על פרובוקציות מיותרות
תראי, יש קבוצות שלא יכולות לעשות מה בראש שלהם. יש אנשים שיכולים לנופף בפרהסיה בנטיתם המינית, רק שקוראים להם סטרייטים, ויש כאלו שאם הם עושים זאת מזדעקים שמדובר ב'פרובוקציה'. כאילו שאנשים לא מנופפים באמצעות טבעת נישואין, לא מזמינים מאות אנשים לחתונה, לא מדברים אף פעם על בן או בת הזוג, ולא הולכים יד ביד ברחוב. אבל אם אנשים מהקהילה עושים זאת ישר מתלהמים שמדובר בפרובוקציה. עכשיו, יש כמה רבדים לזכויות חברתיות. אחת מהן אגב היא הלגיטימציה לניראות. שבה זה לא דברים שעושים 'בשקט בחושך מאחורי וילונות', אלא דברים שרלוונטים וצריכים להופיע גם ב'פרהסיה' או במילים אחרות בספירה הציבורית. דווקא המצעדים נותנים הרבה מאד הזדמנויות להסברה בנושא שדי קבור בשוטף (ראי למשל את השרשור ביננו עכשיו). והחוויה של ללכת בין אלפים רבים של אנשים זו חוויה מרוממת נפש ומעצימה, אני מכירה הרבה ארוניסטים ביום יום, שכן הולכים למצעדים. יש עוד משהו שחשוב להבין - 'טוב עם עצמך' יש שתי רמות לפחות- אתה עם עצמך, והסביבה איתך. יכול להיות לא טוב לא בגלל מי שאתה, אלא בגלל איך שהחברה מתיחסת אליך, שזה למשל המצב כאן. ולכן ודאי שמפגינים נגד זה, ומעבירים את המסר של 'אתם רוצים שנתבייש, אבל אנחנו לא ניתן לכך יד'. היחס לאנשי הקהילה הוא לא 'כמו כל בן אדם אחר', לא מבחינת זכויות חוקיות ולא מבחינת זכויות חברתיות, ולכן מצעד זה לא 'פרובוקציה מיותרת', אלא הפגנה נחוצה מאוד, בפורמט שהוא לא רק נפוץ ומקובל, אלא מאפשר מאד העלאה של הנושא לסדר היום. ובנוגע להתנשאות- שאת קוראת להפגנה של אחרים 'פרובוקציה מיותרת', לא נשמע לך קצת מתנשא?