אנחנו יכולים להסכים ביננו...
שעצם העובדה שהשארת פרצופם של החשודים גלוי במשך התשדירים האלו הוא בבחינת ביזוי ציבורי שלהם ועבירה, גם אם לא על לשון החוק אז על הציווי לא להלבין פני חברך ברבים? אם כן, יופי. זו הייתה הבעיה שלי, לא האשמה או העדר אחת של החשודים ולא שאר ירקות. הבעיה שלי הייתה הביזוי שעברו אותם אנשים, שלא לומר בני משפחותיהם, שלא מקומו של ערוץ 10 להעביר אותם כזה "ויה דולורוזה" מפני שהצגתם לראווה באופן מגמתי(!) כמו שה"תחקיר" הזה בוצע היא העמדה לדין פר אקסלנס. אם, לעומת זאת, אנחנו לא מסכימים ביננו שהייתה פה מעידה מוסרית קולוסלית של ערוץ 10 (שעליה ורק עליה אני מתרעם) הרי שמחינתי כל הדיון הזה עקר והסתיים. אני לא מוכן לקבל שבשמה של איזו צדקנות (הגנה על ילדינו, עאלק. יותר בכיוון של הגנה על חוזי הפרסום והרייטינג ההולכים ומצטמקים שלנו) יגזור מנכ"ל ערוץ 10 קופון על גבם של האנשים האלו, יהיה פשעם (לכאורה) גדול ככל שיהיה. כל מה שהיה צריך לקרות, מבחינתי, כדי למנוע את הדיון הזה היה "פיקסול" פניהם ועיוות דיגיטלי של קולם של החשודים. שתי וחצי הקשות מקלדת בפוסט-פרודקשיין. יש היום ב-YNET מאמר של אורי אבנרי בנושא. פעם ראשונה שהסכמתי איתו מילה במילה (אני ואבנרי לא שייכים בדיוק לאותו מחנה אידאולוגי בכמעט כל עניין שהוא). אני מבחינתי סיימתי להגיב בשרשור הזה באופן טוטלי. הדעה שלי מובאת ומובעת בלא מעט הודעות פה בשרשור ואני מקבל את הרושם, והחשד, שאני לא מובן לא מפני שאני מתנסח בצורה לא בהירה ונהירה מספיק אלא מפני שאתם מתאמצים, בכוח ממש, לא להבין אותי, ויהיו הסיבות שלכם לכך באשר הן. מי שמסכים איתי - יופי. מי שלא - גם יופי, זכותכם לדעתכם. מי שעדיין לא מבין אותי ומה הנקודה שאני מנסה להעביר... מצטער, לא לקחתי על עצמי להיות מורה. לא? לא.