כנויים לאנשים

[דוטקצי]

../images/Emo6.gifבמבטא פרסי כבד

 

[niya]

הרגת אותי../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[shlomo10]

הקדמת אותי

גורבה= חתול

 

[niya]

אשאיג, את זוכרת

שהינו קוראים לאבי של יעקוב צ'ימיגה? כי כשהם באו לביקור בארץ, לפני שהם עלו, הוא לא הבין מה נאמר וכל הזמן שאל "צ'ימיגה"...

 

[niya]

וגם

שרוואלוש פלך - לילד שהמכנסיים שלו היו "נוזלים" ולי אבא היה קורא בכינוי ששנאתי (כי המשמעות שלו היתה "שמנה") אז אני לא אכתוב אותו כאן...

 

[פרויז1]

האחיות הגדולות שלי כינו אותי :

נֵי יֵה ע'ליוּן חליל של נרגילה הכוונה לצינור שדרכו שאפו את העשן של הנרגילה לפה. וכי מדוע? כה רזה הייתי.

נייה ע'ליון. זה היה מצחיק אותי. הן היו מתנפלות עלי ומדגדגות אותי בכפות הרגליים, אני הייתי מתעלף מצחוק, אמי היתה נוזפת בהן ואז הן היו מפסיקות. עד לפני מספר שנים לא סבלתי כל מגע בכפות הרגליים, עד שהתחלתי להשתמש ב : סַנגֵה פָּא. ואין לי כבר את הרגישות. לאחותי ולאחי , בגלל צבע העיניים שלהם גם כן קראו : צֵ'ש גוֹרבֵּה עיני חתול לאחותי הבכורה קראו : אַסבֵּה כּוֹוּלי סוסה צועניה היו לה צמות שחורות מבריקות וארוכות, היאג היתה מקפצת לאורל ולרוחב הבית (סליחה! החדר הגדול) , עושה קולות דהירת סוסים בלשונה וצמתה/צמותיה היפייפיות התקפצו כמו צועניה. הארכתי מדי.

 

[niya]

איזה יופי

וב-כ-ל-ל לא הארכת!

 

[פרויז1]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif אהה ../images/Emo70.gif

מה זה נייה? גם זה נֵי של ע'ליון? גם את היית רזונת? למה קראו לך נייה? שכחתי.!

 

[niya]

לא קשור בכלל לפרסית

 

[דוטקצי]

סַנגֵה פָּא

סַנגֵה פָּא=אבן מחוספסת, בדרך כלל שחורה,מבזלת, משפשפים בה את עקב הרגל, הפרסים כל כך אסטתים=תמיד כפות הרגליים מטופחות בגלל השימוש בסַנגֵה פָּא,

 

[פרויז1]

את כל כף הרגל,

זה היה עושה לי בהתחלה ע'ל ע'לי (דיגדוגים בלתי נסבלים - ולאט לאט הסתדר). בנוסף : יש לי מברשת ניילון קשיחה עבור בין אצבעות הרגלים, האצבעות מלמעלה וחריצים שבין הציפורניים לבשר.

 

[דוטקצי]

תרבות נקיון כף הרגל

אני זוכרת את אבא בטכסיות מטפח את כפות רגליו- ציפורני הרגל שנגזרו במספריים-נקברו באדמה, מ ד ה ים ,

 

[פרויז1]

קברו או שרפו כסמל

לדרך בה יתכלו העצב והלא טוב שלנו.

 

[דוטקצי]

אצלינו אבא לא שרף

אלא טמן את הציפורניים רחוק מהבית, באדמה,לפי דעתי זה בא מהמקום שציפורניים זה חלק מהגוף, הוא היה מתחלחל שאנחנו הבנות המפונקות שלו גזרנו ציפורניים במרפסת, שומו שמיים איך שהוא היה מתחלחל

 

[niya]

אצלנו

אסור היה לדרוך על ציפורן גזוזה - לא יודעת למה ואני יודעת (בלי קשר לפרסים) שיש איזו אמונה תפלה שאישה בהריון שדורכת על ציפורן גזוזה תפיל

 

[אשאיג]

וגם שצריך לגזוז ציפורניים

מעל מים. במקרה שלנו מעל האסלה... ואפרופו סנגה פא - במקום מגורי יש חנות איראנית בשם יקטה yekta שמוכרת "סנגה פא יאזד". מה המיוחד בהם?

 

[niya]

וכסא האמום../images/Emo218.gif../images/Emo221.gif../images/Emo221.gif../images/Emo221.gif

(ספוג הרחצה העוקצני, לטיפוח הגוף)

מה עם זה, הא? לנו בבית זכור מקרה משעשע - כילדים עשו לנו ההורים מנוי לבריכת השחייה הקרובה הביתה (ומה יצא, מה? עד היום אני מלמדת את כל העולם שחייה...) ויום אחד במלתחות התקלחנו כולנו ואני צעקתי לאמא מהמקלחת שלי למחלקת ממול, "אמא, תביאי ת'כיסא המום" כנראה במבטא פרסי לעילא ולעילא עד היום אשאיג אחותי "יורדת" עלי עלזה (כולה הייתי בת 11-12)...

 

[דוטקצי]

../images/Emo221.gif ../images/Emo3.gifהכסא האמום שלנו../images/Emo182.gif

הכסא האמום שלנו ,היה פאר יצירתה/מעשה ידי אמא

,בצבע שחור,מבד מיוחד,אני חושבת ששפשופי העור בכסא האמום שלנו,יצרו לנו מרקם עור רך ונעים,,עד עצם היום הזה,,

 

[פרויז1]

לאחר שעלינו ארצה, רק

ההורים המשיכו במסורת הכיסה המום והסנגה פָּא. אני חידשתי את מסורת הסנגה פא לפני מספר שנים. ותנחשו מאיפה הסנגה פא שלי?

לא יזדי ולא מעיר הקודש דווקה. פשוט באחד מהעיולים (בקיסריה או בהמשך), אספתי 2 חתיכות של אבן בזלת די קטנות, שאחד מהם משרת אותי שנים וימשיך לעשות זאת בנאמנות..

 

[niya]

גם אני עשיתי את זה

בטיול האחרון ברמת הגולן