לכמעט סוף החופש הגדול

[emmily plays]

ידעתי שאני אנגלופילית

אבל לא שאני 100% בריטית.. יפה לי.

 

[ציףציף1000]

אהלן אמילי!

ברוכה השבה!

 

[emmily plays]

אני תמיד פה..

קוראת בסתר (בזמן העבודה בדרך כלל, שששש.. לא לגלות) אבל בד"כ לא מגיבה מחוסר כוח, כנראה. ככה זה בגילי המופלג. נהיים חסרי כוח ומתברגנים... בלע. אבל תודה על הברכות אוהבתותכם גם

 

[שותה שוקו עם אלוהים]

100%

תמיד אהבתי את העם הזה

 

[הנהלת הפורומים]

../images/Emo41.gif פורומים חדשים בתפוז אנשים ../images/Emo41.gif

הדבר החם הבא בסלולאר - פורום מע` הפעלה סימביאן http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1346

לחיים, המטיילים, העובדים או הסתם מתברברים ביבשת האסיאתית - פורום ישראלים באסיה http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1352

פורום לסופר, המשורר והמלחין הדגול לאונרד כהן http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1353

רבים איתם ואוהבים אותם. מדברים על הקשר עם האחים והאחיות בפורום יחסי אחים אחיות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1357

שוקלים ללמוד או לומדים הנדסאות? פורום הנדסאים http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1359

לא מתלבשים כמו כולם ורוצים לחלוק וללמוד עוד? בואו לפורום אופנה אלטרנטיבית http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1360

נגדים? קצינים? חותמים קבע בפורום אנשי קבע http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1361

פורום ללהקה הותיקה שמשתבחת עם השנים - יו 2 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=510 המשך גלישה נעימה בתפוז

אנשים

 

[yoavi123]

איך אומרים?

להקת הקינגס או הקינקס ? kinks or kings

 

[emmily plays]

kinks כמובן.

הסוטים, פרוש המילה כמדומני, כמו קינקי. ציף.. חנכי את הילד מי הם הקינקס

 

[yoavi123]

על מה מדבר השיר שלהם שנגרילה ?

 

[ציףציף1000]

שיר נפלא

הייתי בת 14 בערך כששמעתי אותו לראשונה, וכמובן לא הבנתי אותו בכלל, אבל העוצמה של השירה והמוסיקה "קנו" אותי. היום, כשאני יודעת מה הרקע למילים, זה נותן לי תמונה עשירה יותר, אבל כשיר, הוא עדיין "עוצמתי" כפי שחוויתי אותו אז. "שנגרי-לה" הוא חלק מאלבום-קונספט בשם "ארתור (שקיעתה ונפילתה של האימפריה הבריטית)". האלבום מדבר, בגדול, על מאבקם של האנשים ה"קטנים", אנשי מעמד הפועלים - המיוצגים ע"י ארתור הנ"ל, דמות המבוססת על גיסם של האחים דייויס - לחיים טובים יותר, והאכזבות שלהם מהחיים, על רקע האתוס הפטריוטי של בריטניה "הגדולה", האימפריה ששקעה. השם "שנגרי-לה" לקוח מכתביו של סופר אנגלי בשם ג'יימס הילטון. בספרו, הוא מתאר מקום מיתולוגי, מיסטי, שבו כולם חיים בשלום, בהרמוניה וברווחה. סוג של אוטופיה. המחבר מיקם את העיר בהרי ההימליה. ריי דייויס השתמש בשם בהשאלה: שנגרי-לה שלו היא בית-חלומותיו של גיבור השיר, איש מעמד הפועלים שעבד קשה כל השנים, ועתה הוא יכול להרשות לעצמו מותרות עליהם אפילו לא חלם בילדותו: בית פרטי, מכונית, שרותים בתוך הבית (במקום בחצר). לכאורה, האיש הגיע אל המנוחה והנחלה. למעשה, הוא יודע שמשהו לא בסדר, משהו חסר באותה "שנגרי-לה" שלו. החלום שלו היה חלום-שוא. כמו ברבים מהשירים שלו, דייויס מסמפט את הדמות עליה הוא שר, מרחם עליה, אך במקביל הוא גם מבקר אותו. שני הרגשות קיימים בו זמנית. את המילים לשיר ניתן לקרוא כאן: http://www.kinks.it.rit.edu/

 

[ציףציף1000]

ודברים שכתבתי פה על הקינקס פעם

הקינקס הם להקה אנגלית חשובה. הלהקה הוקמה בראשית שנות השישים ע"י שני אחים, ריי ודייב דייויס מצפון לונדון. דייב ניגן בגיטרה מובילה וריי בגיטרת קצב (הוא מעולם לא היה ממש גיטריסט, בעצם). אליהם הצטרף חברם פיט קווייף, שלמד עם ריי בבי"ס לאמנות (כמובן) בבס. השלושה צרפו אליהם מתופף - שנזרק ע"י הרולינג סטונס לטובת צ'ארלי ווטס - בשם מיק אייבורי. בשנתם הראשונה (1963-1964) הם ניגנו, כמו כל הלהקות הבריטיות באותה תקופה, גרסאות כיסוי לשירי ריתמ'נ'בלוז אמריקאיים. בהדרגה, החל ריי דייויס לכתוב שירים בעצמו, בעקבות הביטלס. השירים שהוא כתב היו בהתחלה חיקויים לסגנונות אחרים: מרסיביט (והביטלס), ר'נ'ב, ובלדות. הם הוציאו שני סינגלים שנכשלו ואז, שניה לפני שחברת התקליטים זרקה אותם, כתבו האחים דייויס שיר בשם you really got me שהיה מבוסס על ריף "כבד" בהרבה מהמקובל באותה תקופה. השיר, שנחשב כיום לאבי המטאל, היה להיט ענק בכל רחבי העולם, ופתח למעשה את הקריירה שלהם. במשך ארבע השנים הבאות הקינקס הוציאו סדרה ארוכה של סינגלים, שנחשבת לאחד הקאנונים החשובים ביותר ברוק. ריי דייויס נחשב, ובצדק, לאחד מכותבי השירים הטובים בדורו. האלבומים שהוצאו במקביל לסינגלים היו, עד שנת 1966, רק הד חיוור לסינגלים. כתיבתו של דייויס הלכה והתבגרה והשתבחה, עם הזמן. שיריו הראשונים (כגון you really got me) היו שירי אהבה/תשוקה פשוטים מבחינה מילולית. אך תוך שנה, דייויס החל לכתוב שירים מורכבים בהרבה, על טיפוסים שראה בסביבתו, ועל החברה האנגלית בכלל. אלו היו שירים סאטיריים, עם תאורים חדים, מדוייקים ודי נועזים לזמנם, מצחיקים ועצובים בו זמנית. במקביל, דייויס כתב גם בלדות אישיות, על נפשו המיוסרת, אך את רובם הוא מכר לאמנים אחרים, מסיבות שונות, או שקבר בצידי-ב' של סינגלים ובאלבומים. הסינגלים, אגב, היו הצלחות אדירות במצעדי המכירות. דייויס ראה את עצמו מלכתחילה כיוצא דופן (אפילו אחד השירים המצויינים שלו מאותה תקופה נקרא i'm not like everybody else) והקינקס לא לקחו חלק בטרנדים המוסיקליים, האפנתיים והתרבותיים של אותה תקופה. למרות שהם היו בין הממציאים של הפסיכדליה הבריטית - שירם see my friend היה הראשון להכליל לחן מעין-הודי - הם לא היו חלק מגל הפסיכדליה. דייויס עצמו טורח להדגיש, עד היום, איך בזמן שכולם הלכו למועדונים, לקחו סמים והתהוללו באופן כללי, הוא ישב בביתו בצפון לונדון עם אשתו והילדות. הריחוק הזה מעין הסערה הביא להרחקתם של הקינקס מהזרם המרכזי של הרוק, משנת 1968 והלאה, אך במקביל הוא איפשר לדייויס לכתוב שירים ללא התחשבות בטרנדים, באופנות מתחלפות, במצעדי המכירות, או אפילו בקהל. בניגוד לרוב בני דורו, דייויס לא ראה את מהפכת שנות השישים בהכרח כדבר טוב. הוא הבין שלמהפכה הזו יש מחיר: העלמותו של העולם ה"ישן", הנופים ואורח החיים של אנגליה ה"קטנה" בה גדל. האלבומים של הקינקס בסוף שנות השישים עוסקים בנושאים אלו: village green preservation society ו"ארתור". האלבומים נכשלו לחלוטין מבחינה מסחרית כאשר יצאו; כיום הם נחשבים ליצירות מופת. בשנת 1970 היה לקינקס להיט ענק בשם "לולה", שבוודאי שמעת (ואם לא, זה הזמן). הלהיט איפשר להם לחזור ולהופיע בארה"ב, לאחר שלא הופיעו שם מאז 1965, בשל חרם שהוטל עליהם ע"י איגוד האמנים האמריקאי, מסיבות לא ברורות (החרם הזה היה, גם הוא, אחת הסיבות שהקינקס נדחקו לשולי עולם הרוק בסוף שנות הששים). הקינקס ניצלו את המומנטום, ובשנות השבעים נהיו להקת איצטדיונים מצליחה בארה"ב, בעוד באנגליה שכחו מהם כמעט לגמרי. הם הוציאו סדרת אלבומי-קונספט (כפי שציינתי למעלה), שהתימה העיקרית בהם היתה ניצולם של אמנים רגישים ע"י תעשיית המוסיקה (נשמע מוכר??), ובכלל שחיקתו של האדם הפרטי בידי פוליטיקאים, אנשי עסקים, ושאר מרעין בישין. בניגוד לווטרס, שתפישת עולמו החברתית באותה תקופה היתה די פשטנית, תפישותיו של דייויס היו יותר מורכבות - עד כדי כך שקשה להבין מה הוא בעצם אומר. בסוף שנות השבעים עברו הקינקס לחב' תקליטים אחרת, שדרשה מהם להפסיק עם השטויות של אלבומי הקונספט, ולהתמקד בייצור להיטים. דייויס הסכים לכך, שכן הוא תמיד זיהה הצלחה מסחרית עם אהדת הקהל, אותה רצה יותר מכל. הקינקס הוציאו סדרת אלבומים שנשחטו ע"י המבקרים, אבל הצליחו מסחרית בארה"ב. גם הופעותיהם שם היו הצלחה גדולה. בשנת 1983 היה לקינקס שוב להיט עולמי, עם come dancing החמוד. אלבומים נוספים בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים נחשבים לגרועים שהוציאו, וגם לא נמכרו בהרבה עותקים. הופעותיהם האחרונות של הקינקס היו באמצע שנות התשעים. בשנת 1994 הוציא ריי דייויס נובלה שהתחזתה לאוטוביוגרפיה (קשה להסביר את זה בדיוק). הספר - שהוא מעולה, לטעמי - זכה הן לשבחי הביקורת והן להצלחה מסחרית. בעקבות ההצלחה, החל דייויס להופיע בהופעות-סולו, כשהוא קורא קטעים מספרו, מספר סיפורים נוספים על ילדותו, נעוריו והשנים הראשונות של הקינקס, ושר מהשירים המפורסמים שלו. הקונספט הזה היה הבסיס לסדרת התוכניות storytellers של VH1. דייויס ממשיך עד היום להופיע בהופעות כאלו, בכל רחבי העולם, כשהוא מלווה בנגני-ליווי. אחיו דייב גם הוא יצא לדרכים, עם נגני ליווי, והופעותיו זכו לתשבחות, גם אם לא להצלחה מסחרית גדולה. הקינקס הם להקה ייחודית בין הלהקות הבריטיות הגדולות: אף אחד מהם לא מת. הבסיסט, פיט קווייף, פרש בתחילת 1969. הלהקה צירפה בסיסט מחליף ונגנים נוספים, במהלך שנות השבעים והשמונים. בשנת 1984 דרש דייב דייויס לפטר את מתופפם הוותיק, מיק אייבורי (שנשאר עד היום מנהל הלייבל שלהם, ובעצם מנהל העסקים של הלהקה). למעשה, האחים דייויס הם החברים הקבועים היחידים בלהקה. יחד עם זאת, הסיפור שלהם רצוף מריבות, בין כולם לבין כולם, אך בעיקר בין שני האחים דייויס, ובין דייב למיק אייבורי. המריבות כללו מכות פיזיות - גם על הבמה - ושאר מרעין בישין. האחים הם שניהם טיפוסים מתוסבכים להפליא, לכאורה הפכים האחד של השני, אבל למעשה דומים להפליא בנוירוטיות שלהם. דייב, האח הצעיר, קינא תמיד באחיו הגדול על כשרונו וההערכה לה זכה, בעוד ריי קינא באחיו הצעיר על כך שלא התפשר והתמסד, אלא המשיך להיות פרוע והולל. דייב הוא אולי האבטיפוס של הרוקר האנגלי הפרוע, שסקס, סמים ורוק'נ'רול הם הדת שלו; ריי, לעומתו, הוא האבטיפוס של הגאון המיוסר. בתחילת שנה זו (2004), קיבל ריי אות כבוד ממלכת בריטניה (CBE, כמו גילמור). כמה ימים לאחר שפורסם דבר היותו בין מקבלי האות, הוא נורה ברגלו ע"י שודד בניו-אורלינס. אחיו דייב סבל משבץ מוחי לפני כמה חודשים. שניהם מחלימים כרגע. =============================== ריי היה אמור להוציא אלבום סולו בשבוע הבא, אבל זה כנראה נדחה לתחילת השנה הבאה(?). לאחרונה הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מידלסקס, על תרומתו לאמנות. בתמונה: הלהקה בתקופת Village Green, בסביבות 1968.

 

[סיטרא]

פששש.. איזו השקעה. נהנתי לקרוא.

 

[ציףציף1000]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[Shakty]

שנגרי-לה היא לא מילה פיקטיבית היא

המילה המתארת את גן-עדן בשפה התאית (תאילנד)

 

[ציףציף1000]

תודה ../images/Emo140.gif

 

[tooti היחידה]

שלחו מזל-טובים..

היום.. ה-1.9.2005 התחלתי ללמוד גיטרה!! אני שמחה ביותר... וגם עוד 8 יומים יש יום הולדת 62 לרוג'ר ווטרס (הפלויד האהוב עליי...=]) הספירה לאחור ה-ח-ל-ה... מצטערת אם אני קצת לא שפויה... אתם יודעים... עודף שמחה... =).. בכל אופן... שנה טובה ומוצלחת לכולם!!!

 

[drummer is in the ho]

מזל טובבבב גיטרה קלאסית או חשמלית?

ושיהיה המון בהצלחה אל תרימי ידיים אפילו אם תתחילי ללמוד אקורדים מסובכים!! וחשוב ביותר להתאמן אז תהני מכל שיעור גיטרה! ובכלל לנגן

 

[tooti היחידה]

אממ.. בנתיים זה קלאסית..

אח"כ זה ממש לא יהיה בעייה לנגן על חשמלית.. לחברה שלי יש חשמלית ואני כל הזמן גונבת לה אותה.. חחח... אבל בכל זאת.. השיעור היום היה קצת מדכא כי אני באתי בראש של "יש.. אני הולכת להצליח לנגן שירים של הפינק פלויד..!!" אבל היום למדתי רק איזה 2 סולמות ותווים וספירות...- מדכא ביותר... אבל לא נורא אני מאמינה שעוד משהו כמו חצי שנה אני אדע כבר לנגן שירים... תודה רבה ושנה טובה!!! =]

 

[drummer is in the ho]

ככה זה תמיד את הולכת לאכול חרא עם

סולמות ופיתוח מהירות על עליהם בעזרת האצבעות אבל שוב אל תוותרי (איזה מזל שאני מתופף אנחנו עד כדי כך מפגרים שרק לפוצץ תופים אנחנו מסוגלים)

 

[tooti היחידה]

ואללה?

כבר כמה זמן אתה מתופף??

 

[drummer is in the ho]

עוד חודש בערך שנתיים