אירוח חזרה מטואיצי

natyh

New member
הסיבה

הצולות לא יודעות לקרא פשוט ולענין בלעדיו הן לא יגיעו .
 

pako27

New member
החיים הם לקחו אותי לכול מקום

חיי העם ...התושבים...הכפרים....תן לנו בבקשה סקירה על סגנון החיים של התושבים בהר הגבוה, ובעמק. האם יש הבדל : בסגנון החיים, הרמה הכלכלית ומיקצועות הפרנסה\מחייה , הבדל בצומח...נורמות תרבות....יחס למטיילים....?
 

bananaboy8

New member
אופי כתוצר של אקלים מסוים ?!

יש הבדל גדול בין האנשים ואורח החיים בגבהים ובמקומות הנמוכים. ככלל האנשים בבוליביה סימפטיים יותר ככל שהמקום בו הם גרים קרוב יותר לפני הים ! אין מתוקים כמו אנשי הג'ונגל ! ואילו אנשי ההרים קרירים באפיים (אולי זה קשור למזג האוויר ?). בג'ונגל האנשים פתוחים יותר, נינוחים יותר, ושמחים יותר. הגידולים החקלאיים בג'ונגל מזינים יותר (ההרים מאפשרים גידול של תפוחי אדמה למיניהם בעיקר) ומצטיינים כמובן בפירות טרופיים מעולים. הריקודים בג'ונגל סוערים יותר והתופים הקצביים דומיננטיים יותר, לעומת השליטה של החליל באזורים ההרריים. הלבוש בג'ונגל פשוט הרבה יותר לעומת השכבות הנדרשות בהרים. מבחינה כלכלית כולם ייתפשו בעינינו כעניים. אנשי היונגאס והג'ונגלים אינם יודעים שהם עניים, לכן הם מבסוטים עם המעט שיש להם. חלק ניכר מאנשי ההרים מודעים למצבם לעומת "החיים הטובים" שבערים הגדולות, מה שמכאיב להם והופך רבים מהם לחמוצים- משהו... גם היחס למטיילים תואם את האופי הזה כמובן. הרבה יותר אנשים מסתכלים על התייר בצרות עין במקומות הגבוהים יותר, ואילו הרבה פחות בג'ונגל. רוצה רק להדגיש שהכללתי עכשיו בגדול וכמובן שתמיד יש יוצאים מן הכלל !
 

natyh

New member
מנהגים מצחיקים והמטייל המודרני

בא נדבר מנהגים מצחיקים נוספים ואיך נראה המוצילר המודרני האם גם הוא מצחיק ?
 

bananaboy8

New member
מנהגים ומוצ'ילרים

יש הבדל גדול בין האנשים ואורח החיים בגבהים ובמקומות הנמוכים. ככלל האנשים בבוליביה סימפטיים יותר ככל שהמקום בו הם גרים קרוב יותר לפני הים ! אין מתוקים כמו אנשי הג'ונגל ! ואילו אנשי ההרים קרירים באפיים (אולי זה קשור למזג האוויר ?). בג'ונגל האנשים פתוחים יותר, נינוחים יותר, ושמחים יותר. הגידולים החקלאיים בג'ונגל מזינים יותר (ההרים מאפשרים גידול של תפוחי אדמה למיניהם בעיקר) ומצטיינים כמובן בפירות טרופיים מעולים. הריקודים בג'ונגל סוערים יותר והתופים הקצביים דומיננטיים יותר, לעומת השליטה של החליל באזורים ההרריים. הלבוש בג'ונגל פשוט הרבה יותר לעומת השכבות הנדרשות בהרים. מבחינה כלכלית כולם ייתפשו בעינינו כעניים. אנשי היונגאס והג'ונגלים אינם יודעים שהם עניים, לכן הם מבסוטים עם המעט שיש להם. חלק ניכר מאנשי ההרים מודעים למצבם לעומת "החיים הטובים" שבערים הגדולות, מה שמכאיב להם והופך רבים מהם לחמוצים- משהו... גם היחס למטיילים תואם את האופי הזה כמובן. הרבה יותר אנשים מסתכלים על התייר בצרות עין במקומות הגבוהים יותר, ואילו הרבה פחות בג'ונגל. רוצה רק להדגיש שהכללתי עכשיו בגדול וכמובן שתמיד יש יוצאים מן הכלל ! מנהגים מצחיקים והמוצ'ילר המודרני מנהגים מצחיקים בבוליביה? יש הרבה, אתן סיפור לדוגמה: "מוכרת החשמל" = שהיא איזו צ'ולה שיושבת בסמטה צדדית בשוק עם סל נצרים מכוסה מפה... מה העניין ? וואלה באתי לקנות מכונת גילוח בשוק. מכונה חדשה, נראית טוב, עולה כולה 6 דולר, ואני שואל איפה הקצ'? תוכיח שזה עובד אני מבקש מן המוכר ותוהה איך לעזאזל הוא מתכוון להראות לי את הקסם...(אולי יש לו באמתחתו מעט אבקת חשמל?!) אז הבחור לא מתבלבל ולוקח אותי אל הסמטה הצדדית בה יושבת הגיברת. הוא שולף בוליביאן ונותן לה, והיא נענית ומסיטה את המפה ו... בסל מתגלים ארבעה שקעי חשמל מחוברים בכבל לאי שם !!! הצ'ולה מחברת את המכונה, ומיד נשמע הזמזום המוכר ! כמובן שקניתי את המציאה וגיליתי מקצוע חדש בתבל ! מנהג מבדח נוסף שהוא למעשה מנהג דתי, הוא לכבד את אמא אדמה. בין השאר מאמינים הבוליביאנים ב"פאצ'אמאמא" היא אמא אדמה. עליהם לכבד אותה ואחת הדרכים לעשות זאת היא לשפוך מעט אלכוהול על הרצפה מכל כוס משקה. אז אם אתם תוהים מדוע הרצפה בבארים ובמסעדות בוליביאניות רטובה, זה מפני שהפאצ'אמאמא זכתה לכבוד הראוי לה... כבוד זה בא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים, למשל קבירת כל החלקים שנשארו מציד, ואינם ראויים למאכל, בתוך האדמה, ועוד... למען הסר ספקות כשאומרים מוצ'ילר הכוונה היא לאו דווקא לטרקן- על. המילה פירושה תרמילאי, והכוונה לאדם הנודד ברחבי ארץ עם תרמילו על גבו- וזה התרמיל משמש לו כביתו ! המוצ'ילרים המודרניים בהם נתקלתי הם אותם הטיפוסים הנודדים ממדינה למדינה וחיים מייצור ומכירה של תכשיטים, מנגינה ברחובות, מאמנות, מעבודות מזדמנות ואפילו מסחר בסמים קלים. יצא לי לשהות בחברת מוצ'ילרים כאלה מפני שבחרתי בהוסטלים המתאימים (מאורות פשפשים). עם החבר'ה הללו הכרתי את לה פאס האמיתית, על הבארים והמסעדות והפאבים והרחובות של המקומיים. ישנם בהחלט טיפוסים משעשעים בין המוצ'ילרים. זכור לי במיוחד חברי לחדר, סוחר הרואין ומשתמש כבד. בכל ערב היינו יושבים ערב רב של מו'צילרים מכל פינות עולם, ומנגנים להנאתינו בכלים מכלים שונים, עד שהייתה מגיעה בעלת ההוסטל ומגרשת אותנו בצעקות ואיומים. ידידי הסוחר תמיד היה נעמד מולה ומחצצר או מחלל או מתופף בפרצופה הנפוח, עד שהייתה נעתרת לגחמותיו ומרשה לנו להינות מהחיים לחצי שעה נוספת...
 

natyh

New member
מבנה העיר לה פאז

עוד משהו שנראה די מצחיק הבניה של העיר לה פאז לה פאס ברחובות מסוימים יש חנויות שעוסקות באותם הדברים בא תתאר לנו קצת את לה פאס מבחינה זו .
 

bananaboy8

New member
שכם

טוב אז כמו שכבר ציינתי לה פאס מזכירה לי את שכם... אבל בניגוד למה שנמצא בשכם של היום, לה פאס היא עיר צבעונית ושוקקת חיים. בלה פאס אפשר למצוא הרבה דברים שבישראל כבר נדירים. החל במצחצחי הנעליים, דרך חייטים וסנדלרים, ועד למספרות כמו של פעם. אחד הדברים שהכי אהבתי הוא לבחור מספרה, להתיישב על כסא שנראה כאילו נלקח ממרפאת שיניים בסרט אימה, ולתת לגלב לגלח את זקני בעזרת תער (ולקוות שהוא בעל נסיון...). אחד הדברים המוזרים בלה פאס הוא הרחובות עם ה"חנויות-אותו-דבר". ישנם רחובות שלמים של מספרות. רחובות שכולם חנויות לכלי עבודה. רחובות בהן כל החנויות הן חנויות לצמר, וכאלו בהם כל החנויות הן חנויות לכלי מטבח ועוד ועוד רחובות בסגנון. הצרה היא לבחור בין החנויות, מפני שבתכלעס כולן זהות...
 

natyh

New member
תחבורה בבוליביה

תחבורה בבוליביה מדינה קשה דרכים קשות בא נדבר קצת על סיפורי דרכים . הדרך הקשה ביותר הארוכה ביותר המרתקת ביותר סיפורי מפגש מוזרים עד הזויים בדרכים .
 

bananaboy8

New member
הדרך הקשה ביותר

אכן בוליביה דרכים קשות לה הדרך הקשה ביותר בה נתקלתי היא הדרך מן העיירה אפולו לקרוב-לכפר טואיצ'י. דרך של כ 33 ק"מ אותה הלכתי-נסעתי בכתשע שעות. את הדרך היה צורך לרדת ולתקן בערך 30 פעם. בכננת החשמלית (מתנת אלוה) היה צורך להשתמש כשמונה פעמים. ומזל שהיו איתי על הטויוטה 4 על 4 עוד ארבעה גברים ואשה, שירדו וחצבו ושמו אבנים ודחפו ובעטו... והרכב הגיע ליעדו. עוד שעה של הליכה ואני מול הכפר טואיצ'י ! עכשיו רק נשאר לחצות את הנהר...
 

bananaboy8

New member
הדרך הארוכה ביותר

בוליביה, דצמבר, העונה הרטובה... עולה על אוטובוס שלוקח שש שעות מאפולו לכפר צ'אראסאני (מעיינות חמים מעולים). איך שיוצאים מתחיל גשם. לאחר כשעתיים נסיעה עוצרת השיירה שנתאספה ממספר יישובים. חמישה אוטובוסים מלאים המון אדם עומדים ומחכים שיירד מפלסו של ואדי קטנטן שחוצה את הדרך... בהשראת הגשם הואדיון הפך לנהר פרא רחב ועכשיו מחכים... הגשם נחלש, ולאחר ארבע שעות ציפייה ממשיכים לנוע. לאחר שעתיים נוספות שוב עצירה. הפעם נפלה כמות רצינית של אדמה עם סלעים מן המיצוק שלצד הכביש וחסמה את הדרך. מה עושים ?! חמישה אוטובוסים מלאים נשים גברים וטף. כולם יורדים. משנסים מתניים, חורקים שיניים וקדימה לעבודה !! לאחר שמונה שעות שכללו הכשרה של מעבר טנקים, ודחיפה המונית של האוטובוסים בידיים, אנו ממשיכים סופסוף לנוע. שעה נוספת כבר בחושך, ועוצרים בשלישית... הפעם נחל שגאה וסחף את הדרך. כולם כבר מתים ברעב והולכים לחפש את הכפר הקרו. הליכה של 5-6 ק"מ בחושך מוחלט ויש לנו טונה וקצת אורז ולחם יבש ואנחנו עייפים ומרוצים. קנינו הכל אני וידידי הצרפתי ניקו ושלושה בוליביאנים עמם התיידדנו במשך עבודות הפרך. איך שחזרנו האוטובוסים זזים. נשארנו עם הטונה והם עם האורז... נו טוב אלה החיים. לאחר 23 שעות הגענו אל צ'ראסאני ואל המעיינות החמים !!
 

bananaboy8

New member
מפגש הזוי בדרך לאפולו

הדבר התרחש בדרכי מלה פאס לאפולו. גיליתי את המעיינות החמים הנזכרים למעלה, וירדתי לטבילה. הזמנתי את המתרחצים המקומיים לבירה קרה על המים הרותחים. אח...חיים יפים. פתח איתי בשיחה בחור מבוגר, איכשהו הגענו לנושא של נקיון ומיחזור והסברתי לו איך זה אמור לעבוד. הבחור הזדרז להציג את עצמו כמנהל בית הספר האזורי ביישוב הקרוב, והזמין אותי לבוא ולתת הרצאה בנושא מיחזור לצוות המורים שלו... בחיי אם לא הייתי נרדף ע"י העונה הרטובה וממהר לטואיצ'י עוד הייתי זוכה בהרפתקה ההזוייה של חיי. נו טוב עוד יש לי את הטלפון שלו...אולי בפעם הבאה !
 

natyh

New member
הנסיעה באוטובוס מרורהנבקה אל טרינידד

4 פעמים דחיפת האוטובוס ששקע בשביל בשדה מוצף , 8 מעברי נחלים בעזרת רפסודה עבורת שאת הכבל מושכים בידיים נהג כושי חמוד לאללה , דרך מדהימה , עיר מדהימה היתה טרינידד בה הפעילו את הרמזור היחיד בכיכר המרכזית ידנית ואף עבדך הנאמן זכה לשיעור הפעלת רמזור , תחנת דלק בה מתדלקים בבקבוקים נהג מונית כייס , סוף העולם טרינידד שהוצפה לפני מספר שבועות זכר צדיקה לברכה , מסיבות סדום ועמורה אבל ... לא חשוב אך איזה מקום , גן העדן האבוד .
 

natyh

New member
ציטוט מדורון חכם

חבר שטייל בבוליביהבו בזמן אתי בנסיעה לאחד הטרקים נפל הגלגל האחורי מן המשאית לתהום פשוט כך קפץ לו הגלגל המניע ניתק מן התושבת שלו לא ברור איך והתגלגל אלף מטרים למטה ... לתהום . המקומיים בלי חוכמות באפטיות אדישה ירדו מן המשאית חיפשו דרך ירדו לתהום העלו איתם את הגלגל הורידו את הצמיג תיקנו את הפנימית בגומיות עם דבק ניפחו את הגלגל במשאבת יד והמשיכו לנסוע .... כל הסיפור ארך בערך 10 שעות ....
 

natyh

New member
הרפתקאות בבוליביה

איך מחפשים הרפתקאות בבוליביה ובעצם למה מה עשתה לך המדינה הזו ? האם אתה מתגעגע אליה רוצה לחזור , האם זווהי היהלום שבכתר או אולי מדינה אחרת , מה ההמלצות שלך למטילים שבדרך בסגנון מה חייבים לראות לעשות ועל מה לותר , וכן כללי עשה ואל תעשה איך נזהרים איך הופכים את הביקור בבוליביה לחויה מדהימה ומאידך אם לא נשמור על מספר כללים חה עשוי לקרות ? בקיצור ממה ואיך להיזהר ?
 

bananaboy8

New member
הרפתקאות- מי מה ולמה ?

בוליביה מבחינתי היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ניתן לעשות שם פשוט מה שרוצים !! עם קצת סבלנות ותכנון נכון אני יכול למשל לבנות לי כדור פורח ולטוס מלה פאס לקוצ'במבה, לנחות לצד הנהר ולצאת לשלושה ימי מסע באבובים ומשם על גבי סוסים להגיע לג'ונגל, אותו אחצה בהליכה של חמישה ימים. את כל הכלים, המצרכים והמדריכים אוכל למצוא בעצמי. מעולה או לא ?! לפיכך בוודאי שאני מתגעגע ורוצה לשוב אל המדינה הנפלאה הזו ! אני אוהב לפתוח מפה, להסתכל על פני השטח, ולומר = לכאן אני מגיע ! ולהחליט כמובן איזו דרך היא המעניינת אותי ביותר. אני לא אוהב להמליץ על מקומות כשווים יותר או פחות. חושב שהכל מצויין, וזה בסה"כ תלוי במה רוצים המטיילים. מצד שני חשוב לי שיידעו שיש להם אינספור אפשרויות לטייל ואין שום סיבה לטייל כמו עדר פרות. לגבי זהירות למעט כללי הבטיחות בהם אנו רגילים, כדאי להיות עירניים בעיקר בנושא של כייסים. וכן שוב, בנושא של טרקים פשוט להקפיד על הכנה נכונה מראש.
 

natyh

New member
כסף

מחיה בבוליביה השאלה שמטילים אוהבים
כמה עולה יום מחיה ממוצע שבוע חודש איך אתה חיית שם באיזו רמת מחיה , באלו מלונות ? כמה עלה מלון ללילה , תוכל לתאר לנו קצת את המלונות שם האם יש מיים חמים באלו מקומות אין מיים חמים באלו מקומות אין מיים בכלל ? האם יש שעות שבעלי המלון סוגרים את הברזים או אין ביישוב מיים כלל ? היכן היה המקום היבש ביותר בו התגודדת,ובכלל חוויות מיים .
 

bananaboy8

New member
מים בששון

מחייה ממוצעת בבוליביה ניתן לסגור בקלות על 500-600 דולר לחדש. לי יצא פחות, בעיקר מפני שבחרתי להתאכסן במקומות מפוקפקים ומפושפשים, כדי שאוכל להכיר טוב יותר את אוכלוסיית המוצ'ילרים במדינה. כמובן גם ניתן להציג את המשוואה המנצחת: ככל שהטיול ארוך יותר כך הוא זול יותר ! ומכיוון שסחבתי יותר מארבעה חדשים בממלכה הבוליביאנית, ההוצאות שלי היו נמוכות מן הממוצע. הייתי מגיע לעיר או עיירה ומבקש את ההוסטל הזול מכולם. בד"כ המחירים נעו בין עשרה לחמישה עשר בוליביאן ללילה (דולר וקצת לכמעט שני דולר). מגוחך משהו... ההוסטלים בהם הייתי היו מקושקשי קירות (וגם אני טאחתי והוספתי משלי), אך נקיים ועם ראש טוב. לא היו בהם לוקרים כי לא היה בהם צורך. הציוד שלי היה זרוק כולו, כולל מצלמה, על המיטה, בין נציגים של כל עמי דרום אמריקה, ולעולם לא נעלם לי דבר. רמת המחייה שלי הייתה טובה מזו שהייתה לי בצ'ילה ובארגנטינה מכיוון שהמזון הבסיסי (למעט בשר) בבוליביה איכותי הרבה יותר ! המקלחות בעיקר בהוסטלים הללו אך גם ביקרים יותר הן מקלחות חשמל, ואיני יכול לזכור את מספר הפעמים שחטפתי זרם חשמלי, שהיה חזק יותר מזרם המים של המקלחת... ברוב הערים או עיירות התיירות אין בעיה של מים חמים, אם כי בד"כ אין מים למקלחת בשעות הלילה. מקרה מצחיק קרה לי בעיירה אפולו. הבטיחו לי מים חמים במלון שהתהדר ב"שלושה כוכבים", אך לא היו כלל מים במקלחת. הבחורצ'יק במלון לא כל כך הבין אותי כששאלתי מתי יהיו מים ומתי אוכל להתקלח, ונדהמתי כאשר הביא לי גיגית ומספר דליים מלאים מים !! זו בהחלט הייתה המקלחת ההזוייה בחיי. משהו לספר לנכדים...
 

natyh

New member
אטרקציות

מהן האטרקציות שאסור לותר עליהן בבוליביה .
 

bananaboy8

New member
לא חסר

האטראקציות התיירותיות המוכרות בבוליביה הן: פמפאס, ג'ונגל, סלאר, דרך המוות באפניים. אני בהחלט מצדיק את הרשימה, וחושב שבגדול כדאי להוסיף לה לפחות טרק אחד בקורדיירה, ואיזה טיפוס לאחד ההרים הגבוהים שבאזור. לדעתי ללא קשר לטבע המדהים, האטראקטיביות של בוליביה היא לחיות אותה. לחפש את התרבויות השונות, ולהגיע למקומות מרוחקים לשם כך. לנסות להתחבר להוויה המקומית דרך המוצ'ילרים ודרך המסעדות והדוכנים והתחבורה והמועדונים של המקומיים !! לנסות לנהל שיחות שיכורים, ושיחות חולין עם מקומיים בכל חור, לנסות להבין וללמוד את השקפת העולם של אנשים שהם כ"כ שונים מאיתנו = זו בעיני אטראקציה ששווה זהב ! על זה בהחלט אסור לוותר.
 

natyh

New member
הרפתקאות והטואיצי

ספר קצת על הרפתקת חיים שלך בטואיצי על הטיול לאזור הזה , על הכמעט טביעה איך מסתובבים במקום כזה לבד , קצת על הדרכים שייט בנהר גידול קפה חקלאים ומחפשי זהב .
 
למעלה