שאלה הלכתית מסקרנת
שלום לכל חברי הפורום, אני מתרגם חילוני, ולא מזמן גמרתי לתרגם ספר שעסק בהיסטוריה יהודית-שוויצרית. הפרוטגוניסט העיקרי בספר, פוליטיקאי יהודי אורתודוקסי, שומר תורה ומצוות שפעל בשוויצריה בתחילת המאה, ושמו דוד פרבשטיין. אותו פרבשטיין גם עסק רבות במלחמה במלעיזים אנטישמיים שונים בשוויצריה, ובמיוחד בכל הנוגע לטענות כנגד היהדות והדת היהודית. פרבשטיין עצמו למד בישיבה שנים רבות והיתה לו הסמכה לרבנות, אף כי מעולם לא כיהן כרב. כתשובה לספר של הכומר וולטר הוך, שהביא ציטוטים מהתורה והתלמוד וטען כי היהדות שונאת את הנצרות וכי "ואהבת לרעך כמוך" מכוון ליהודים בלבד, יצא דוד פרבשטיין למתקפת נגד. בשני מאמרים. הייתי רוצה לכתוב כאן את סיכום המאמרים, בכדי לשאול מה דעתכם על טענותיו של פרבשטיין מנקודת ראות הלכתית חרדית. 1. עמדת היהודים בשאלת הזרים והגזע: עלון המתבסס על מקורות נרחבים, מקראיים, תלמודיים ויהודיים-חילוניים, בכדי לסקור באופן פופולרי את עמדת היהודים כלפי הלא יהודים. שוויון בין כל בני האדם, עקב העובדה שנבראו כולם בצלם אלוהים. לפי המסורת היהודית אין לשפוט בני אדם לפי מוצאם, אלא רק לפי חוכמתם והתנהגותם. כך למשל זוכים לא יהודים כאיוב או רות המואביה להערכה גבוהה, בעוד על סדום נגזר להחרב בשל יחסה לתושביה הזרים. לזרים מוקנות זכויות שוות כל עוד הם יושבים עם היהודים, אך גם כיושבים אירעיים הם לא במעמד חסר זכויות. לאחר הדיכוי בידי האשורים, הבבלים, הרומאים וחורבן המדינה העצמאית, הפך המושג "זרים" למושג אחר, "לא יהודים". כאן נכתבו כתבי זכויות נבדלים, אך גם הם מכוונים רק לעובדי אלילים ומטרתם היא להפריד ולא להפלות מבחינה משפטית את אותם אנשים. לכל צדיק, בלא כל קשר לדתו, יש חלק בעולם הבא, היינו- שוויון בין בני אדם בלא קשר לשייכות לקבוצה מסויימת. פרבשטיין סיים את דבריו במילים הבאות: "היהודים אינם שונאים את הזרים רק בשל היותם זרים. אם הם שנאו זרים, הרי המדובר רק במעניהם, אלו שטבחו אותם ולעיתים ממש שרפו אותם חיים". הערה: פרבשטיין מסתמך בעיקר על הפסוק "ואהבת לו כמוך" באשר לגרים, בכדי להוכיח ש"ואהבת לרעך כמוך" תקף לכל בני האדם ולא רק לבני העם היהודי. בנוסף לכך, הוא מרבה להסתמך על הרמב"ם בכל הנוגע לזכאותם של צדיקים לא יהודים לעולם הבא. הוא מצטט גם את דבריו של הלל הזקן, לפיהם "את השנוא עליך אל תעשה לחברך... זוהי כל התורה כולה". אקווה לדיון פורה, בברכה, קוכולין