לדעתי מה שגורם להרגשה הזאת...
זה המצב רוח... כי תכלס מה אנחנו מבינות מהחיים שלנו? אנחנו קמות בבוקר ויש לנו ימים פחות טובים ויותר טובים.. למשל, אני יכולה לספר על עצמי שלפעמים אני קמה בבוקר ואני מחייכת וחושבת לעצמי שאני נראת טוב היום. ולפעמים אני לא מעיזה להסתכל במראה >< גם המשקל נורא מציק לי, אני כבר לפחות חצי שנה לא עליתי על משקל כי אני פשוט מפחדת : \ גם אצלי זה יותר נורא כי אני מתעמלת אז 4 פעמים בשבוע אני רואה לפחות 20 ומשו בנות עם בגד גוף, אני מסתכלת על הגוף שלהם ואני מסתכלת על שלי, וזה מזעזע אותי. אז נכון אני לא הכי שמנה בעולם, אני בממצוע גם כי יש לי מסת שרירים גדולה [חח עשייתי בדיקות XD] אבל זה מחרפן לראות בנות יותר גדולות ממני ויותר רזות ממני >< והבעיה המרכזית אצלי שאני אוהבת לאכול... ממש אבל, ועכשיו אני מנסה להגמל מההרגל של לקחת מנה חמישית : \ ןזה קשה ואני לא רוצה להפסיק אני יודעת שלכל אחד יש את הצרות שלו אבל אני מרגישה כאילו אני הכי חסרת מזל בעולם, כאילו כל הדברים הגרועים מבחינת מראה שיכולים להיות אצל בנאדם נוצרו רק אצלי, ושכל השאר מושלמים... ואו פרקתי XD נחמד לראות שיש מישו שמרגיש כמוני... כל מי שפרקתי עליו בעבר רק הטיף לי מוסר : \ וזאת עוד בעיה! [החפירה נמשכת XD] שאנשים רואים איך את חושבת על עצמך ולא מפסיקים לחרבש לך במוח. אני אומרת ליד אנשים שאני חושבת שאני שמנה לא כדי שיגידו לי שאני רזה, כי ככה אני חושבת. יש למשל אנשים שכבר נמאס להם לשמוע את זה אז הם רק אומרים, כן את יפה ורזה ובלה בלה בלה, אבל זה אל תמיד מה שאני רוצה לשמוע. אני רוצה שפעם אחת מישהו יסכים איתי שיגיד, נכון את לא ממש רזה, או לא ממש יפה וראיתי אנשים יותר מוכשרים ממך. אנשים גורמים לי להרגיש מוזר, לא מה שאני באמת... זה מעצבן : \
סליחה שחפרתי XD
