שאל דאגי והביט בהבעת בלבול אל פניה. "אני מצטערת, אני כול כך מגושמת, ושמנה. בטח מעכתי אותך כמו שמועכים מסטיק וגם ש--" דאגי שם את אצבעותיו על פיה ואמר "די, לא קרה כלום. את לא שמנה,תפסיקי לחזור על זה בכול פעם. בסך הכול החלקת, ואני ריככתי לך את הנפילה בכך שנפלתי לפנייך". טל שרבבה משפתיה חיוך עוקצני,היא הביטה בו בפליאה,ודה ז' וו תקף אותה. "האסיטואציה הזאת מוכרת לך?" היא שאלה. דאגי צחק ואמר "כן, מאחורי הסופר. כשהפלתי אותך". "אה-אה, רק ששם זה הרבה יותר כאב, לי בכול אופן" אמרה טל. "נכון זה היה על אבנים" אישר דאגי וחייך. "ושם גם צעקתי בעברית,ועכשיו אתה צעקת במקומי" אמרה טל וצחקה. דאגי שפשף את שיערו ושאל "מה באמת בייתה בעצם המילה המוזרה הזאת שצעקת עלי?" ,והרים את גבותיו הדקיקות. טל החלה לצחוק ופלטה במהירות מבלי לחשוב על המילה יותר מידי, "טיפש" בעברית. דאגי הביט בה ושאל בציניות "וזה אומר..?". היא הסמיקה ואמרה "חמוד". כנראה שהמילה מצאה חן בעיניי דאגי,משום שהוא חייך אל דני והארי וקרא להם "מפגר".בכול דרך אפשרית. טל הגיע למסקנה, שאם לאמריקאיים יש מבטא מוזר כשהם לומדים עברית. לבריטים יש עוד יותר. הם הופכים את זה ל'דיבור של מתרומם', לפי דבריו של דאגי. אבל הדבר נראה מוצא-חן בעיניהם. דני והארי שהקשיבו לשיחתם, לרגע עוד המשיכו לבהות בהם, וברגע השני חזרו לתעסוקם. "להזכירכם שאתה עדיין על הרצפה" אמר הארי וצחק. "כן, נכון" אמרה טל נבוכה מעט, מקווה שאף אחד לא שם לב לכתמים האדומים שהיא חשבה שהופיעו בלחייה, ניסתה היא להתרומם בכוחות עצמה. "דני, אתה יכול להושיט לי יד?" היא שאלה לאחר שהבינה שבעצמה אין היא תוכל להתרומם. דני התקדם לעברה, חייך, זרק לה את ידו כמו חבל הצלה ומשך אותה בכוח מן הרצפה. הוא זרק לעברה חיוך ממיס, והיא רק הסמיקה אט-אט, מתפללת בליבה שאין אף אחד מצליח להבחין בכך. "תודה" היא אמרה וחייכה. "גם אתה צריך עזרה דאגי?" שאל הארי. "כן, אחי" החזיר דאגי מן הרצפה, והושיט אליו את ידו. "אני הולך, אם מישהו רוצה אותי תגידו שאני עסוק" הכריז טום,ונכנס אל החדר עם החברה שלו. "איך אתה הגעת לכאן?" שאל דני בשקט והתקרב אליו. "דרך הדלת" הודיעה ג'והנה בשקט וצחקה. "היי טל" היא אמרה בשקט ונופפה לה לשלום. טל צחקה והשיבה "היי ג'יו". "טוב, אני עף להחליף בגדים, ולהביא את הסרט. אז סגרנו על סרט אימה לבסוף?או קומדיה?" הכריז הארי והביט על טל דאגי ודני. טל ידעה מה היא אוהבת, היא אהבה אימה-מאוד. אבל לא ידעה אם הבנים יעדיפו קומדיה על פני זה. רק על פי פניהם היא ידעה כבר מה כול אחד מהם מעדיף. דני נראה נלהב, ודאגי לעומתו, הסתכל על הארי במבט אבוד. הוא בהחלט התחלחל רק מלשמוע את המילה "אימה" נאמרת בחדר. "אל תסתכלו עלי, אני אוהבת אימה" אמרה טל למראה המבטים שנחו על דמותה. "אימה" אמר דני והרים את ידה של טל."אנחנו מצביעים" הוא אמר וצחק. "טוב נו-אימה, אני לא מאמין שאי מסכים. אבל הארי, בלי יותר מידי. נו, אתה יודע. דם, מכות, אפלה, קפיצות. שיהיה נורמאלי, משהו שאפשר לצפות בו מבלי לקבל התקף לב לאחר מכן" אמר דאגי וחייך אל הארי. "אתה מתכוון לרומאו ויוליה?" שאל הארי בציניות. דאגי פתח את פיו בכדי לומר לו משהו, אך מיד סגר אותו כשהארי הקדים אותו אומר "אני יודע בן-אדם, אל תדאג. אני יבקש אחד 'נורמאלי'". "בלי יותר מידי דם?" שאל דני ועשה מול פניו של דאגי פרצוף מוזר. "כן, אני לא חולה נפש כמוך" אמר דאגי והעיף אותו מעליו. "מה הבעיה עם אנשים שלא אוהבים דם?" שאלה טל ובאה להגנתו של דאגי.היא הרגישה שכולם יורדים עליו יותר מידי, מתחת לקו-האדום. "אצל דאגי זה אחרת, הוא פוחד אפילו מקטשופ" אמר הארי וצחק. "באמת?" שאלה טל וחייכה. "כן" ענה דאגי והפנה את ראשו ממנה."קטשופ מזכיר לי דם. אני רוצה לראות אותך אחרי שאת קמה בבוקר שטוף שמש, ויפה. אחרי שחלמת חלום מדהים, ופתאום כול המיטה שלך מלאה בצבע אדום, מה שהתברר לי אחר-כך כקטשופ. חשבתי שאני מת!" אמר דאגי בדרמטיות. "הוא צרח, כמוש הוא לא צחר מעולם. אפילו כשהחתול של טום תקע בו את הציפורניים שלו הוא צרח פחות. זה היה הדבר הכי מצחיק שעשינו באותו החודש" סיפר לה דני. "זה לא היה מצחיק, יכולתם לגרום לי להתקף לב" התרעם דאגי וחייך. טל צחקה ואמרה "גם אני הייתי פוחדת-אם יכולתי הליות במקומך". לאחר מכן היא אמרה "לא, לא רגע. אני אמורה להגיד את זה אחרת,". "תתחילי מההתחלה" אמר דאגי וחייך. "שקט דאגי" אמר דני והשתיק אותו. "שקט שניכם" אמר הארי שהביט עליהם מן הצד. "גם אני הייתי פוחדת," אמרה טל במהירות והוסיפה "אם הייתי במקומך דאגי. אתה פשוט נפלת על להקה של 'מופרעים' ". דני מחה לה כפיים וצחק, דני הצטרף אליו וכך גם הארי. "המופרעים?" שאל לפתע דני וחייך. "זה ממך" אמרה טל וצחקה. "מתי אמרת מופרעים? אתה בקושי יודע לאיית את המילה "הפרעה" " אמר דאגי. "אמרתי לטל שאני חושב שג'ורג' "מופרע". וכנראה שהיא קלטה את זה, והנה היא משתמשת במילים שלי" אמר דני בגאווה. "גם את המילים שלי היא יודעת" התווכח דאגי. "כן איזה מילים?" שאל דני. טל צחקה ופלטה את אחת המילים שדאגי נוהג לומר. היא הביטה על פניו של דני והארי שנראו המומים מעט, ולאחר כמה שניות בודדות הם פרצו בצחוק. "מה קרה?" היא שאלה. "את למדת קלה טל, אני מקווה שלא השתמש בזה מול אף אחד" הסביר לה דני הומשיך לצחוק. "עד כדי כך נוראה?" שאלה טל בשקט, היא לא צחקה בכלל ואפילו לא חייכה. "כן" השיב הארי ברצינות ומחה דמעות של צחוק, מעיניו הכחולות. "שיט" אמרה טל והעבירה את ידיה בשיערה. "מה קרה?" שאל דאגי בחשש. "אמרתי את זה למורה שלי לאנגלית, היא בחנה אותי בבוחן בעל-פה. והוציאה אותי לפני הסיום, ולא הבנתי למה. עכשיו אני מבינה מעולה" אמרה טל וצחקה. "את ילדה מיוחדת" אמר דני וצחק. "אכן" השיבה טל וחייכה לעברו. הארי התקדם לעבר הדלת, הוא התכוון לצאת ממנה בכדי להזמין את סרט הוידאו שלהם.אך טל הסתובבה ועצרה אותו במהירות. "מה העניין?" שאל הארי וחיוך התפרס על פניו. "ומה עם טום?" היא שאלה בשקט, והתכוונה באמת ובתמים לתשובות מן הבנים. "נראה לי שהוא עסוק בסרט משלו" אמר דאגי וכולם צחקו. "אז אני הולך," אמר הארי והוסיף "אל תעשו שטויות ילדים". "אני אשמור עליהם" אמרה טל וסימנה לו לצאת. "אני סומך עלייך טל" אמר הארי וצחק. ברגע שהוא יצא מן החדר החליפו דני ודאגי "כיפים" בידיים אחד עם השני. "אני מחליף חולצה אם לא אכפת לכם" אמר דאגי , האו שם את אצבעותיו על חולצתו והוריד אותה מעליו בהילוך איטי. הוא חשף מתחת לחולצה גוף רזה למדי,ושרירי למדי. שרירי הידיים שלו היו תפוחים מאוד, ושרירי החזה שלו נראו רפויים. אך עדיין מושכים, יניה של טל סקרו את כול קימוריו בעיון וצילמו את הרגע הזה לעד. התמונו עברו אל מוחה, ושם ישארו עד סוף ימיה. "לא, לא אכפת לנו" אמר דני בציניות והרים את ידיו אל ראשו
מצאתי הסבר לעצמיXD
בהתחלה, שהיא הכירה את דאגי ואז היא הייתה עצובה והכל מג'ורג' ודאגי היה עצוב ומבואס בגלל מה קרה ורצה לדבר איתה, ואז דני וכולם עזרו להם להתפייס כזה, הביאו אותה אליו להפתיע אותו, ועכשיו פתאום כאילו דני גם מעורב כזה, הוא כאילו גונב אותה במובן מסוים, והיא כאילו כמו שאמרתי "בוגדת" בדאגי עם דני, כי יש להם כל מיני סיטואציות כאלה של.. אוהבים כאלה, ששניהם נמשכים אחד לשני. ועכשיו אפילו העמדה של דאגי פחות ברורה, הוא די בצד נותן לדברים לקרות ונותן לטל ללכת אל דני או משו כזה, כי זה נראה כאילו היא יכולה להיות עם כל אחד, וכמו שאמרת שזה ריבוע כזה שיש גם את הארי שהוא ממש קצת מעורב, אבל הוא יותר בקטע של האח הגדול כזה שמשגיח=] ובין טל דאגי ודני זה כאילו היא תהיה עם מיש אחד והשני יפגע=[ זה התחיל שהיא רוצה אטת דאגי, והוא מתעניין בה גם, וזה ממשיך שהיא מגלה את דני ונהינת מסיטואציות רבות!
חחחחחחחחחחחחחחח נראלי ממש סבכתי פה דבריםXD
בהתחלה, שהיא הכירה את דאגי ואז היא הייתה עצובה והכל מג'ורג' ודאגי היה עצוב ומבואס בגלל מה קרה ורצה לדבר איתה, ואז דני וכולם עזרו להם להתפייס כזה, הביאו אותה אליו להפתיע אותו, ועכשיו פתאום כאילו דני גם מעורב כזה, הוא כאילו גונב אותה במובן מסוים, והיא כאילו כמו שאמרתי "בוגדת" בדאגי עם דני, כי יש להם כל מיני סיטואציות כאלה של.. אוהבים כאלה, ששניהם נמשכים אחד לשני. ועכשיו אפילו העמדה של דאגי פחות ברורה, הוא די בצד נותן לדברים לקרות ונותן לטל ללכת אל דני או משו כזה, כי זה נראה כאילו היא יכולה להיות עם כל אחד, וכמו שאמרת שזה ריבוע כזה שיש גם את הארי שהוא ממש קצת מעורב, אבל הוא יותר בקטע של האח הגדול כזה שמשגיח=] ובין טל דאגי ודני זה כאילו היא תהיה עם מיש אחד והשני יפגע=[ זה התחיל שהיא רוצה אטת דאגי, והוא מתעניין בה גם, וזה ממשיך שהיא מגלה את דני ונהינת מסיטואציות רבות!
XDDDDDDDDDDD..חחחחחחחחחחחחחחחOMG*מתה*
דיי זה היה קורע!!! אני יסביר לך. היא הכירה את דאגי-והרגישה שכייף לה איתו-משום מה, שהיא מרגישה אליו משהו חלש כזה. אח"כ היא פגשה את דני-במציאות. וכמובן דני לא חוסך שום דבר על בחורות-הוא הראה לה את הצד ה..נחמד יותר שלו. והיא פשוט באמת נמשכה אליו כמו שאמרת. אחר-כך יצא לה להכיר גם את הארי- והארי הוא באמת סוג של בן-אדם שקל להתאהב בו. אם את כמובן אוהבת שהחבר שלך רומנטי-ולא יודעת..פשוט גברי כזה. והיא פשוט התבלבלה בין השלושה. אחר-כך היא שמה לב שהפלירטוטים שלה עם דני מציקים לה כי היא בעצם מרגישה אשמה בגלל שבזכות דאגי היא הכריה את כולם. ולכןןן היא חוזרת אליו בכול פעם-וכאילו..נזכרת למה היא "התאהבה" בו מההתחלה. אבל בעצם-בעצם-בעצם..היא לא ממש "מאוהבת" בהם. ואיך זה מסתדר? את תגלי בפרק הבא=]]
דיי זה היה קורע!!! אני יסביר לך. היא הכירה את דאגי-והרגישה שכייף לה איתו-משום מה, שהיא מרגישה אליו משהו חלש כזה. אח"כ היא פגשה את דני-במציאות. וכמובן דני לא חוסך שום דבר על בחורות-הוא הראה לה את הצד ה..נחמד יותר שלו. והיא פשוט באמת נמשכה אליו כמו שאמרת. אחר-כך יצא לה להכיר גם את הארי- והארי הוא באמת סוג של בן-אדם שקל להתאהב בו. אם את כמובן אוהבת שהחבר שלך רומנטי-ולא יודעת..פשוט גברי כזה. והיא פשוט התבלבלה בין השלושה. אחר-כך היא שמה לב שהפלירטוטים שלה עם דני מציקים לה כי היא בעצם מרגישה אשמה בגלל שבזכות דאגי היא הכריה את כולם. ולכןןן היא חוזרת אליו בכול פעם-וכאילו..נזכרת למה היא "התאהבה" בו מההתחלה. אבל בעצם-בעצם-בעצם..היא לא ממש "מאוהבת" בהם. ואיך זה מסתדר? את תגלי בפרק הבא=]]
../images/Emo126.gifחלק |-אחרון!!../images/Emo126.gif
"גם אני צריכה ללכת, להחליף לבגדי השינה. אני לא יכולה לישון בתוך הג'ינס הזה. אני לעומתכם לא יכולה פשוט לעמוד באמצע הסלון, ולפשוט את החולצה ולהחליף לחולצה אחרת" "כן את כן" אמר דאגי וחייך. "לא דאגי, התכוונתי שמסיבות הנורמה-החברתית שקיימת בנינו. ועצם זה שאנחנו כבר לא בתקופת האדם-הקדמון. ומשום שאני בחורה אינטלגנטית. אני לא יוכלה סתם כככה לפשוט את החולצה שלי מול כול אחד" אמרה טל והותירה אחריה פיהות פעורים. "אלה לא המשפטים שלי, את תסתכל עלי" אמר דני וחייך אל עבר דאגי. טל צחקה והוסיפה במהירות "אבל הבעיה היא היכן להחליף? פה בטוח לא. אז יש רק את החדר שלכם כמובן" אמרה והצביעה על דני ודאגי. דני חייך ואמר "את יכולה להחליף אצלנו, אני כבר החלפתי". "גם אני " אמר דאגי וסידר את החולצה שלו. שיערו היה פרוע מעל ראשו, זה היה נראה כאילו שמכת חשמל פדעה בו וגרמה לשיערו לסמור כלפי מעלה. "השיער שלך פרוע" אמרה טל . "את צריכה לראות אותו בבוקר" אמר דני וצחק. "את שלי? היא חייבת לראות את שלך. אחרי הכול אתה הוא זה שיש לו תלתלים" אמר דאגי. "מה רע בתלתלים?" שאלה טל ועיקמה את אפה. דני חייך ואמר "אני אל אוהבת את התלתלים שלי, הם אומנם מסתדרים לי מעולה. אבל בכול זאת, החלום שלי מאז שהייתי קטן היה לשיער חלק. אך כנראה שאלוהים שומע רק אנשים אחרים". "אני חושבת שאתה נראה מעולה על תלתלים דני, בכול משך חיי ניסיתי לייצר לעצמי תלתלים. אבך השיער הגלי שלי לא מאפשר לי לעשות את זה" אמרה טל ופלטה אנחה מהירה. "טוב, אפשר להפסיק לדבר על שיער?" שאל דאגי. "אוקי, בנים אני הולכת להחליף" אמרה טל לעברם וסימני גדולים שאלה הופיעו בעיניה. היא לא ידעה אם היא עושה את הדבר הנכון. "אבל אני חייב להזכיר לך שאת לא תמצאי את עצמך שם בכלל. כול החדר מבולגן" אמר דאגי. "אני אסתדר" אמרה טל וחייכה. היא אספה את הדברים שלה, והתקדמה אל עבר החדר שלהם, ואז עצרה ושאלה "חכו, איך נועלים את הדלת?". דני התקדם לעברה,נכנס אל החדר,והפנה אותה גם לתוכו. היא הרגישה את ידיו על זרועותיה, וליבה החל לנתר במעלים בתוך תוכה. דני סגר את הדלת בזהירות ואמר "את רואה את הכפתור כאן? את פשוט לוחצת עליו, ומסובבת כאן. וזהו! נעול!". טל הנהנה לחיוב ושאלה "איך פותחים דני?". דני צחק ואמר "בדרך ההפוכה מן הסגירה". טל דחפה אותו בידידותיות ואמרה "ועכשיו ברצינות, איך פותחים?". "ככה" אמר דני וסובב את המנעול בכוח, אבל הדלת לא נפתחה כלל-וכלל. "ככה מה?" שאלה וצחקה, נימה צינית התגנבה לקולה. "אני צוחקת עלייך, הנה את פשוט מסובבת כאן ואת שומעת 'קליק' מהיר ואז זה נפתח" אמר דני. "דני, זה נעול" מחתה טל בביטול. "שנייה," הוא זרק לעברה וניסה לסובב את המנעול שוב ושוב.טל התחילה כבר לחשוב שהוא צוחק עליה ואמרה בבוז "זה לא מצחיק דני". דני הפסיק לסובב את המנעול, הרים את מבטו הכחול אל תוך עיניה ואמר "אני ינסה עוד פעם אחת". הוא סובב את המנעול, דפק על הדלת, ואפילו פלט מספר גידופים. אבל הדלת נשארה סגורה בדיוק באותו האופן שהגזר של אליעזר נשאר תקוע באדמה. "דני?למה הדלת סגורה. זה לא מצחיק אותי" אמרה טל בטון היסטרי מעט. דני ניקה את גרונו ופלט בנימה הכי רצינית שלו "את צודקת, אני לא צוחק. זה נעול". ******************************************************* מה קרה למנעול?למה טל מפחדת להישאר לבד,נעולה, בחדר עם דני? כול זה בפרק הבא!! ^^
אני מקווה שנהנתן! אני מחכה לתגובות בנות במיוחד-וגם לא בונות זה מעולה!
למי שקראה הכול-ואני פורשת למיטהההההההההההה... אני מתה מעייפות ><. מחר אין לי בית ספר ישישיש!
בוט:]
|-אחרון!!../images/Emo126.gif"גם אני צריכה ללכת, להחליף לבגדי השינה. אני לא יכולה לישון בתוך הג'ינס הזה. אני לעומתכם לא יכולה פשוט לעמוד באמצע הסלון, ולפשוט את החולצה ולהחליף לחולצה אחרת" "כן את כן" אמר דאגי וחייך. "לא דאגי, התכוונתי שמסיבות הנורמה-החברתית שקיימת בנינו. ועצם זה שאנחנו כבר לא בתקופת האדם-הקדמון. ומשום שאני בחורה אינטלגנטית. אני לא יוכלה סתם כככה לפשוט את החולצה שלי מול כול אחד" אמרה טל והותירה אחריה פיהות פעורים. "אלה לא המשפטים שלי, את תסתכל עלי" אמר דני וחייך אל עבר דאגי. טל צחקה והוסיפה במהירות "אבל הבעיה היא היכן להחליף? פה בטוח לא. אז יש רק את החדר שלכם כמובן" אמרה והצביעה על דני ודאגי. דני חייך ואמר "את יכולה להחליף אצלנו, אני כבר החלפתי". "גם אני " אמר דאגי וסידר את החולצה שלו. שיערו היה פרוע מעל ראשו, זה היה נראה כאילו שמכת חשמל פדעה בו וגרמה לשיערו לסמור כלפי מעלה. "השיער שלך פרוע" אמרה טל . "את צריכה לראות אותו בבוקר" אמר דני וצחק. "את שלי? היא חייבת לראות את שלך. אחרי הכול אתה הוא זה שיש לו תלתלים" אמר דאגי. "מה רע בתלתלים?" שאלה טל ועיקמה את אפה. דני חייך ואמר "אני אל אוהבת את התלתלים שלי, הם אומנם מסתדרים לי מעולה. אבל בכול זאת, החלום שלי מאז שהייתי קטן היה לשיער חלק. אך כנראה שאלוהים שומע רק אנשים אחרים". "אני חושבת שאתה נראה מעולה על תלתלים דני, בכול משך חיי ניסיתי לייצר לעצמי תלתלים. אבך השיער הגלי שלי לא מאפשר לי לעשות את זה" אמרה טל ופלטה אנחה מהירה. "טוב, אפשר להפסיק לדבר על שיער?" שאל דאגי. "אוקי, בנים אני הולכת להחליף" אמרה טל לעברם וסימני גדולים שאלה הופיעו בעיניה. היא לא ידעה אם היא עושה את הדבר הנכון. "אבל אני חייב להזכיר לך שאת לא תמצאי את עצמך שם בכלל. כול החדר מבולגן" אמר דאגי. "אני אסתדר" אמרה טל וחייכה. היא אספה את הדברים שלה, והתקדמה אל עבר החדר שלהם, ואז עצרה ושאלה "חכו, איך נועלים את הדלת?". דני התקדם לעברה,נכנס אל החדר,והפנה אותה גם לתוכו. היא הרגישה את ידיו על זרועותיה, וליבה החל לנתר במעלים בתוך תוכה. דני סגר את הדלת בזהירות ואמר "את רואה את הכפתור כאן? את פשוט לוחצת עליו, ומסובבת כאן. וזהו! נעול!". טל הנהנה לחיוב ושאלה "איך פותחים דני?". דני צחק ואמר "בדרך ההפוכה מן הסגירה". טל דחפה אותו בידידותיות ואמרה "ועכשיו ברצינות, איך פותחים?". "ככה" אמר דני וסובב את המנעול בכוח, אבל הדלת לא נפתחה כלל-וכלל. "ככה מה?" שאלה וצחקה, נימה צינית התגנבה לקולה. "אני צוחקת עלייך, הנה את פשוט מסובבת כאן ואת שומעת 'קליק' מהיר ואז זה נפתח" אמר דני. "דני, זה נעול" מחתה טל בביטול. "שנייה," הוא זרק לעברה וניסה לסובב את המנעול שוב ושוב.טל התחילה כבר לחשוב שהוא צוחק עליה ואמרה בבוז "זה לא מצחיק דני". דני הפסיק לסובב את המנעול, הרים את מבטו הכחול אל תוך עיניה ואמר "אני ינסה עוד פעם אחת". הוא סובב את המנעול, דפק על הדלת, ואפילו פלט מספר גידופים. אבל הדלת נשארה סגורה בדיוק באותו האופן שהגזר של אליעזר נשאר תקוע באדמה. "דני?למה הדלת סגורה. זה לא מצחיק אותי" אמרה טל בטון היסטרי מעט. דני ניקה את גרונו ופלט בנימה הכי רצינית שלו "את צודקת, אני לא צוחק. זה נעול". ******************************************************* מה קרה למנעול?למה טל מפחדת להישאר לבד,נעולה, בחדר עם דני? כול זה בפרק הבא!! ^^
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.