../images/Emo126.gifחלק


||[סוף!!!!!!!!!!!!!!!!1] ../images/Emo126.gif
"בוודאי" אמרה טל. "לא חשבו מה ג'ורג' יגיד, אל תיקחי את זה ברצינות, ולא תקשיבי לו" אמר דניו הביט עליה ברצינות. "מבטיחה" אמרה טל בשקט. "גם בקשר לזה שהוא יורד הרבה על הישראלים, הקבוצה שלו הפסידה לישראל בכדורגל לא מזמן. בגלל זה מצב הרוח שלו על הפנים" הוסיף דני וחייך. טל חייכה גם כן, וסובבה את מבטה אל עבר החלון במהירות. היא חשבה כי היא ראתה מישהו מתבונן עליה, בעיניו גדולות וכחולות, מן החושך. "מה קרה?" שאל דני בשקט. "לא כלום, דמיינתי משהו" אמרה טל בשקט וחיבקה אותו לפתע. היא כרכה את זרועותיה סביבו ושאלה בשקט "לפעמים אתה חושב שעוקבים אחרייך?". "כן, לפעמים" אמר דני בשקט, וכרך את זרועותיו סביב גופה הרזה, גם כן. טל אהבה להרגיש את החום שלו, להרגיש אותו כשהוא צמוד אליה. "דני, יש לי שאלה. יש לך בעיה כול-כך חמורה? בעיה שאי-אפשר לפתור אף פעם?" שאלה טל בשקט. "כן טל, כן" אמר דני בשקט. "היא יכולה לגרום לך לדברים...אתה יודע, שיגרום לך להיעלם פתאום?" שאלה טל ונשכה את שפתה. היא ציפתה שהוא יצחק מיד, ויפנה אליה את עיניו הכחחולות שצחייכות אלהי בכול פעם שהיא מביטה בהן. הוא בטח יגיד לה שהיא חושבת על שטויות, ושהיא טועה. ואז היא תתן לו נשיקה על הלחי ותאמר שהיא סתם חושבת על הגרוע מכול, בכלל המקרה של שרלוט. "יש מצב" אמר דני בשקט, והוריד את פניו אל כתפה. טל התנתקה ממנו במהירות, והביטה אל עיניו הרציניות. היא פתחה את עיניה ואמרה בשקט "אתה עובד עלי נכון? תגיד לי שאתה עובד עלי!". דני הרים את עיניו אליה ואמר "לא" בשקט. טל הרגישה את מסך הדמעות שלה מתחיל לטפס מתוך מעמקי ביטנה ונישמתה. האם זה אפשרי? שהיא תצטרך ללכת ולהניח זר של ורדים שחורים כחושך על קבר האבן שלו-מעל המצבה הקרירה?. היא לא רצתה לחשוב על האפשרות לאבד גם את דני, הספיק לה המקרה עם שרלוט. היא לא יכלה לדמיין לעצמה מצב שדני לא יהיה יותר. היא הביטה אל עיניו הגדולות, את שפתיו הורדרדות, אל לחייו הדשנות. כול זה ירד לטימיון, כול הבן-אדם הנפלא הזה יעלם לגמרי, כאילו לא היה מעולם. הדמעו שלא איימו להציף את עיניה בן-רגע, אם אין היא תשלוט על עצביה. "לא, דני לא! זה שקר! תגיד לי שזה שקר!!" זעקה טל בשקט, ונצמדה אליו בכדי לראות אם פרצופו משקר. הוא רק כרכך את זרועותיו סביבה, והמשיך להביט בפניה. אך פניו נשארו חתומים. טל פתחה את פיה ואמרה בכאב "אתה לא יכול ללכת, כמו ששרלוט הולכת. אתה לא יכול לעזוב אותי כאן! אתה פשט לא יכול!". "למה?" שאל דני. טל רצתה להרוג אותו רק משום אדישותו כלפי העניין. היא הבטיה אל תוך עיניו הגדולות זעקה "למה דני?...אתה שואל אותי למה?". "כן" אמר דני בשקט. טל כיווצה את פיה ואמרה בכאב "כי אתה צעיר, יש לך עוד עתיד וחיים לחיות. למה אתה כול כך אדיש לנושא הזה? אני לא רוצה לאבד אותך דני ג'ונס!". "טל" אמר דני. "אתה הכול בשבילי כאן, באמת" היא לחשה בשקט. "טל" אמר דני שנית. אבל טל לא רצתה להקשיב, היא לא רצתה לשמוע. היא לא רצתה לדעת שהיא תצטרך לסבול עוד כת שחור בחייה. היא לא רצתה לאבד אותו, כי טל הבינה משהו חשוב הערב. היא המבינה למעשה המון דברים, ואחד מהם זה שהיא לא רוצה להיות בלעדיו. היא לא רוצה לדעת שהוא יעלם בקרוב, היא לא רצתה!. *******************************************************************************************************************
מהי בעיתו של דני?והאם יקרה לו משהו??!?!?
מה טל הבינה?במי היא בחרה תוך כדי שיחה עם ג'יוהנה
להפעם רק 2 שאלות
..כי אם אני יעשה את כול השאלות שיש לפתור
-זה ייצא רשימה של מעל 20..>< ואין לי כוח ביד
.
מקווה שנהינתן לקרוא-ובעיקר שהפרצוף הבא עלה לפניכן:
וזה:
וזה:
וזה:
ובעיקר כול התפוזים הקטנים שיש שם
..אם היה לי כוח הייתי שמה את כול הרגשות
-שאני חושבת-שיכולים לעלות מן הפרק
כמו בכול פעם
אני חושבת שמעכשיו אני אוריד את הפרקים סופית ל-
4 חלקים כמו פעם.
אני מחכה לתגובות
-בונות או לא בונות
-הכול מתקבל בשמחה
בוט.