ו

Maddie

New member
תעשה לי ילדים../images/Emo99.gif../images/Emo226.gif../images/Emo23.gif../images/Emo118.gif

 

sweet shir

New member
אבל אני הבאתי לך אז קישור לגלריה עם כל

התמונות האפשריות שצולמו בסט הזה
 

McFly My Life

New member
../images/Emo188.gifחחח אה נכון אני זוכרת את השרשור אבל..

זאת לא הייתי אני חחחח
לא נורא אבל תודה בכל מקרה
 

McFly My Life

New member
../images/Emo188.gifתודה מור../images/Emo9.gif

חלק מהתמונות עדי לא העלתה לי אז תודה בכל זאת
 

McGirl For Life

New member
../images/Emo215.gif../images/Emo85.gifצריכה חיבוק כנסו..../images/Emo10.gif

שמעו אחד המפחידים פשוט.... היינו בבצפר בשבע וחצי עשר דקות לפני שמתחיל השיעור.. ואז פתאום אני וחברה שלי שמענו בומים כאלה
ואז שתי ילדות באות מצבחוץ ועושות כזה "יש קטיושות!1 יש קטיושות!!" וכולם כזה התחילו להסתלבט על זה וצחוקים וזה. ואני הייתי רגועה, כי מה כבר קרה?! הרי לא הייתה הזעקה ולא כלום. ואז כולם התחילו להתקשרל הורים ולאנשים ואיזה מישהי התחילה לבכות ולאט לאט כולם התחילו להיכנס ללחץ ואז המורים באו ואמרו לנו להירגע. היה אמור להיות לנו היסטוריה והמורה באה עם הפלאפון שיגידו לה מה קורה. ואז פתאום אנחנו שומעים ברמקולים "נא לרדת למקלטים
" ואז כוווווולם התחילו לצעוק, ולהיכנס להיסטריה ולחץ וכולם רצים ואף אחד לא יודע לאן והגענו למקלט בתפוח פיס למטה בבצפר הכיתה שלנו ועוד כיתה ואז המחנכת שלנו באה ואמרה שהיא בכלל לא ידעה כלום ובדיוק ילד אחד מהכיתה תפס אותה בדרך לבצפר ואמר לה והיא באה עם הבן שלה הקטן שהיא הייתה אמורה להביא לגן. ואז כולם התחילו להתקשר להורים שיבואו לקחת אותם (כי זה בית ספר במושב וכולם ממקומות אחרות מקיבוצים, מושבות , שלומי, עכו ונהריה ועוד..) ואזז כולם התחילו להתפזר לאט לאט ועד 9 כבר חצי בצפר לא היה... ואני לא הצלחתי להשיג את ההורים שלי בפאלפון שעה וחצי והייתי לחוצה ומרוב לחץ בקושי הצלחתי לנשום, כאילו לא היה לי אוויר בכלל והתחילה להיות לי בחילה וסחרחורת. ואז אמרו שנפלו קטיושות בנהריה,שלומי, כברי ועוד איפשהו וכולם היו לחוצים והיינו עדיין במקלט (זה לא היה מקלט זה היה יותר ממד כזה כי זה היה בתוף התפוח פיס ולא מתחת לאדמה..)ולא היה לנו מה לעשות שם אז שיחקתי באייסי טאוור בפלאפון של מישהו כדי להירגע, ולא הייתה שם קליטה בכלל. ואז נשערו רק איזה 4 ילדים מהכיתה שלי בתשע וחצי ואיזה מישהי הביאה עוגת שוקולד מהחדר מורים ועלינו לכיתה שלנו והמורה ריכזה את כל מי שנשאר (איזה 20 ילדים מכל השכבה..) ואכלתי איזה שלוש חתיכות מהעוגה כי הייתי לחוצה בטירוף!! ואז עוד טחנתי סנדוויץ'. ובעשר ועשרים ארגנו לנו הסעות לכל מי שנשאר ליישוב שלו, ירדתי בתחנה שלי פה בנהריה ואבא שלי פגש אותי וליווה אותי הבייתה. עליתי לקחתי כמה דברים (עיתנוים, דיסקים , לפטופ, אוכל כמובן..) וירדתי למקלט ואח שלי כבר היה שם וראיתי את הדיוידי של מושן כי עוד לא הספקתי לראות אותו עכשיו הנה אני פה עלינו בחזרה הבייתה באחד ועשרה בערך.. אני מאוד מקווה שלא יפול עליינו עוד שום דבר כי זה היה פשוט מלחיץ מטירוף
ואני ממש מבינה עכשיו מה עובר על הילדים בדרום, זה ממש קשה כל הפחד והלחץ הזה. ולמרות המלחמה שהייתה פה בצפון לפני שנתיים זה לא אותו דבר כי אז זה היה בחופש הגדול ועכשיו זה תפס אותנו באמצע הבצפר. אשמח לעידודים כי המצב רוח שלי עכשיו בקנטים
 
למעלה