סניגור הפילוסופיה
New member
נורמה הלכתית לעומת סברה
התשובה שלך מבוססת על ההיגיון (במונחים הלכתיים-סברה) ולא על נורמה הלכתית שבפירוש מצווה על כך. על ההיגיון הזה ניתן לחלוק: בהנחה שהאל תמיד צודק ותמיד אומר אמת, אבל מסמיך בני-אדם לפסוק הלכות, בני-אדם (בניגוד לאל) עלולים לטעות. הם עלולים לטעות בפרשנות דברי האל, דברי האל עלולים להיות מסולפים במהלך מסירת הדברים (טלפון שבור). מה עוד שהאל הסמיך בני-אדם לפסוק הלכות לא רק על סמך פרשנות (במובן של פשט) אלא גם על פי סברה ושיקול דעת, אז בוודאי שבני-אדם עלולים לשגות. לכן, אם עליהם להכיר את המדע לשם פסיקת הלכה, והם טועים בהבנת המדע, אז אין זו טעותו של האל אלא הטעות שלהם. לכן, בינתיים המאמין יכול לקבל את כל מה שהאל אומר כאמת לאמיתה, אבל לחלוק על דברי חכמים רק באשר לטענות האמפיריות שלהם. כמובן, שעליו לציית להם אבל על כך אין ויכוח. המסקנה: אם המאמין לא מקבל את הסברה שלחלוק על דברי חכמים, משמעותו לחלוק על דברי האל, אין הוא מפר נורמה הלכתית מפורשת המופנית אליו. ייתכן והוא מפר מוסכמה מקובלת בקרב מאמינים, אבל זו אינה נורמה הלכתית אלא חברתית.
התשובה שלך מבוססת על ההיגיון (במונחים הלכתיים-סברה) ולא על נורמה הלכתית שבפירוש מצווה על כך. על ההיגיון הזה ניתן לחלוק: בהנחה שהאל תמיד צודק ותמיד אומר אמת, אבל מסמיך בני-אדם לפסוק הלכות, בני-אדם (בניגוד לאל) עלולים לטעות. הם עלולים לטעות בפרשנות דברי האל, דברי האל עלולים להיות מסולפים במהלך מסירת הדברים (טלפון שבור). מה עוד שהאל הסמיך בני-אדם לפסוק הלכות לא רק על סמך פרשנות (במובן של פשט) אלא גם על פי סברה ושיקול דעת, אז בוודאי שבני-אדם עלולים לשגות. לכן, אם עליהם להכיר את המדע לשם פסיקת הלכה, והם טועים בהבנת המדע, אז אין זו טעותו של האל אלא הטעות שלהם. לכן, בינתיים המאמין יכול לקבל את כל מה שהאל אומר כאמת לאמיתה, אבל לחלוק על דברי חכמים רק באשר לטענות האמפיריות שלהם. כמובן, שעליו לציית להם אבל על כך אין ויכוח. המסקנה: אם המאמין לא מקבל את הסברה שלחלוק על דברי חכמים, משמעותו לחלוק על דברי האל, אין הוא מפר נורמה הלכתית מפורשת המופנית אליו. ייתכן והוא מפר מוסכמה מקובלת בקרב מאמינים, אבל זו אינה נורמה הלכתית אלא חברתית.